יצחק שמיר היה אדם הגון, רגליו נטועות בקרקע ומודע לתלותה של ישראל במדינות המערביות ובראשן ארה"ב. בנימין נתניהו הוא אדם לא הגון, יהיר ומגלומן שחושב שהוא יכול לסובב בכחש את אירופה המערבית וארה"ב ולהכריחן בהבל פיו לעשות מעשים המנוגדים לאינטרסים שלהן בכל מה שנוגע לגרעין האיראני. וזאת כאשר כל ראשי מערכות הביטחון לדורותיהם מטיפים להשאיר את בעיית הגרעין האיראני לפתרון בינלאומי. כעת המדינות האלה הגיעו אל מתווה שאולי יפטור את העולם מאיראן בעלת נשק גרעיני. אבל ביבי המגלומן רוצה להנהיג את העולם בנושא ולהכריח אותו לקבל את דעתו ויהי מה. ישראל היא שתשלם את מחיר ההתעקשות הילדותית של ביבי שחושב שהוא אוטו פון ביסמרק - המדינאי הגרמני בן המאה ה-19. אותו ביסמרק שאמר שהפוליטיקה היא אמנות האפשרי. אבל ביבי רוצה להשיג בפוליטיקה את הבלתי אפשרי.

על כן יצחק שמיר התאפק כשסדאם חוסיין הפציץ בסקאדים את ישראל וסמך על נשיא ארה"ב, שחיסל בסופו של דבר את סדאם חוסיין הבריון של המזרח התיכון. אבל ביבי, אדם לא הגון, אופורטוניסט שראה לעצמו הזדמנות פז בשיחות בין מדינות המערב ובראשן ארה"ב לאיראן על הגרעין האיראני כדי להפחיד את הבוחר הישראלי ולקבל ממנו אפשרות לקדנציה רביעית למרות כל כישלונותיו, שהביאו את כלל אזרחי ישראל לקושי כלכלי עצום ואת הצעירים שביניהם לחוסר תוחלת להשיג אי-פעם דירה בישראל.

ובכל התסבוכת הזו שמייצר ביבי, קופץ בראש איתן כבל, שכנראה ביאר לישבנו לשבת על כורסת שר גם אם תהא זו בממשלתו של ביבי, ואומר שביבי צודק בעניין איראן. תקוות הבוחרים שהצביעו למחנה הציוני, שתקיים את הבטחתה להוות אלטרנטיבה שלטונית לליכוד, תעיף את ביבי מראשות הממשלה ותפטור את ישראל מבעייתה החמורה ביותר: שלטון ביבי ומיס פיגי.