כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - אמור , ל"ג בעומר

    8 תגובות   יום חמישי, 30/4/15, 15:18

    עבודת ספירת העומר

    "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה'" (ויקרא כג, טו- טז).

    ממחרת השבת , ממוצאי יום טוב ראשון של פסח מתחילים לספור את ספירת העומר , עד לחג שבועות , אז מקריבים 'מנחה חדשה לה''- מנחה מהתבואה החדשה, "מנחה חדשה- היא המנחה הראשונה שהובאה מן החדש. ואם תאמר הרי קרבה מנחת העומר, אינה כשאר כל המנחות שהיא באה מן השעורים" (רש"י).

    אמנם, כפי שמעיר רש"י כבר בהנפת העומר הניפו מהתבואה החדשה, אך אז הניפו שעורים, שאינן מאכל אדם אלא מאכל בהמה, ואילו בשבועות מניפים מנחה מהעומר שהוא מאכל אדם.

    ימי ספירת העומר הינם ימי מעבר, ימי הכנה מחג הפסח עד לחג שבועות. כפי שדור המדבר היו צריכים להכין ולתקן את עצמם מהתקופה בה היו עבדים במצרים והיו שקועים בתוך טומאת מצרים, עד שיגיעו טהורים למעמד הר סיני לאחר חמישים יום, כך שכל שנה, כפי שחייב כל אחד, בכלך דור לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כך חייב כל אדם לראות את עצמו כאילו הוא עמד במעמד הר סיני ושמע מפי הקב"ה את מתן תורה, ולשם כך נדרשת כל שנה הכנה לקראת מתן תורה. אי אפשר לקבל תורה ללא הכנה. "ר' יוסי אומר... וְהַתְקֵן עַצְמָךְ לִלְמוֹד תּוֹרָה, שֶׁאֵינָהּ יְרֻשָּׁה לָךְ..." (פרקי אבות, פ"ב, י"ב), "שלא תאמר הואיל ואבי חכם ואבי אבי חכם, תורה חוזרת לאכסניא שלה, ואיני צריך לבקש אחריה" (ר' עובדיה מברטנורא), התורה לא עוברת בירושה, אלא יש להשקיע ולעמול בכדי לזכות לקניין תורה.

    השפת אמת לפרשת אמור (שנת תרל"ו) מסביר שהבאת המנחה החדשה בחג השבועות היא התחדשות שיכולים לזכות וולקבל אותה על ידי הכנה ראויה ונכונה בימי ספירת העומר:

    "וספרתם לכם... והקרבתם מנחה חדשה..., כי עצם נפש ישראל הוא קודש, שזה המתנה שנתן ה' יתברך לבני ישראל בהוציאם ממצרים, וזאת הנקודה שבנפש צריכה בירור, וכפי זה הבירור זוכין להתחדשות, וזהו שכתוב 'נירו לכם ניר' כי הניר- החרישה הוא קודם הזריעה רק לעורר כח האדמה שתהיה מוכנת על ידי זה לקבל הזריעה... וכן עניין הספירה לתקן ולגלות הנקודה הפנימית בלב איש ישראל להוציא מכח אל הפועל להיות מוכן לקבל הארה חדשה...".

    אי אפשר להגיע למשהו משמעותי בעל ערך בעולם הזה ללא עבודה ויגיעה וללא הכנה. כך הדבר הוא גם בעולם הרוח. כפי שלפני הזריעה נדרש החקלאי לחרוש את האדמה ולעשות עוד פעולות רבות בכדי להכשיר את הקרקע לזריעה והצמחת פירות, כך גם בעולם הרוח נדרשת הכנה מעין פעולת החרישה והיא נעשית בימי ספירת העומר.

    כפי ההכנה בחרישה- כך יהיה ניתן לזרוע, וכפי ההכנה בימי הספירה, כך נזכה לקבלת תורה בחג שבועות.

    בכדי לקבל תורה צריכים להיות יגעים בעיקר על להידמות לבורא, להקב"ה. הדרך של האדם להדמות לבורא היא להידבק במידותיו, "מה הוא רחום וחנון אף אתה היה רחום וחנון, מה הוא גומל חסדים אף אתה היה גומל חסדים".

    זהו בדיוק עניינם של הספירות הנמצאות בימים השונים בספירת העומר: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

    הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים ובחר בנו להיות לו לעם סגולה, עם שיש לו נשמה עליונה ומיוחדת. אך את הנקודה הפנימית הזאת צריך לברר, לברר משני היבטים- לברור את הקודש מתוך הפסולת, לסלק את המזיקים והמפריעים, ולברר מבחינת מציאת נקודת הקודש וזיכוכה, לא רק סילוק הפסולת אלא עבודה מעמיקה על כוחות הקדושה שבנפש, וכפי הבירור- זוכים להתחדשות.


