להקשיב לדממה ראיתי קליע מדמם ואם בוכיה,עומדת מול המצבה. בשעה שמונה שמעתי צפירה כקולה של מקוננת שכולה. ראיתי דמעות אדומות ניגרות מדגל המבקש סליחה. ראיתי ילדה קטנה עם תמונה של אח שלא ישוב ולב אומה מצטמרר מכאב ותר אחר פעימותיו. פרח שקמל - אבד ריחו עודו באיבו. אותיות כתובות על אבן חרוטות לנצח מנציחות פרחים שקומתם נשברה. מעל הקבר ניצבת אם מחבקת ילדיה:שחוחה, דוממת וגרונה ניחר, צופה ובוהה... ובין לבין הזדקפה קומתה בזוכרה את יתר ילדיה, מבקשת עבורם תקווה: לא עוד מלחמה.יהי זכרם ברוך. זכויות הציור שמורות לדודי רצם.  |