כותרות TheMarker >
    ';

    דבר המיסיון

    דוגמיות קטנות מתוך דברים שאני כותב במסגרת לימודיי (ימימה).

    עוד מילה על מלי

    166 תגובות   יום רביעי, 20/2/08, 15:55
     

     

    אפתח במילותיה של ימימה. טיפה מסובך, לא חייבים להבין כל מילה, מספיק לעבור ולקלוט את התדר. ימימה מתיחסת לפסוק  "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" (פרקי אבות פרק שני).

     כל הדחיות למיניהן למעשה מתרחשות בתוך הדוחה, אז זה מחסיר ממנו, לדון ולדחות את השני? הרי לא יכולים להבין מדוע מראים לך את השני במצבו - או חולה, או מושיט יד - מלמד אותך צדקה. אתה לא יכול להגיד למה לא הולך לעבודה. אז ללמוד מזה ולהבין, שבא ללמד אותך ולא בא שתשפוט, כי ברגע ששופטים, זה ההפך מעלייה "

    ולענייננו. מה תתלהמו לכם ? מה אתם חורצים גורלות, מוחקים תגובות, מזועזעים על עומק הנשמה ?

    אתם הייתם במצב שכדי לשרוד אתם צריכים להעמיד פני חולה ? אתם הרגשתם את ההשפלה הפנימית שחש מי שאין לו מוצא אלא לנקוט בדרך כה מסוכנת ורעה ? האם לפניכם מונחים כל הנתונים, כל הידיעות, כל התחושות ?

    או שאולי כל החגיגה הזאת היא למטרת החגיגה. להראות איך כל אחד ואחד מאיתנו הוא יותר טוב ממלי האומללה שבשביל 7000 שקלים במסיבה דלילת השתתפות מאד( הייתי שם, תרמתי יפה) סיכנה ואיבדה את שמה הטוב להרבה זמן. איך אנחנו, לו היינו מקבלים את שהיא קיבלה, היינו פועלים כל כך אחרת, ספרים היו כותבים על איך פעלנו יפה ומדוייק, הבאנו ישועה לעצמנו ולעולם בהתנהגותנו המתוקנת.

    קאם און.  זה מה שימימה אומרת. מי שבא מולך, עם כל צרה, בא לא כדי שתשפוט אותו. את זה יש לו מספיק מעצמו.  הוא בא ללמד אותך. ללמד אותך לא לשפוט, ללמד אותך לתת גם אם סיפור הכיסוי של הבקשה והנתינה קלוש מאד. היה מאמין תמיד. אל תפתח עור של סלמנדרה קרירה וחלקלקה. זה לא שווה את זה. ראה בכל אדם כשרות מוחלטת.

    זמן טוב, יקיריי, לבדוק בכמה זעם קדוש טבלתם את מלי ברותחים. מה מבעבע שם בנשמתכם, איזו חוסר קבלה עצמית שצריכה זולת שטעה כדי להתחזק ולהרגיש ראויה.

    ציער אותי הסיפור (כפי שסופר בתחילתו), וציער אותי שבעתיים לשמוע אחריתו. ולא מצטער לרגע על הכסף שנתתי, הוא הגיע למקום שבו היה נחוץ. 

    אני לא אחד מנושייך הוירטואליים, מלי. מחבק את כאבך.

    עד כאן דבר המיסיון  (יצא צדקני לאללה).



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (165)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/11 12:00:
      איזה כיף להגיב בשקט אחרי שנים,שלווה כאן ואין המולה. לא הייתי במסיה/אירוע כי מתרחק אני ממקום שיש בו יותר משלושה אנשים או כפי שאמר יונתן גפן "זו כבר הופעה".. "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" ו "הפוסל במומו פוסל" מספיקים לי לנסות לנווט -במאמצים רבים- את עולמי האישי לכוון חמלה ופחות שיפוטיות.לא קל
        4/10/08 12:34:


      מה שאמרת כאן

      הוא שצריך להיות אנושי.

      ולא בהכרח צודק

      או פולטיקאי

      (או אסרטיבי, זורם, ועוד מילים מודרניות שמופיעות במדריך של איך להצליח בעסקים

      מבלי שיותר מידי אנשים ישנאו אותך)

       

      אני מסכים לגמרי עם האנושיות שהפגנת בפוסט הזה

      ואני מאמין לה לגמרי.

       

      עכשיו מה שעורר בי הפוסט שלך

      ובמיוחד התגובות אליו (אלה הלא סלחניות והמתעקשות להמשיך לקלס ולעלוב בימימה)

      שאנחנו אמנם בעידן הפוסט מודרני

      עידן האינטרנט

      ולכאורה הקדמה

      עידן שנימוסים והליכות מוגדרים כחוקים (ואם תבחר לא להיות נימוסי אבוי כי יבוא לעצור אותך שוטר)

       

      אדוני אברי גלעד

      בימים הללו אני קורא בעיקר צ'כוב ודוסטוייבסקי

      ולא את המדריך לאיש העסקים המצליח

      אני מנסה להזכר באיך להיות אנושי ולא מצליח בהכרח

       

      אני מנסה להזכר בימים שהמחשבות שלך היו במוח שלך וגם הרגשות האפלים

      ולא כמו היום בו הכול מוחצן

      והאדם יחד עם מחשבותיו ורגשותיו הוא מוצר על המדף של סטימצקי

      או יותר גרוע בעל בלוג באינטרנט 

        3/10/08 21:14:

      מי שמרמה במשחק מבלי להרוויח הוא טיפש.
        3/10/08 15:27:


      שלום לך..

      כוכב* של כף זכות.

      לא מכירה את הסיפור.

      נכנסתי לפוסט... משום ששם האמא שלי מלי.

      התרגשתי מכתיבתך.

       

       

      אומרת המשנה:

       

      "תדון את השני לכף זכות,

      כי אתה לא יודע אף פעם

      מה עובר על השני.

      ואל תמהרו להאשים."

       

      והחכם אומר:

       

      "כשאתה מושיט אצבע מאשימה על השני -

      שים לב ששלוש אצבעות מאשימות אותך...."

       

        26/9/08 22:06:

      התכוונת לטוב, והפוך על הפוך יצא לך טוב.

      כי בדוגמא שלך, הראת איך אנשים שופטים אחרים, ובמעשה השפיטה שמים את עצמם מעל האחר, וזה מרגיש להם טוב, כי זה הופך אותם טובים יותר כשהאחר רע.

      אבל גם אתה לקחת חלק בחגיגה אחרת בעת כתיבת הפוסט, ברגע שהפכת את השופטים ללא בסדר,

      עשית אותם אוטומטית לנחותים ממך, כי אתה הרי לא שפטת (או במילים אחרות, אתה יצאת טוב)...

