ערב טוב ושלום רב !
במסגרת סדרת הכתבות האחרונה ששידרנו בשבועיים האחרונים, הבאנו לפניכם חלק קטן מסיפורו של ירון. שמו וחלק מהפרטים שונו, בעקבות צו איסור פרסום בכל הקשור לנושא.
הערב נחשוף בפניכם פרטים נוספים, מה שהותר לנו לשדר.
הסיפור המלא בכתבה שלפניכם:
ירון הוא גבר צעיר שחזר ארצה לאחר שהות ממושכת בחו"ל. השנים האחרונות לא היטיבו עימו בלשון המעטה... שנים רבות של עמל קשה מאד, דם יזע ודמעות עד שטרח לבנות את חייו. קורבנות רבים הוקרבו על מזבח המשפחה שכללו חופש שאבד, חיים ששונו לבלתי הכר וחלומות שהתנפצו עד כמעט כבויה המוחלט של הנפש. נותרו רק תמונות מחוייכות באלבום משנים שעברו, כאילו לקוחים מחיים אחרים, לצד קרטונים ארוזים המכילים שברי חיים ובעיקר חפצים אישיים וחיים שלמים של שלושה ילדים שנגדעו ברגע באותו יום שחור של ה- 15 לספטמבר בשנה שעברה.
על מה שקדם לכך ובעיקר לאחר מכן, סדרת המכות הבלתי אנושיות שלא היו מביישות את איוב בכבודו ובעצמו, שהמשיכו לנחות גם לאחר מכן תכופות וקשות לא פחות, חל עדיין צו איסור פרסום גורף על כל הפרטים. מה שהותר לנו לומר זה, שאת כל הכאב הבלתי נתפס הזה, הוא עבר לבד...
הכל נלקח ממנו באכזריות, אבל את הרצון להמשיך לחיות ולצמוח, כנראה שאף אחד לא יוכל לקחת ממנו. הערב לא בחרנו לעסוק בטרגדיות ובכאב. הערב נביא בפניכם סיפור חם ואנושי מאין כמוהו, אותנטי ומרגש בשני חלקים, המכיל רגשות ותחושות עצומים, שיגרמו לחזקים שבכם להתרגש.
חג הפסח האחרון היה קשה מאד עבור ירון. החור השחור בנשמה רק העמיק יותר. הפסח הראשון לבד ללא הילדים, הזיכרונות ששוטפים עם כל מגע עם חפץ שלהם. הפרידה המוזרה מתהל ובעיקר הבדידות הנוראה שהורגשה היטב בזמן שכולם בילו עם משפחותיהם.
בעת שישב לבדו עם עצמו ניסה להיזכר בעשרות הרבות של האנשים שסייע להם והקדיש להם שעות רבות של סיוע טכני זה או אחר. אותם אנשים שרובם הגדול כבר שכח אותו מכיוון שהיה תושב חו"ל ולא היה נגיש עבורם.
לפתע נזכר ירון באישה מיוחדת שהותירה בו זיכרון ורושם נעים. הוא זכר זוג עיניים שובבות, מלאות שמחת חיים. חוש הומור מטורף, בדיוק כמו שהוא אוהב וחוסן פנימי שהעריץ מאד אצלה. הוא היה אז נשוי והשיחות עימה היו בזמן שהתחבר מרחוק למחשב שלה על מנת לבצע בו פעולות שונות וסבוכות מחו"ל.
בזמן הזה הם שוחחו, הוא מעולם לא סיפר לה על הקשיים האדירים שהוא מתמודד מולם וכמו כן מעולם לא העביר לה ואפילו ברמז תוכן בעל אופי מיני או דומה לו. זו הייתה חברות נקייה וטהורה. חסד אמיתי ללא כל צפייה לתמורה חומרית זו או אחרת. הקשר הראשוני עימה נוצר בשנת 2007 באחד האתרים הידועים לתמיכת מחשבים ואינטרנט, אתר בו ירון העניק לכל דורש סיוע איכותי ומקצועי ללא כל תמורה.
באחד הימים בהם בא לחופשה בארץ, יצר קשר עם עדן (השם האמיתי שמור במערכת) ונפגש עמה לשעתיים של קפה, כמה סיגריות והרבה מאד הומור מטורף. הוא העריץ אותה בליבו. בסיום הפגישה הוא נפרד ממנה כידיד יקר עד שהגורל הפגיש בניהם בשנית. את מה שקרה בניהם אחר כך, היה מעבר לכל דמיון וצפייה.
