0 תגובות   יום שלישי, 19/2/08, 23:52

 

קריאת העורב החדה פילחה את אובך הלילה הגשום, מעירה אדם אשר המתין לה ספק ישן על מיטת עץ עבה, נעליו לרגליו והוא לבוש בגדי מסע. אור הירח המלא הסב נופך מצמרר לערפל הסמיך שעטף את היער הצפוני. העורב חג פעם נוספת מעל קרחת היער המחומשת, סוקר בעין ספקנית את סביבותיה. משלא חש בסכנה החל מנמיך רום בכיוון הצלע הפונה לדרום מזרח, מכוון אל הבקתה המחובקת בעלוות העצים העתיקים. בהגיעו לגובה פני אדם נפתחה הדלת הכבדה והלוחם הלבוש בגדי מסע הופיע בה, גבה קומה ודרוך למראה העורב המשנה צורתו בחרישיות לדמות עטויה ברדס הניצבת עומדת על הקרקע למולו, בידה השמאלית מטה שנהב חרוט בתגליפים המשולבים זה בזה. זוג הסוסים הקשור לעץ הסמוך לדופן הבקתה החל משתולל בבהלה. העומד בדלת הרים ידו לכיוונם, נעימת היסוי מתמשכת הרגיעה מעט את הרוחות. דממת הליל נאכפה שוב. רגע סקרו הדמויות זו את זו בדריכות שקטה ולאחריו חתך קול חד ויציב את האוויר, בוקע מתחת לברדסו הכהה של הקוסם. "ידידנו המשותף כבר הודיע לך על בואי. אני משער שאתה יודע מדוע אני כאן." "כן." ענה הלוחם, ידו הימנית על חגורתו מתוך הרגל לו הוא חב את חייב מזה רבות בשנים. מעולם לא בטח בקוסמים. "אין לנו זמן רב. עלות השחר תכפה עלינו נסיגה." "אני מסכים." הקוסם הרים ראשו מעט, פיו ואפו נגלים מתחת לחופת הברדס, עיניו עודן סמויות תחתיו. "נצא לדרך אם כך. מצפה לנו לילה ארוך." רתמת הסוסים נפרמה מן העץ ושני הרוכבים קפצו במיומנות איש על סוסו, בתמימות דעים חרישית התמקמו זה לצד זה ופניהם מזרחה. בעוד הלוחם רוכן ללחוש מילות הרגעה באזני הסוס הנסער, הסיר הקוסם את הברדס מראשו. עת הזדקפו שוב, פגשו עיני הבזלת של הלוחם לראשונה בעיני האזמרגד החודרות של רעו למסע. "סיפורי האנשים מהללים את כישוריך, לוחם. מי יתן ותצלח דרכנו." הלוחם הניד ראשו בדממה בעוד הקוסם מניף את מטהו, עיניו נעצמות ושפתיו נעות בשקט, מדקלמות בלי קול ברכה בת אלף שנים. קצה המטה החל זוהר באור ירקרק והסוסים חדלו באחת מתנועות המחאה והריגוש. רגליהם התייצבו, ראשיהם הזדקפו ועיניהם צבען הפך ברקת. "נדמה שלא הערכתי נכונה את משך המסע, קוסמים ארורים.." חשב לעצמו הלוחם, בוחן את שותפו לרגע בזוית עיניו וחוזר להביט קדימה, אל מעבה היער החשוך. הקוסם הנמיך את ידו האוחזת במטה אל המושכות ובעוד שניהם רוכנים קדימה פתחו שני הסוסים בדהרה מכושפת אל תוך היער, ספק מרחפים ספק נוגעים בקרקע. חלום ליל חורף החל נטווה בידיהם של האורגים.  

 

 

(C) כל הזכויות שמורות ליהונתן יוסף

דרג את התוכן: