הורות נוסח 2008 ההורים של 2008 ברובם הם אנשים בשלים, אחראים ובוגרים יותר מההורים שהיינו אנחנו. תקופת ההתבגרות בשנים האחרונות נמשכת זמן רב מבעבר. במהלכה, חלק מהצעירים מתנסים ב"טעימות" שטחי עניין וחיים נוספים לשבלונה של בגרות, צבא, אוניברסיטה ועבודה. חלקם נסעו בעולם, בצד התנסויות אחרות, הם לומדים לתכנן את חייהם ומסיימים מערכת של גיבוש "עצמי". צעירים אלה מגיעים לשלב הנישואים וההורות כשהם בשלים מבחינה קוגניטיבית וריגושית. בשלות זו נמצאת בבסיס האפשרות שיהיו סבלניים, מקבלים ומעניקים. הורים שנכנסו להורות לאחר סיימם התלבטויות באשר ללימודים, למקצוע, להתבססות כלכלית. הצעירים מגיעים מוכנים להורות ויודעים במידה מסוימת את שעומד בפניהם. חלקם הגדול פתוח לשינויים וללמוד, לפיכך זה הופך להיות הליך טבעי עבורם להיות בתהליכי שינוי ולימוד הורות נכונה ומותאמת לעצמם ולילדיהם. למרות המוכנות, הבשלות והיכולת... בכל מקום בו נמצאים הורים לילדים, ניתן לפגוש אותם את ה הורים המותשים. הורים שעובדים שעות רבות. רובם יוצאים מהבית לעבודה מוקדם מאד, חוזרים לא לפני שש בערב, ונשארים להם שעתיים עד שהילדים הולכים לישון. בערב, במקרה הטוב במהלך אותם שעתיים אין טלפונים מהעבודה ואין ישיבה דחופה או מטלה שצריך לקיים על חשבון הזמן המועט שנותר לאינטראקציה עם הילדים או לזוגיות של עצמם. למשימות החשובות, התובעניות והמהנות ביותר נשארו להם כל כך מעט משאבים של זמן, כוח, פניות ויכולת. הורים ובני זוג שיש להם הרבה חום ואהבה, רצון אין סופי לנתינה, מגיעים במהלך שבוע העבודה לתחתית היכולת, לתלות ב"אחרים" (אנשי חינוך, מטפלות, סבים וסבתות), לניווט אקרובאטי מתסכל בין הצרכים לבין היכולות. הזמן שנותר להורות נכונה, מועט אך בהחלט יכול להיות איכותי מאד. קשה לתת נוסחה שתתאים לכולם בנוסח של "עשה ואל תעשה", שהרי יש להתאים את המרכיבים לכל זוג הורים ולכל ילד, ואלה שונים מאחד לשני. בכל זאת, יש כמה מרכיבים אוניברסאליים שיכולים לסייע במתן כיוון. - בפרק הזמן המועט בו נמצאים ביחד עם הילד, יש להימנע משיחות טלפון. אפשר להודיע למטלפנים שתחזרו אליהם לאחר שהילד ישן. רוב ההורים אינם עוסקים ברפואת לב או מח ואינם נדרשים לפתרונות חירום., כך ששיחת הטלפון יכולה להתקיים במלא תשומת הלב שמגיעה לה מאוחר יותר.
- כדאי להימנע גם מצפייה בטלביזיה. זו פעילות שמושכת את תשומת הלב למסך ולא לזולת הנמצא במחיצתך, לפיכך ניתן לבצעה לבד. הילד יכול לצפות בטלביזיה מבלי שנדרשת לכך אינטראקציה עם ההורה.
- אפשר לקיים ביחד עיסוקים משפחתיים (בישול, קניות, חגיגות, תשלומים וסידורים) אבל בכל מקום שבו תשהו חשוב שניתן יהיה לתת לילד את מלא תשומת הלב והקשב (לא לקיים מפגשים עם מכרים וחברים של ההורים וע"י כך נגזלת עדיפותם של הילדים).
- כדאי להורים ללמוד טכניקה של "הקשבה פעילה" ולבצע אותה בעת ההמצאות עם הילד. חשוב שלא תהיה לו הרגשה שתשומת הלב איננה ניתנת לדבריו.
- פעילויות שאהובות על הילד נמצאות בעדיפות ראשונה במהלך השהות המשותפת. משחקים, סיפור, ביקור בגן השעשועים, ציור משותף.
- במידה ויש במשפחה יותר מילד אחד כדאי לאפשר מדי פעם לאחד ההורים לבלות עם אחד הילדים בנפרד. הוא זקוק למלא תשומת הלב, מבלי ל"התחלק" בה עם אחיו, גם אם הם אהובים עליו מאד.
- לשאול שאלות, להתעניין להרחיב את השיחה בכיוונים שבהם יש לילד מקום ועניין יצרו את השיח הפורה עם הילד (לא משנה באיזה גיל הוא). הורים שמקבלים תשובה כמו "בסדר", "טוב", "לא היה שום דבר מיוחד", "אין לי מה לספר" – פספסו משהו (שניתן לתקן ולהחזיר ע"י הקשבה ושיתוף). גם אתם יכולים לספר לילדים משהו שראיתם, שמעתם, קרה לכם במהלך היום ועשוי לעניין אותם.
- התייחסו בכבוד רב לילדים בכל גיל. לעולם, הם אינם צעירים מדי ולא מבינים. מה שאין הם מבינים מילולית הם מבינים בחושיהם המפותחים והבריאים.
ההורים, אינם היחידים שבוגרים יותר. התפתחות הילדים מהירה ואנו פוגשים ילדים שונים מאלה שהכרנו בעבר. המזון שילדים יכולים לקבל, אולי איננו מכיל רק מרכיבים בריאים ונכונים, אבל יש שפע, הוא קל להשגה והשתחררנו במידה רבה מהתלות בעונות השנה או מגבלות השינוע של מוצרים. ילדים יכולים לקבל תזונה מגוונת ורבה. העובדה שיש מספר רב כל כך של ילדים שאינם ניזונים כראוי תלויה במחדלים פוליטיים ולא ביכולת. הידע אודות מניעת לקויות ומגבלות באמצעות שימוש בתזונה וברפואה מתרחב. מכאן שהתזונה הקיימת והתפתחות הרפואה הביאו לכך שגדלים ילדים מפותחים גופנית, בריאים ועמידים לתחלואה. תיאוריות בפסיכולוגיה שנכתבו לפני כמה עשרות שנים (למשל פיאג'ה), דיברו על הצורך לחשוף את ילדים לגירויים. חשיפה שמפתחת ויוצרת למידה. הילדים היום, נולדים לעולם בו הגירויים הטכנולוגיים החדשניים המוצעים להם, מזרזים את הלמידה וההתפתחות במידה רבה, ויש צורך שההורים יתאימו עצמם לילדים, שהתפתחותם מואצת וצרכיהם שונים מאלו שהיו נכונים עבור הוריהם או עבור אחיהם הגדולים. תיאוריות התפתחות ופסיכולוגיה שהיו נכונות עד לפני זמן לא רב שוב אינן מעודכנות ואינן נכונות. יש לחפש תיאוריות חינוכיות ופסיכולוגיה חדשניות וחדשות. ספרים וצעצועים ישנים וחדשים גודשים את מדפי החנויות בכמויות אין-סופיות. ניתן לרכוש צעצועים בכל מדרג המחירים. חדרי הילדים וגני הילדים מלאים במגוון עצום ורב של צעצועים. ילדים נחשפים מגיל מאד צעיר לצעצועי חשיבה, יצירה, תוכנות מחשב, צעצועים מתוחכמים, צעצועים שפועלים בכל העוצמות ועל כל החושים. בני המשפחה מאבדים פרופורציות לגבי יכולות הילדים, כמויות, נכונות חשיפה והתועלת שבמשחקים, בצעצועים ובספרים. התחושה המלווה את העיסוק בנושא היא של שפע משחית, והורים חשים שהדרכה יכולה להועיל להם גם לנתב את משאביהם (ממון, חללים פנויים, זמן) וגם לנצל נכון את היש. אמצעי הטכנולוגיה מזמנים אפשרויות כמעט בלתי מוגבלות לקשר ולתקשורת של בני המשפחה, עם מעגל קרובים וחברים רחב שמתגורר בפיזור גיאוגרפי. הורים יכולים לצפות בילדיהם בכל זמן ומכל מקום ולקיים איתם דו שיח מתמשך, יש תחושה של קשר וקרבה גם כאשר הורה עסוק ו/או נמצא בעבודה. תקשורת בין-אישית יכולה