      חומר למחשבה.

      ואגב, אני עשיתי עכשיו את אותו הדבר.. :)

      מענין אם יש דרך של דוגמא אישית להעביר את המסר, מבלי לחטוא במה שלא רוצים לעשות.

        26/9/08 13:53:
      אמת צרופה
        26/9/08 10:38:

      מיליון תגובות, מי קורא את כולן בכלל? לקחת משפט של ימימה והשלכת אותו על נושא כדי לבחון איך הוא מתנהג שם, הבנתי. עכשיו קח משפט אחר ותבחן אותו! "המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר אל רחמנים"
        1/9/08 17:51:


      כן כן אני יודעת שאני ב-Delay.

      אין לי מושג אם אתה עדיין טורח לקרוא את התגובות לפוסטים "ישנים", ובכל מקרה, רק אומר, יופי גדול תרתי משמע. וכוכב.

      יסמין ישועה אילון.

      שלום אברי,

      מאחר ואין בליבי עם הזעם,

      ומקרה מלי הוא מטפורה למקרים גדולים,אחרים

      שלעיתים יחרצו גורלות,

      אני נוטה להסכים איתך.

      יחד עם זאת יש בי כח להבין, את הזועמים

      ולפייס אותם, עם אהבת הניגון והתחברות לאחד

      בעזרת הקצב ולקול הפנימי, שיגיד לכם את האמת...

      אני אוהב את האנרכיה שבך יא אברי!!!

      דודי

        2/5/08 22:59:

      לאלו אשר דיברו על חמלה כשיפוטיות

       

      בדיון פילוסופי יש לשים על השולחן את ההגדרות עליהן נסכים.

       

      חמלה: השאיפה הכנה שלי שהאחר לא יסבול.

       

      היכן כאן השיפוטיות?

       

      פמה

       

       

        2/5/08 22:56:

      חבר לדרכי ולא תדע

       

      דנו בשאלה (אני וחבר רעי) מדוע זה שיש ותורות נשארו נסתרות.

      מדוע זה שהתמרת התודעה (לו ג'ונג) הטיבטית נשארה חבויה זמן רב עד עתה שהוציאוה בפני רבים.

       

      איך אפשר להפנות מבטם הזועף של הבריות לעבר שינוי אשר אין בם לעשותו (ברגע זה לפחות ).

       

      כמו שחמלתך ניתנת לאלו שעושים דברים שאינם מקובלים ולרוב נראים כמעשי זדון כך מקומה של החמלה כלפי אלו אשר בוחרים להישאר באפלה.

       

      מפוזרים להם מורינו בכל מקום ואנו נעשה לנו רב.

       

      שולח חיבוקים

       

      פמה

       

        30/3/08 04:24:

      היה והבנתי את ימימה נכון, אהבתי את המילים שלך.

      ואולי, כשנמצאים בתוך התגובה הכועסת יותר, כשהראש עולה לדם, כשההעלבות מ"איך עשו לי את זה" יותר גדולה,

      כשיוצאים משם - המתנה גדולה יותר.

      הרי על מה אנחנו כועסים? על השיקוף שלנו מאותה מלי.

      כל אחד עם המקומות הקטנים שלו. מוצצי האנרגיה פה ושם.

      על הזכרון שדפקו אותנו כשהיינו ילדים.

      איך שעבדו עלינו ותפסו אותנו בתמימות שלנו.

       

      המוסר? הצדקנות? - זה טוב בשביל החבר'ה, להרגיש ביחד וחזקים. לא נרוויח מזה כלום.

        29/3/08 10:53:

      הם לא חשבו לרגע שבקבלתה נתנה להם את זכות נתינתם.

      הם לא חשבו לרגע על ההשפלה, על העלבה - חשבו רק על עצמם.

      והיום הם יכולים להסתובב "ולהתפאר" במה שעשו. שיתביישו !

       

      אתה נהדר, מצטרפת לחיבוק.

      עירית.

        26/3/08 19:25:

      הסיפור  הזה, גורם לי לאי נוחות,לא בגלל מלי שבדרך זו או אחרת,סבלה [פיזית מנטלית  זה לא  כלכך עקרוני לצורך העניין]

      אי הנוחות נובעת מהמחשבה על התורמים הטובים טובים כלכך,

      שמרגישים מרומים..

      מה איתם?
      מה ישיב את אמונתם שלהם עצמם בטוב ליבם שלהם  עצמם????

      אותו טוב לב שמאפשר לחברה שלנו להיראות קצת יותר טוב,

       הרי זהו בדיוק המשאב הכי יקר לנו כאן!!

      .

       

        26/3/08 09:32:

      לתחושתי, בעולם שבו הכל לגטימי במשחק ההשרדות, שבו דן מנו הוא "גיבור לאומי" ומלי היא לא יותר מ"אחת שטעתה בדרך" אולי יש מקום לסלחנות קיצונית, אבל גם תמצא את עצמך נדרש ליותר סליחות ופחות ביטחון.

      אברי, אני ראיתי אותך מתלהם על אנשים שפשעם היה חמור פחות (לתפיסתי) כמו מר ספי שקד והפרסומות למטאור (ואגב, אני מסכים עם עמדתך) ומפליא לראות אותך עומד לצד מישהי שלא כחל וסרק - הונתה אנשים טובים שנדרשו לצידה עם רצון טוב והחזירה להם בניצול קר וגניבה לכל דבר ועניין.

      אולי דווקא העבודה שמדובר בדוגמה ברורה לחוסר צדק משווע ומשהו שהקונצנזוס ירגיש שהוא "לא לגטימי" גורם לך לקחת עמדה? אולי הצורך שלך לשחות נגד הזרם מזמין את הדיון הזה יותר מהאמונה שפשוט צריך לסלוח ולשחרר?

