מועדון העיתונות במשכנות שאננים בהובלת אורי דרומי הפיק כנס מרשים שבמרכזו סוגיית השמירה על חופש העיתונות. המשתתפים שהגיעו מהארץ ומחו"ל היו קוקטייל איכותי של עיתונות טובה ואקדמיה ובחסות בית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה. בערב הפתיחה אמש   הועלה זכרו של דניאל פרל.  נטלו חלק בין היתר ראש העיר ירושלים ניר ברקת, דן מרידור, שופטת בית המשפט העליון בדימוס ונשיאת מועצת העיתונות דליה דורנר.

נישאו נאומים וניר ברקת הזמין "שאלות קשות". אמרתי שאין לי שאלות אך יש לי בקשה: אני מבקש מכבוד ראש העיר להפעיל את השפעתו הלא מעטה על משטרת הבירה כדי שזאת תפנים את הצורך המקצועי של צלמי עיתונות להיות שם בקו הראשון של כל אירוע. לתעד – ולהעביר במהירות את הצילומים לדסקים הממתינים לחומר כחיה מורעבת.

הוספתי כי בעיני צלם עיתונות הוא עיתונאי לכל דבר. הנגישות שלו לאירוע היא ערך עיתונאי. ולפעמים – צילום אחד מדבר ומוכיח יותר מסיקור חדשותי וטור פרשנות גם יחד. והדגשתי: הצורך שלא להפריע לכוחות הביטחון בעת פעולתם מובן. אך מניסיוני שלי בשטח – ניתן לצלם מקרוב מאד מבלי להפריע. אלא אם כן, כמובן, אין עניין לכח המשטרה במקום להיחשף בעת פעולה. למשל, בעת פיזור הפגנה.

הוא היה יכול לומר שהוא ילמד את הנושא. הוא יכול היה לשאול האם חל שינוי במצב הקיים ביחסי משטרה ועיתונות. אך ניר ברקת בחר לומר בעיקר כי תנועה עיתונאית בזירת פשע מקשה על החוקרים לקבוע מה באמת קרה שם.

אחרי הנאומים בא הקטע המרתק לא פחות של ארוחת ערב מושקעת אך לחלק מן הנוכחים היה ברור: נאומים בנימה הנכונה – יש. מוכנות לעשות כדי שיבוצע ואפילו מקרוב מאד הצילום שאומר הכל על מה שבאמת קרה בשטח – הכוונות הטובות וההצהרות טעונות הוכחה. 

בצילום: מיכל פתאל, צלמת עיתונות - מתעדת את הכנס * "תופשת את הרגע - לא מביימת אותו"