#גאווה אישית#
בתי (בת 12) מתקשרת: ״ממושי אני מזמינה אותך לארוחת צהריים ואני משלמת!״.
אני: ״מה קרה? את צריכה משהו?״
בתי: ״פשוט את עובדת קשה מידי ואני רוצה לפנק אותך״.
אני מיד נוטשת ישיבה רבת משתתפים, וטסה למסעדה...שהיא בחרה... ״במקרה״ האהובה עליי.
בנימה אישית, אין מרגש מדור ההמשך שלי שגדל לתפארת - למרות, ואולי נכון יהיה לומר - בזכות, ההשקעה גם ב״ילד השלישי״ שלי (זהו כינויו במשפחה...) - הקריירה, השקעה סביב השעון, 24/7.
בזכותו, דור ההמשך שלי עצמאי, אינו מפונק, אינו אגואיסט, חושב על האחר ובעיקר מעריך את אמו, על אף בחירותיה הלא שגרתיות. אולם, עיקר הגאווה שלי על כך שדור ההמשך שלי יודע תרבות מהי, וכפי שאומרים לי הציניקנים בביקורת: ״גידלת ילדים אירופאיים״. אז, למרות שלא גידלתי (במובן השכיח), מודה אני באשמה! בכל זאת, משהו עשיתי נכונה, ומותר לי להיות גאה... ולחיי כל ילדיי ישראל!!!
#גאה.מרוממת.שבעה#