להתקיים עם כל בני המשפחה המורחבת וניתן למנוע מילדים את תחושות הבדידות והניכור. המשפחה המסורתית שכוללת אב, אם וילדים איננה הפתרון היחיד המתקיים בחברה המודרנית. אנו מוצאים משפחות שבהן בני הזוג הם חד מיניים, משפחות חד הוריות ומשפחות המורכבות מחלקי משפחות שחברו ל"סיבובים" חדשים. הצורך לקיים חיים בצוותא, תקשורת נכונה ובונה בכל אחד מהפתרונות הנזכרים, מחייבת לימוד, גמישות, קבלה, נתינה והתמודדות שיכולים להוסיף לכל אחד מהפרטים רק טוב. ניתן לנצל את היתרונות והחסרונות של העת בה אנו חיים ליצירת עולם טוב יותר לילדינו ולנו, לקדם את מרכיבי הקשר הבינאישי לכיוונים חיוביים ולהרגיש טוב במערכת שמשלבת הורות עם מקום העבודה, מקצוע, תפקיד ואורח חיים מפתח ומספק. |
עדינה מוסקוביץ'
בתגובה על זקוקים להחלמה או לבית להורים
עדנה כהן קדוש
בתגובה על הכסף של הנובל
פה גדול
בתגובה על לא להכנס לקפה קפה
,תשוקי
בתגובה על החתיכה החסרה
גילי 34
בתגובה על איזה התנהגויות מייצרות סבאוּת קרובה ומעורבת?
תגובות (1)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עדנה היקרה- מאמר יפה, מדוייק ונכון. בנוסף לדעתי- ישנם בהורות עובדות שאין להתעלם מהן- ולצערנו הדור הזה עושה גם טעויות רבות- כי למשל, דור ההורים שלנו אז לא היו מודעים או משכילים או אנשי קריירה- אבל גדלנו להיות ילדים מוצלחים ודי שורדים עם יראת כבוד כלפי הורינו, בעוד היום ילדים הם מפונקים ואינם יודעים להתמודד ומדברים בחוצפה אל הוריהם. ההורים של היום אינם משכילים לנצל את יתרונותיהם- קודם כל, הם אינם בבית. הקריירה קודמת לילדים והמחיר הוא כבד מנשוא! לדעתי לפחות בשנתיים הראשונות הילד זקוק להוריו שיגדלוהו, ולא מעונות ומטפלות!!! - השנתיים האלה מחוללות ניסים ונפלאות לדעתי בהמשך החיים בקשר עמם. 2- מגע פיזי- אין לזה תחליף! הנשיקות החיבוקים המילים הטובות- גם אנחנו כמבוגרים משתוקקים לזה! 3- מעבר לחינוך, לקשיחות, לפקודות ולמריבות- צריך לדעת לדבר- אחרת לא יבואו לדבר איתנו לעולם- להסביר- מה אנחנו חושבים, למה כעסנו, לנהל דיון, להביע דעה על החיים, על מאמר, על ספר, על שיר (אצלי הם מביאים למשל טקסטים מדהימים- אם זה שיר שהמורה שלחה או את דף פרשת השבוע. אני לומדת המון בעצמי!) - אם לא עושים זאת כבר בגיל הרך- מפסידים הכול- וכך חוזר על עצמו הגלגל- ולילדים לא ממש אכפת מהוריהם כשהם גדלים. הדור שלנו לדעתי- אמנם הוא מודע- אך חסר סבלנות ועניין. הורים רוצים לבוא הביתה ואין להם כבר כוח לכלום! וכבר כשיש הם כוח זה מעט מדי. כאימא אני יכולה להבין את ההורים- אפילו יותר מהילדים- כי אנחנו גם דוגלים באמונה- שיש לכל אחד חיים פרטיים משל עצמו! כל אחד בן אדם פרטי ובעניין זה אין לנו שום רגשות אשמה. נקווה שלא נשלם מחיר גבוה מדי (וזה בנוסף לכשלים בזוגיות- בדור הקודם - מי שמע בכלל על גירושין?- זוגות התמודדו! - אם נרצה או לא- זה העניק הרבה לילדים- והיום רוב הילדים גדלים במסגרות- שאינן כלל מסגרות- פשוט ילדים תלושים!)
בברכה.
בברכה.