        26/3/08 08:45:
      פרי, אכן צדקת לכל אחד יש את הזכות להביע את דעתו, אבל שימי לב מה קורה, מי שדעתו  מקובלת מקבל כוכבים ירוקים, ומי שהולך נגד הזרם ושולח חמלה (כמוני למשל) שופכים עליו רותחיןן, חברים חסמו אותי בגלל תגובתי אליה בפוסט, מרגישה כמו בחרם שעשו עלי בכיתה ג', עם כל הכבוד אף אחד אינו שופט לשם כך יש בתי משפט שיחרצו את גורלה, הבעתי חמלה כי גורלה נחרץ ממילא, היא כבר נענשה בין אם היא אשמה  או לא. גם לפושע אמיתי מגיע הזדמנות נוספת לתקן דרכיו, בטח לאדם שטרם הורשע.
        25/3/08 14:23:

      אפתח במילותיה של ימימה. טיפה מסובך, לא חייבים להבין כל מילה, מספיק לעבור ולקלוט את התדר. ימימה מתיחסת לפסוק  "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" (פרקי אבות פרק שני).
      מאין לך שאין אנשים שלא הגיעו למקום שלה ?
      אתה רוצה רשימה של כאלה שחיים בדיוק את המצוקה שלה אברי ?
      אז בוא אומר לך משהו  , אני נלחמת הישרדות יום יומית לא פחות ממנה , ואינני מתכוונת לפרוש את חיי האישיים , כדי לזכות ברחמים ואו בליטופים . אך מעולם לא חשבתי לבחור בדרך ההונאה , כדי להפיק מכך הכנסה שתיטיב עם חיי ועם חשבון הבנק שלי .  מותר לי
      לכעוס ומותר לי להתלהם על מהלך בזוי , שאני מאמינה שעוד רבים כמוני יכלו לעשות עם הכסף בחירה שיש בה  תרומה , שהיתה מרחיבה את הלב בשימוש עם הכסף הזה .
      "רחוק מהעין רחוק מהלב" - ואני מוסיפה רחוק מהידע רחוק מהכאב . כי מכסף גנוב אין
      ברכה !!!!!!!


       

       כל הדחיות למיניהן למעשה מתרחשות בתוך הדוחה, אז זה מחסיר ממנו, לדון ולדחות את השני? הרי לא יכולים להבין מדוע מראים לך את השני במצבו - או חולה, או מושיט יד - מלמד אותך צדקה. אתה לא יכול להגיד למה לא הולך לעבודה. אז ללמוד מזה ולהבין, שבא ללמד אותך ולא בא שתשפוט, כי ברגע ששופטים, זה ההפך מעלייה "

      ולענייננו. מה תתלהמו לכם ? מה אתם חורצים גורלות, מוחקים תגובות, מזועזעים על עומק הנשמה ?

      אתם הייתם במצב שכדי לשרוד אתם צריכים להעמיד פני חולה ? אתם הרגשתם את ההשפלה הפנימית שחש מי שאין לו מוצא אלא לנקוט בדרך כה מסוכנת ורעה ? האם לפניכם מונחים כל הנתונים, כל הידיעות, כל התחושות ?

      או שאולי כל החגיגה הזאת היא למטרת החגיגה. להראות איך כל אחד ואחד מאיתנו הוא יותר טוב ממלי האומללה שבשביל 7000 שקלים במסיבה דלילת השתתפות מאד( הייתי שם, תרמתי יפה) סיכנה ואיבדה את שמה הטוב להרבה זמן. איך אנחנו, לו היינו מקבלים את שהיא קיבלה, היינו פועלים כל כך אחרת, ספרים היו כותבים על איך פעלנו יפה ומדוייק, הבאנו ישועה לעצמנו ולעולם בהתנהגותנו המתוקנת.

      קאם און.  זה מה שימימה אומרת. מי שבא מולך, עם כל צרה, בא לא כדי שתשפוט אותו. את זה יש לו מספיק מעצמו.  הוא בא ללמד אותך. ללמד אותך לא לשפוט, ללמד אותך לתת גם אם סיפור הכיסוי של הבקשה והנתינה קלוש מאד. היה מאמין תמיד. אל תפתח עור של סלמנדרה קרירה וחלקלקה. זה לא שווה את זה. ראה בכל אדם כשרות מוחלטת.

      זמן טוב, יקיריי, לבדוק בכמה זעם קדוש טבלתם את מלי ברותחים. מה מבעבע שם בנשמתכם, איזו חוסר קבלה עצמית שצריכה זולת שטעה כדי להתחזק ולהרגיש ראויה.

      ציער אותי הסיפור (כפי שסופר בתחילתו), וציער אותי שבעתיים לשמוע אחריתו. ולא מצטער לרגע על הכסף שנתתי, הוא הגיע למקום שבו היה נחוץ. 

      אני לא אחד מנושייך הוירטואליים, מלי. מחבק את כאבך.

      עד כאן דבר המיסיון  (יצא צדקני לאללה).
      על התזה שהבאת כאן , בוא נסגור את כל בתי המשפט בארץ , (ובעולם כולו) שהרי על פי הידע שאתה יונק ומביא לנו , מי אנחנו שנשפוט מישהו ? אני רואה בניסוח הזה נתינה של לגיטימצייה שהכל מותר .  מותר לעשוק , מותר לשקר , מותר לגנוב , מותר להונות , מותר לאנוס (במצוקה של פורקן מיני)  שהרי כל דבר נעשה בעולם שלנו ממצוקה כלשהי .
      האם על פי הכללים העילאיים האלה שהינך מאמין אתה נוהג כך לקבל כל אדם באשר הוא?  ובכן אני לא בעד דרך הליטוף החיבוק והטישטוש , שכל מהלך הוא נכון ומותר .
      ושלא תבין אותי לא נכון , אני מקבלת מעידות , אני מקבלת טעויות , ואני מקבלת נפילות ,
      אך אני בשום פנים ואופן לא מקבלת ניסוח של פושעת שבמקום להודות בפשע , ממשיכה לפשוע בדרך ארץ וערכים , שבהם היא יורקת לצלחת שאותה האכילה והזינה . וזהו הדבר שאותי קומם .

      וכעת תיישיר את מבטך אלי ותהייה אתה האיש שמדבר אלי , לא דרך ימימה ולא דרך נגבה . אני שונאת זיוף , שונאת שקר , ושונאת צביעות !!!!!!! ויותר מכל את משחק יפה הנפש . יש אנשים שבאופן אוטומטי כתבו לך כאן את המשפט הבא : "מסכים עם כל מילה שלך" בעוד שבפוסט של מלי כתבו אחרת . מדוע לא כתבת את רחשי ליבך אצל מלי  ? לשם מה הכתבה הזו שבאה כמו הטפה ? האם איבדת עמוד שדרה אברי ? בניגוד אלייך אני בוחרת לחשוב לבד עם התובנות שלי , ולא להתבסס על תובנות של אדם אחר שכבודו וכבודם של כולם מונח במקומו . באיזה זכות אתה מאשים כאן אנשים
      על כעס , ועל תרעומת , ואו כל רגש אחר שבא לידי ביטוי ? בחרת ללטף אותה , בחרת
      לחמול לה , בחרת לא לשנוא אותה , זו בחירה חופשית שלך נטו !!!! וקטונתי כדי לחלוק על בחירה זו .

      אם תרצה למחוק את חברותי אצלך אני אבין אברי , אבל אני רואה בך כמו כל אדם אחר עלי אדמות שניתנה לי הזכות לקבל ואו לחלוק על דיעה שמנוגדת למחשבתי . אינני הולכת כסומא אחרי שום אדם בשל הפופולאריות שלו , ואו "הכתר" שיושב על ראשו .
      הזכות לכבוד והחובה לכבד חל על כולנו , ומסיבה זו אין צורך להביא את הגולשים והגולשות לידי מניעה מביטוי חופשי שניתן לכל אחד ואחת מאיתנו .

      ואתה יודע למה הובלת אותי אברי ? שכמות מספרית לא מבוטלת של אנשים הופכים אט אט להיות זומבינים .  בוחרים להם איזו "כת" ששם מצאו את השלימות לחיות את חייהם
      והופכים להיות ואו מתיימרים להיות הגורו העתידי שיתקן את העולם . אין לי בעיה בשום אמונה שאדם בוחר להאמין ולחיות איתה , כל עוד הדבר איננו בא כדי להפר את האיזון של האחר , שאצלי הוא חסין מוגן ובלתי חדיר .

      אם בענייניי תורה עסקנין , היכן התאום המושלם עם עשרת הדברות אברי ? האם לא הגיע הזמן לשנות אותם  לפי הלכי הרוח של הזמן החדש בתובנות , שנראות עבורי סותרות ומנוגדות ?

      הכיצד אדם יכול לשפוט עצמו , אם הסובבים אותו לא יאירו עבורו את השיפוט הנכון ?

      יום טוב לך ולכל החברים באשר הם .....

        25/3/08 07:20:

       

      צטט: אסף גנדלר 2008-02-20 16:09:35

         אהבתי את הטקסט, ואני מסכים מאוד עם הכתוב.   אנשים נשארו עם הרגשה שרומו, ומכאן הכעס אני מניח.    
         אבל השקר הגיע ככל הנראה ממקום של מצוקה אמיתית, משהו שכדאי לזכור בהקשר הזה.   

       

       

      מסכים עם תגובה זאת, אך עדיין שבירת האמון לא ניתנת לתיקון בנקל!

        20/3/08 11:33:
      הוידוי של מלי במוסף הארץ בשבת, איך אני גונבת ומנכלת את בני זוגי, ההודאה באשמה, כדאי לקרוא, רוצו והשיגו גיליון
        17/3/08 19:40:

      אמירה חזקה.

      גם אני בעוונותיי כשלתי לא פעם בחטא הביקורת, ואחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי היה לייעץ/לבקר/"לטפל" אך ורק אם מתקיים אחד משני תנאים:

      1. המבוקר ביקש ממני מפורשות להביע דעה.

      2. המבוקר משלם לי.

       

      אכן, חיי השתפרו.

       

      (ובמאמר מוסגר: זה בדיוק מה שלמדתי. שמה שאמור להנחות אותי הוא הצורך לנהל את חיי שלי, לא את חייהם של אחרים...)

       

      אביב שמח בחוץ ובפנים,

      ביתיה.

        17/3/08 17:15:

       

      צטט: רחל נפרסטק 2008-02-20 16:38:22

      לברור פסוקים לפי הצורך - אין קל מזה!

      בחרת פסוק מהמשנה . אך מה שקובע הוא קודם כל הכתוב בתורה.

      "לא תגנוב" הוא דיבר מעשרת הדיברות. אנו חייבים להישמע לו תחילה.

       

      טוב היית עושה אילולא השתמשת בפסוקים, אלא היית מביע את דעתך שלך בלבד. הייתי מכבדת זאת יותר.

       

      מסכימה איתך לגמרי....

       

       

        17/3/08 12:04:

        משהו לגבי חמלה ושיפוטיות:

       

       חמלה זאת עמדה המכילה  שיפוטיות, אך בניגוד לצדקנות בה השיפוטיות מכוונת להאדיר את האגו, החמלה שופטת מתוך ראיה כוללת  של הערכה של כל המרכיבים.

       

      כך שמעשה רמיה הוא רק חלק מהתמונה הכוללת המכילה את המצוקה הנפשית והחולשה של גברת מלי. כשאנו  מפעילים שיפוטיות אנחנו פועלים להבחין בין טוב ורע הרמת הפרטים אך מעבר לטוב והרע ברמה הכוללת. שיפוטיות ללא הרמה המכילה והכוללת היא צדקנות.

       

       

       

       

      צטט: liordagan 2008-03-17 10:17:26

      משהו לגבי שיפוטיות:

      לשפוט מישהו - נראה לי טבעי בהחלט, וקשה שלא לעשות זאת.

      הרי גם אתה שופט את אלה שכועסים על מלי, מכנה את התגובות "מתלהמות" - גם זה סוג של שפיטה.

       

       


       

        17/3/08 10:17:

      משהו לגבי שיפוטיות:

      לשפוט מישהו - נראה לי טבעי בהחלט, וקשה שלא לעשות זאת.

      הרי גם אתה שופט את אלה שכועסים על מלי, מכנה את התגובות "מתלהמות" - גם זה סוג של שפיטה.

       

      אציין, שאני לא ממש מעורה בסיפור, אני מכיר את הדברים ממה שראיתי בחדשות - התראיינו שני זמרים, והם היו המומים, הם היו בטוחים שהם שרים למען מטרה נעלה, השקיעו והתרגשו, ופתאום מתברר להם שזה היה סתם... כל ההתרגשות והתודות של מלי והדמעות - הכל היה שקר.

       

      גם התחושה של "עבדו עליי" ראויה ליחס של כבוד. קשה מאוד להרגיש כך. איך אפשר שלא לשפוט את מי שגורם לך להרגיש כך?

       

      אני מבין שאתה רוצה לעשות הפרדה מוחלטת בין המעשה עצמו, שהוא באחריותה הבלעדית של מלי, לבין התגובות עליו וההתייחסות שלאחר מכן - זה באחריותו האישית של כל אחד, ללא קשר למבצעת התרמית. אבל לי נראה שההפרדה הזאת קשה מדי עבור מי שהתרגש ותרם והאמין שהוא עוזר להציל חיים.

       

       

       

        15/3/08 09:40:

       

      צטט: אראל * 2008-02-23 23:20:38

       

      צטט: מרטין 2008-02-20 20:50:21

      ....

      כמו שכולנו יודעים, אין גבוה בלי מהר, אין חם בלי קר, חיובי/שלילי, גבר/אישה, יין ויאנג ועוד ועוד וכמו שכולנו חוווים ביום יום, העולם מורכב מהפכים.

       

      לכן גם אין 'חזק' בלי 'חלש' ואין 'גדול' בלי 'קטן', ולכן על פי התפיסה הרוחנית, אין אפשרות להרגיש 'גדול' באמת בלי לתת לעצמך להרגיש 'קטן' באמת.

       

      זה מזכיר את הסיפור המפורסם על האדמו"ר שהיו בכיסיו שני מאמרות: 'בשבילי נברא העולם' ו-'אנוכי עפר ואפר'.

       

      עבדו עליך? רימו אותך? שיקרו לך?

       

      אז תגיד לעצמך, מכל הלב, עם חיוך, 'איזה טיפש אני' ותוכל להרגיש חוכמה מהי, תגיד לעצמך, מכל הלב, עם חיוך 'איך יצאתי קטן' ותוכל להרגיש גדלות מהי.

       

      ...

       

       

      או כמו שמישהו חכם ביותר אמר לי פעם:

       

      "באין הוא שאתה לא, הוא שאתה  - איננו".

      מכאן למדתי שצריך להוציא את הרשעים מבתי הסוהר, ולהרבותם, כדי להרבות את ה....טוב

        14/3/08 22:25:

      "החלקים" לא אמורים להשאר במחברת?

        13/3/08 23:43:

      אני לא אוהב שמשקרים לי.

      מה לעשות אבל אם אצטט את ר' מאיר אריאל זצ"ל אז בתור בן אדם אני יכול לסלוח ולהיות שמאלני ויפה נפש.....

      אבל בתור בן תמותה ה...כוססססססס אממממממאאק שמסתנן לי בין השפתיים לא קשור לשיפוטיות אלה רק לעובדה שמישהו הצליח לגרום לי ליהראות אידיוט.

      ואחרי הכל אף אחד לא רוצה ליהראות אידיוט כי זה יכול לפגוע בסיכויינו להעביר את הגנים שלנו הלאה (אתה יודע איך זה, בן/בת הזוג הפוטנציאלים נזהרים מלהזדווג עם אידיוטים)

       

       אברי בוקר טוב ומבורך לך..

      קיבלתי את המכתב ואני מפרסמת כלשונו.

      שולחת לחמי על פני המים,למען אלו שחסרים אותו....

       

       

      אתמול פינו את הפליטים ממוצקין משום שמי שהבניין שלו דרש אותו בחזרה.

       

      נכון לעכשיו אין להם מקום במקלטים בדרום העיר ואתמול הם ישנו ברחובות באזור

      התחנה המרכזית.

      היום הוחלט שהם יעברו לגן העצמאות בתל אביב ובשביל שהם לא ירגישו לבד, עשיתי איתם מסע הליכה שנראה כמו יציאת מצרים מאזור התחנה המרכזית לכיוון הגן.

       

      עשרות אנשים צועדים מאלנבי לאורך בן יהודה ולגן.

       זה היה מחזה עצוב וכואב.

      יש שם כרגע כ 60 גברים ויותר מאוחר יגיעו עוד...אני מאמינה שעד מחר יהיו לפחות 100 ומקווה שלא יותר.

       

      אין לי מושג מה יקרה בימים הקרובים ואיך נדאג להם למזון באספקה שוטפת...

      בינתיים אני חוזרת לגן עוד מעט לנסות לארגן עוד שמיכות ,מגבות ונעליים.

       

      אני מקווה שמישהו יתעורר ויתן להם אשרות עבודה ל 6 חודשים על מנת שיוכלו לדאוג לעצמם. הם משוועים לעבודה,אין להם שום רצון להיות נתמכים.

       

      המצב הוא אבסורד! אי אפשר לגרש אותם ומצד שני לא נותנים להם אפשרות לעבוד.

       

      אני ממש לא מבינה איך מישהו שם בקומות העליונות של האנשים שאמורים לחשוב,לא מבין שאנשים לא יכולים לחיות מהאוויר...

       

      פשוט בושה ,נגמרו לי המילים....

       

      אם מישהו מכם גר באזור ויכול לעזור או יכול להעביר את הקריאה הלאה במייל,אודה.

       

      עדיף לשלוח לי בפרטי שאלות משום שהמצב משתנה כל הזמן ואני מקווה שלא יתחילו בעיות עם המשטרה.

       

      אם למישהו יש קשרים במדיה - זה הזמן !!!

       

      תודה

       

        11/3/08 20:02:

      אברי היקר, האם לדעתך המטרה מקדשת את האמצעים?

      הרי גם גנבים לפעמים גונבים לא רק למען הריגוש.

      והרי כתוב " לא תגנוב"

      לכל בעיה יש פתרון, ולא תמיד הוא קל או נוח, והתוצאה היא לא תמיד הרצויה ביותר... 

      ותמיד ישנו את הפתרון הקל...

      נכון שרובינו לא הינו במצבה ולא יודעים איך זה להיות שם, אבל תשאל את עצמך האם אתה היית עושה את מה שהיא עשתה...

      מה תשובתך? 

        10/3/08 01:41:
       

       

      היום קראתי את סיפורה של הגברת מלי ואינני מבין מדוע אומרים כולם כי לא חלתה?

      וודאי שחלתה. אדם לא קם בבוקר ואומר לעצמו "היום אני אעמיד פנים כחולה סרטן, את נפשי אכתוב ואפזר לכל עבר בלי גבול, כי מה שמי ומה שם ילדי"..

      אלא אם הוא באמת חולה!

      אנחנו כועסים (בילדותיות) על אי דיוק בדבר מחלתה, אבל אין נכון להגיד בכלל, כי לא חלתה.

      כי הרי נהגה כאישה חולת סרטן לכל דבר..

      "תא אחד מחליט לו פתאום בבוקר יום טוב שהוא מעמיד פנים ושאינו יודע מה חילוקו..ואז הוא מתחיל לכתוב עצמו שוב ושוב ושוב.. עד שקץ בזאת והוא מחליט לנוע ולהתפזר לו בלי גבול – כי מה שמו ומה שם ילדיו". זאת מחלת הסרטן וזאת מלי ואלו דרכיהן..

      מלי חלתה אם כן ב-"מחלה הידועה" (לא נהוג להגיד את שם המחלה כדי לא לתת חיות לשפע שגועש בתוכינו בשומעה). רק שאולי לא במובן הפיסי גופני, אבל בהחלט במישור הרוחני /נפשי..

      למותר לומר: כי יפה וצודק לה שיבואו מאלה אשר מצווים על תיקון מידותיהם ויש להם באמצעים שביקשה – לתת לה מעט מכספם. ולא בגלל שיש להם, אלא משום שלא יכלו לתת לה אחרת.

      *איפה היו מידותינו ותורתינו אשר יצרו והביאו את מלי למצבה? "הם" עשו כסף בשביל לעזור לאלה אשר אינם יכולים להשיג אותם. ובזאת צידקותינו.

       

      ואם תאמרו - “אז כל אחד יכול לעשות את זה – מה זה אומר שזה מותר?”, עובדה היא שלא. רק אדם החולה באמת מסוגל לכך.

      כל אחד מאיתנו יודע כמה כסף אפשר לו לעשות במעשה זה – ובכל זאת מלי יש רק אחת..

       

      ברשותכם – כמה מילים על..

      "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".. משפט יפה, מה הוא אומר?

      המפתח להבנת המשפט נמצא ב-”עד שתגיע"..כלומר – אתה יכול להביע את הדין שיש למצות עם פלוני/ת משהגעת למקומו.

      רובינו לצערינו אינם יכולים להזדהות עם המקום שהיינו בו לפני שעה קלה בלבד, אז לשפוט אדם אחר לגמרי שהוא לא אנו, זה כבר משימה אחרת..(אבל ניכר כי חז"ל האמינו ביכולתכם לעשות זאת – אחרת לא היו כותבים, “עד שתגיע"..אני מאמין בכם פחות)

      עכשיו לפרקטיקה של העיניין: דמיינו לכם שאתם מלי!

      עכשיו כל המשפחה מתביישת בכם, על איך עשיתם ככה לילדים? על איך פגעתם בשמם?

      (לא משנה שאילו הייתם מצליחים בזה אז כולם היו גאים בכם על - “מה המשוגעת הזאת לא תעשה בשביל הילדים, איזה אמא"..) אבל עכשיו הם מתביישים, והילדים על הפנים, ויש תביעה באוויר של עשרות אלפי שקלים.. ואתם לבד, כל החברים והמשפחה שלכם נגדכם.

      ויש בכם את ההרגשות המוזרות שמה באמת אתם חולים בכל זאת עכשיו.

      וזה את ואתה עכשיו! - מה מגיע לכם? איזה משפט? איזה צדק?

      כשתגידו לעצמכם "אילו הייתי מלי הדין הראוי לי באמת היה - כך וכך".. אז הגעתם למקומו.

      זאת לא אמירה של "אל תעשו" אלא להיפך – עשו ועשו! חז"ל מורים לנו פה על עבודה רוחנית אשר מטרתה כמובן לקדם את האדם ואת מידותיו.. אילו תשים עצמך כפלוני שאתה בא לשופטו – ודאי תמצא את הדין הראוי ביותר,ואת הערכים המקודשים לך בתוך כך.. ואין להאריך בזאת. (מי שלא הבין נאה לו- בזכותך אנחנו “מתפתחים”).

       

       

      *אני לא בא להלקות ולהגיד מגיע לנו! - כי אם לנסות ולהאיר את עומקו של הצדק הזה.

       

      נ.ב – לרובי ילד הפלא! שמחתי כשחבר שלי שלומד "ימימה" שלח לי את הלינק הזה לבלוג

      ישר כח! ..

      "הוי כל צמא"..כי - “אין מים אלא"..

       

      תנועת הנפש תמיד היתה שם..כבאותו משפט..

      חן חן

      (-:


       

        9/3/08 00:54:

      אם מלי הייתה מרמה וגונבת כי היא במצוקה, נניח נושים מאיימים על חייה, או שהיא צריכה כסף בשביל איזו תרופה יקרה שתציל אותה, מילא...

      אפשר איכשהו להבין ולסלוח.

      אבל ממש לא נראה לי שזה היה המצב במקרה הזה, במיוחד לאור הרמאויות הקודמות שלה.

      היא סתם נוכלת עלובה שרצתה להרוויח כסף בקלות, על חשבון אחרים.

       

      אז די להיות יפי נפש ולהושיט את הלחי השניה למי שזה לא מגיע לו.

      תחשבו קצת לפני שאתם נסחפים עם כל מיני רעיונות יפים, שלא מתאימים אוטומטית לכל סיטואציה.

       

       

        8/3/08 23:56:

      היא לא רצחה אף אחד ואין לדון אדם עד שמגיעים למקומו

      בכלל היהדות היא כלי מצוין כדי ללמוד איך לשפוט סיטואציות ומצבים וביהדות מתייחסים לנושא הזה באופן ספציפי אדם שפושט יד למרות שיש לו בתואנת שווא והמקורות מלמדים אותנו שצריך לתת לו למרות זאת רק מעצם זה שהוא הביא עצמו למצב שהוא מבקש עזרה

       

      לגבי מלי באופן ספציפי אני לא הכרתי אותה ולא הייתי מעורה בכל הערב הזה אבל כל מי שכן היה מוטב שתבינו שעישתם מעשה שבא ממקום טוב ואת השכר שלכם כבר קיבלתם

      וחבל להתעסק ולחפור ולחפש לבכות על מר גורלכם

       

      כל דבר והמידתיות שלו בחיים גם תגובות להתנהגות של אחרים צריכה מידתיות ...

        8/3/08 18:21:

      הדבריים שאתה אומר בעייתים מאוד.

      לשם ההמחשה, צריך ללכת לקיצוניות. קח למשל אדם שרוצח בשל מצוקות קשות.

      האם גם אז, היית מגנה את המעשה, אבל מחבק אותו, כמו שאתה עושה עם מלי?

       

      אם כן - אז מה עם סבלו של הנרצח ומשפחתו? אי אפשר לחבק את כולם.

      אם לא - מה ההבדל בעצם בין מלי לאותו רוצח? שניהם עשו מעשים נפשעים מתוך מצוקות אישיות קשות. ההבחנה בין פשע קל לקשה , איננו רלוונטי אם הראציונאל "לחיבוק" הוא המצוקה שממנה פועל האדם.

       

        8/3/08 00:19:

      קראתי את הפוסט הנ"ל.הוא זה שגרם לי לפתוח סוף סוף בלוג.

      מכיוון שהנושא כ"כ טעון, ואסור שהנתינה תושפע ממקרה חריג,

      מצאתי לנכון סוף סוף לכתוב פוסט.הפוסט הראשון שלי (-:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=341379

      מוזמנים לקרוא,ולהבין שהנתינה היא בעצם בשבילנו יותר מאשר בשביל אלו שלהם אנחנו נותנים.


      "טעות היא לרדוף אחרי האושר.

