מתגעגע לתקופה של שנייה לפני שהחיים סקרנו אותי שהייתי בטוח בעצמי או במשהו קצת נאיבי קצת טיפשי לצריף שלי שהמח לא היה צריך הפוגות שהייתי בתול מהרבה בחינות שלא היו לי בחינות מול כולכם ומול עצמי וידעתי לדבר בשפה של הכל בסדר וחלמתי על חו״ל וצבעים והייתי ציני במידה המותרת שעזרה לי לא לראות את כל הפרטים ולחשוב שאמא שלי היא אלוהים ולחשוב שאלוהים זה רלוונטי ולחלום בעברית ולשיר בעברית וללכת יחף בלי להרגיש צמרמורת ברגליים והייתי חולם בלי גבולות וישן בלי גבולות והייתי שלי לעצמי לא מתקשר אבל שמח. |