כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    מה עניין שמיטה אצל הר-סיני? - פרשת בהר

    0 תגובות   יום חמישי, 7/5/15, 23:57

    בס"ד

    מה עניין שמיטה אצל הר-סיני?
    פרשת בהר

     

    מה עניין שמיטה להר סיני
    [הרב אמ"ש, מביא חתם סופר] א. מה זה עניין של ענווה כמ"ש [שמות ט"ז ז'] "ונחנו מה וגו'.". הר סיני למה נבחר שיקבלו עליו את התורה? שפלות, שהיה הנמוך ושהשטוח בהרים. (חוץ מזה שהיה בסיני מדבר דווקא שלא שייך לאף אומה) שעניין של שמיטה זה בא להגיד ענווה. למה? כי ע"י שמיטה כולם שווים. לפתע אין עשיר ואין דל כולם שווים. כי בזמן הזה הכול הפקר. במילא אדם לא בעל הבית, אז הוא ענו. לכן "מה" (זה) עניין שמיטה (אצ)ל-הר סיני. שהר סיני זה ענווה, ושמיטה זה ענווה. לכן, שמיטה אצל הר סיני  - בגלל הענווה.

    ב. [קידושין ל' ב'] "תנא דבי ר' ישמעאל בני אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש".

    [מסכת סוכה נ"ב א'] כדדרש רבי יהודה: 'לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים: צדיקים נדמה להם כהר גבוה, ורשעים נדמה להם כחוט השערה; הללו בוכין והללו בוכין: צדיקים בוכין [שנזכרים בצערם שהיה להם לכבוש הרשע הזה בחייהם] ואומרים "היאך יכולנו לכבוש הר גבוה כזה", ורשעים בוכין ואומרים "היאך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה"

    אם כן, יצר הרע הוא הר גבוה. לכן, הוא אומר: "מה עניין שמיטה להר סיני"? איך אפשר להישמט מהיצר הרע ע"י סיני = ע"י לימוד התורה. כמ"ש [קידושין ל' ב'] "כך הקב"ה אמר להם לישראל בני: בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין. ואם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו"

     

    [הבצב"ל] עניין של אמונה. היה סוכן באנגליה שהתקבל לעבוד במפעל שדרש ממנו בחודש הראשון חמש עשרה אלף ליש"ט הזמנות, והשלושה חודשים שלאחר מכן שבעים וחמש אלף ליש"ט בחודש. הסוכן הלך לרב שלו ובקש הנחיות. הרב אמר לו שינהג ביושר ושלא ייקח פרנסה של יהודי אחר. הסוכן הגיע למפעל הראשון לקח קצת זמן עד שהצליח לקבוע פגישה עם המנהל. בפגישה המנהל שאל למחיר של המוצר, ואחרי ששמע מהסוכן את המחיר אמר לו: זה ממש חצי ממה שהסוכן הקודם מכר לי. הסוכן התפלא. והמנהל אמר לו הנה תראה והראה לו את החשבונית. הסוכן הבחין שזה סוכן יהודי. מיד סגר את התיק שלו ואמר למנהל המופתע שהוא מצטער אבל הוא לא יכול למכור לו. וחזר לבוס שלו. שהבוס שמע שהא ביטל את המכירה כמעט התעלף, וכשהוא התאושש הוא כבר רצה לפטר את הסוכן אבל לפני זה שאל אותו למה הוא ביטל. הסוכן ענה לו שכך הרב שלו אמר לו, לא לקחת פרנסה של יהודי אחר. הבוס שלו מיד אמר: אז תחליף רב. אתה יודע רב כזה אומר ככה רב אחר אומר אחרת... הפסדנו עכשיו עסקה של אלפיים ליש"ט. בקיצור התברר שהמנהל של המפעל ההוא התקשר לסוכן הקודם ושאל אותו למה הוא מחר לו במחיר כפול. הסוכן התפלא ושאל אותו מי נתן לו חצי מחיר. אמר לו. והסוף היה שהסוכן הראשון קנה מהסוכן השני בחמש עשרה אלף ליש"ט בחודש. וכולם יצאו מורווחים ומרוצים.

