כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עושים הכל בשביל ישראל - דניאל וקנין

    טיולים, רק טיולים, וכל טיול הוא לא רק טיול, חבלי לידה בחבלי ארץ נקשרים.

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      4/5/15 11:01:

    אצלנו דווקא הקבוצה הייתה הכי גדולה כשהלכנו במרכז הארץ.

    הלכנו מצפון לדרום במתכונת של טיולי יום (התחלנו בטיולי יומיים רק כשעברנו את ערד)

    וככה הקרבה הגיאוגרפית, העובדה שלא צריך לקום ב-4 בבוקר כדי להגיע לנקודת ההתחלה

    והעובדה שגג ב-5 אתה כבר אחרי מקלחת בבית הביאה לנו הרבה מצטרפים (שנשרו בהמשך ברובם).

    כשהולכים מדרום אולי באמת יותר קשה לשמור על המוטיבציה כי הקטע הדרומי יפה לאין שיעור

    אבל כנראה שהחברותא והביחדנס מפצים וישמרו על המסגרת עד שתגיעו לצפון הירוק.

      3/5/15 22:19:
    כל הכבוד. יישר כח לצועדים. דרך נהדרת לאורך רצועת החוף המצוקית היפה. מהרצליה ועד לבית ינאי ביום אחד זה באמת קצת יותר מידי. נדמה לי שבין געש ליקום השביל עולה אל המצוק.
      3/5/15 14:26:

    אוהבת את זוויות הצילום של ענת נצר ואת הכותרות של התמונות בהתאמה,

    תמונת החוף של נעם זיל מקסימה גם היא ולפי התמונה בחוף השרון נראה שהקבוצה לא ממש מתדלדלת וממשיכה לצעוד ובעצם גם לאכול לגמרי לא רע :)) 

    0

    שביל ישראל 25-6 מעשר טחנות לנחל אלכסנדר 17-18.4.15

    3 תגובות   יום ראשון, 3/5/15, 11:30

    דניאל וקנין

     

    החשש הגדול שלקראת המסלולים הקרובים למרכז הארץ הקבוצה תדולל מתבדים לאט לאט. הרצון לטייל ביחד ולהמשיך לצעוד מתגברים על הכל ויש לנו קבוצה. בנוסף, המחשבה שלי, שזו הזדמנות חד פעמים לראות דרך הרגליים את המסלולים לא הכי נצעדים על השביל מניבה פרי. גם ללכת בתוך תל אביב, הרצליה או כל אתר אחר זה בעצם שביל ישראל. וכמובן, רוחב הלב של טלילה ומשה לארח את הקבוצה ללילה, ארוחת ערב והרבה מצב רוח, מושכת עוד מטיילים.

     

    DSC_3463
    מי כאן החייזרים? פארק הירקון. צילום: ענת נצר.


    אנחנו נפגשים בשבע בבוקר בכניסה לגן לאומי אפולוניה בשולי הרצליה, מצטמצמים ברכבים ונוסעים לעשר תחנות, אתר הסמוך לאצטדיון האטליטיקה של הדר יוסף בתל אביב ומתחילים לצעוד. בתחילת היום מסלול ההליכה על אספלט בפארק הירקון ברור וקל ועד מהרה אנחנו עוצרים לקפה של בוקר באתר שבע תחנות. הגזייה המפורסמת של אבנר מחממת את המים ואת הנשמה ואנחנו ממלאים את האתר במראות של שביליסטים, ואדים של בוקר.

    DSC_3471

     

    ממשיכים ללכת לכיוון נמל תל אביב, בהגעתנו לנמל לא ניתן להתבלבל, אנחנו ממש חייזרים כאן. מכאן נראה שכל העולם רוכב על אופניים או רץ ביום שישי בבוקר. בנמל, שם יש עוד כמה אנשים רגילים, הם לוטשים בנו מבטים ומשפשפים את עיניהם בניסיון להבין מי אלו המוזרים האלו הצועדים עם בוקר בנמל תל אביב עם נעלי הליכה, מקלות הליכה ותיק מלא כל טוב.

     

    DSC_3664
    משה מנצל את הזמן החופשי בנמל. צילום: ענת נצר.

     

    בדיוק בגלל תחושת המוזרות הזו הכרזנו על הפסקת בוקר בנמל. כל אחד התפזר לבית קפה הראוי לו או לגלידה המקומית והתחברנו לאווירה של הילידים. קפה וגלידות נזללו לרוב ואנו המשכנו במסלול ההליכה לכיוון חוף תל ברוך מלאים בתרבות השפע. חוף תל ברוך עבר שינוי גדול לאחרונה, מהחצר האחורית שבקצהו, הפך להיות פנינה בוטנית המשיבה ומשמרת זני חוף שנעלמו מנופי הארץ, בעוד כמה שנים עם פינוי שדה דוב, זו תהיה אחת הפינות המושכות בארץ.

     

    DSC_3721
    פרחים מכל המינים בחופי תל אביב. צילום: ענת נצר.

     

    בהמשך היום הלכנו לחופי הרצליה, את ארוחת הצהריים אכלנו סמוך לקניון ארנה. שם חלק העדיפו את הים, חלק את החוף, חלק את הקניון וחלק את הצל בחוץ. עוד כמה קילומטרים בודדים ואנחנו מסיימים את היום, אך לא נתעלם מהעובדה שאין הרבה מקרים בהם אתה מחפש את סימוני השביל וברקע אתה רואים בגדי ים ברמת חשיפה שונה ובמין לפי בחירתך.

