כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    הזנחה ב"כפר ילדים" - פשע היסטורי

    0 תגובות   יום ראשון, 17/5/15, 11:53
    ''

    מבנה בכפר הילדים ששימש למגורי ילדים [צילום: אלי אלון]

    הזנחה ב"כפר ילדים" בעפולה - פשע היסטורי 

    מאת: אלי אלון

     

     "כפר ילדים" בגבעת המורה בעל  עבר ההיסטורי ומורשתי מפואר עומד מזה שנים רבות נטוש, שומם ומוזנח, והמבנים ההיסטוריים במקום- הולכים נהרסים ומתפוררים. ב-2006 הודיעו עירית עפולה והמועצה לשימור אתרי מורשת כי המקום ישוקם וישומר. חלפו 9 שנים מאז והמקום עומד בשיממונו ובעזובתו.

    תמונה

    מבנה מרכזי של כפר ילדים גבעת המורה עפולה [צילום: אלי אלון]

     

    המוסד החינוכי "כפר הילדים" שהוקם בשנות ה-20 על מורדות גבעת המורה בעפולה, מהוה פרק היסטורי חשוב בתולדות הישוב בארץ. במתחם "הכפר" התחנכו, מאות ילדים ובני נוער וחלק מהם החל כאן צעדיהם הראשונים בארץ. בשטח המוסד פעל בשנות ה-40 בי"ס ארצי לנוטרים של משטרת היישובים העבריים, וכן פעל במקום בית ספר לדאייה, שחניכיו היוו את הגרעין הראשון של חייל האוויר העברי . למרות עברו ההיסטורי והמורשתי המפואר עומד המקום מזה שנים רבות, נטוש, שומם ומוזנח. כל מי שיבחן לעומק את ההיסטוריה של אתר "כפר ילדים" ויראה את ההזנחה והעזובה בו רבת השנים שגרמה לנזקים בלתי הפיכים למבנים,  יגיע למסקנה נחרצת כי מדובר ב"פשע היסטורי".

    ''

    מנהל כפר ילדים שניאור זלמן פוגצ'וב יושב בין קבוצת תלמידות (כנראה בוגרות; אחת מהן, עומדת שלישית מימין, היא בלהה ברנר) והמורים אריה אלואיל (מימין), צבי זהר (לצדו) ודב יפה (משמאל) [צילום נחלת הכלל ]
     
     עזובה והזנחה חמורה

     ביקרתי וסיירתי, בימים אלה, במתחם "כפר ילדים" גבעת המורה. הוא משתרע על שטח רחב ידיים, בן גדר הגבול המזרחי של "מרכז רפואי העמק", לבין כביש הכניסה הראשית המערבית לשכונת גבעת המורה. המתחם סובל מהזנחה חמורה. המחזה שנגלה לי מביש: האתר ההיסטורי מלא עשבים וקוצים המגיעים אף לגובה מטר ויותר. וכן מצויים בו ערימות גרוטאות וגזם שלפי מצבן שוכנות במקום במשך תקופה ארוכה. במקום פרצו בשנים האחרונות מספר שרפות. אחת מהן גרמה נזק חמור למבנה היסטורי - בית אבן דו קומתי בן 90 שנה. 


    כיום נותרו במתחם ההיסטורי זה כ-10 מבנים. הם מצויים במצב הזנחה חמור ובשלבי הרס והתפוררות מתקדמים- תוצאה של הזנחה רבת שנים. בן המבנים הבולטים שנותרו כיום מ"כפר ילדים": מבנה דו קומתי עשוי אבן שהוקם בשנת 1920 לערך ושימש למשרדי הנהלת כפר ילדים, חדר אוכל ועוד(המבנה שנשרף). קצת מערבה לו שוכן מבנה בית הכנסת כמו-כן נותרו במקום מבנים ששימשו חדרי מגורים לילדים וכיתות לימוד. מבנה מגדל המים, וביתם של מורים במוסד החינוכי ובהם הבית בו התגורר הסופר והמחנך המיתולוגי אליעזר שמאלי. 

    בשנת 2006 נפגשו ראש עירית עפולה דאז אבי אלקבץ עם ראשי המועצה לשימור אתרים לדון בשיקום ושימור אתר "כפר ילדים" ולאחר פגישתם הודיעו בהודעה לעיתונות, כי המקום ישוקם וישומר. חלפו 9 שנים מאז והמקום נותר שומם ועזוב ואף מצב המבנים החמיר. במועצה לשימור אתרי מורשת אומרים כי "הוכן כבר תיק תיעוד מתחמי לשימור המתחם ואף מתכוונים לערוך תוכניות הנדסיות לעבודות הצלה ושימור מבנים שבמתחם" ובעיריית עפולה בראשותו של יצחק מירון, ראש העיר הנוכחי, מצהירים כי העירייה מעוניינת לשמר צביון המקום להחייאתו ולהפכו כמרכז קהילתי ואוניברסיטאי. יצוין כי עירית עפולה אישרה בזמנו הקמת שכונת מגורים במקום עם שילוב שימור כמה מבנים היסטוריים במקום. יש הטוענים כי תוכנית שימור מסוג זה תפגע בצביון המקורי של כפר ילדים ולא יהיה זה שימור ראוי ועל כן יש לפעול שבמקום לא תוקם שכונת מגורים, אלא יוקם מרכז קהילתי או לימודי שישתלב בן המבנים ההיסטוריים. ויתבצע כאן שימור מתחמי שישמר את צביון ורוח המקום. 
    התמונה של ‏אליעד אלון‏.

