כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שואה לכל עת

    1 תגובות   יום שבת, 18/4/15, 08:02

    תמונה ראשונה: מר בנימין נתניהו נוסע ברכבת המובילה לאושוויץ. השנה היא 1944, והוא חרד עד אימה, אבל לא רק לגופו-שלו, אלא לעם היהודי כולו. יחד עם מיליוני יהודים הוא מוסע אל התופת, וידו קצה מלהושיע.


    תמונה שנייה: מעל הגזוזטרה בתאריך 5 באוקטובר 1995 עומד המנהיג נתניהו ומתבונן בתמונותיו של יצחק רבין במדי אס. אס. אך אינו מגיב. הוא זוכר את המסע הגדול ברכבת של 1944, והוא אומר לעצמו – לא עוד! לא נוותר על שטחי מולדת: השואה הייתה שלנו וכך גם השטחים. איש לא ייקח מאיתנו את אלה.


    תמונה שלישית: מר בנימין נתניהו הוא ראש ממשלת ישראל, ובטקס יום השואה ב"יד ושם" הוא אינו שוכח. הוא זוכר היטב את אותה נסיעה איומה בפברואר 1944, וכמו ב-1995 הוא אומר: לא עוד! הוא מספר לקהל הגדול על ניצול שואה שדרש ממנו למנוע שואה נוספת ועל תשובתו לאיש: "כך בדיוק אני רואה את אחריותי, כך בדיוק אני רואה את תפקידי". הוא כמובן אינו מזכיר לציבור המשתאה את דבר תמונתו בבגדי אס. אס. של ראש הממשלה שנרצח, וכיצד עמד אז על הגזוזטרה ולא הגיב.


    במהלך הנאום המתארך מתערבבות בראשו תמונות באי-סדר: גרמניה הנאצית ואיראן הגרעינית, נוויל צמברליין של 1938 וברק אובמה של 2015, הסכם מינכן והסכם לוזאן, אדישות המעצמות אז ו"ההסכם הרע שמתגבש עם איראן המלמד שהלקח ההיסטורי לא הופנם", הנסיעה ברכבת ההיא של 1944 והעמידה על הגזוזטרה מול רבין במדי אס.אס והסכם אוסלו, ו"כל שטח שנפנה הרי ייתפס על-ידי מוסלמים קיצוניים המבקשים להשמידנו"; בנימין נתניהו הולך ושוקע בהזיותיו.


    אבל בַרצף השואתי של האיש השוקע בהזיותיו – שואה הנמשכת לו מאז 1938 ועד היום – נעדרת באופן מתמיה, לכאורה פרט קטן מול האירועים הקוסמיים, האנטישמיות הגוברת כלפי יהודים בימינו אלה, כפי שפורסם עכשיו לרוב בתקשורת. האומנם שגגה היא שיצאה תחת ידם של כותבי הנאום? או אולי אני הוא זה ששוגה כעת בהזיות?... מה לאנטישמיות היום ולשואה הנמשכת לראש הממשלה מזה 77 שנים?


    אולם יש אפשרות, אני מהרהר לעצמי, שאולי לא במקרה נעדרה האנטישמיות הגוברת מנאומו של ראש הממשלה, שלקח על אחריותו את גורל מדינת ישראל והעם היהודי ו"כך הוא רואה את תפקידו". ולתוך עומק ההזיות והבלבול שלי משתרבב לפתע העם הפלסטיני. איך הוא הגיע לכאן? יתכן שיש איזה קשר, אני חושב לעצמי, בין פלסטינים, כיבוש, דיכוי, התנחלויות, "צוק איתן", אנטישמיות – האם רק בדמיונותיי הפרועים הנושאים הללו מתחברים? והיכן אותם ערכים שעל ברכיהם גדלנו בעבר – חירות, אחווה, שוויון – שיש להנחילם לנוער, האומנם גם כאן שגה הכותב העלום, שכח והשמיט מן הנאום?


    עכשיו אני כבר רדוף תיאוריות קונספירציה לרוב: נתניהו לא הזכיר את האנטישמיות, כי יש לו חלק בה; האיש המשפיע על הפוליטיקה הישראלית יותר מכל, מאז 1996, פועל כנגד רוב רובם של מנהיגי העולם ואזרחיו; מיישב בהתמדה את השטחים ולכן אינו יכול ליישב את יחסינו עם הפלסטינים; האיש שמוביל את דיכוי הפלסטינים אינו יכול להזכיר, כלקח השואה, את החירות; האיש שמסית כנגד ערביי ישראל אינו יכול להזכיר, כלקח השואה, את האחווה; האיש שמנהל את המדינה המפוערת ביותר בעולם אינו יכול להזכיר, כלקח השואה, את השוויון. אני חש שנגמר לי האוויר: כיצד יתכן שזהו האדם שאזרחי ישראל בוחרים בו פעם אחר פעם? מיד אקח לי כדור הרגעה וזה יעבור. בסך הכול עוד תיאוריית קונספירציה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/4/15 09:58:
      מי שזכרונם עדיין פועל כהלכה , זוכר נושאים שונים בקשר להיסטוריה של משפחת נתניהו, אביו, והוא בצעירותו. שמתי לב, שנשכחו פרטים "מעניינים" בקשר להיסטוריה של המשפחה וביבי עצמו. אבל כל אלה בתחום ההיסטוריה. החשוב הוא מי האדם כיום ומה תוכניותיו בקשר למשילותו במדינה. כאן, רב הנעלם מן הידוע. וחבל מאד על כך.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין