כותרות TheMarker >
    ';

    plus ultra

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    חאלד

    0 תגובות   יום שני, 25/5/15, 17:14

    בלילה שבין יום רביעי לחמישי שלפני חג השבועות נהרג בחצר ביתו, כשהוא אינו חמוש ואינו מהווה איום, סמי אל ג'עאר, בדואי בן 20, במהלך פשיטה שערכה המשטרה על ספקי וצורכי סמים בחצר בית ספר אל –נור ברהט. כשבנו סמי הפצוע באורח אנוש בידיו, דחף האב חאלד בכאבו את שבעת השוטרים שניסו לעוצרו והיכו אותו מכות רצח. במאבק הם שברו את ידו השמאלית ואחד מהם אף קילל אותו "יא חתיכת חמאס!" הוא נעצר והושם באזיקים ומאוחר יותר הובהל לבית החולים ברזילי באשקלון, משם הוא שוחרר לביתו. חאלד הוא ערבי מחמד. הוא מרצה על ההיסטוריה והתרבות הבדואית. הוא מרצה בחסד, רהוט ומצחיק (כך אומרים יודעי דבר). הוא שירת שלוש שנים בצה"ל והמשיך לעשות מילואים שנים רבות. הוא אח שכול. אחיו נהרג במלחמת ההתשה בסיני. זכותו של חאלד כמובן לעצב את חייו כפי שהוא מוצא לנכון. זכותו להאמין במדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, שואפת לשוויון, שלום ואחווה לטובת כל תושביה. אבל אם הוא ממלא במחזה את תפקיד המריונטה נטולת עמוד השדרה, הרצון העצמי והביקורת על נסיבות חייו, אל יתפלא אם קלגסי המשטרה הורגים את בנו ושוברים את ידיו שלו. המציאות, מה לעשות, שלא כמו מתי-מעט ישראלים שוחרי טוב, אינה משתתפת בכנסי הדברות וגישור, היא טופחת בפרצופו של חאלד, כמו שתכה בלוסי אהריש ודומיה החושבים שהערבי צריך "להשתלב" מתוך כניעות, נמיכות רוח והכרת תודה, סגולות המקנות את הזכות, אין שני לה, להדליק משואה ביום העצמאות לתפארת מדינת ישראל. שואפי ההשתלבות למיניהם מסרבים להפנים שגלגלי שיניים שהשתלבו נעים בכיוונים הפוכים זה לזה. השוטרים לעומתם חונכו שזו מדינת העם היהודי ולערבי אין בה שום זכויות, אולם ככל שיש לו בה זכויות כלשהן, הרי זכויותיו הן זכויות יתר. הוא אדם נחות ובן מוות. הם, אנשי המדים השחורים של המשטרה, רכשו את התובנות התיאורטיות שלהם באקדמיה המשטרתית ואת הפרקטיקה האלימה, שבבסיסה חוסר הערך של חיי הערבי הפלסטיני, רכשו בשטחים. משם עולה פרקטיקה זו על גדותיה ומציפה את כולנו. אלימות זו אינה מבחינה בקו הירוק והיא זורמת לתוך חיינו כמו לבה חסרת מעצורים. ראו את האלימות שלהם בתוך הארץ, זו שבאה לידי ביטוי מזוקק ביחסם כלפי החלשים ביותר - הישראלים האתיופים. זו תרבות אלימה שקיבלה לגיטימציה ואימון בשטחים. השוטרים כמובן לא לבד. שותפים להם השבכניקים, החיילים בסדיר ומילואים, המתנחלים ומשתפיהם בכל רחבי הארץ; תת – תרבות שוליים אלימה שהשתלטה על המרכז. עד שהערבים אזרחי ישראל לא יקומו כנגד "עם הסגולה" ויתבעו את זכויותיהם בכוח, לא ישתנה מצבם. בעניין הזה הפתיע אותי חה״כ ד״ר אחמד טיבי שביקש (בסרטו של מואב ורדי, ערוץ 10) שנושיט יד לידם המושטת של ערביי ישראל. הוא טועה. שיצפצף על ידנו המושטת וידרוש שוויון חוקי, בספר החוקים של המדינה. בלי חוק שבות, בלי מדינת העם היהודי על כל היבטיה. שידרוש קביעה חוקית להיות המדינה דמוקרטית בלא אזכורה כיהודית - מדינה השייכת לאזרחיה בלבד. אולם אין להשאיר את האזרחים הערבים לבדם במערכה על עיצוב פניה מחדש של המדינה. כלל הישראלים חייבים להצטרף למאבק הזה. אם כל זה לא יתרחש, היד המושטת של ערביי ישראל תענה, במקרה הטוב, באגרוף של אפליה בפרצופם, או בהרג ושבירת ידיים, במקרה הרע.

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      plus ultra
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין