אחד הפחדים של כל יצרן ישראלי הינו הפחד מהעתקות בסין. אתה מתחיל לייצר מוצר חדש ומחר השוק מוצף בהעתקים זולים של מוצר זהה או דומה. ממה זה בא? מה יחס הסינים להעתקה? ביקור קצר במרכז בייג'ין נותן תמונה די ברורה של העניין. אחד האתרים העיקריים בעיר הינו הלמה טמפל Lama Temple. זהו קומפלקס של מקדשים בודיסטים-טיבטיים שנבנה במשך 200 שנה החל מאמצע המאה ה-17. המדריך מצביע על מבנה אחד 'זה נבנה ב-1690 וזה מולו נבנה ב-1780' שני המבנים זהים לחלוטין. המתחם מלא בעשרות מבנים שנבנו בתקופות שונות. ראית אחד - ראית את כולם. שום התפתחות על פני הזמן. כמובן שכאן יקפצו סינולוגים מומחים ויסבירו שיש הבדלים אך הם מינוריים ואינם גלויים לעין לא מקצועית. בשווקים נמכרים כלי ברונזה שהם העתקים של כלים עתיקים. כל כך הרבה ידע מופנה ליצירת העתקים בלבד. לא ראיתי דרקון אחד חדש. אמני הקליגרפיה המוכרים 'מזוזות' מעתיקים שוב ושוב את אותם משפטים באותה הצורה. העתקה היא דרך חיים בסין. ככל שההעתק קרוב למקור, זוכה המעתיק להוקרה. נכון שיש ניצנים של עיצוב ואמרנו מקורית בסין אך אלא נסיונות כ"כ מועטים שאין הם משאירים רושם על המסה. בנייני הענק הצומחים בסין נראים כהעתקים של מה שנבנה כבר במערב 'שלנו גדול יותר'. שום השפעה לתרבות סינית אין בבנייני הזכוכית-אלומיניום. איך מתגוננים מפני העתקות? הסינים מבינים כסף ותעסוקה שוטפת. יש להפוך את הסיני 'שלך' לשותף בהתגוננות מפני סיני אחר. אם יעתיקו את הדגם הזה גם אתה וגם אני נפגע. יש לסמן את הדגם הבא ולהבטיח תעסוקה שוטפת. אם נישמר מן הסינים האחרים, גם לך וגם לי תהיה עבודה. ברוב המקרים זה עבד עבורי ו'נעקצתי' רק פעם אחת ב-8 שנים. אין טעם בשיחות מוסר על איך לא נאה להעתיק. מה הבעיה עם העתקות של לואי ויטון? חושב הסיני. מי שקונה אצלי העתק בין כל לא ירשה לעצמו מקור ומי שרוצה מקור לא מגיע אלי. במי אני פוגע? אני מעסיק 500 איש והמוצר נרכש ע"י מי שלא יגיעו ללואי ויטון בכל דרך אחרת.
קשה אבל אפשרי. אבי
Lama temple |