כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ארכיון

    הילד המועדף

    0

    געגועים לימים של פעם...

    9 תגובות   יום שלישי, 28/4/15, 12:12

    היי חברים/ות,

     

    לא אחת נזכרתי בערגה בימי ילדותי.

    בפסח האחרון אירחתי את חברתי  רויטל משכבר הימים, וזאת לאחר שלא התראינו כ-10 שנים אך הקפדנו לשמור על קשר טלפוני. היה נפלא, מרגש ומדהים.

    עת סיימנו את ארוחת ערב, ישבנו והחלפנו חוויות, חוויות מהתיכון, איזכור של פגישת המחזור שהחמיצה ועוד ועוד.

     

    יתרה מכך העלינו זכרונות בתקופת ילדותנו (ובאותה נשימה הוצאתי את אלבום התמונות מתקופת התיכון ) עת הכל היה כל כך תמים, פשוט. נטול מכשירי הסלולאר, פייסבוק ושאר הטכנולוגיה המתקדמת.

     

    פעם היינו  מתקבצים עם ילדי השכונה ומשחקים מחבואים, קלאס, היינו עושים מדורות בל"ג בעומר או פשוט רובצים בסוכה של השכן עם כל ילדי הבניין, משליכים בחג השבועות שקיות מים וביצים האחד על השני, ושלא נשכח את "המחנה" - זה שהיינו מקימים בחורשה בתוך סבך שיחים מוסתר שאינו גלוי לעין, ושאותו היינו מרפדים בקרטונים, או שלל אביזרים והיה זה המחנה הסודי שלנו.

     

    אוסף הבולים, המכתביות, או שלל המפיות - עליהם אבד הכלח. כל שנשאר לי זה אוסף הטלכארדים העצום שיש לי - מזכרת מימים עברו.

     

    בטוחה אני כי קוראים אתם את השורות הללו, וכולנו יחד וכל אחד לחוד שותפים לחוויה הזו שחווינו בעת נעורנו.

    חוויה שבהחלט הדור הצעיר לא חווה אותה - וחבל.

     

    שלכם באהבה גדולה,

     

    ענת

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/5/15 13:10:

      שותף גם שותף.

      מבין לליבך כי גם אנוכי טיפוס שאוהב נוסטלגיה.

        1/5/15 08:51:

      דוקיםםם...  

      בזמנו הם היו בצבעים שונים. תמיד קיוויתי שהדוק

      השחור שערכו 100 ישלף.. צוחק

        30/4/15 23:46:

      ''

        30/4/15 23:21:
      תודה רבה. מזכיר לי את עטיפת השוקולד של עלית עם הציור של החייל והחיילת...
        30/4/15 22:18:

      ''

      תמים

        29/4/15 17:13:
      תודה יקירה...
        29/4/15 16:03:
      למקרא דבריך נזכרתי בפגישה עם חברות שהיינו יחד מהגן ועד סיום בית הספר היסודי (שהיה אז שמונה שנים). אחת הבנות הביאה אלבום ובו תמונות שצולמו בגן ובבית הספר. התברר לי, שלא היתה ברשותי אף תמונה מגן הילדים (הפרטי), כנראה הורי חסכו בשעתו את ההוצאה הזאת... התבוננתי בתמונות, והצטערתי שאינני יכולה להראותן לנכדיי. ההנאה שהיתה לי היא למראה לבושי שאמי תפרה עבורי והוא היה מוצלח מאד. זו היתה חוויה יוצאת דופן.
        28/4/15 16:01:

      מחייכת..

       

      שמחה!

      שכחתי להוסיף כמובן את איגרות הברכה לראש השנה (היה פעם במרכז העיר רוכל מבוגר עם עגלת עץ בו נחו כלאחר כבוד

      איגרות מוזהבות וכסופות), את האסימונים כמובן (עם החוט), את מסטיק עלמה (שחזר אלינו ברכות) ועוד ועוד...

        28/4/15 15:57:

      קריאת התוכן שלך ענת, גרמה לערגה מסוימת.
      לדקות ספורות החזרת אותי לעידן אחר לחלוטין.
      שנים שבהם הכל היה שפוי יותר,
      זמן שלא עבר בטירוף כמו בתקופתנו אנו...
      לאנשים היה יותר זמן לעצמם ולסובבים אותם.
      הזכרת את הטלכרד...
      אני עדיין זוכר את האסימונים חיוך

      מי אמר שחדש הוא בהכרח טוב יותר...?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      עJת ה0גולה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין