כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תגובות (8)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/7/15 08:16:

    כוחה הנפלא של האמנות,

    כולל סתם ציורי נוף מולדת נאיבים לכאורה,

    שכל אחד מוצא ביצירת האמנות שמולו

    את מה שמהדהד בתוכו פנימה.

    מגלה בתוכה נצנוצי חוויות ילדות ובגרות

    שחרוטים עמוק בנפשו

    ומוצא לבה סימני-זיכרון

    הקסם המופלא הזה מתרחש במפגשים

    עם יצירות הן ספרותיות והן פלסטיות.

    כמובן שיש טיפוסים שמאד נוח לרצות

    ויש כאלו שחווים בעיקר החמצות מרירות

    יש הרואים מיד ביצירה

    את ההשתקפויות של עולמם

    ויש שמתקשים להתחבר

    ונותרים עם עגינותם, בחיפושים עקרים

    לאיזה אהבה מרחפת, לא ממומשת

    שתמיד חומקת מהם...

    כמהיים לחיבור שישבור מחסומים...


    בהחלט לא צריך לערות מבדקים כדי לגלות

    לאיזה זן משתייכים.

    מספיקה פשוט מעט מודעות עצמית

    ובכל זאת מבחן קצרצר - מה אתה רואה בצילום חלקי של היצירה?


     


     

    ''

     

    שִׁעוּר זֶהוּת 


    חמוטל בר-יוסף

     

    אֲנִי מִכָּאן.

    הוֹרַי נוֹלְדוּ בַּגּוֹלָה.

    הֵם קָרְאוּ לִמְדִינָה יְהוּדִית - גְאוּלָה.

    נוֹלַדְתִּי לָעִבְרִית הַמְרֻבַּעַת, הַזְּקוּפָה,  הָרְעֵבָה

    וְזֹאת הָיְתָה סִבָּה לְגַאֲוָה.

     

    נוֹלַדְתִּי בְּקִבּוּץ. הָלַכְתִּי יְחֵפָה.

    לְטוֹב וּלְמֵיטַב גָּדַלְנוּ יַחַד כְּמוֹ אַחִים,  

    הַבָּנוֹת עִם הַבָּנִים, הַשְּׂמָחוֹת עִם הַפְּחָדִים.

     

    בְּקִבּוּצֵנוּ לֹא הָיָה בֵּית כְּנֶסֶת

    אֲבָל עֶרֶב שַׁבָּת הָיָה זְמָן  אֲחֵר, מְיֻחָד:

    אַחֲרֵי מִקְלַחַת חַמָּה כֻּלם עַד אֶחָד

    הָיוּ  לְבוּשִׁים חֻלְצוֹת לְבָנוֹת

    שֶׁהִגִּיעוּ מְגֹהֲצוֹת מֵהַמַּכְבֵּסָה הַמְשֻׁתֶּפֶת,

    וּבְעֶרֶב פֶּסַח קָצַרְנוּ אֶת הַתְּבוּאָה הַחֲדָשָׁה.

    הֶחָבֵר שֶׁהָיָה בְּתַפְקִיד הַכֹּהֶן הַגָּדוֹל שָׁאַל: בָּא הַשֶּׁמֶשׁ?

    וְכֻלָּנוּ  עָנִינוּ: בָּא! בָּא! הוּא שָׁב וְשָׁאַל: הַאֶקְצֹר?

    וְכֻלָּנוּ  עָנִינוּ: קְצֹר!  קְצֹר!

    אַחַר כַּךְ הִתְאַסַּפְנוּ לַחְגֹּג אֶת הַסֵּדֶר

    וְהָיִינוּ בְּיַחַד מְאֹד. מְאֹד בְּקִרְבָה.

    לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁמַּה שֶׁעָשִׂינוּ הָיָה יְהוּדִי.

    לֹא חָשַׁבְנוּ שֶׁזֹּאת סִבָּה לְגַאֲוָה.

     

    אֲנִי מִכָּאן. רֹב הַנָּשִׁים מַדְלִיקוֹת כָּאן  נֵרוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.

    שָׁבוּעַ אֶחָד בַּשָּׁנָה קָשֶׁה לְהַשִּׂיג כָּאן לֶחֶם בְּרֹב הַמְקוֹמוֹת.   

    יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה דְּמָמָה שֶׁל מִדְבָּר מְשַׁתֶּקֶת אֶת רֹב הַתְּנוּעָה.

     שְׁנֵי  יָמִים בַּשָּנָה קוֹל הַצְּפִירָה

    הוּא שִׁפּוּד שֶׁל אֵשׁ

    רוֹצֵעַ לֵבָב.

     

     

    עַם לֹא גָּדוֹל וְלֹא רַב

    חַי בִּמְדִינָה יְהוּדִית

    יְחִידָה אֲשֶׁר אָהַבְנוּ וְנֹאהַב

    וּמַה שֶׁהִיא שָׁוָה

    לְטוֹב וּלְמֵיטַב

    זֹאת סִבָּה טוֹבָה לְגַאֲוָה

    גַּם עַכְשָׁו.

     

      8/7/15 22:14:

    תערוכת "מטקות - הכי ישראלי"  הנערכת בירושלים

    מתייחסת אל המטקה כאלה אייקון ישראלי מובהק, 

    ואין עוררין על חשיבותה  כהעברת מסרים ישראלים.

     

    מטקות הוא משחק שיתופי מזן של מסירות הדדיות,

    משחק המיועד לשני משתתפים או יותר.

    מטרת המשחק למסור ולהתמסר בהעברת כדור גומי

    באמצעות מחבטים עגולים עם ידיות

    מבלי שהכדור ייפול לקרקע.

     

    אין במשחק מנצח או מפסיד.

    אבל כשהכדור נופל המשחק נפסק, או מתחדש מהתחלה.

    מי שרוצה לערוך הקבלות ואנולוגיות פוליטיות לאזורינו,

    או לניהול יחסים באופן כללי - עושה זאת על אחריותו האישית.

     

    כמובן שבישראל קיימים התנאים האולטימטיביים למשחק:

    רצועות חוף ארוכות ומאד נעימות למגע רגליים יחפות,

    אקלים נהדר לאורך כל השנה

    ואנשים חמים ופתוחים שאוהבים ליהנות יחד...

    סיבות מצויינות להפוך את משחק המטקות

    ל'משחק לאומי', מעין "ספורט המולדת". 


    משחק המטקות מסמל דואליות של התמסרות

    וקבלת הזולת, תיאום בין הבריות ורגישות לצרכי האחר.

    תנועת הכדור הדינמית  

    מעוררת באינדיבידואל את מנגנון שיתוף הפעולה,

    ומביאה  להתפתחות מכנה משותף של אהבה ורעות.

     

    http://cafe.themarker.com/image/3225832/

      8/7/15 10:06:

    יצירות מהתערוכה 'מטקות י"ם'

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

      14/6/15 07:21:

    צטט: אהובהקליין 2015-06-12 17:01:48

    דרורית היקרה.


    יישר כוחך על יצירותייך היפות.
    שבת שלום ומבורך.
    וחודש טוב.


    בברכה
    אהובה.

     

     

     

    תודה לך אהובה

      12/6/15 17:01:

    דרורית היקרה.


    יישר כוחך על יצירותייך היפות.
    שבת שלום ומבורך.
    וחודש טוב.


    בברכה
    אהובה.

      31/5/15 23:13:
    VV
      28/5/15 18:52:

    צטט: רחלי בן-צור 2015-05-27 21:04:52

    מקסים. טבריה?

     

    היי רחלי,

     

     

    אני בכוונה משאירה את זה פתוח בלי זיהוי גאוגרפי מדויק

    כך שכל אחד יוכל למצוא בו את המיקום שלו

    ואולי אף יותר מבדיוק מקום אחד בודד.

    כי הכוונה בהחלט לערבב בסיפור המצוייר בין מציאות לדימיון

    בין נוף פיזי מוגדר לבין נוף נפשי שמתערבב ומשתלב בדמיוננו

    עם מקומות שהפכו לחלק אינטגראלי מחוויות שנחרטו בזכרון...

      27/5/15 21:04:
    מקסים. טבריה?
    0

    הוי ארצי מולדתי

    8 תגובות   יום רביעי, 27/5/15, 17:39

    http://cafe.themarker.com/image/3226275/

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      .D.S
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין