חלקה השני של הפרשה והחלק העיקרי בה, עוסק  במועדי ישראל: שבת, שלושת הרגלים, ספירת העומר,
ראש השנה ויום הכיפורים.

"אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם".

קדושת ה' באה לביטוי בהרחקות שונות. ומכיוון שהקשר של ה' עם עם ישראל הינו דרך המקדש, ההרחקות רובן ככולן
קשורות לעבודת המקדש ולעובדיו.

קדושת הכהן נובעת מהיותו משרת בבית ה'_- קדוש יהיה -  כי את לחם חוקיך הוא מקריב. קדושתו נוספת,על קדושת עם ישראל כולו ועימה נוספות הגבלות

.

בספר "ויקרא" יש שלוש פרשיות סמוכות זו לזו:

 
"אחרי מות", "קדושים", והפרשה הנוכחית-- פרשת "אמור". 

בעקבות פרשות אלו נוצר ביטוי בשפה העברית:  

"אחרי מות קדושים אמור". 

משמעות הביטוי: אחרי מותו של אדם נוהגים לומר עליו רק דברי שבח ובוודאי לא דברים בגנותו. כלומר המשמעות כאן
של המילה "אמור" היא משמעות חיובית -- אמור דברים  חיוביים וקדושים.

פרשת "אמור" נקראת תמיד בספירת העומר, ובה גם מופיע הציווי על מצווה זו: "וספרתם לכם.... שבע שבתות תמימות
תהיינה.... תספרו חמישים יום". במשך 49 ימים לאט לאט, הם הכשירו את נפשם לקראת קבלת התורה. בני ישראל עברו דרך רוחנית מאד יסודית, ללמדנו על  חשיבות ההכנות והדרך לקראת מתן תורה.

פרשת "אמור" עוסקת בקדושת הכוהנים ובקדושת הזמן, והשבוע יש לנו הזדמנות להתחבר לשניהם גם יחד.

שבת מבורכת לכולם