לדאבוני, בחברה שלנו הגיל עדיין מהווה פקטור לפרישה וחמור מכך לפיטורין. זאת, למרות, שנושבות רוחות חדשות הן בחברה והן בבתי המשפט בתפיסת גיל הפרישה, ועובד איננו מחויב אוטומטית לפרוש.

ט׳, כלכלנית במשרד הבריאות, עובדת מצטיינת במקום עבודתה מזה 28 שנים. מספר חודשים לפני הגיעה לגיל הפרישה בהתאם לחוק, 67, קיבלה מכתב המודיע לה על פרישתה הקרבה.  דע עקא, ט׳, כרבים אחרים בגילה, חפצה להמשיך בעבודתה, ואולם נמסר לה כי למרות נחיצותה הרבה, אין באפשרותם לאפשר לה להמשיך לעבוד. האמנם?! ט׳ כמעט וויתרה עד שהגיעה אלי. פניתי בשמה במכתב מפורט ומנומק למשרד הבריאות בדרישה לאפשר לה להמשיך לעבוד. זאת, בין היתר, לאור אותן רוחות חדשות בבתי הדין לעבודה, הבאות לידי ביטוי בפסק דין של בית הדין הארצי לעבודה (עע"א 209/10 ליבי וינברגר נ' אוניברסיטת בר אילן), אשר ציין בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו כי אלו המבקשים להמשיך לעבוד לאחר גיל 67 בדרך כלל יהיו אלו העובדים הכשירים והיעילים; וכי כנגד זכות העובד לבקש את המשך קשר העבודה, קמה חובה על המעסיק להפעיל שיקול דעת ראוי ופרטני במענה לבקשה זו. חובה זו נובעת מחובות תום הלב וההגינות שחב בהן מעסיק כלפי עובדיו, בשילוב האיסור החוקתי והחוקי על הפליה מטעמי גיל. שילוב זה מחייב את המעסיק להקשיב בנפש חפצה, ולשקול בתום לב, בקשה עניינית של עובד להארכת תקופת עבודתו.

כמובן, שעל הבקשה להכיל את כל רשימת הנימוקים והנסיבות אשר עליהם נסמכת הפסיקה החדשה, תוך מתן דגש על מקצועיותו של עורך הדין. בנסיבות אלו, נחלנו הצלחה ופרישתה של ט׳ נידחתה. 

מקרה נוסף; א׳ הגיע למשרדי לאחר שפוטר ממקום עבודתו מזה קרוב ל-12 שנים, עקב גילו המתקדם, 62 שנים.

על-פי החוק חל איסור לפטר עובד מפאת גילו, ולפיכך אלו פיטורין שאינם כדין. פניתי בשמו לחברה הפרטית הגדולה בה הועסק ודרשתי להשיבו לעבודה. החברה סרבה. 

בלית ברירה, נאלצנו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין הנזקים שנגרמו לא׳ עקב הפיטורין שלא כדין. החברה, במצוקתה הרבה כנגד תביעה שידעה שהינה מוצדקת, הגישה תלונה למשטרת ישראל נגד א׳, בגין זיוף מכתב, במטרה לטעון להגנתה שפיטרה אותו בעילה חוקית . ליווינו את א' ביעוץ גם לענין התלונה, ובימים אלו נתקבלה הודעת הפרקליטות לפיה הוחלט לסגור את התיק כנגדו!  כמובן, שבהחלטה לסגור את התיק יש כדי להעיד כי החברה לאור התביעה המוצדקת שהגיש א', הגישה כנגדו תלונת שווא בנסיון לשמוט את הקרקע תחת תביעתו. כנאמר "כל הפוסל במומו פוסל" – החברה בנסיונה לפסול את א', פסלה את עצמה בבית הדין לעבודה אשר אשר על נקלא יבין כי תביעתו של א' הינה מוצדקת וראויה, ולו נוכח מעשה הגשת תלונת הכזב כנגדו על ידי החברה. 

זיכרו, אין לכפות על עובד לפרוש או לפטרו מחמת גילו! 

בנושא דיני עבודה ראו באתר של משרדנו