מתוך מודעות ליכולת הביטוי המוגבלת שלי בכתב, אבקש כבר בתחילת הטקסט להבהיר את התנגדותי השלמה והנחרצת להחרמת ההתנחלויות. אין בהסתייגותי מחוק החרם כדי להביע תמיכה כלשהי בחרם על ההתנחלויות. לדעתי, לא רק שאין להחרים את תוצרת ההתנחלויות, אלא שעל מדינות העולם להעדיף את תוצרת ההתנחלויות על פני כל תוצרת אחרת, כולל תוצרתן המקומית, שכן רק מוצרי ההתנחלויות, ולא שום מוצר אחר, מגלמים את מימושו של חזון הדורות, מבטאים את רצון האלוהים הגלוי ומקדמים שיתוף פעולה כלכלי בין ישראלים ופלסטינאים, לטובת שני הצדדים מתוך שכנות טובה והבנה הדדית.
יתרה מכך, בעוד שלפני חקיקת חוק החרם התנגדתי להחרמת ההתנחלויות מתוך השקפה מצפונית הרואה ברכה בקיומן של ההתנחלויות ובשגשוגן, הרי שעם חקיקת חוק החרם ובפרט לאור פסיקת בג"ץ השבוע, נוספה להתנגדותי גם ההנאה שבקיום חובתי האזרחית להתנגד לחרם. לפיכך אני מקפיד להתנגד לחרם על ההתנחלויות פעמיים מדי יום, וביום ירושלים - שלוש פעמים.
אילו היה חוק החרם אוסר על הטלת חרם על תוצרת ההתנחלויות בלבד ואילו הייתי חבר כנסת - בוודאי הייתי מצביע עבורו הצבעה כפולה לפחות. אך הסתייגותי מחוק החרם, שבית המשפט העליון אישר את חוקתיותו השבוע, נעוצה באיסור לקדם חרם על כל אזור הנמצא בשליטת מדינת ישראל. לרוע מזלי, חוק החרם נחקק בשעה שהתחלתי לקדם חרם על מוצרי חבל התענך.
החרם שלי על התענכים, בניגוד לחרמות הנפוצים על רקע פוליטי או אידיאולוגי, הינו דווקא חרם על רקע רומנטי. לפני כמה שנים הייתי מעורב בקשר קצר אך משמעותי (לרוע המזל, משמעותי רק עבורי) עם בחורה מאחד מישובי חבל התענך. בתגובה הולמת להחלטתה לנתק את קשריה עמי החלטתי לקדם חרם כלכלי גורף על מוצרי מחוז הולדתה. ברצוני להבהיר את ההיגיון של הצעד הזה: כל עוד היינו בקשר צרכתי וקידמתי במידת יכולתי את מוצרי התענכים, בהם כל כך התגאתה - ולכן עכשיו, עם נטישתה, מתבקש מבחינתי להטיל חרם על מוצרים אלו.
אך חקיקת חוק החרם לפני כארבע שנים טרפה את הקלפים. תקוות רבות תליתי בבג"ץ - אך השבוע גם הן נכזבו. לא נותר לי אלא לקרוא לתיקונו של החוק - אם באמצעות הוספת המילים "למעט חרם על רקע רומנטי" לאיסור על קריאה לחרם אם בשינויו של החוק כך שיאסור על חרם על ההתנחלויות בלבד, שהרי לכך הוא נועד מראשיתו, אך יתיר הטלת חרם על חבלי ארץ אחרים.
יחד עם זאת, אני תוהה האם ניתן למצוא פרצה בחוק. האם נניח מותר לומר "אני מתנגד להטלת חרם על התענכים - אך אני פועל לתיקון החוק כך שחרם כזה יהיה חוקי"? ואולי מותר לומר "כישראלי שומר חוק, אני מתנגד להטלת חרם על התענכים - אך אני מבין מדוע האירופים, מנקודת מבטם האנטישמית יתמכו בו"? מצד שני, אולי כלל אסור לי לספר את הסיפור הזה - שממנו עשויה להשתמע קריאה לחרם על אזור שבשליטת ישראל.
קשה להתמודד עם חוק שנוסח על ידי מיטב המשפטנים ואושר בבג"ץ. אינני משפטן, ונראה שלא נותר לי אלא להשלים עם כשלונותיי הרומנטיים ולמצוא נחמה בפריחתן ובשגשוגן של ההתנחלויות. |