      נכון יותר לגרום אותו,וטוב מכך לגרום אושר לזולת.

      ככל שתגרום יותר אושר לאחרים,

      כן יגדל אושרך שלך-

      סיפוק גדול שאיש לא יוכל לקחת ממך."

      (לויד דאגלס)

        7/3/08 22:37:

      מאחר והנושא אינו יורד מסדר היום, אז לידיעתכם פרסמתי אצלי בפוסט ואעדכן אתכם, כי לפני שבוע נחקרתי אני ושותפי ועוד אמנים ע"י המשטרה בנוגע לפרשת מלי. השוטרים לא באו עם תיק הם באו עם קלסר. חומר הראיות שהוצג בפני היה מדהים, והצביע ללא כל ספק על כך שמלי אינה חולה בכלל. יתר על כן היא נוכלת שעוסקת בעוד מעשי מרמה שהוצגו בפני, והיא הצליחה להונות אפילו את הקרובים אלייה וילדייה בפרט. אני כמי שהייתי מאד קרוב אלייה ויזמתי את מסע ההתרמה עבורה, הבנתי שהולכתי שולל ע"י נוכלת מקצועית. היום הבת שלה פתחה פוסט באתר והיא מנסה לסנגר על אימה. כתבתי והשבתי לה שהלואי והייתימתבדה. אך נוכח כל העובדות צר לי, ונחרדתי מעצם המשים שיוחלו ובוצעו על ידה.

        7/3/08 17:05:
      אהבתי את הפוסט קורץ
        7/3/08 00:38:

      אברי, אני מודה לך , שהצלחת להאיר את אותו כאב של אותה אשה,שבא ממקום שאין לנו ידע, או כלים לשפיטה,והארת את אותם אנשים שהושיטו יד, אני חושבת שהעלת את הפוסט ממקום של הבנה וצמיחה, תודה לך, תודה לימימה המופלאה,

      גם בצפון אנחנו למדים אותה.

      אברי, קרנך עלתה מאוד בעיניי בעקבות פוסט זה. קבל *, ירוק כמובן.

      בכלל עוד לא הייתי בין חברי הקפה כשכל הדברים האלו התרחשו.. הצטרפתי אחר כך.

      לאט לאט אספתי פיסה לפיסה והבנתי פחות או יותר מה היה כאן.

      חשבתי לעצמי, איני מכירה את האישה, אך מי יודע באיזה מצב היא נמצאת כדי להגיע לתוצאות כאלו...

      בוא נאמר אנשים כעסו כי רומו.  אבל בדרך, הרגישו טוב שתרמו, היו במסיבה טובה בצפון (אלו שהלכו), אולי תרמו כסף...

      נו, אז הפסידו כמה שקלים...  בטח לא הרבה מדי... ומקסימום אני מאחלת להם שזה יהיה כל מה שיפסידו בחייהם.

      אל תבינו לא נכון, איני בעד רמאויות וחלילה לא בעד הונאות.

      אני חושבת שהעניין כאן הוא מצוקה.

      מכל הסיפור אסכם שבסך הכל הוכח שהקפה הוירטואלי הוא גם וירטואלי וגם ממשי, אנושי ובעל כוח לשינוי.

      מכאן, כוכבים לקפה ויושביו.

      זהו, ככה אני רואה את כל זה.

      ולאישה הזו, אני מאחלת בריאות רבה ומקווה בשבילה שתצא מהמצוקה שלה.

      איריתה

        5/3/08 20:48:

      בעקרון מסכימה דבריך וגם אני נוהגת לחמול על אנשים טועים בדרכם.

      במקרה שפל ,מתוחכם ,מתוכנן.

      לא הרגשתי שום חמלה

       

      אברי יקירי (חלילה לא בציניות)

       

      אני חוששת שחטאת בשיפוט ואלוי קצת יהירות, בעצם כתיבת הפוסט.

      (ככה יצא לך בהפוך על קפה הפוך) 

       

      עשית שירות רע ללימוד המבורך, אפילו שהכוונה היתה דבש.

      מצער אותי שהחומר הנפלא מתורת ימימה

      עובר תהליכי סטריליזציה וחשיפה בלתי מבוקרת

      ומתגלגל להיות רחוק ממהותו.

       

      והטענות שבפיך אל מול הרגשות הגואים, מהם?

       

      והתגובה שלי שנכתבת עכשיו, אף היא חוטאת ללב הישר

      כי היא מתיימרת לשקף לך את הבנותיי האישיות היחסיות.

       

       

      אבל בכל מקרה אני אוהבת אותך כמו אח.

       

      שבת שלום

      ותמשיך להנעים.

        29/2/08 13:27:

       

      וואווו אברי,אני איתך לגמריי....

      ריגשת אותי מאוד.. תבורך.

        28/2/08 22:40:

      ואחרית דבר, בעבורי, הוא לבחור במה למקד את ליבי...- ואני בחרתי, ללא ציניות, ללא שיפוט וללא התנשאות, למקד את נשמתי באלו אשר פתחו את ליבם על מנת לסייע לאדם במצוקה.

      בתוך הכאוס שנוצר, כל שבחרו עיניי לראות הוא אתכם- בעלי הלב הרחב, הרצון, החמלה והנתינה.... ובכך,

      כמה הרחבתם את ליבי שלי...

      תודה.

       

       

        28/2/08 20:32:

       

      צטט: שון- און- ליין-! 2008-02-20 15:58:13

      עם מוח כזה גאוני לעשות מגבית מאנשים

      היא יכלה לפתוח סטארטאפ ולא לעסוק במירמה

      אז זהו שאני נותנת לך שנייה עם ימימה באותו החדר בשביל להבין כמה כסף הוא חסר ערך כשהמרחק בין הלב לנפש הוא גדול.

      אגב היא פתחה סטארטאפ במובן מסויים והיא מרוויחה מזה המון דיוקים המשולים לאלפי נשמות שלמדו לחשוב מתוך ההכרה של עצמם. על מנת שכשיפגשו בתגובות כשלך ידעו לעצור בזמן לא לשפוט בוודאי שלא להתערב להבין שזה שלך ולהמשיך קדימה מבלי לגלגל כדור שלג.

       

        27/2/08 06:32:
      אברי :))))))
        27/2/08 01:33:

      הצדק עמך!

      לטעמי בלבדי....

        26/2/08 21:37:

      צודק. למדתי שמי שמושיט יד לעזרה צריך לעזור לו.. וגם אני חשבתי לאחר המהומה שכן מגיע לה מה שניתרם כי לא בכדי היא ביקשה. אכן חולה וזקוקה לכסף אם לטיפול ואם למחיה.