     

    שבת כזאת עוד לא הייתה

    מסופר על קבוצה של חסידים נסעו לשבת לר' נחום מצ'רנוביל. אז כמו היום שהנהג של האוטובוס שנוסע עם החסידים נשאר אתם. כך גם בסיפור שלנו העגלון נשאר אתם אצל הרב. במוצ"ש נפגשים החסידים עם העגלון. החסידים נהנו מאוד. טיש וכו'. והם שואלים א העגלון: נו, איך נהנת? אומר להם העגלון אך משהו משהו. כזאת שבת לא הייתה לי מעולם. במוצ"ש ניגשתי להיפרד מהרב, והוא שאל אותי מה הסדר יום שלי. עניתי לו שאני קם בבוקר עושה כמה נסיעות ואחר כך מתפנה להתפלל. שואל אותי הרב: למה? חבל. אמרתי לו מה אני יעשה צריך להתפרנס. אמר לי בוא אני אספר לך סיפור: היה שנורר אחד שהגיע בערב שבת לכיירה אחת ובכיסו הרבה כסף. שאל את עצמו מה אני עושה? הגיע לאכסניה וביקש מבעל המקום שישים לו את הכסף בכספת. בעל הבית נעתר לו והבחור המשיך לבית הכנסת כשהוא כבר שם הזכר פתאום שלא בקש קבלה. מאותו רגע עד מוצ"ש הוא כל הזמן היה במתח. ארוחת השבת לא יכול היה לאכול בקושי שתה את יין הקידוש. וכך בשבת הוא התענה כל הזמן. סוף סוף במוצאי שבת מיד לאחר ההבדלה רץ לבעל האכסניה ואמר ו תן לי את הכסף מהכספת. בעל הבית מיד הוציא לו ונתן לו את החבילה. השנורר, בלי בושה, התחיל מי סופר את הכסף לעיני בעל הבית. ספר את המאות דולרים. יש הכול בסדר. ספר את החמישים. יש הכול. ספר את העשרים יש הכול. ספר את הדולרים הבודדים יש הכול. התחיל לספור את הסנטים – בעל הבית שם את היד שלו על היד של השנורר ועצר אותו ואמר לו: עד כאן. זה שלא אכלת בשבת ראיתי אבל מה יכולתי להגיד לך? שהכול בסדר?! הרי לא הייתה מאמין לי. מה אתה חושב, אם לא גנבתי לך את האלפים, הייתי גונב לך את הסנטים?! ראיתי איך התענתה כל השבת. שואל העגלון את הרב, נו, מה זה קשור אלי. עונה לו הרב: כשאתה בבוקר מה אתה אומר? עונה לו: "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרתי בי נשמתי וגו'." הקב"ה החזיר לך את נשמתך – אז בסנטים את בודק אותו?! אמרו החסידים בזכות העגלון הזה היה כדאי כל השבת.

     

    מה עניין שמיטה לששת ימי בראשית?

    [ויקרא כ"ה ג' – ה'] "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה", "ד ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר", "ה את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר וגו'."

    [הרב בן-צבי ברנשטיין {מביא משך חכמה}] שש שנים תזרע שדך – זה כמו שישה ימי בראשית, לכן השנה השביעית היא כמו שבת. לפי זה שנה שלישית היא כנגד היום השלישי ושנה שישית כנגד היום השישי שבהם נאמר פעמיים כי טוב (ביום השישי, בפעם השנייה, נאמר טוב מאד) ולכן זה רמז נאה שבשנה השלישית והשישית צריך לתת מעשר עני. שנאמר פעמיים כי טוב בשניהם, לרמז שלך יהיה טוב וגם לזולתך.

     

    [הרב אלימלך בידרמן] אל תדון את חברך לעולם עד שתגיע למקומו והרי לעולם לא תגיע למקומו.

     

    למה לא תקנו ברכה למי שמגיע להתיישב בארץ ישראל?

    [הרב זילברשטיין, חישוקי חמד] א. למה לא תקנו ברכה למי שמגיע להתיישב בארץ ישראל? יש מחלוקת בין הראשונים האם בזמן הזה קיימת מצוות יישוב ארץ ישראל. הרמב"ם סובר שאין. הרמב"ן (בספר המצוות) חולק עליו. וסובר שיש מצווה ואפילו מדאורייתא. ואם כך אז למה א תקנו על זה ברכה.

    [הרב קנייבסקי] מכיוון שזה מצווה תמידית. כמו שלא מברכים על מצוות האמונה, (כמו שלא תקנו על שש המצוות התמידיות: א. אנוכי השם אלוקיך. ב. לא יהיה לך אלוקים אחרים. ג. שמע ישראל השם אלוקיך השם אחד. ד.ואהבת את השם אלקך. ה. יראת השם. ו. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם.) אם כך, אז למה לא ברכו בני ישראל כשנכנסו לא"י בפעם הראשונה? כי עדיין לא נצטוו על הברכות.

    ב. האם יש מצווה לנשק את אדמת ארץ הקודש כאשר עולים אליה. המקור [כתובות קי"ב א'] מספרת הגמרא (כתובות קי"ב א'), כי "ר' אבא (אף הוא אמורא בבלי בן אותו הדור שעלה לא"י) מנשק כיפי דעכו", ושם בפירושי התוספות: "משמע דמארץ ישראל היא". וכן היא דעת התנא הגדול ר' מאיר, כי "עכו כארץ ישראל לגיטין" (משנה גיטין א' א'). אם כן, שאמוראי הגיע לחופי עכו נישק את הסלעים שם.

