כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע במדבר-חג שבועות

    14 תגובות   יום חמישי, 21/5/15, 15:33

     

    חג שבועות או חג מתן תורה?

    בספר ויקרא פרק כ"ג מצווה התורה על חג שבועות בזאת הלשון : "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה'... וּקְרָאתֶם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ חֻקַּת עוֹלָם בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם". אין שום איזכור בתורה לכך שחג זה הוא חג מתן תורה.

    גם ב'במדבר' כ"ח מופיע חג שבועות , וגם שם הוא לא מופיע בהקשר של מתן תורה: "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּהַקְרִיבְכֶם מִנְחָה חֲדָשָׁה לה' בְּשָׁבֻעֹתֵיכֶם מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ", ובספר דברים פרק ט"ז:

    " שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת. וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לה' אֱ-לֹהֶיךָ מִסַּת נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ ה' אֱ-לֹקֶיךָ". מדוע חג שכל כך נתפס אצלנו כיום מתן תורתנו , מופיע בתורה בהקשר של ספירת העומר מחג הפסח , חג הביכורים וחג הקציר?

    ר' יצחק ערמאה , בספרו 'בעל העקידה' כותב : "לפי שזכרון התורה וקבלתה אינו לזמן מיוחד כשאר ענייני המועדים , רק מצוותה בכל יום ובכל עת ובכל שעה , דכתיב: "לֹא-יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה" (יהושע א, ח), ובכל יום ויום אנו מצווים שיהיו חדשים וחביבים בעינינו כיום שניתנו בו". 

    אי אפשר לקבוע בלוח השנה 'פינת התורה' , כיוון שכך התורה תתגדר רק ביום זה , ואילו אנחנו צריכים לזכור את מעמד הר סיני ולעסוק בתוך מידי יום , ועך כן לא נכתב בתורה שחג שבועות הוא חג מתן תורה .

    ה'כלי יקר' בפירושו על ספר ויקרא הולך גם באותו כיוון : "כך התורה כל ההוגה בה מוצא בכל יום טעם חדש , על כן דין הוא שיהיה דומה אליו בכל יום כאלו היום קבלה מהר סיני ואם כן כל יום הוא מתן תורה אצל ההוגים בה על כן אין ראוי להגביל יום ידוע לנתינתה... ועל כן אין יום נתינתה מבואר בתורה יותר ממה שנרמז בהבאת מנחה חדשה להורות שהתורה מנחה חדשה בכל יום ויום...". כאשר אדם עוסק בתורה בכל יום , הוא מקבל השגות והבנות חדשות בכל יום , ואז כל יום הוא בבחינת מעמד הר סיני אצל לומדי התורה , ועל כן לא נכון לקבוע יום אחד שרק בו יש מתן תורה .

    אנחנו רואים שהתורה קשה את חג שבועות אל התבואה , אל קציר התבואה ואל הביכורים . חז"ל אומרים שבמעמד הר סיני פסקה מבני ישראל 'זוהמת הנחש' , כלומר היה תיקון לחטא גן עדן , שם נגזר על האדם "בזיעת אפיך תאכל לחם... קוץ ודרדר תצמיח לך...". בגן העדן לא היה צריך האדם לעבוד את האדמה , אלא היא הצמיחה לאדם אוכל מוכן , וכך יהיה לעתיד לבוא , ומבחינה זאת יש בשנת השמיטה תיקון מסוים לחטא הקדמון בכך שלא עובדים את האדמה (ספר 'אגרא דכלא'). 

    גם מצוות הביכורים קשורה לעניין זה , מסביר ה'שם משמואל' לפרשת כי תבוא שאדם רואה את ראשית תבואתו ומחבב אותה ביותר , ומצוות הביכורים באה להזכיר לאדם שכל מה שישי לו זה מברכת ה' עליו , שלא ימשך האדם אחרי ראיית עיניו וייחס את ההצלחות אל עצמו , וכך בדיוק קרה בחטא גן עדן: "וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל", האשה הלכה אחרי מראה עיניה וכך חטאה , ובמצוות הביכורים דווקא בראיה הראשונה מודה האדם לה' על חסדיו , בכך שזוכר את 'ארמי אובד אבי וירד מצרימה... 'שהביאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת'.

    אמנם חג שבועות לא מופיע בגלוי כחג מתן תורה כאמור , אך הרעיונות של חג שבועות מבטאים את מעמד מתן התורה, שבו הגיעו בני ישראל לתיקון חטא גן עדן, פסקה מהם זוהמת הנחש , פסק מהם יצר הרע שמוביל את האדם להסתכל אחרי חיצוניות הדברים . זאת המדרגה הגבוה אליה הגיעו במעמד הר סיני, והפוטנציאל קיים בכל חג שבועות.

     

     

    התנאי לקבלת התורה

    כאשר מתארת התורה בספר שמות פרשת יתרו את הגעתם של בני ישראל אל הר סיני לקראת מעמד הר סיני , כותבת התורה: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר". בולטת היא הכפילות בפסוק- 'ויחנו במדבר' - 'ויחן שם ישראל', וכן בולט ההבדל בין לשון הרבים: ויסעו,ויבואו, ויחנו,לבין לשון היחיד: ויחן.

    מוכרים דברי חז"ל שמביא אותם רש"י על 'ויחן שם ישראל'- מלמד שהיו כאיש אחד בלב אחד.

    בני ישראל הגיעו לחנייתם לנגד הר סיני לקראת מעמד הר סיני באחדות . זאת בניגוד למסעות שהיו להם עד עתה במדבר 'ויסעו, ויבואו, ויחנו'. במהלך ההליכה במדבר היו מחלוקות בין קבוצות שונות בעם ישראל. בולטת מאד היא הדוגמא שמובאת במדרש ילקוט שמעוני לפרשת בשלח , על הקבוצות השונות שהיו לפני בעם לפני קריעת ים סוף: "ארבע כתות נעשו ישראל על הים אחת אומרת נפול לים , ואחת אומרת נחזור למצרים, ואחת אומרת נעשה מלחמה כנגדן, ואחת אומרת נצווח כנגדן...". ביציאת מצרים לא הייתה אחדות בעם ישראל. התורה לא רק מתארת לנו שלפני מעמד הר סיני היה מצב של אחדות , אלא שאחדות ישראל- היא תנאי לקבלת התורה

    אם אין אחדות בעם ישראל- אין קבלת תורה.

    גם מבחינת כרונולוגית אנחנו רואים שקודם כל הקב"ה הוציא בני ישראל ממצרים וביסס את מעמדם הלאומי , ורק לאחר מכן נתן להם את התורה , וכפי שאנחנו מברכים בברכות התורה: "אשר בחר בנו מכל העמים - ונתן לנו את תורתו".

    צריכים להבין שהתורה לא ניתנה לפרטים וליחידים , התורה לא ניתנה אף לא לאבות , אלא רק לעם , ומתוך כך חשוב ערך האחדות . אדם חייב להבין שכל עם ישראל הינם כגוף אחד וכמו שכל איבר תלוי באיברים האחרים ,

    כך כל ישראל תלויים וקשורים זה בזה , ערבים זה לזה- בבחינת מעורבים זה בזה וכל אחד באמת תלוי בשני.

    תורת ישראל איננה תורה שניתנה ליחידים ולכן גם קיומה אינו שלם ביחידים , אפילו ברמה המעשית ביותר , יהודי לא יכול לקיים את כל התורה כיוון שיש מצוות השייכות רק לכהנים , רק ללווים , לבעלי שדות , למגרש את אשתו ועוד ועוד. רק מבחינה מעשית זאת בכדי לקיים את התורה בכללותה צריך את ערבות ישראל.

    הגישה ללימוד התורה צריכה לבוא מתוך ענווה , לא רק כלפי הקב"ה ותורתו הקדושה , אלא כלפי כנסת ישראל. כאשר ניגש אותו הגוי אל הלל הזקן בכדי שילמדו את כל התורה כשהוא על רגל אחת , אמר לו ר' עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך , ואידך פירושא הוא"- הגישה לכל התורה , הבסיס הוא לאהוב כל יהודי ויהודי, להרגיש קשור ומחובר לכל עם ישראל. רק מתוך כך תוכל ללכת וללמוד את כל שאר חלקי התורה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/5/15 19:01:

      לא בכדי בני ישראל הלכו במדבר ארבעים שנה על אף שהדרך יכולה היתה להסתיים בכמה ימים... זמן להשתחרר מהגשמיות ומהחשיבה המוגבלת כורח היותם עבדים. תהליך ארוך ולא פשוט אבל כזה שמאפשר הישרדות אישית מול הקשיים  אבל גם תהליך המאפשר להתארגן ולהתחבר מחדש כעם - מהווה כוח בלתי נדלה. והתורה שניתנה היא בהחלט הזדמנות לקבל ולקחת מתוך בחירה גרידא.

        26/5/15 00:30:

       Flower iconחיוך

        25/5/15 15:43:
      כתמיד, מעניין ונהדר לקרוא אצלך. שבוע מואר ומשמח. תודה.
        25/5/15 11:34:

      יישר כוח על דברי התורה המאירים והמחכימים בנושא: חג השבועות.

      כן ירבו כמוך בישראל.

      יישר כוח!

      המשך שבוע טוב ומבורך.

      בברכה

      אהובה.

        22/5/15 09:23:

      צטט: ברוךהלוי-סגל 2015-05-22 09:21:28

      חג שבועות שמח לך וליקיריך, שלמה רעי ועמיתי, ואהבת לרעך כמוך, ואידך פירושא , זיל גמור.
        22/5/15 09:21:
      חג שמח
        22/5/15 06:50:
      חג שמח
        22/5/15 06:46:
      תודה שהבאת והפחת מילים של חג במדבר ....חג שבועות שמח!
        22/5/15 06:39:

      חג שבועות שמח,איש יקר.

        21/5/15 23:26:
      שלמה יקר, חג שבועות שמח
        21/5/15 22:14:
      חג בעל רבדים רבים. חג שמייח :)
        21/5/15 21:47:
      ביכורי תורה...
        21/5/15 19:53:
      תודה! חג שמח!
        21/5/15 16:56:
      שבועות שמח וטעים....