"המורה, כמה שתצטערי על זה..." (תיכון צייטלין)

TheMarker Cafe(דורון גראור) אוסף של רגעים - מתוך 100 ספורים קצרים"המורה, כמה שתצטערי על זה..." (תיכון צייטלין)

"המורה, כמה שתצטערי על זה..." (תיכון צייטלין)

‎10

6 תגובות יום שבת, 23/5/15, 15:39

ירין שנא כימיה וענה לרוע מזלו לפרופיל המורתי - תלמיד בינוני עד חלש.
כשריח חופשת הקיץ של סוף כיתה י' עמד באוויר, אמרה לו המורה לכימיה:
"אם לא תיגש לבחינה ב-סוף החופש הגדול ותתקן את ציונך, לא תעלה כיתה".
הקיץ הזה נחרט בזכרונו כסיוט ארוך, קיץ שטוף דמעות ותסכול.
הוא לא נסע עם חבריו לחופשה באילת ובמקום לגלוש בים, הוא פירפר באוקינוס הנוסחאות.
לראשונה חש על בשרו את המישפט של המורה לפיסיקה,
שריח טוב מהפה - לא היה לו: "תדעו שארכימדס המנוח הגדיר את הכימיה כחלק המסריח של הפיסיקה".
ארבע שנים חלפו, ירין שירת בגבול לבנון כלוחם וסמל מבצעים. תחת העמדה המוסווית שלו עברו מידי יום עשרות לוחמי החזבאללה.
כשגילה שהשיחות היוצאות לארץ "אינן מזוהות", החליט שזה המקום והזמן לממש את נקמתו במורה שהרסה לו את חופשת הקיץ בשיא חוויות הנעורים.
בין הדיווחים על ההתקלויות במחבלים, הכוונת כוחות הקרקע לסימני חדירות, העברת קורדינטות לטייסים לחילוץ לוחמים ופינויי פצועים, הוא מצא את הזמן להתקשר למורה לכימיה, בד"כ לפנות בוקר..
המורה היתה מספרת לחברותיה המורות עד כמה היא יוצאת מדעתה.
היא החליפה את מספרי הטלפון בביתה, כל כמה חודשים ועידכנה בראש ובראשונה את מזכירת בית הספר, אמו של סער חברו הטוב...
**
חמש שנים מסיום הלימודים חלפו והתקיימה פגישת המחזור.
הבוגרים התחבקו בחברות ובאהבה. וכשירין עלה לבמה והזכיר במקרופון את אותה חופשת קיץ אומללה, נפלה דממה, כולם זכרו את המשלחות האינסופיות שיצאו לביתה של המורה לכימיה והתחנונים לביטול רוע הגזירה.
כשסיפר כיצד נהנה מהעובדה שהשיחה בנקודה בה שירת אינה מזוהה...
וכיצד גם כשהיה יוצא לחמשוש, היה מקפיד להשאיר לחבריו בריסטול ענק עם המילים:
"לא לשכוח להתקשר..."
כמעט כולם "היו על הריצפה", מחזיקים את הבטן ומנסים להסדיר את נשימתם.
אף אחד לא הבחין באישה שישבה באולם ועיניה רשפו אש...
**
סער עידכן את ירין, שאמו שמעה בחדר המורים שהמורה לכימיה שהייתה באירוע, הגישה בנוסף לתלונה במשטרה על ההטרדות הטלפוניות, גם בקשה לעיכוב יציאה מהארץ.
קיומו של הטיול הגדול של "אחרי הצבא" למזרח, שנדחה ע"י ירין שוב ושוב, עמד הפעם בסכנה.
"מחרתיים לפנות בוקר ביום ההולדת שלך יש לנו טיסה, מונית תאסוף אותך מהבית בעשר בדיוק, הודיע סער.
ואכן, יומיים לאחר מכן בשעה עשר, לכל צהלות חבריו, נכנס ירין עם תיקו למונית.
רק במטוס בגובה 40000 רגל העז סער לספר לירין את האמת.
"המורה לכימיה כלל לא היתה בפגישת המחזור, אך כשסיפרת בכנס על הטלפונים לביתה, עלה רעיון המתיחה.
אם לא היינו מספרים לך שהיא הוציאה עיכוב יציאה מהארץ, ניראה לך שהיית עכשיו על המטוס ?".
**

דרג את התוכן: