פרשת "אחרי מות" פותחת את "תורת הקדושה", מעין מדריך לכוהנים הלכה למעשה.

בחלק הראשון מתואר טקס הכפרה של הכוהן הגדול, שם נכנס האדם הקדוש ביותר בקהילה לתוך קודש
הקודשים של אוהל מועד, לחדר הקדוש ביותר בתוך המשכן הקדוש ביותר, לכפר על חטאי העם. הכוהן לובש בגדים מיוחדים ומקריב שני קורבנות חטאת-- פר לכפרה על עצמו ושעיר לכפרה על העם.

פרשת "קדושים" עוסקת בראש וראשונה בחוקים על אודות התנהגות חברתית, כלכלית, מינית ופולחנית.

החוקים מחייבים: א להגן על חלשים. ב-- להבטיח חברה יציבה וצודקת. ג-- הקפדה על המצוות - כמו שמירת שבת. ד-- הקפדה על הסדר הטבעי. קדוש אמיתי הוא לא אחד שמתנזר ונראה כמו מלאך, אלא אחד ש"מוריד" את הקדושה ומשלב אותה בחיים החומריים היום יומיים.  אדם ששולט ביצרו הוא הקדוש האמיתי. השילוב המנצח הוא האיזון והשילוב בין החול לקודש, בין הרוחני לבין הגשמי.

פרשת "אחרי מות" נקראת גם ביום הכיפורים.

לכן השבוע אנו מקבלים את האפשרות להתחבר לכוח של ניקוי וטהרה, ואילו פרשת "קדושים" מחברת אותנו
באיזון לכוח הקדושה ונותנת לנו כוח לשלוט ביצר שלנו.