כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שלומית סטרוגנו, עו"ד

    אתר הבית שלי :
    http://www.easyget.co.il/

    הדף העסקי שלי בפייסבוק :
    https://www.facebook.com/easyget.co.il?pnref=lhc

    בלוג מגושרים :
    http://megusharim.com/

    השינויים בעקבות החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014

    0 תגובות   יום שלישי, 26/5/15, 20:05

    על פי סעיף 1 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה – 2014 (להלן : "החוק"), עולה כי, מטרתו של החוק הנה לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום ובכך למעשה, לצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ומתוך ראיית טובתם של הצדדים וילדיהם המשותפים.

     

    חוק זה הנו פרי יצירתו של צוות היגוי לעניין הגישור בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים, בראשותו של כב' השופט יצחק שנהב – שהנו סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן (להלן: "צוות ההיגוי").

     

    צוות ההיגוי פעל במסגרת "המרכז הארצי לגישור וליישוב סכסוכים" וחברי הפאנל של צוות זה היו משפטנים, מגשרים ואנשי מקצועות טיפוליים, הן מהמגזר הציבורי והן מהמגזר הפרטי, כמו גם נציגים של בתי המשפט, בתי הדין הדתיים ולשכת עורכי הדין.

     

    הרקע שהוביל להצעת החוק, הנו העובדה לפיה, המדובר הוא בסכסוכים בתוך המשפחה (לרבות נישואין וגירושין, משמורת, רכוש, מזונות, אפוטרופסות, ירושות וכד'), אשר מצריכים משנה זהירות בכל הקשור לטיפול בתיקים מעין אלו. שכן, המדובר הוא בסכסוכים אישיים-רגשיים, אשר משפיעים על ההליך המשפטי ואופן ניהולו ולמעלה מכך, משפיעים על המשך החיים שלב מי מהצדדים וילדיהם המשותפים גם לאחר שיסתיים ההליך המשפטי והמטרה היא לסייע לכל אותם בני משפחה למצוא את "דרך המלך" גם בנסיבות של פירוק "התא המשפחתי" למשל (שכן, בני זוג המחליטים לפרק את התא המשפחתי לעולם יקיימו ביניהם תפקיד משותף של הורות כלפי ילדיהם המשותפים).

     

    רוצה לומר, סכסוך בתוך המשפחה הוא אינו רק סכסוך משפטי כי אם סכסוך אישי-רגשי, בעל משמעות כבדה, אשר אינו ניתן לריפוי באמצעות סעדים משפטיים גרידא ומצריך מעורבות של אנשי מקצוע מתאימים, אשר יסייעו במתן כלים ליישובו של הסכסוך גם בכל הקשור לפן הרגשי אותו חווים הצדדים המסוכסכים, בבחינת "הרע במיעוטו" ולו רק בכדי שאותם צדדים לסכסוך, ימצאו את "דרך המלך" גם בנסיבות של פירוק התא המשפחתי.

     

    אם לא די באמור, ניסיון העבר, מלמד כי, במרבית המקרים בהם סכסוכים בתוך המשפחה הגיעו לפתחם של בתי המשפט ובתי הדין, הרי שגם לאחר סיומם של ההליכים, מצאו עצמם אותם צדדים להליך ב"סיבוב שני" ולעיתים גם "שלישי" ומטרת החוק הנה למזער אף פניות חוזרות ונשנות של אותם צדדים להליך, לבתי המשפט ובתי הדין, שכן, לפניות חוזרות ונשנות אלו, השלכות כבדות משקל על התפתחותם התקינה של ילדי הצדדים, אשר חווים משבר רגשי מעצם פירוק התא המשפחתי ומשכך המשך התדיינויות משפטיות בין הוריהם, רק מחמירים את מצבם הרגשי ולעיתים גורמים להם לנזקים שהנם בלתי הפיכים.

    נוכח האמור, קיימת חשיבות רבה, ליישוב הסכסוך בין צדדים להליך בתחום המעמד האישי, תוך מתן כלים שיסייעו להם לעבור את המשבר, בדרכי נועם והסכמה.

     

    לא למיותר לציין בהקשר זה כי, במדינתו אופן ניהול ההליכים בכל הקשור למעמד האישי, אף הוא מסייע בהסלמת מערכת היחסים בין צדדים לסכסוך. במה אמורים דברים ?

    המדובר הוא בפרוצדורה הקרויה בשפה המשפטית "מרוץ הסמכויות" – זוהי פרוצדורה אשר מאפשרת למי מהצדדים לבחור מהי הערכאה (בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי) אשר תידון בעניינים הכרוכים בהליך הגירושין (מזונות, רכוש, משמורת). כל שעל צד להליך לעשות, הנו להקדים את בן זוגו בהגשת תביעות לערכאה המועדפת עליו. "מרוץ הסמכויות", למעשה, מוסיף התדיינויות נוספות בשאלת הסמכות של מי מהערכאות ובכך למעשה גורם להסלמת מערכת היחסים שבין הצדדים להליך (אשר חוששים כי הצד השני יקדים אותם בהגשת התביעות לערכאה זו או אחרת) מבלי שניתנה להם ההזדמנות לבחון את ניהול ההליך בדרכי נועם והסכמה.

     

    למעשה, החוק מחייב את הצדדים לסכסוך לפתוח תחילה בהליך של בקשה ליישוב סכסוך (להלן: "הבקשה") במקום בהליך של הגשת תביעות. לאחר הגשת הבקשה כאמור, יוזמנו הצדדים ליחידת הסיוע לפגישת הכרות אשר במסגרתה ייערך אבחון ראשוני ויינתנו לצדדים כלים ליישב את הסכסוך שלהם בדרכי נועם והסכמה, תוך מתן ליווי של אנשי מקצוע מתאימים. רק לאחר מכן, תינתן למי מהצדדים האפשרות ליתן עמדתו, באשר להמשך ניהול ההליכים בדרך של יישוב סכסוך ו/או בדרך של התדיינויות משפטיות. כלומר, ככל ומי מהצדדים יבקש בסופו של יום, לנהל את ההליך בדרך של התדיינויות משפטיות, הרי שהוא יוכל לעשות כן, רק לאחר שניתנה הזדמנות ליישוב הסכסוך בדרך של גישור.

     

    את הבקשה ליישוב סכסוך יש להגיש לערכאה שאליה אותו צד להליך היה מגיש את התובענה, זאת למקרה שהליך של יישוב הסכסוך לא יצלח ואז למעשה הערכאה שאליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך תרכוש סמכות לדון בעניינם של הצדדים.

     

    מטרת החוק למעשה, הנה להוביל למהפכה חברתית בכל הקשור לניהול הליכים בתחום המעמד האישי, תוך ניסיון לסייע לצדדים להליך, ליישב ביניהם את הסכסוך בדרכי נועם והסכמה, לאחר הצגת מכלול ההשלכות של ניהול הליכים בתחום המעמד האישי בבתי המשפט ו/או בתי הדין הדתיים ולצורך כך גויסו לא מעט אנשי מקצוע אשר בידם הכלים, לסייע לצדדים לסכסוך לפתור את המחלוקות בדרכי נועם והסכמה.

     

    .

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      שלומיתסטרוגנו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין