בפרשת השבוע 'תזריע-מצורע',

מדובר בין השאר על הנגעים והמחלות הבאים על האדם, וכל זה בגלל עוון לשון-הרע. 'מצורע' – פירושו מוציא שם רע. הנזק העצום הנגרם בגלל לשון הרע, הוא עד כדי כך, שגם אנשים רמי מעלה, אינם עומדים בפיתוי ונופלים בו. ידועה האמרה: "מוות וחיים ביד הלשון".

לכאורה מה הקשר בין יד ללשון? אלא, מה יד ממיתה, אף לשון ממיתה. באמצעות הלשון ניתן להמציא רכילויות, שמועות, או השערות ואי דיוקים על אנשים, וכולם קונים זאת כאמת מוצקה. מילים אלו יכולות 'להרוג' את האדם אודותיו מדברים, כמובן גם אם הדבר לא נכון כלל ועיקר. כך שהדבר דומה להריגה באמצעות היד, בה ניתן להרוג אדם בלחיצה על האקדח או באמצעות סכין. התורה באה ללמדנו מוסר השכל: כשם שבני-אדם נזהרים תמיד באכילת מאכלים אסורים, ובודקים בדיקה יסודית שלא יבלעו חלילה חרקים, או תולעים, כך עלינו להיזהר כשאנחנו מוציאים מהפה דברים ומילים, לא לפגוע באנשים באמצעות לשון הרע ורכילות זולה שיכולה להביא להלבנת פנים. וכבר הזהיר חז"ל:

כל המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא". עלינו להשתדל תמיד ללמד זכות, ולדבר בשבח הזולת, ובאהבה אמיתית בין אדם לחברו.

שבת מבורכת