    [הבריסקער רב, {רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ז)}] לא נישק את אדמת אה"ק, כי [ברמב"ם הלכות מלכים הלכה י'] גדולי החכמים היו מנשקים על שולי א"י, מנשקים אבניה ומתכלכלים על עפרה. כדכתיב: [תהלים ק"ב ט"ו] "כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו" לכן הוא לא עשה את זה כי לא רצה שיראה כאילו הוא מחשיב עצמו כגדול הדור.

     

    מה עניין שמיטה ליום כיפור?

    [הרב יחיאל מיכלשטרן, חתם סופר] אם ישראל שומרים את שנת השמיטה, אז כל השנה יש לה דין של יום הכיפורים. שנקרא שבת שבתון. שמיטה = 364 = שסד אמרו חז"ל ביומא דכיפורי - לית ליה רשותא לאסטוני" שאין לו רשות לקטרג ביום כיפור.

     

    מותר להונות גוי?

    [ויקרא כ"ה י"ז] "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלקיך כי אני השם אלקיכם" אסור להונות איש את אחיו מותר להונות גוי?

    [ר' יהודה החסיד, ספר החסידים] מסופר שם על יהודי שבא לרב שלו בבכיות שחיתן את בנותיו ברוב עושר, את מיטב כספו הוציא על כך. עתה מתו כולן ערירים ללא בנים, וכל רכושו עתיד ליפול לידי זרים. והוא זקן וגלמוד וחדל ישע. אם רצונו שילדיו ימותו ללא בנים היה לו לקחת אותם לפני שהשיא אותם. שלפחות אז, רכושו היה ניצל ונשאר אצלו. שאל אותו הרב: האם עסקת כל ימי חייך באמונה וביושר? לא הונאת אדם ולא רימיתי. ולא מעלת באמון? השיב לו היהודי מעולם לא רימיתי אדם מישראל. אבל, איש אחד גוי מינה אותי לנהל את רכושו הרב, ואני ניצלתי אותו והעברתי סכום הגון לחשבון שלי. ומאז שמת האיש הזה החלו לבוא עלי כל מיני מרעין בישין. אז, אמר לו הרב הנה כי כן, אין לך מה להתאונן על גורלך, אין זה אלא עונש צודק. בעולם העליון מודע לו שמעלת באמונו, הוא התלונן עליך לפני כסא הכבוד, ונגזר עליך לאבד את כל הרכוש אשר צברת בדרכים בלתי כשרות. מוטב שתשיש ותשמי שנענשת בעולם הזה. עתה חזור בתשובה כדי שתוכל למצוא חן בעיני כסא הכבוד.

    [שולחן ערוך, חושן משפט, סימן שמ"ח {באר הגולה [ר' משה רבקש]}] ואני כותב זאת לדורות. שראיתי רבים שגדלו והעשירו מטעות שהטעו העכו"ם. ולא הצליחו. וירדו נכסיהם לטמיון. ולא הניחו אחריהם ברכה. וכמ"ש בספר החסידים (ת'תהר"ד) רבים אשר קידושו השם והחזירו טעותם לעכו"ם בדבר חשוב. גדלו והעשירו והצליחו.

     

    יהודי עיקל קודמים

    [ויקרא כ"ה י"ד] "וכי תמכרו ממכר [,] לעמיתך או קנֹה [,] מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו" כשאתם עושים עסקים תעסו עסקים עם יהודים ראשית. כשאתה קונה או מוכר תשתדל לפרנס את היהודי ראשון. חוץ מחילול השם כשלט עושים את זה, אז זה גם לא טוב.

    [הרב חיים אליהו מייזלס, הרב של לודג'] היה תלמיד חכם גדול ושנים רבות שימש כרב העיר והיה חכימא דיהודאי (החכם של העם היהודי), ראה פעם גביר עשיר שדווקא קונה אצל גויים ואף מתאמץ גם אם ב רחוק הולך עד לשם וקונה דווקא אצלו. יום אחד ראה אותו יוצא מחנות של גוי, אמר לו: "שלום עליכם ר' פסח. מה נשמע אצלכם ר' פסח". ענה לו: הרב,לא קוראים לי פסח קוראים לי אברום. אמר לו: "לא, לא. קוראים לך פסח והריה כתוב במפורש למה חג הפסח נקרא פסח כי השם פסח על בתי היהודים. אבל זה נכון קוראים לך אברום כי: "והיה שמך אברהם כי אב המון גויים נתתיך" [בראשית י"ז ה']

     

    אל תונו איש את אחיו זה גם בכל הנוגע לשמות גנאי

    [מסכת בכורות, נ"ח א'] בעניין דברי בן עזאי: 'כל חכמי ישראל דומין עלי כקליפת השום חוץ מן הקרח הזה' (מי זה הקרח? רבי עקיבא). איך יכול להיות שבן עזאי אמר דבר כזה? פירושים רבים נאמרו על דברי בן עזאי. בתוספות, הרמ"ע, הרה"ק, בקבלה והשלה הקדוש. אומרים דברים דומים.

    [פה תלפיות, ר' בן אורליאב] שום יש לו קליפה, הקליפה מגינה על פרי השום וגם מייצבת את צורתן ומעמידה אותו. בן עזאי היה חריף כמו שום, יותר מכל החכמים. שהם היו בקיאם בתורה יותר ממנו ולכן כינה אותם קליפת השום שמקיפה אותו ומגינה עליו. חוץ מהקרח שזה רבי עקיבא שהיה יותר חריף ממנו ולמה קירח כי היה קירח בזקנו שהיה תולשו כל זמן שהיה מתחבט בסוגיות.

    מי יותר חשוב סיני או עוקר הרים – ודאי שסיני יותר חשוב כי הבקיא יש לו את כל הידע המקיף. עוקר הרים היא חריף הוא יכול להתפלפל, אבל הוא נשען על סיני על הידע.

    הסבר שני. שהשווה את קבי עקיבא לאייל (עז קרחינא) שהכבש עש לו הרבה צמר ואילו לאייל אין אבל הוא מנגח (הוא חזק). שרבי עקיבא הוא קירח, אבל, מנגח. חזק בתורה.

    לסיכום: כל חכמי ישראל דומין עלי, שומרים עלי, מקיפים אותי, כצו שקליפת השום מגנה על פרי השום. חוץ מהאייל הזה. שהוא חכם וחריף ממני.

     

    [כתובות כ"ד ב' - כ"ה א'] "אמר רב ששת: אמינא, כי ניים ושכיב רב אמר להאי שמעתתא"

    אני אומר כי כאשר רב שכב כמו מת הוא אמר שמועות (=הלכות של אמוראים).

    [האמרי בינה] הגר"ה (על המשלי) בשביל מה הקב"ה ברא את השינה? כי אחד שישן יכול לזכות בשעה אחת מה שייקח לאחר כאן שבעים שנה ללמוד שהוא ער על זה הוא אמר כנקרה הוא אמר את זה כאשר הוא ישן כי הוא היה מקבל השגות עצומות אז.

     

    מה התנאים לישיבה בארץ לבטח?

    [ויקרא כ"ה י"ח] "וישבתם על הארץ לבטח"

    [הרב דן מחבר] [בבלי מסכת סנהדרין י"ז] "ותניא כל עיר שאין בה עשרה דברים הללו אין תלמיד חכם רשאי לדור בתוכה בית דין מכין ועונשין וקופה של צדקה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה ובית הכנסת ובית המרחץ וביהכ"ס רופא ואומן ולבלר (וטבח) ומלמד תינוקות משום ר' עקיבא אמרו אף מיני פירא מפני שמיני פירא מאירין את העינים:" ובעברית: עיינות מים ובתי מרחץ, לימוד תינוקות של בית רבן, היכל הקודש, אומן, רופא, צדקה, לבלר, בית הכנסת, טבח, חכם. כל המילים האלו רמוזות במילים: "ע.ל. ה.א.ר.צ. ל.ב.ט.ח."

     

    [ויקרא כ"ה כ'] "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו"

    [ר' משה לייב שחר] השאלה הזאת נשאלת רק בשנה הראשונה.

     

    מה הקשר בין שבת לבית המקדש?

    [ויקרא כ"ו ב'] "את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני השם"

    [משך חכמה, הלכה] "מי שהתחיל מלאכה בשבת ולא גמר אותה, ונמצא שלא נתחייב עליה, ובא אחר וגמר את המלאכה הזאת, באופן שאילו גמר אותה הראשון הייתה מלאכתו גמורה והיה חייב עליה - שניהם פטורים, לפי שהמלאכה נעשתה על ידי שניים, ואף אחד מהם לא עשה מעשה גמור".

    (פטור מקורבן, אבל אסור) למה נאמר הראשון ברבים והשני ביחיד? שניים שעשו מלאכה פטורים אבל לכתחילה אסור. אומר הקב"ה את שבתותי תשמרו – שניכם. בבית המקדש היו מקריבים קורבנות (ציבור) גם בשבת. לשחוט - אפשרי אחד. לכן ביחיד.­­­

     

    יזכנו הקב"ה שנזכה לבניין הבית השלישי כבר בשבועות הזה אמן ואמן

    דברים בשם אומרם:

    הרב שלמה לוינשטיין שליט"א

     

    מקורות:  זיקישיבה הידברות ויקיטקסט

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין