אזרח מן השורה שיפקיד בבנק מיליון שקלים ב"פיקדון שקלי" יקבל כל חודש ריבית של 12 שקלים. הבנק שילווה את אותו המיליון של המפקיד לעשרות לווים זעירים, יגבה עבורו כ-7500 שקלים בכל חודש. זאת מאפשרת נגידת בנק ישראל לבנקים בישראל.

אם מאות אלפי ישראלים, שהפקידו את כספם ב"פיקדון שקלי" בבנקים יעבירו אותו לחשבון עובר ושב שלהם, הם לא יפסידו דבר. אבל פעולה המונית כזו עשויה לעורר מחשבות בבנק ישראל שמפקח על הבנקים, ובבנקים שמנצלים את הפיקדונות השקליים של האזרחים לרווחים בלתי סבירים, או במילים שלי, עושקים במצח נחושה את האזרחים שהשקיעו את כספם ב"פיקדונות שקליים". ומחשבות אלה אולי ישכנעו את נגידת בנק ישראל והבנקים, שעושק האזרחים שמפקידים את כספם בבנקים אינו כדאי יותר.

יתכן ששיקוליה של נגידת בנק ישראל כשהורידה את הריבית במשק ל- 0.1% היא נכונה מבחינה כלכלית ומתחשבת בריביות שהבנקים המרכזיים בעולם כולו קבעו למשקים שלהם. אך מתפקידו של בנק ישראל לדאוג לכך שהבנקים בישראל לא יעשקו את הלווים אצלם, פרטיים ועסקיים, כי זה פוגע במשק הישראלי.