    מבנה בית הכנסת וכראה חדר אוכל בכפר ילדים [צילום: אלי אלון]

     

     

    הקמתו של "כפר ילדים"

     סיפור מתחם כפר הילדים עפולה מתחיל למעשה בשנת 1919 כאשר חברת "קהילת ציון" רוכשת כמה מאות דונם אדמות למרגלות המערביים של גבעת המורה ומקימה בשנה זו  במקום חווה חקלאית שכונתה "חוות  בלפוריה עילית " ונועדה להכשרת מתיישבים לעבודה חקלאית. חניכי חווה זו  התגוררו במקום משך כשנתיים ולאחר מכן עברו לישוב הקבע שלהם מושב בלפוריה  שהוקם בשנת 1922 כ-2-3 ק"מ צפונית . בן השנים 1923-1931 לערך פעל בשטח החווה מוסד חינוכי בשם "כפר ילדים". הוא הוקם בסיוע הסתדרות ציוני דרום אפריקה ומוסדות הישוב, כדי לקלוט קבוצה של למעלה מ-100 ילדים יהודים שניצלו מפוגרומים במזרח אירופה ורוסיה והובאו ארצה בשנת 1922 על ידי שראל בלקינד, איש גדרה חבר תנועת הבילויים, אחיה של אולגה חנקין שאסף את הילדים בבתי יתומים ובתי מחסה במקומות שונים במזרח אירופה הביאם ארצה. הילדים הגיעו ביולי 1922 לנמל יפו משם עברו להתגורר תקופת מה בחפציבה שליד חדרה משם עברו לכפר הילדים  גבעת המורה לאחר שזה התפנה מאנשי בלפורייה שעברו לישוב הקבע שלהם בלקינד המשיך ללוות את הילדים גם ב"כפר ילדים" ושימש להם מדריך ואב רוחני. הילדים התגוררו בתוך מתחם המוסד. תחילה, באהלים ואחרי כ-8 חודשים לערך, עברו להתגורר במבנה מגורים שהוקם עבורם. שטח הכפר השתרע על שטח כ-1000 דונם וכלל מטעי כרם  ענבים,כרם זיתים ושדות תבואה    הילדים היו שותפים להקמת משק חקלאי במקום. עבדו בשדות, ובגן הירק, למדו חקלאות, עברית ומקצועות נוספים. בכפר הוקמו ספרייה ומקהלה וכן בית כנסת ששרידיו קיימים עד היום   וימים, רבים מהם השתלבו והיו שותפים להקמת קיבוצים וישובים חקלאים ברחבי הארץ. 

    תמונה
     בית המורים בכפר הילדים ליד עפולה  [צילום: אלי אלון]

    בשנת 1924 מתמנה למנהל כפר ילדים המורה והמחנך שניאור זלמן פוגצ'וב. שהיה מנהל בית הספר העברי בוורשה ועלה באותה שנה ארצה. עם עלייתו עברת את שמו לעמיאב. פוגצ'וב דגל בשיטות חינוך שהיו מהפכניות באותן שנים: הוא האמין בחינוך ליברלי, ומתן עצמאות לחניכים בחיי החברה וניסה להנהיג שיטות חינוך אלה גם ב"כפר ילדים" בגבעת המורה שיטות חינוך אלה לא תמיד מצאו חן בעיני הצוות החינוכי שהתנגד לשיטות החינוך של פוגצ'וב ועל-רקע זה פרצו בניהם לא פעם ויכוחים וחילוקי דעות.
    באפריל שנת 1927 נערך בכפר הילדים בגבעת המורה כנס חינוכי ארצי של הוועדה לאירגון הנוער ובתי ספר בתל אביב בהשתתפות אנשי חינוך ותרבות כמו המשורר חיים נחמן ביאליק,ד"ר ברוך בן יהודה מנהל גימנסיה הרצליה(אבא של נתיבה בן יהודה) ליאו מוצקין נשיא הועד הפועל של ההסתדרות הציונית מנחם אושיסקין ונוספים. פוגצ'וב שימש בתפקיד במשך קרוב לשבע שנים. בשנת 1931 עבר לתל אביב והקים ברמת גן כפר ילדים פרטי. הוא נפטר בינואר 1934 בעת המתנה לניתוח בוינה ונקבר בבית העלמין היהודי בעיר. לאחר קום המדינה,בשנת 1950 הועלו עצמותיו לארץ והוא נקבר בבית העלמין במושב מרחביה, לא רחוק מכפר הילדים בגבעת המורה אותו ניהל.
     
    תמונה
    כפר הילדים גבעת המורה [צילום אלי אלון]
    תמונה
    סגירתו של "כפר ילדים"

     בתחילת שנות השלושים נסגר מוסד "כפר ילדים": הסיבות לסגירה: מספר התלמידים ירד מכ-120 לכ-60 החניכים בגרו ופרשו ובני נוער חדשים לא הגיעו, הפדרציה הציונית בדרום אפריקה הפסיקה לתקצב המוסד ונוצרו קשיים כספיים להמשך הפעלת המקום. 


    כפר הילדים נותר שומם למשך כ-4 שנים. בשנת 1935 נפתח במקום בית ספר אזורי לילדי עפולה ויישובי העמק  נוספים כמו בלפוריה מרחביה,תל עדשים,כפר יחזקאל ועוד .נפתחה גם פנימיה לילדי העובדים באזור. על ילדי הפנימייה נימנו שאול ביבר ויוחנן ויפתח זייד בניהם של השומר האגדי אלכסנדר זייד  בית הספר השתמש במבני ומתקני "כפר ילדים" שנסגר, הוא נקרא בית ספר לילדי זרם עובדים, אבל השם "כפר ילדים" כבר נחרט ו"נדבק" ורבים המשיכו לכנות את בית הספר האזורי בשם "כפר ילדים" למעשה עד היום. 

    אחד המורים הידועים שלימדו בכפר ילדים היה הסופר והמורה לטבע אליעזר שמאלי מחבר הספר "בני היורה". אליעזר התגורר במבנה במתחם כפר ילדים. תלמידי כיתתו יודעים לספר כי הוא שיתף את הילדים בכתיבת הספר וקרא להם קטעים מספרו עוד לפני שאלה פורסמו. מורה נוסף ידוע שלימד ב"כפר ילדים" היה המלחין והמחנך המוזיקלי עמנואל עמירן, בנו של  זלמן פוגצ'וב. מספרים כי עמירן היה מנעים לילדים בנגינת פסנתר בחדר האוכל בימי שישי. מורים נוספים שלימדו במקום: ורדה מוסינזון,רבקה ליבנה ,גיזלר, נוישלר,ועוד אחד מהדמויות הבולטות בכפר היה המורה לספורט משה בן דב שאירגן אירועים וטקסים בשטח הכפר אליהם נהרו תושבי העמק בהמוניהם.

    אחד מתלמידי בית הספר האזורי הוא איש הפלמ"ח זלמן אברמוב שהחל לימודיו בבית הספר בשנת 1936,  אברמוב יליד מושב מרחביה ומתגורר בו עד היום,  מספר לי כי הקמת בית ספר האזורי הייתה כורח המציאות, שכן מספר הילדים בכל ישוב היה קטן יחסית ופרנסי הישובים הבינו כי אין זה נכון  וראוי לפתוח בית ספר בכל ישוב עם מספר ילדים כה קטן. אברמוב ורעייתו רחל לבית משפחת פלק שאף היא למדה בבית ספר האזורי ב"כפר ילדים", עומדים בראש מאבק לשקם ולשמר את מתחם "כפר ילדים". זלמן אברמוב אופטימי לגבי שימור המקום ואינו מאבד תקוה ומאמין כי המקום ישומר בקרוב. 

     

    תמונה

     מגדל מים בכפר ילדים עפולה [צילום: אלי אלון]


    בי"ס ארצי לנוטרים
    בשנות ה-40 פתחו שלטונות המנדט בשטח כפר ילדים בי"ס ארצי לנוטרים של משטרת הישובים העבריים, בו למדו והתאמנו נושאים כמו נשק קל, שדאות פרט ועוד. סגל ההדרכה של ביה"ס כלל: מפקד בריטי, שישה סרג'נטים (סמלים) יהודים ממשמר-הישובים, ואנשי מנהלה יהודים ובריטים. ה"הגנה" השתמשה לא פעם בתשתית מתקני בית הספר לנוטרות ושלחה לכפר-ילדים יחידות שונות שלה, כדי שתעבורנה במקום סדרות של אימוני לחימה. וזאת לדעת, משטרת הישובים העבריים (הנוטרים), הייתה כפופה למשטרת המנדט הבריטי, אם כי רוב מפקדיה ואנשיה היו חברי ה"הגנה" וסייעו לה ככל יכולתם. 

    בשטח כפר ילדים פעל גם בית ספר לדאייה. הפעילות הייתה במסגרת קלוב התעופה הארצישראלי, שהכשיר את ראשוני הטייסים ואנשי הצוותים הטכניים לשירות האוויר. 

    לאחר פרוץ מלחמת השחרור, עבר כפר ילדים לרשות צה"ל והפך לבסיס של חטיבת גולני ובהמשך שכן בו גדוד מרגמות כבדות של צה"ל, ולאחר מכן שימש המקום מפקדה של פיקוד העורף. (הג"א). בראשית שנות ה-90' סגר צהל את הבסיס. האם אחרי כל כך הרבה שנות הזנחה ישוקם וישומר סוף-סוף אתר היסטורי זה? ימים יגידו. 

    כתבה נוספת  על כפר ילדים:  הזנחה ב"כפר ילדים" בעפולה - פשע היסטורי 

    כתבות נוספות של כותב זה :

    סיפורו של בית ספר "טיץ" ביגור

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות