ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
נתקע לי הכפתור של ה Pause. כבר כשנה וחצי שהוא תקוע. התקבע במין זווית מוזרה, יוצר חוצץ בין החיים שחייתי פעם לאלו שעוד אחיה. מאשר לי התנהלות ריגעית, משחרר אותי מכל מחויבות לעצמי, מותיר אותי שבויה לשגרה לא שלי. אני יושבת עליו תדיר, על הכפתור הזה שלי, מנדנדת רגלי במחווה של מרדנות. מתנזרת מהחיים. משקיפה.
יש ימים שאני דוחפת עצמי מעליו. בעוצמה. מטיחה עצמי לאדמה. נהנית מהמגע המפתיע של שני גופים שהתקרבו במהירות רבה מדי עד שנצמדו לאחד. מתענגת על הצליל העמום של כאב המפגש, על היובש שיוצרת עננת העפר, הנמלט מעוצמת ההתנגשות, בגרוני. יש ימים שאני סתם מתגלגלת.
בימים אחרים אני מסתתרת בצילו. נעזרת בלחלוחית דמעותיי לשרבט גאומטריה של כאב דרך רסיסי האבק שדבקו בו עוד בחורף שעבר. מתמכרת לשקט של הבדידות. יש ימים שאני קמה צוחקת.
בימי חמישי, לקראת ערב, בשש ורבע בערך, אני רוקדת סביבו. לובשת פרצוף של אישה חופשיה. מרכיבה מעליו חיוך. מנערת שעות שינה חסרות, מדליקה סיגריה, ומזעזעת אבריי. ככה, או לפחות ככה נדמה לי, אנשים שנהנים מחרות נוהגים. מזה זמן אני חושבת שהגיע הזמן לקום, לחלץ אותו מתקיעותו. לחלץ אותי מקפאוני. כשאני חושבת על זה יותר מדי המח שלי מיד מורה לי להפסיק. אז אני, ממושמעת, מיד מפסיקה. נושמת עמוקות, מדליקה עוד סיגריה וממהרת לנער מעלי חרדה קיומית - אם אשחרר את הכפתור הארור של ה- Pause, כך יראו חיי האמיתיים.
|
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (101)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
והמון הצלחה
בהזדמנות, אבוא לומר שלום
כן כי הם אומרים שם "תן לאצבעות ללכת במקומך" אז זה בהחלט התחלה טובה
דאמן.
יש כבר תחזיות לקיץ?
דפי זהב נשמע לך כמו מקום טוב לחפש?
מתוכננת מלחמה באביב. כך שלא תבני על זה.
אני אגיד לך מה...
מה שאת צריכה זה טכנאי טוב.!
אחד שממש מבין בכפתורים... גם של pause
וגם כפתורים אחרים.
שיבוא ,ישחרר שם, ילחץ פה או הפוך,
ובאותה הזדמנות שיבדוק לך את כל הכפתורים..
אחר כך ספרי לי איך היה..
הלך, בטח הלך.
אחרי חצי שעה חזר, עם חבר.
אחלה מרק
חשוב לא פחות -
איך מעלים תמונה כתגובה לפוסט בבלוג של מישהו אחר..? אני גם רוצה..
מגהץ ויזות.
.
נו, התעוררת?
הלך הקמט המנוול?
.
מחמיא שהצלחתי לשכנע אותך, בובה.
מתגעגעת, את יודעת?
את שחקנית טובה.
אולי תבררי עם לילך מתי יש אודישנים?
-------------
ו.עם מי צריך, לעזאזל, לשכב כדי לקבל את התפקיד?
עוד מעט אביב...
ואז יומולדת ושנה חדשה, ויהיה ממש בסדר אז, נכון?
תודה סמ-דר
מקווה שבקרוב אשוב :-)
אמן! יוב
תודה.
כתיבה יפה.
כפתור ה Pause זה בסדר.. זו הפוגה טנטטיבית, היא תחלוף.
זה לא Stop עצרו את הרכבת אני יורדת!
אלא אתנחתא קלה.. משהו בסגנון "יצאתי , תכף אשוב" :)
אני בדיוק כתבתי אצלי משהו לגבי החיים ב-pause,
המלצה חמה יש לי לכולם ולך ביחוד (לא שהבעיה דומה), אבל לחיות בעוצמה,
לא לוותר כי הזמן אוזל לנו, למרות שהחיים נראים לעיתים ארוכים ויש תחושת אין לחץ.
אתמול אמר לי חבר שגם כשהוא חוזר מהעבודה והכי מתאים לו זה לשבת כמו זומבי,
להנעל מול המרקע כשלא ממש משנה מה משודר בו, הוא מסרב להיכנע לשיגרה הזו,
ויוזם יציאה, אפילו אם זה לבית של חברים, כי את היחסים בבית צריך לתדלק,
גם אם זה משהו פעוט וצנוע כמו ללכת לחברים.
אני בהחלט משליך את זה לא רק על זוגיות, אלא בכלל .
העבודה היא חיינו ופעם הוסיפו בשנינות את ההמשך "אבל לא בשבילנו",
אז אי אפשר בלי עבודה, אבל אסור שהיא תהיה מהות חיינו.
אז אם את מחכה לסופ"ש כדי להרים את הראש ולקרוע את העיר,
אל תחכי, תחיי היום כאילו אין מחר !
אני חייבת להודות שזה טיפה מנחם העניין הזה של כולם.
אבל אולי בכלל כולם שכחו את מה שאני מסרבת לשכוח?
זה אומר שמחר בבוקר אני הולכת להתעורר עם קמט אחד פחות מתחת לעין שמאל?
על זה נאמר, החיים חוזרים למסלולם ...
אם את כמו רובנו מרגישה ב"pause" זה רק סימן שאת כמו רובנו,
מדי פעם שמים לב לתקיעUת שלנו, החיים עוברים וכלום לא מתקדם לשומקום !
זה הזמן לפעול, לחיות גם כשהילדים בבית - שמעת על בייביסיטר ?
לחיות גם כשצריך לקום בבוקר ולפרנס, לחיות כי אחרת נמות.
לחיות כי הכל ריק וחסר משמעות, כלום ושומדבר (אה לה קופמן).
לא יודע מה קורה בחמישי ב-18:15, אולי סוף שבוע העבודה הוא הטריגר שלך,
כולם עובדים, בלוטו לא זוכים, אבל ב-pause לא חיים !
(היה שווה לחכות לסוף החופש שלך) !
יש לי תחושה שלפעמים הרוורס, הוא הלחוץ, וגורר את הימים אחורה.
וכמו שנאמר בהורוסקופיה, צפויה התבהרות במהלך...
.
אבל כואב, חופשי כואב.
אתה חושב שזה אומר שאני בעצם לא ב Pause?
היי מותק, תודה :-)
כיף לי שבאת.
הייתי בחופש.
ואז פתאום רציתי נורא להוציא פוסט חדש.
אז הלכתי, כמו תמיד, עם הדחפים שלי.
זה מה יצא.
(תודה מותק)
או בתרגום חופשי - עם ראש מחמאה, לא זוחלים בשמש.
הגיוני, לא?
אני בדרך...
מקבל צ'קים?
נפלאה ש-את,
הטקסט בא לי בהזמנה :)
כתבת נפלא ונוגע
*
באמת שאלתי את עצמי לאן נעלמת...
מוכרת ההרגשה שתיארת, באה והולכת, בין אושר קטן לבא אחריו.
ותיארת אותה כל כך יפה. כמו תמיד.
סבתא שלי אומרת ש:
"עם ראש של האבא לא זוחלים [מגיעים?] אל השמש"???
ברור - רק שדמי ההרשמה - 280 שקל - לא יוחזרו. מוזמנת לדארפוריה שלי.
(כפרה, כמה משמח לראות אותך פה!)
יאללה, לוקח אחריות על גיוס מאמינים?
יניב, מתי אתה מצלם אותי?
להלן רעיון לקמעות - לדת שייסדת:
שחררי אותו
לא מתאים לך PAUSE את
ברור לי לגמרי שאתה רציני.
לא ברור לי שאני כזאת.
ברור לך שאני רציני, נכון?
עלי!
נו את הוגו בטח שאני זוכרת (לאו דווקא את המשפט המיתולוגי הנ"ל).
אומץ?! וואו, לא חשבתי על להכניס אומץ למשוואה.
משו שאני צריכה, ברשותך, להקדיש לו מעט מחשבה.
(ותנחומיי יקירתי, אפילו שהיה כבר מזמן)
אוף איתך!
את לגמרי צודקת רונה~ בתכל'ס כמו הקרן שהגיבה קצת מעלייך, בין עבודה לילדות אני חיה ב FF די מוטרף. חוסר ההסכמה שלי לקבל שכך אמורים להתנהל חיי הוא זה שתקע את כפתור ה Pause עמוק במקומו. זה בינתיים נראה כך, יום אחד... זה יראה אחרת... אז יתחילו שוב החיים האמיתיים.
(תודה)
מיט אַ קאָפּ פֿון פּוטער קריכט מען נישט אויף דער זון
הא...
כשתרצי, תגידי לי ואנסה לעזור בחיפוש.
יוקה
גם כשאנחנו ב-pause אנחנו ממש לא
כל הזמן ישנן התרחשויות קטנות שקורות בתוכנו
והן אלה שישפיעו ויעצבו את המציאות כאשר תלחצי על ה-play .
מזל! מזל גדול שלא ראיתי את זה אתמול בלילה כשהלכתי לישון מסכנה ורעבה.
מזל!!!
(תמיד מוזמנת טלי)
http://yiddish2.tripod.com/contact.htm
ועוד איזה מרק, פשוט מעולה
וסליחה שהתפרצתי ככה
........
לא יכולה להתאפק, דאמן איט.
ואוף את חתיכת פרופורציה לפרצוף, גם כן את.
בסדר, גם אני אלך על המקלחת והלישון.
מחר יהיה מחר, נראה מה יתבשל אז...
יותר טוב שאני אשתוק. אל תטקבקי אותי אפילו.
אתמול הלכתי לישון מאוחר מידי. היום זה מקלחת ולישון. אני מקווה.
טוב שלא באת אתמול. לא היו מדליונים. מצד שני, אתמול כן היה מרק.
את יודעת שאחנו חיות את אותו הסרט, אחות.
ואין מצב שהרדיפה הזאת אחרי ערב פנוי בשבוע היא (שגם אליו מלקטים רגעים בסוג של FF) היא החיים האמיתיים.
זה לבינתיים, זה חייב להיות לבינתיים.
אחרת, אני אישית, אמות.
תני לי לגלות לך משהו בתור אחת שהחיים שלה רוב הזמן בFF.
גם שתלחצי על play? רוב הזמן זה מרגיש ליד. סוג של pouse.
אבל בשביל הרגעים הקטנים שלא- זה שווה הכל.
נשיקות בובה.
אתה תאהב אותי ב- Rewind אני אוהב אותך ב- קרענק.
נשמע לי כמו מערכת יחסים מושלמת.
איפה אני חותמת?
בודאי!
אבל רק תדעי שיש שאומרים עליי:
"ער קען אַ קרענק." [חולי זה מה שהוא יודע]
המממ...
לא יודעת...
אם מוצאים, חייבים להשתמש? או שזה אופציונאלי?
סורי, לכל אחד הShift שלו...
צריך לחפש טוב טוב, בעצם, לפני זה, צריך לרצות למצוא אותו.
רוצה?
פוסט שלם בפאוז? זה כבר עידן של פאוז. לכל הפחות עידן.
אבל כושיליראבאק אחותי על מה בתכל'ס אני מתבכיינת פה כל כך.
זה כתוב שם, ככה בין השורות, תסתכלי!
בחיי שרק על עד כמה זה לא הגיוני שכמה שבא לי לראות אותך על מדליון, אין שום מצב שאני יכולה להביא את התחת שלי הערב אלייך, וגם לא מחר (אפילו לא אתמול).
דאמן!
תשמעי - פוסט שלם היית בפאוז - יאללה, זוזי קצת.
במדליוני עוף את מנסה לרכך בחורה?! נו באמת.
ובחשיבה קצת יותר חיובית, מה הסיכוי שתצליחי להדוף איזה מדליון או שניים אל מעבר לנחל איילון (וקצת צפונה) ?
טוב...
היום לא הכנתי מרק.
עשיתי מדליוני עוף בפטריות וטרגון.
הולך?
לא יכולה להגיד שאוהבת.
הוא אפציה שפויה כרגע, אחרת...
אבל איפה הוא בדיוק ממוקם ה shift הזה?
אתה מוכן לתת הוראות קצת יותר מדויקות לפני שאתה שולח אותי לבדי להצליח?
על איזה מרק מדובר הפעם?
<מתרככת>
אוהבת Pause הא?
אז אל תשני, רק תלחצי Shift ביחד ויצא ההיפך
ככה זה, בשביל זה יצרו את כפתור ה- Shift
כי החיים הם לא באוטומט וצריך איזה כפתור שיעביר אותנו ממצב אחד למצב ההפוך שלו.
בהצלחה.
בטח שאני יכולה - Watch me!
את לא יכולה כל פעם לבוא ככה עם המרקים המטורפים שלך שעושים לי כל כך נעים בבטן ולרכך אותי לכדי נערה חסודה וממושמעת.
שתינו יודעות שהחיים חרבנא,
אז בואי נשפריץ קצת מיץ של ג'יפת חיים מסביב.
לפחות זה יראה כאילו אנחנו נהנות.
יוקה, תשתלטי על עצמך.
מה קורקינט עכשיו?! מבול בחוץ!
תבואי, אני אגיש לך מרק חם.
לנשום.
זה יעבור.
לבד.
את בכלל לא תשימי לב.
אבל מותק, זה הבירכיים, הן כבר לא מחזיקות.
וגם הגב התחתון... לוחץ.
ואני בכלל נורא עייפה כבר וזה.
אני צריכה קורקינט!
לא. לא. לא.
את לא מקשיבה.
מה להתיישב?! את יושבת כבר מלא זמן.
קומי!
אני בטוחה שיש הרבה
אבל בכל מקרה אני אוהבת אותך בכל צורה!!!
שיר, קיבלתי שיר!
מלאן זמן קיבלתי רק שחקני כדורסל, והנה שיר!
איזה כיף.
תודה חומד.
------------
ת. גיד 'תה יכול אולי לזמזם לי אותו?
מותק....
כל מה שאמרו כבר כולם
ליג וענבר
הכל נכון
לי נשאר רק שיר:
כבר כמה שנים שהיא לא מרוצה
ויש לה הסכם עם עצמה
תמיד כשנשברת עולה לקחת אויר
מי אמר שאישה לויתן זה דבר לא שביר
ואולי החום יעשה את שלו ואולי הקור יגמור אותי
ויש בעולם מקומות נפלאים
הייתי רוצה להיות שם
למצוא את עצמי שוחה חופשיה בעומקים מתאימים לי
לפעמים מרגישה חזקה
לפעמים מתפרקת בלי כוח לדחוף את עצמי
מהדחף שלי לשחות אל החוף
ואולי החום יעשה את שלו ואולי הקור יגמור אותי
הנה! בדיוק חיפשתי מישו שיאהב אותי ב rewind
ננס, התשא אותי?
(לאישה, לאישה)
תודה אדמ.
*8*
הכי אני אוהבת למצוא פוסטים כאלה, שמתלבשים לי כמו סוודר צבעוני, בקלילות, בלי להתקע באוזניים.
שמחה שמצאת פה את עצמך טמבורין :-)
תודה! אסתי.
וכן, מטפורה :-)
אני הלכתי על זה בלי שום ספק, מגלה נחישות להתקבע בחוסר קיבעון.
ואני עוד מעט בת 34, תראי איזה מכוערת אני אהיה אז...
עצרתי לרגע לעמוד מול המחשב ולמחוא לך כפיים.
עכשיו אני עושה rewind.
מיד עשית לי רצון להתיישב.
אני נורא שלילית היום, אללי.
זה מרגיש כאילו נדרשים תנאים חיצוניים בלתי רלוונטים בעליל בכדי שאוכל להגיד לעצמי שהכפתור שוחרר.
זה מרגיש דפוק להרגיש ככה.