מיד לאחר חג הפסח שסירב לעבור לו, מצא ירון ברשימות שערך את מספר הטלפון של עדן. הוא נזכר בה והחליט ליצור קשר על מנת להתעניין בשלומה ובעיקר לשמוע את צחוקה המתוק שכה התגעגע אליו בנסיבות הקיימות שלו. המחנק היה כבד והוא היה זקוק באופן נואש למנה גדושה של הומור ועדן הייתה המועמדת המתאימה ביותר עבורו. הוא החל לחייג את המספר שהופיע ברשימה שהכין ובאמצע החיוג ניתק את השיחה. על מה הוא ידבר איתה...? הבליחה המחשבה במוחו היגע והנלאה. "שלום עדן מה נשמע ? תשמעי... התרסקו לי ברגע כל החיים... " האם הוא יפיל עליה כזאת "חבילה" שתעמיד אותה במצב של הלם גמור ותגרום לה למבוכה ובעיקר צער וכאב אדיר ...? מגיע לה הרבה יותר טוב מזה ! הוא החליט שלא לדבר על שום כאב ואפילו לשקר לה במידת הצורך, דבר שגרם לו כאב נוסף. באותו רגע גמלה ההחלטה בליבו. הוא ידבר איתה כמו פעם.. הכל דבש, וברגע שיגיע העיתוי הנכון, הוא יפרק לה מקצת הפרטים וגם זה באופן עדין ואיטי, לאפשר לה לעכל את המידע.
הוא נטל שוב את הנייד והחל לחייג. "המספר אינו מחובר" נשמעה ההודעה. הוא סגר את הנייד וחשב ארוכות לעצמו תוך שהא בוהה לנקודה דמיונית בחדר שלו. לפתע הבזיק רעיון אדיר במוחו. כמנהל האתר, יש לו יכולת להיכנס לכרטיסה של עדן ולשלוף משם את כתובת המייל שלה, איתה נרשמה לאתר. את הפעולה הזאת ואת הנגישות למידע הזה, יכול ירון לבצע כמנהל !
תוך שניות ספורות כתובת המייל של עדן הועתקה ברצף מקשי מקלדת והודבקה ברצף שונה בראש המיל שעתיד להיות משוגר אליה. באותן שניות חשב ירון על האפשרות שעדן החליפה מייל. הוא זכר את החולשה שלה לזכירת סיסמאות ומה עוד... אולי היא במערכת יחסים והשיחה לא תתאים לה או לבן זוגה...? מחשבות אלה ניקרו במוחו של ירון בעת ששיגר את המייל לעדן עם תוכן קצר בלבד, אבל עם הרבה מאד רגש. המייל הגיע ! ולאחר זמן קצרה נתקבלה ההודעה.
"ירון !!! איזה כיף לשמוע ממך ! שבשורה למטה מופיע מספר הנייד העדכני שלה. בפעם הראשונה מזה שבועות, חזר זיק של אור לעיניו של ירון, שבידיים מתרגשות חייג כעת לעדן את המספר שהופיע על הצג. השיחה הייתה כמו כל שיחה אופיינית של ירון ועדן. הם השלימו פערים של כמה שנים וירון השיב לשאלותיה של עדן באופן מאד כללי ומבלי לעורר שום חשד. עד שהגיעה השאלה על בת הזוג לשעבר שנפרד ממנה ומיד לאחריה על הילדים, שאלה שזכתה לתשובה שקרית בחלקה ומתחמקת ברובה.
היה לו קשה מאד, אך הוא זרם עם התוכנית שלו. עדן חשה שמשהו לא כשורה אבל לא לחצה. השיחות בניהם הפכו לתכופות יותר וארוכות יותר. הם צחקו עד לשלב שירון לא היה יכול יותר לשאת את השקר ובעיקר את הכאב.
הוא החל בהקדמה קצרה שגרמה לעדן להשתתק. דבר שמאד לא אופייני לה... במשחק מילים אומנותי החל ירון להכין אותה לקראת המהלומה הראשית בסדרת החיים שלו. הוא התנצל מראש על שלא הציג תמונה מדויקת והחל להתקדם ברמזים דקים שהפכו ליותר ויותר עבים, עד שהאסימון נפל בצד השני.
שקט השתרר... היא חשה את הכאב והצער. ובעיקר חשה את הצורך העצום של ירון בקצת שפיות. מנוחה ממחול השדים המטורף שהוא נתון בו, ששולט בו ללא הרף. "חמוד... מדוע שלא תבוא אלי ליום יומיים...? אני רוצה שתבוא" הקול שלה הפך רציני. זה טון חדש לאזניו המיומנות של ירון. טון שנעם לו מאד ונסך בו רוגע נפלא. תחושה שכבר שכח ממנה זמן כה רב.
"מאמוש את בטוחה" ? ענה ירון בטון ספק מפוחד ספק מהוסס.
"כן."
ענתה עדן בטון חד משמעי והחלטי שלא הותיר שום ברירות לירון. "אתה עמדת לצידי כל הזמן וכעת אתה זקוק שיעמדו קצת לצידך. אין בזה שום בושה !"
