כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    על החמישים, על חג החירות ועל בת הדודה

    4 תגובות   יום חמישי, 16/4/15, 23:18

    שני דברים הצטברו אצלי בזמן האחרון, מחכים להישפך על המקלדת. חומרים לבלוג וזרע.
    רגע... קבלו תיקון, רק חומרים לבלוג.

    לאור החמישים, החלטתי שככה זה לא יכול להמשך. ככה - כלומר הסגנון הזה כאן בפסקה הראשונה, הגסויות והאוננות שנדחפים להם לכל מקום. אז נדברתי עם עצמי לעשות חשבון נפש רציני בלילה שבין ראשון לשני. הקצייתי לכך שעתיים מלאות, מחצות עד שתיים לפנות בוקר.
    וכך זה התנהל:
    "בן אדם, מה יהיה איתך? אתה בן חמישים, לא תתבגר?".
    "לא".

    זהו. נשארו לי עוד שעה חמישים ותשע וארבעים ושלוש שניות לשרוף.
    הרהרתי מעט באירועי סדר הפסח. אני חייב לציין שהשנה היה בסה"כ חיובי. הגעתי מספר דקות לפני קריאת ההגדה, והלכתי מספר דקות אחרי סיום הארוחה.
    יין לא הבאתי מטעמי סגירת פיצוציות העיר בערב הסדר, אבל בהחלט תרמתי באספקט הקולינרי.
    אלמוני: "מי עשה את העוף?".
    אני: "זהבה (אמי - ג.ש.), עם ייעוץ שלי".
    כולם: "???".
    אני: " - אני ייעצתי לה לעשות את העוף".

    ניסיתי לתרום עצות מרעננות גם לתכנית הערב המייגעת שחוזרת על עצמה שנה אחרי שנה.
    "מה דעתכם" אמרתי, "שקודם נאכל, ואז נהיה מרוכזים בקריאת ההגדה, במקום הנוהל הסטנדרטי בו קוראים במהירות וכל הזמן מציצים קדימה לראות עוד כמה עמודים אוכלים. לא מכובד, לא ראוי ולא יאה!".
    המארחת הבהירה לי שמה שלא מכובד, לא ראוי ולא יאה זה שאני מגיע שנה אחר שנה בידיים ריקות, ממחזר בדיחות משנה שעברה (שאותן מיחזרתי כמובן מהשנה שלפניה וחוזר חלילה. "איפה מייצרים חרוסת? בבית חרוסת" זכתה בפרס המיחזור של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2014), ועוד מעז להציע שקודם נאכל, כאשר ברור שדקה אחר כך לא יראו אותי.
    הטיעונים שלה היו, אם נאמר את האמת, די משכנעים כך שהחרשתי ושבתי לבהות בדדיה של בת הדודה של הגיס.

    הדבר היחיד המרענן השנה היה שלשם שינוי הושבתי ליד בת הדודה, גרושה נאה וחייכנית באיזור הארבעים, במקום להיות תקוע כרגיל בצבת פולנית בין אבי לגיסי (שני חארות, זה מזיין את אמי וזה מזיין את אחותי).
    "אני יכול למשש לך את הקניידלך?" פתחתי באלגנטיות.
    "בשמחה" היא אמרה, "זו רגל קרושה או שאתה שמח לראות אותי?".
    מבטי הנוכחים הבהירו לי שהשיח כנראה אינו ראוי בפורום הזה וספק אם בפורום כלשהוא (בהמשך בדקתי בכמה פורומים באינטרנט - ראוי גם ראוי).

    לא נותר לי אלא ללכת לעשות פיפי.
    ישבתי לי בשירותים להשיב את נפשי (לעיתים אני משתין בישיבה).
    כנראה נמנמתי, כי דפיקה חזקה בדלת העירה אותי.
    "גפילטע" צעקתי.

    כשיצאתי הסתבר לחרדתי שרוב ההגדה כבר מאחורינו ועכשיו בדיוק יש איזה קטע עם ביצה קשה.
    "אתה רוצה ביצה קשה?" שאלה המארחת.
    "אני מעדיף עוד חמישה סנטים" אמרתי, "אבל גם ביצה אוכל".
    הבעיה היותר חריפה הייתה שבמקומי, ליד בת הדודה, ישב טיפוס מזוקן לא מוכר.
    נעצתי בו את המבט המאיים שלי.
    "מי כבודו?" שאלתי.
    "אליהו" הוא אמר.
    "הנביא?" שאלתי.
    "זרקוביץ' הרננדז" הוא אמר.
    בנוסף לכל הצרות הוא שיחק לה בקניידלך.

    הגיסה חטפה שוק, אני חטפתי פולקאלאך.
    "זרקוביץ' הרננדז זה עוד קומה" היא אמרה.
    אליהו הלך, גיל שלו ישב, והסדר שב על כנו. כמעט.
    "תניח את הפולקאלאך ותפסיק לשחק בקניידלך של ק'" היא אמרה.
    "גפילטע" אמרתי.

    דקות ספורות עברו, כוס שלישית הורמה והסעודה החלה.
    "חריימה?" שאלה הגיסה.
    "לא תודה" אמרתי, "אני מחריימה, מאז הבחירות". (והנה שודרג לו הקטע כהרף עין מקטע מטופש, לסאטירה פוליטית חריפה, תרתי משמע).

    אז היה עוף של אמא, ובקר של הגיסה, וארבע אימהות, ושלושה אבות ושני קניידלך של בת הדודה, ואחת רגל קרושה ומבחר קינוחים והגיעה העת להתחפף לפני שנתקע עם החלק השני של ההגדה (Yeah, right).
    "אני חייב לזוז" הצהרתי בהחלטיות.
    לאף אחד לא היה אכפת. בת הדודה הייתה עסוקה באכילת עוגת מצה עם שוקולד ולא ראתה אותי ממטר. אח"כ הסתבר שמההתרגשות העדשות נפלו לה למרק העוף ואני בלעתי אותן תוך כדי ששיחקתי לה בגפילטע (לא, זו לא טעות, שיחקתי לה גם בגפילטע).
    "קניידלך" פניתי אליה, "אשמח לשחק לך בסופגניות בחנוכה".
    "בכיף" היא אמרה, "תביא שמונה נרות, ותדליק אותי עם השמש".
    מבטי הנוכחים הבהירו לי.

    הלכתי.


    אגב, בפורים שיחקתי לה באוזן המן, אבל היא לא ידעה שזה אני.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/4/15 21:39:
      אכן הכול יחסי ידידי והעיקר שטוב לך :)
        17/4/15 21:35:
      אגב, לגבי המראה את מתכוונת לפי התמונה מהקיבוץ? טוב... הכל יחסי לחברה ברקע :)
        17/4/15 21:35:
      תודה גדולה. לגבי בחירותי, ראי בפרטי :)
        17/4/15 21:11:

      לא יעזור לך שום חשבון נפש...אתה לא תוותר על הקניידלך...הסופגניות...ושאר תאוות הגוף והנפש ידידי. מזל טוב ענקי לך וברוך הבא למועדון ה- 50 . ואתה, רק הולך ומשתבח עם השנים בכתיבתך ובמראך(בחירותיך, זו סוגיה למחלוקת )...שלא תעז להשתנות לנו, מזהירה אותך לשון בחוץ 

      ''