| זה המשפט האחרון שאמר ירון הקטן לאביו לפני שיצא למלחמה ולא שב.. ירון בן השנתיים ואחותו דלית בת החצי שנה לא הספיקו להיפרד מאבא ... יוסל'ה אליש ניצול שואה ילד חוץ בעין חרוד מאוחד גודל בקיבוץ המישפחה באימוץ מיוחד במינו קיבלה את הילד הקטן שבגר והקים משפחה משלו...אני בגיל שש עשרה היגעתי לשם והפכתי לבת מאומצת של יוסל'ה ואישתו צ'ילה שהיית ילדת אומנה שגם בילדותה גדלה בקיבוץ....יום כיפור אני מפונה מסיני לעורף, פוחדת לצלצל לקיבוץ השמועות מספרות על הרוגים אצלנו , מופיעה בת כיתתי ואומרת לי....די אני לא מתקשרת יותר צלצלי את למזכירה ותבררי מה שלום חברינו לכיתה... ואז מגיעה הבשורה בואי הביתה יוסל'ה נהרג בגולן אמא והקטנים לבד אנחנו מחפשים אותך. כל הדרך מהדרום אנשים טובים שראו את מצבי חיילת במדי ב׳ רוצה הביתה .. הגעתי לקיבוץ לא רוצה להאמין רואה על לוח המודעות את שמות הנופלים הארוכה ובניהם אבי המאמץ.. בקיבוץ של שבעים ושלוש הילדים בלינה בבתי ילדים צ'ילה לבד בביתה המבקרים חגו ממשפחה למשפחה בקיבוץ , העוגיה על יוסל'ה היגיע לא מהצבא.אחותה המאמצת של אימי המאמצת איבדה גם את בעלה והאם אמרה בנות אני יעזור לכן לגדל את הקטנים וצ'ילה ענתה גם אני ויוסדה נעזור ונתמוך לא ענתה הסבתא גם את צריכה עזרה יוסל'ה איננו פגז פגע בטנק אף אחד לא שרד.... הדבר היחיד באבא יוסל'ה השאיר קלטת שהכין לילדים לפני יציאתו למילואים מפעם לפעם ,כל השבוע לא פסקנו להקשיב לקולו הערב המספר סיפור לילה לילדים אבא יש לך צפרדע בתה(נענע). |