    מדרגות בקדושה

    פרשת אמור מארת בצורה הטובה ביותר את הבדלי מדרגות הקדושה שבתוך עם ישראל, בין ישראלים לבין כהנים: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כא).

    כך מתואר גם בהמשך הפרשה הבדלי הקדושה שבין ימי החול לבין השבתות והמועדים, בין השבת עצמה לבין המועדים: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי ה' אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי" (ויקרא כג).

    ניתן לראות רמז לקראת סוף הפרשה גם להבדלי הקדושה שבין כל המקומות בעולם, לבין מקום המקדש שבו מתגלה הקדושה ברמה הגבוהה ביותר, ולכן שם הוא מקום עבודת ה': "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (ויקרא כ"ד).

    "הקריאה של "כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה" הייתה קריאה לועגת לכל תוכן הקודש ולכל הרוממות וההכנה התוכית, הדרושה להיעשות עד שיהיה הקודש מבוסס בחיים באמת, שיהיה מובטח מכל פגם וסאוב, שלא יהפך לרועץ ולצרה היותר גדולה של העולם. על כן הוכרח הדבר שירד חיים שאולה, להאבד מתוך הקהל ... שלא יהיו עוד כקרח וכעדתו. הקריאה אל כל העמים, השקועים בכל רפש הטומאה, בכל מעמקי הרשע והבערות, בתהומות החשך היותר מחרידות: "הנכם כלכם קדושים, כלכם בנים לד', אין הפרש בין עם לעם, אין עם קדוש ונבחר בעולם, כל האדם הוא קדוש בשוה". - זאת היא הקרחות האנושית..." (הרב קוק, ישראל ותחייתו).

    הקדושה בעולם יש לה סדר, ויש בה הדרגתיות. כפי שיש בעולם סדר של דומם, צומח, חי ומדבר ולכל אחד יש ייעוד ותפקיד, כך גם בעולם הופעת הקדושה יש סדר. "עולם, שנה, נפש"- במקומות העולם הקדושה מתגלית ביותר בארץ ישראל ובבית המקדש, במימד הזמן- הקדושה מופיעה יותר בשבתות ובמועדים, ובמימד הנפשות- השכינה מופיעה בעם ישראל יותר מאשר באומות.

    גם בתוך עם ישראל יש הדרגתיות, והקדושה מופיעה יותר בשבט לוי ובכהנים. לא ניתן ליצור מצב בעולם שלנו שכולם ישמרו על דרגת קדושה וטהרה ברמה הגבוהה ביותר, וזאת מכיוון שלא יתכן ונגיע לקרבה אלוקית בעבודה קטנה ומועטה, אם דביקות אלוקית היא פסגת האדם, צריך לעמול קשה בכדי להגיע לשם, ולא כולם יכולים וצריכים לשמור על דרגת טהרה שכזאת: "העולם צריך שיכיר, כי לא בהגה אחד, באמרת אמונה מתוארה לבדה, די לאדם לעוף לגן עדן, וכל אוצר הרעה, הרצח והתעוב, הספון בכל חדרי רוחו, בדמו ובבשרו, יכול להישאר בעינו, וממילא הלא איננו צריך צרוף ולימוד, רכוז ועליה..." (הרב קוק, שם). הרב קוק טוען כאן כלפי דתות אחרות שהסתפקו באמונה באל שלהם ובכך יזכו לחיי נצח בעוה"ב. ודאי שכולם צריכים להיות קשורים להקב"ה, גם הגויים, אך העבודה המרוכזת והמאומצת יותר היא של עם ישראל, ובתוכם עוד יותר של הכהנים בני שבט לוי.

    טענת קורח "כולם קדושים" איננה נכונה, לא בתוך עם ישראל, ולא ביחסי עם ישראל ואומות העולם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/5/15 23:29:
      שאפו על ההתמדה. שבוע טוב :-)
        2/5/15 17:39:
      תודותיים...אחת על הכתוב והמלמד והשניה על שינוי הפונט...העיניים שלי רגישות לכל שינוי ואוהבות אותו:)
        1/5/15 18:20:
      תודה שהבאת! שבת שלום!
        1/5/15 13:21:

      יישר כוח על דברי התורה הנפלאים והמאירים!
      שבת שלום ומבורך!

        1/5/15 13:17:

      שבת שלום :-)

        1/5/15 12:47:

      שבת שלום איש יקר.

        1/5/15 10:50:
      יישר-כח שלמה ידידי כאח לי, בור סוד שאינו מאבד אף טיפה. שבת שלום לך וליקיריך, ב ר ו ך
        1/5/15 08:41:
      תודה ושבת שלום