--------------
ב. רור שאותך הרבה אוהבת
הבנת נכון, ברור שהבנת נכון.
אבל, אבל, אבל, עידו אתה לא יכול להגיד לי שככה זה אמור להיות, זה לא הגיוני שככה.
הלופ הזה, כל הזמן אותו הלופ. אוף!
אוהבת ממש (במיוחד בחמישי בשש ורבע
)
נו את רואה?! כבר יותר עדיף היה כשהאור פה היה מכובה.
תשמע אתה יא חתיכת גבוה...
אוף ארז אל תגיד לי אין צורך, ברור לשנינו שבתכל'ס יש.
רוצה לעשות שלוש ארבע ו... ?!
אין לי מושג ירוק על מי מדובר, באיזה שנות זה היה?
חודש בישלתי את הפוסט החמוד הזה. ראית?!
מכירה מישו שיאהב אותי ב rew?
מפחדת.
ctrl-alt-esc עוד לא ניסיתי אפעם.
מוזר.
חייבת לציין ש alt-F4 אני עושה מלא, התוצאות פחות מספקות מהמצופה.
יש ערימה בכניסה לבלוג, את מוזמנת להשתמש כראות עינייך.
(תודה!)
תיארת גם את מצבי במילים שלא הכרתי.
זו מטאפורה?
גם אם לא, זה מבריק!
השלכה מדוייקת לחיי הפנימה-החוצה שלנו. תקיעות (שורוק).
אככב בהמשך.
לפעמים יש צורך עז לקחת הפסקה
רק חשוב לא להיתקע שם יותר מדי (מי מחליט מה זה יותר מדי...לא יודעת...עניין של הרגשה כנראה)
-------------------
כמה את יפה כשאת כותבת. ובכלל.
הפרוש של Pause זה לא רק הפסקה או הפסקה זמנית, אלא גם הפוגה שקשורה יותר למצב של שקט, רגיעה אתנחתא.
למרות הרעש שהיה בזמן האחרון, נראה לי שזה מצב ממש מתאים עכשיו. להיות בשקט להכיר (בעיקר את עצמך), לראות ולחוות דברים חדשים.
את כבר תדעי מתי הזמן הנכון לקום ולשחרר את הכפתור הזה בלי שהוא יתפוצץ מיד...
-----
אוהב אותך הרבה
קודם כל, זה כתוב פשוט נפלא.
ואם הבנתי נכון, התאור של הפחד שכשהכפתור ישתחרר אז הכל עדיין ישאר אותו הדבר, שה-PLAY שווה ל-PAUSE - אז זה ממש מרגש, התאור הזה.
ויכול להיות שזה נכון.
יכול להיות שזה מה שקורה, תמיד: ככה החיים נראים, ואין תנועה אף פעם. תמיד קמים בבוקר, תמיד הולכים לישון. תמיד עייפים בין לבין.
אבל תמיד, גם יש משהו חדש בחוסר התנועה הזה. תמיד יוני תגיד פתאום שהיא חיפושית, או שליהלי יהיה חבר. או שפתאום עוברים דירה, או שמישהו חדש, או שכותבים כל כך יפה.
ואני חושב, שבסך הכל קובע מי הוא זה שמתנגן: וכשזו את, זה תמיד נהדר, ותמיד מרענן, ותמיד חשוב, ותמיד מרגיש.
אוהב, קוקה.
תשמעי את חתיכת מוכשרת
אל תשחררי את הכפתור אין צורך .
לי נעים להיות בpause ממש לא הכרחי לשחרר אותו
אצטט ממילותיו של גאון טלויזיוני (מצוייר):
"הלו, להתעורר שם, נסיון אחרון"
איך קראו לו, זה היה משחק בטלויזיה כזה......
היה שווה לחכות
הכי נוגע
הכי אישי
הכי
את מדהימה
ועד שיחזרו הירוקים
קבלי נשיקה ממני
אוהבת אותך גם ב- PLAY וגם ב- PAUSE
תלחצי Play
הרבה יותר שווה מ Pause
מוכר... מוצאת את עצמי לוחצת על ctrl-alt-esc הרבה יותר מדי פעמים, בעיקר לאחרונה.