הפכתי להיות חלק מהסטטיסטיקה. מושפלת. נרמסת. מובסת. הפכתי להיות חלק מהסטטיסטיקה בגללך. כי אתה מקלל אותי. כי אתה צועק עליי. כי אתה דוחף אותי. כי אתה משפיל אותי. הפכתי להיות חלק מהסטטיסטיקה כי אני אישה מוכה. מוכה נפשית. אתה אומר שאתה קובע. אתה אומר שאתה מחליט. אתה אומר לי לסתום את הפה ושיש לי פה כדי לסתום אותו. אתה אומר לי לא לטרוק את המגירה ואם כן, הבטחת שתפוצץ לי את הפרצוף. אז טרקתי בכוונה פעם ועוד פעם ועוד פעם. וצעקתי לך שתפוצץ לי את הפרצוף. אמרת שיש לי מזל שאני בחורה... ואמרת עוד דברים, שאני סתומה ומטומטמת. שאין לי שכל ושהראש שלי בתחת. אמרת את זה אפילו שאני חכמה יותר ממך ואתה יודע את זה. אבל בשבילך אני מטומטמת ואתה צודק, אני מטומטמת כי אני עדיין איתך. אבל אני לא יכולה לעזוב כי אנחנו מתחתנים בעוד חודשיים וההורים שלי בכו כשאמרתי להם שאני רוצה לבטל הכל. נשבר לי הלב ואני מוכנה לעשות הכל רק לא לשבור להם את הלב. אז במקום לברוח ממך - אני נשארת. נשארת בשביל ההורים שלי. נשארת בגלל ההורים שלי. נותר לי לקוות שלא תהרוס במחי יד את האישה החזקה שבניתי כל שנות חיי. אז אתם מבינים?! אני אישה מוכה. רגשית. נפשית. במקום לברוח אני נשארת, כמו כל אישה מוכה, לכן אני לא שונה. הפכתי להיות חלק מהסטטיסטיקה. |
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ליאת, תקראי את תגובתי הראשונה - ביקשתי ממנה לנוס על נפשה כל עוד רוחה בה, אבל לא היה לי צורך להשתמש בכינויי גנאי. לתת כתף - זו דרך הולמת לסייע לאישה מוכה... גם הכלה ואמפטיה - אך משום שידעתי שלא די בכך - ניסיתי להאיר עיניה גם בדרך אחרת.
----
את אשה מאוד מתוקה וחכמה . חיזקי ואימצי .
------------
האמת היא שנראה לי שהסיפור שלך הוא הרס עצמי . שלך . בשם שבחרת לעצמך "אשה פראית" הסגרת את עצמך .
את באמת מתגרה בו . לפי הסיפור שלך הוא לא היכה אותך על כן אני ממליצה לא לעזוב אותו . ההורים שלך לא בוכים ומתנגדים סתם . אולי בכל זאת יש בו משהו טוב ??? אולי לא קל לך להסתגל לשינויים . אולי לא קל לך לאפשר לו להיות הגבר שלך . אולי הוא רוצה שתשעני עליו . שתסמכי עליו . שתאפשרי לו לעשות החלטות למען שנייכם ולא שתמיד את תהי המובילה .
אם יש לאיש שלך רגישות לרעשים ואת לא מתחשבת ודופקת את המגירה שוב ושוב דווקא אז ברור שהוא יאמר לך מילים פוגעניות . אם את אומרת לו נו נראה אותך מרביץ לי והוא לא הרביץ לך אז מגיע לו כל הכבוד שהוא שולט בעצמו .
יש אפשרות שנכנס בך פחד לקראת החתונה והפחדים משבשים לך את המוח . צאי מיזה . אם הורייך לא רוצים שתהרסי את ההזדמנות להתחתן איתו אז ההורים שלך הם הכי חכמים כי הם יודעים מי את ושאולי לא קל לחיות איתך ואם הוא מצליח לשרוד איתך אז תאפשרי לו להיות הנסיך שלך . יותר פירגון יותר תמיכה ריגשית . לא רק את קיימת בעולם .
ממליצה בחום לשבת עם דף נייר לעשות טבלה ולכתוב תכונות חיוביות שלו . האם הוא איש עובד . נדיב . נקי . חבר . מפרגן . דואג וכן הלאה ובצד השני של הטבלה לכתוב תכונות שליליות האם הוא מכה אותך . מקלל כל הזמן . בטלן שלא עובד . איש מוזנח . קמצן . לא נעים להסתובב איתו בחברה . האם הוא טיפוס בוגדני וכן הלאה .
שיהיה בהצלחה מותק ובהרבה מזל טוב בטח כבר הכל מוכן לחתונה . אל תקשיבי לכל העצות שקיבלת כאן כי לפי הסיפור שלך הוא לא הרים עליך יד ויש מצב שאת מחפשת דרמות ואקשן .
נ.ב. - כל הגברים הם אלימים באופנים כאלה ואחרים זה טבעם . ברגע שמרים יד צריך ללכת כי אין ריפוי לגבר מכה . שימי לב שאת סתם מכניסה את עצמך לסטטיסטיקה בלי שהוא הרביץ לך .
אני לא יודעת לאן הגעתם, באדום. אני יודעת למה התכוונתי. אני התכוונתי שלהתעמת עם המתעלל ברגע שהוא מאיים באלימות ולסגור את המגירה פעם ועוד פעם אחרי שהוא אמר שזה מעצבן אותו יחמיר את העניינים. יש דרכים אחרות לצאת מזה. אני לא שיפוטית כאן. אני אומרת את דעתי. אני לא מגיבה לפוסט הזה בשבילך. ואני מפסיקה לענות לך .
סיגל יקירתי, כל המוצי פוצי הפסיכולוגי בשנקל הזה לא יעזור לאשה מוכה כשחייה יהיו בסכנה.
אולי במקום אמפטיה ו"הכלה" חסרות תועלת במקרה כזה, תכוויני אותה לתחנת המשטרה הקרובה?
לא לאפשר שיתעללו בך נקרא אצלך התגרות???
לאן הגענו?
קשה לי להעניק כוכב על טמטום. טמטום שלך, טמטום של הורייך (אם הם יודעים) והטמטום של הגבר שאיתו בחרת לסבול.
או שהטקסט הזה נכתב סתם כדי להתריס, לעורר פרובוקציה ותשומת לב, או שאת באמת מאזוכיסטית. מקוממת העובדה שאת מודעת למצב ובוחרת להישאר בו מרצונך החופשי. זה ההבדל בין טמטום לאכזריות. תרתי משמע.
חייגי 100.
ג'אן
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך
שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך,
מקיר נופל, מגג נדלק, מצל חשך,
מאבן קלע, מסכין, מציפורניים
שמרי נפשך מן השורף, מן החותך
מן הסמוך כמו עפר כמו שמיים
מן הדומם, מן המחכה והמושך
והממית כמי באר ואש כיריים
נפשך שמרי ובינתך שער ראשך
עורך שמרי, שמרי נפשך, שמרי חייך... נתן אלתרמן
תלחמי על כבודך!
והכי חשוב לדעת, שעל אף הפחדים – יש לעשות מעשה, בטרם יהא מאוחר. אלימות, היא אלימות, היא אלימות. הביטויים שלה רבים: מילולי, פיזי, התנהגותי, כתוב, נאמר, מובע, שקט, רועש, אלימות קשה, אלימות קלה, מסוכנת או פחות מסוכנת.
את תהפכי להיות עבד נרצע ותאבדי שליטה על חייך, על מאווייך, על רצונותייך, על עצמך. את תתבטלי בפניו. גרוע מזה, את תביאי לעולם ילדים, והוא יפליא בהם מכותיו. הם ואת תסבלו מנחת זרועו
את מרצה את הורייך ומבטלת באבחת סכין את שאיפותייך. בעתיד את תכי על חטא בשל טעויותייך והחלטותייך השגויות... נוסי על נפשך כל עוד את יכולה... והפסיקי להיות קורבן של החיים!
אוף... עצוב לי לקרוא שאת במכוון נכנסת למקום שאינו מיטיב עמך.