ירון בלע את רוקו שמשום מה נראה כי מסרב להחליק למטה בהמשך הגרון. תחושת המחנק הייתה גדולה. שמונה חודשים של ריסוק טוטאלי עברו בשניות לנגד עיניו הדומעות ועוד שנים רבות של סבל קשה שקדמו לכך, גרמו לירון להשתתק.
עדן הבינה מבין השורות המעטות את התמונה הכוללת ודרשה ממנו שוב להגיע. ירון לא הבטיח דבר וביקש קצת זמן להתארגן.
הוא התעשת ואמר לה שהוא זקוק בעיקר לצחוק בריא ולשיחות קלילות. בשום אופן לא בא לו להיות נטל על אף אחד וכי הוא עצמאי לחלוטין ולא תלותי. היה חשוב לו לומר לה את זה.
מילותיו נגדעו באחת, על ידיי שורה של משפטי מוסר של עדן על גבול הנזיפה. "אתה בא ואין וויכוח – אתה שומע ...??? אתה לא נשאר ככה לבד. אני רוצה ועומדת על כך שתבוא. יש לי חדר עבורך ולא חסר דבר בבית ! אז סגרנו ... ? אתה בא לכמה זמן שתרצה ! "
וירון אכן הגיע...
בשבוע הבא נביא את הסיפור המלא של המפגש הבלתי נשכח. את החוויות, הצלילים והקולות ובעיקר את התחושות של אותם ימים שנחרטו לעד בליבותיהם של ירון ועדן.
עד אז... תודה שהייתם עמנו. מיד אחרינו נשדר את התוכנית עובדה עם אילנה דיין. כתבת התחקיר תעסוק בתעשיית הניתוחים הפלסטיים בישראל. ותתמקד בחנן עשראווי ובניסיונותיה החוזרים ונשנים שכשלו, לקבוע תור לניתוח פלסטי בארץ ובעולם עובדי מע"צ בשיתוף עם פיקוד העורף הואילו להירתם למטרה הנעלה ובמבצע מורכב, תוך שימוש בכלים הנדסיים כבדים וסיכון ממשי לחייהם, השלימו את המשימה.
היו עמנו....
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ולי לא נותר, אלא להביע
את הערכתי ותודתי העצומה אלייך.
א ח א ב 30/4/15 15:16:
יצרת ציפייה למפגש . תחילתה של עלילה...
וזה היה בהחלט מפגש....
תודה !
הותרת אותי הלום ונרגש בתגובתך.
שמחתי מאד לרתק אותך
ועוד יותר להעלות חיוך על פנייך.
אד אוניל הוא הגדול מכולם.
ומי מתאים יותר לתפקיד ממנו...?
תודה מעומק הלב ענת !
שף יקירתי... עלייך אפשר לומר בוודאות שראיתי כוכבים ממך.
את חייבת אבל חייבת לגלות לי כיצד עשית זאת ?
תודה ! תודה ! תודה ! על כל כוכב (:
ואוו... תודה !
אז ככה... הוא הולך להיות ארוך מאד...
ומשום מה נראה לי "שיבלע" בנשימה אחת.
תודה לך שוב נחמה (:
היטבת לתאר במילותייך באופן מדויק את התחושות.
כל מילה שלך נכונה יקירתי.
חלק ב' בא יבוא, תהיי בטוחה !
תודה מלב ורדית - באמת תודה
הסלוגן שלי הוא : "חבר אמיתי נשאר איתך תמיד"
דוקא ברגעים כשאנחנו לבד
ומרגישים בודדים
דוקא מאלו שלא ציפינו מגיעה האהבה הגדולה
אהבה חברית
וכאחת שתמיד העניקה וסירבה להראות שחסר לה משהו
הזדהתי מאוד עם הלבד, עם החגים, עם הבדידות
שפתאום ביום בהיר הכל פתאום מתמוטט
אבל דוקא אז למדתי שהחיים דינמיים
אי אפשר לתכנן הכל
אם פעם לא היו מפתיעים אותי במשהו כי הכל היה מתוכנן
פתאום אני צריכה לחיות בכאן ועכשיו ולהחליט החלטות שימלאו אותי
ואני רואה את החברות שלך שנירקמה לה עם השנים
ובאה לידי ביטוי ברגעים האלו שהיית זקוק לה
כחברות אמת
כי חברות אמיתית לא נמדדת במסיבות, בזמן, במקום
אלא בשעת הצורך שיהיה לך היכן להשעין את הראש
ולכל דבר יש את העיתוי שלו בחיים
והסיפור שכאן השאיר אותי מרותקת
ועם בקשה "לטעם של עוד "
אז בבקשה מחכה לחלק ב'