     

    DSC_3778
    יש כאלה שקוראים לזה שביל ישראל אבל אבנר עדיין מחפש את הסימון. צילום: ענת נצר.

     

    סיימנו את המסלול סמוך למסגד סידנא עלי. הקדוש המוסלמי שנלחם בחירוף נפש בצלבנים החודרים למקומות הקדושים בארץ ישראל ומצאנו את הרכבים שלנו בחניון של אפולוניה. הקפצות קלות לרכבים מתל אביב ונפגשים במושב חניאל בבית משפחת איילון.

     

    DSC_3862
    בועז מחפש ומוצא את מקומו בחניאל. צילום: ענת נצר.

     

    הערב מתחיל במנוחת הלוחמים שנמרחים להם לכאן ולכאן. אך לאט לאט וללא שעה מוגדרת מתחילה להתגבש לה ארוחת ערב. לפני הטיול שלחתי לטלילה ומשה שצפויים 20 אנשים לארוחת ערב. או שאני טעיתי או שהם אבל נראה שהם הכינו אוכל ל 200 מטיילים. כיאה לבית ארגנטינאי היה בשר לרוב ובשפע, סלטים חופשי, מתוקים בלי סוף והנה סיימנו עוד ערב ללא חיסכון של גרם מיותר על אף ה 17 ק"מ.

     

    DSC_3880
    הארוחה. אין מילים. צילום: ענת נצר

     

    כל אחד פרש לפינתו עייף, שבע ומקולח, הבית הנעים השרה עלינו את אוירתו וכולנו הלכנו לתפוס כמה שעות של שינה וחלומות על שביל ישראל ו – 20 ק"מ של הליכה על חוף ים מדהים, שמש בהירה, בגדי ים, חול והרבה הזיות.

    יום שבת וצפוי לנו יום ארוך על השביל במטרה לסיים את פרק החוף ובטיול הבא כבר להגיע לכרמל לפני פגרת הקיץ ושנה אחרונה על השביל. אז שוב, מקפיצים רכבים לחניון נחל אלכסנדר הסמוך למכמורת, ומשם נוסעים לחוף אפולוניה שם סיימנו את המסלול ביום הקודם.

     

    הנסיעה עם המטיילים מלאת מתח, אנחנו נוסעים על הכביש קרוב ל 30 ק"מ שנמשכים מעל רבע שעה ונראה שיש חרדות ברכב שמא לא נספיק ללכת את כל המרחק שהצבנו לעצמנו למשך או היום או שזה פשוט יום ארוך מידי.

    si26-24

    נר הלילה החופי מכסה את המצוק של חוף השרון. צילום: נעם זילר.

     

    מתחילים ללכת בחניון של אפולוניה וצועדים סמוך לישוב ארסוף ששואב את שמו מתל ארשף הסמוך. ממשיכים ללכת ונכנסים לגן לאומי חוף השרון המרהיב, תצפית מן המצוק אל תוך הים ואנחנו יורדים בירידה מעניינת המלאה בפריחה של נר הלילה החופי, פרח צהוב ומרהיב המקשט את כל הירידה אל החוף.

     

    זהו, מעתה אנחנו על החוף לאורך כל היום, חוץ מעליה לטיילת בנתניה. מתחיל להיות חם, הים מגרה ומשכנע, חלק חולצים נעליים והולכים עם רגלים בשפת הים, הנוף מקסים. לעתים רואים חוף הומה אדם ולעתים חוף פראי ריק מאדם המלא סלעי חוף וירוקת המעטרים אותו לכדי ציור מושלם.

     

    si26-26 (1)
    לעתים הומה אדם ולרוב ריק. חוף השרון. צילום: נעם זילר.

     

    ממשיכים אל תוך נתניה, עולים על המצוק ונכנסים לטיילת. טיילת מרהיבה נבנתה פה לאורך כל העיר. פינות תצפית וצל. גליה ומנוחה, והרבה פעילות על הטיילת בנתניה. אנחנו כמובן מנצלים את השפע למנוחה ולהפסקת צהריים. כל אחד תופס פינה על בטיילת ומנצל את המנוחה כאהבת נפשו, מי במנוחה בצל, מי בבירה, מי באוכל ומי בגלידה.

     

    si26-49
    חופים מדהימים והזדמנות חד פעמית לצעוד ברגל. צילום: נעם זילר.

     

    DSC_4422
    מחפשים סימונים. צילום: ענת נצר


    היום בהחלט ארוך אך יש תמורה, שעות הערב מתקרבות, כבר לא חם ומאוד נעים ללכת על החוף. בבית ינאי אנו עוצרים לארוחת ערב ספונטנית בבית הקפה, חומוס, צ'יפס והרבה שתיה קרה, האור היפה של שעות הערב מופיע, עוד כמה רגעים של הליכה על חול נקי לכיוון נחל אלכסנדר, דילוג קטן על הגשר ואנחנו ברכבים בדרך הביתה, שבעים, מרוצים ועייפים.  

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      דניאלוקנין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין