כותרות TheMarker >
    ';

    הגיהנום הוא הזולת - בעיקר ביקורות סרטים

    הגיגים - מחשבות תוהות ותועות, לפעמים טועות...

    בתמונה - מנהטן דרום

    ארכיון

    אחלה זוגלובק

    0 תגובות   יום שישי , 17/4/15, 10:50

    אני עצלנית למדי בכל מה שקשור לענייני המטבח. אם אני לוקחת איתי כריך כשאני יוצאת מהבית, זו שיא ההשקעה, בלי קשר לזמן או המחשבה שהשקעתי בכריך העלוב. 

    ''

    ככל שעובר הזמן, אני פחות ופחות טורחת להכין כריכים להפסקת הצהריים כי המחשבה 'מה אוכל לצהריים' מעבירה לי לפחות חצי בוקר במחשבות פחות משעממות בעבודה. לפחות 50% מארוחות הצהריים שאני קונה הן כריכים; או כריך טונה מלחמים או כריך פסטרמה מרובנס. לשווארמה, פלאפל או נקניקיה אני לא יכולה לקרוא כריכים לצערי. 

    ''

    למה לצערי ? כי כריך נתפס בתודעתי כמזיק פחות מאוכל זבל; כמה ג'אנק אפשר לדחוס בין שתי פרוסות לחם? לא הרבה, אז הוא לא מזיק. הוא לא מכיל גבינה שיכולה להרוג כמו פיצה. הוא לא מכיל סטייק שמנוני. הוא יבשושי ומחניק וכדי לשבוע ממנו צריך להכין שניים כאלה. 

     

    ''

    ''

    אני מתעצלת ללכת לסופר ולבחור מצרכים ובעיקר ירקות. אני תמיד יוצאת משם בעיקר עם ממתקים. כל האוכל התעשייתי המעובד מוציא לי את החשק לקנותו והירקות גם לא מפתים. בדרך כלל אני קונה רק קוטג' תנובה ושתי עגבניות. במקרר שלי אפשר למצוא תמיד ביצים ושוקולד. שום דבר שאפשר למרוח על כריך ברגע. אף כריך לא יוצא מהבית הזה תוך שניה וחצי. 

     

    אל המקום הזה השתחלה השבוע משימה שלקחתי על עצמי, לקבל חומוס אחלה ופסטרמה זוגלובק ולכתוב עליהם ולצלם אותם ולהשתמש בהם, לסדר אותם יפה בכריך ולצלם אותם ולפרסם אותם בכמה שיותר פלטפורמות. 

    ''

    אלה שתי משימות נפרדות אבל למזלי אפשר לאכול ביחד חומוס ופסטרמה, לא שיש לי בעיה עם שילובי אוכל הזויים.

    בתמונה לעיל אפשר לראות כיצד נראית ארוחת ערב סופר מושקעת וחד-פעמית. שני ירקות, שלושה מצרכים בנוסף, שיא ההשקעה. אל תקחו ממני דוגמא. 

     

    חומוס ופסטרמה לא כלולים בתפריט היומיומי שלי. אחרי כמה חודשים של קשר עם צמחוני שהתזונה שלו מבוססת על חומוס ופלאפל, הבחור הנוכחי כמעט ולא אוכל חומוס, לא קונה אותו הביתה ולכן גם אני לא צריכה לקנותו, אבל הוא כן אוכל פסטרמה ואפילו קונה אותה, ככה בצורה הזו, בסופר. אני צורכת פסטרמה רק בכריך של רובנס, רק פעם בשבועיים, כשאני ילדה טובה. במקרים בהם אני כן משקיעה וקונה פסטרמה, אני לא משדכת אותה ללחם, אלא אוכלת אותה כמו שנאסר עליי בבית הוריי, בילדותי, כפיצוחים. פסטרמה נטו. 

     

    הפסטרמה הנ"ל עשויה מהודו ומכילה מעט אחוזי שומן, זה נחמד, כי היא טעימה למרות אחוזי השומן הנמוכים. אנשים שיש להם דברים במקרר יכולים להנפיק ממנה כריך טעים. מיונז, חסה, עגבניה, מלפפון חמוץ ישדרגו את הכריך פלאים. 

     

    החומוס של אחלה, מיועד למי שרגיל לאכול חומוס מסחרי שכזה, לא טרי מחומוסיה של בני דודים. אני לא חובבת חומוס גדולה ואני בתחושה שכבר נגעתי בפסגת החומוס, במזרח ירושלים אצל עראפת ועכראמאווי (או איך שלא כותבים את זה) ועכשיו אני לא יכולה להתפשר על אף חומוס אחר. בשבוע שעבר אכלתי חומוס מומלץ במרכז יפו, כלומר הומלץ לי, אני לא מעבירה את ההמלצה הלאה. סעו לירושלים והזהרו מפיגועים! 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      מיכל-:
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      חם חם חם