אנשים אומרים שנשים תמיד יודעות מתי גבר רוצה אותן. לפעמים יש לנו תחושה, אבל מתברר שאצלי לרוב אותן תחושות לא בהכרח נכונות. הכל התחיל לפני שנתיים, שהרשתי לעצמי להתאהב מזה שנים שלא התאהבתי. וכעבור חצי שנה של היכרות עם הבנאדם סיפרתי לו ב-2 באפריל כמה אני באמת "מחבבת" אותו. התכוונתי לכמה ני באמת רציתי אותו. לקח לי בין שבוע לחודש להבין שכלום לא יקרה בסוף, על אף שטען שהוא בעניין. עליו ספציפיתלא הרגשתי שהוא באמת בעניין כמו שטען, אבל הלב בכל זאת נפגע. לא עבר הרבה זמן וכעבור זמן מה הכרתי את מיכאל. וכמה כיף היה עם מיכאל. איתו כבר הייתי בטוחה שהוא בעניין שלי, ושהוא פשוט מתבייש או מפחד. ולפני שנה וחודש בדיוק גם בפניו ציינתי "כמה זמן לא נהנתי ככה עם מישהו" גם הוא טען שהוא מחבב אותי, אבל גם איתו לקח לי בין יומיים לשבוע להבין שלא באמת, על אף כל הסימנים. במיכאל למזלי לא הספקתי להתאהב, אבל ביריב לצערי כן, ובו זמנית שאני מנסה להיפטר מהמחשבות על מיכאל, בו זמנית יריב חזר לי למחשבות. לבסוף עברה עוד שנה שבה לא ראיתי אף אחד מהם, כמובן שרק ככה שכחתי מהם. אני כמובן הבטחתי לעצמי לא לטעות ככה שוב בגברים ולהתאהב כל כך מהר. אבל ההבטחה הזאת לעצמי פשוט לא מתקיימת. התחלתי לעבוד לפני שלושה חודשים במקום חדש. רובם קטנים ממני, אבל יש גם כאלה שלא. ולצערי מצאתי את התחושות של "גבר נמשך אליי" שבות אליי, על אף שהן 90% רק בדמיוני. הלוואי והייתי יכולה לשמוע מה גברים חושבים עליי לפעמים. בכל מקרה אחד מהם- הברמן חתיך שעושה גראס, והאחר- טבח, חמוד למדי, אבל לא נראה שהוא מודע למה קורה איתו בחייו, או שהואיתברר כמו מיכאל- מרגיש שהוא לא יכול להציע כלום מעצמו. גברים תבינו שאנחנו לא מצפות לכלום. רק שתראו לנו כמה אנחנו חשובות לכם. מה גם שאתה יודע לבשל אז זה בונוס. היום גיליתי שהוא מסיים לעבוד באותו מקום. אז כן אני מתחרפנת. אבל חכו הדובדבן שבקצפת זה הלקוח הקבוע. אותו לקוח קבוע שמגיע רק בבקרים, ומהיום הראשון שראיתי אותו לא הורדתי ממנו את עייני. זה לא המראה כמו הציורים שעל גופו. הבנאדם מתברר חבר'מן עם כל הקפה. חוץ ממני כמובן (שגם שניסה לשאול לשלומי עניתי בקרירות). פרט לזה הוא מולטי מליונר ממה שמספרים עליו (לא שזה מעניין בכלל), אבל הפריט שהכי מציק לי לגביו שהוא כל הזמן יושב בקפה עם אימא שלו. ואני שואלת למה. ולמה לעזאזל הוא מושך את תשומת ליבי. פאק יש יגידו שהוא כנראה מהקהילה הגאה. אז איך אני אמורה לדעת. הרי אני בסך הכל המלצרית שלו. ספק שהוא מודע אליי בכלל. עליו אני לא מקבלת תחושות. אני כבר שבוע בדכאון, לא יוצאת מהמיטה עד שאני מגיעה לעבודה. בעבודה הגברברים הקטנים מתים עליי, הלקוחות מחבבים אותי (הגברים שמבניהם), אז איפה הגבר שימשך אליי גם כשאני רוצה. מוזר שדווקא הידיד שאת לא רוצה, ועליו אני מקבלת הכי הרבה תחושות, שומר על קשר גם כשאת לא. ואני מרגישה עם זה הכי חרא בעולם. אז לגביי אותן תחושות אני לא סומכת על שלי, לא יודעת מה לגביכן נשים יקרות. |