      בריאות למלי.

        26/2/08 21:28:

       

      צטט: אבריג 2008-02-26 14:44:56

      אין במה שכתבתי להצדיק ולו לרגע את המעשה. אני רק קורא לכל מי שעובר על גדותיו בגינוי וחרם, לשים לב אם הוא לא עושה את זה כדי לחזק את דמותו בעיניו. כולנו עושים את זה תמיד, פה יש מקרה טוב לראות את זה ברור, משום החד משמעיות של המעשה . כל מישפט שמתחיל במילים " כן, אבל היא....." הוא סימן שמה שכתבתי לא הובן, ולוקח על עצמי את האחריות לכך. (לא מתפטר כמובן, אך אהיה זה שמתקן...).

      הרחמים, בטבעם האמיתי, אינם הצדקה או הזדהות עם מעשיו של האחר, "הפושע", ואינה קריאה להקלה באיזה עונש שהוא. הרחמים הם הסתכלות מפוקחת על המרחק שיש לאותו אדם ברגע המעשה מעצמו האמיתי, הטהור, והבנה שגם אני רחוק תמיד מעצמי האמיתי. מאד.

       

      אם אכן הבנתי אותך נכון- אני לעומתך הייתי אומרת שרחמים נובעים אם כבר מהסתכלות מפוכחת שיש לאדם המתבונן מהעצמי שלו הוא, ולא מהבנת המרחק שיש בין עושה המעשה לבין 'העצמי הטהור' שלו. מהו עצמי 'טהור'? 'עצמי' הוא זה הכולל בעצמו את הטוב ואת הרע, את הכוונה ואת המעשה, את הרצון הטוב ואת התוצאה הרעה או להיפך וכו' וכו'. כמו שציינת-  חמלה היא לא בהכרח מתוך הצדקה. מלי עשתה מעשה רע ויש לה אחריות. במקביל לזה, חלק מהאחריות האישית שלנו כמי שמתבוננים בה, הוא- בעיני- גם לזכור היטב שלו היינו במקומה יכולנו להיכשל גם אנחנו כמוה.

       

        26/2/08 14:44:

      אין במה שכתבתי להצדיק ולו לרגע את המעשה. אני רק קורא לכל מי שעובר על גדותיו בגינוי וחרם, לשים לב אם הוא לא עושה את זה כדי לחזק את דמותו בעיניו. כולנו עושים את זה תמיד, פה יש מקרה טוב לראות את זה ברור, משום החד משמעיות של המעשה . כל מישפט שמתחיל במילים " כן, אבל היא....." הוא סימן שמה שכתבתי לא הובן, ולוקח על עצמי את האחריות לכך. (לא מתפטר כמובן, אך אהיה זה שמתקן...).

      הרחמים, בטבעם האמיתי, אינם הצדקה או הזדהות עם מעשיו של האחר, "הפושע", ואינה קריאה להקלה באיזה עונש שהוא. הרחמים הם הסתכלות מפוקחת על המרחק שיש לאותו אדם ברגע המעשה מעצמו האמיתי, הטהור, והבנה שגם אני רחוק תמיד מעצמי האמיתי. מאד.

        26/2/08 09:08:

      כן, מחשבות בריאות.

      לחשוב כך

      והחיים קלים יותר.

        25/2/08 22:44:

      אני מאוד מעריכה את הדברים האלה שכתבת, קל וחומר את היכולת שלך לחמול על מלי עכשיו, ועוד בתור מישהו שהוציא מכספו. נשמע אולי צדקני, אבל בעצם מאוד מרגש.

       

        25/2/08 20:48:

      מצד אחד עליהום על מלי-

      מצד שני עליהום על מי שמעז לכעוס/להיפגע/להיעלב/להתעצבן בגלל מה שעשתה

      מצד שלישי עצבים על אברי ו/או מי שמעז לתמוך בגישתו

      ושנייה אחרי-- קריזה על מי שנגד הגישה הזאת.

      הלוווווו?כמה אנרגייה מבוזבזת .

      נכון- מכעיס פוגע מעליב מבזה (וכאן נא להוסיף את הכל האנטי) למעשיה שאין להם הצדקה-הסבר-הגיון-(לטעמנו...)

      נכון שהיא שיקרה וזה אפילו די מטורף-להמציא ספור כיסוי שכזה על חשבון מחלה...

      נכון שזה ראוי לגינוי

      עוד יותר נכון שצריך פשוט לרחם עליה ועל שכמותה שהגיעו למקום כל כך נמוך על מנת לעבוד על אנשים ולשנורר  מהם כסף

      הכל נכון -כולכם צודקים

      אבל בתכלס ?היא נתפסה-ויש מערכת שיפוט מעבר למערכת המשפט הישראלית-שהיא תצטרך לתת הדין יום אחד בה-לטוב ולרע

      ושחררו אנשים-כי באמת?כל זה אנרגייה כל כך שלילית שחבל להתעסק איתה יותר."מי שמזמן לעצמו את השלילי מקומו בשלילי ומה שיקבל הוא שלילי עד בוא התיקון..או שלא...."

      שחררו המקום ותמשיכו הלאה-בלי כל האנטי הזה-כי זה אומר שאתם חלק מה"סוחבי השלילי".שחררו את זה ו"לכו הלאה" למקום קצת יותר נעים .כי הרי אם תמשיכו לסחוב את הכועס ואת העצבים ואת האנטי??אתם מזמנים לכן את החלל השלילי הזה ואתם המפסידים הראשיים.

      אין פה שיפוט האם היא מסכנה-האם האחרים מסכנים-האם אתם המסכנים- יש פה מעשה שנעשה-שהמקום ממנו בוצע היה לא טוב-אחרים "נידפקו" ו....זהו!

        25/2/08 14:44:
      אני חושב שאם הייתה כאן כנות ושקיפות מלאה אז היה יוצא הרבה יותר טוב.
      אני שוחחתי אישית לא מעט עם מלי...ואף הוזמנתי לספל קפה אחר צהרים אחד מכיוון שאנו גרים יחסית קרוב אחת לשני.
      וקיבלתי הן את הפוסט והן פניה אישית ממנה ישירות לבוא להארוע להנות ולתרום.
      כשנודה לי דבר הרמייה.... הייתי מזועזע ואף נעלב.
      יש משפט שמלמדים עוד בגן "אל תעשה לחברך מה ששנוא עלייך"...
      אני בטוח שמלי הייתה חשה כמוני אם הייתה בעמדתי....
      מי שמכיר אותי כאן מ"קפה" וגם אתה ידידי אברי, יודע לומר שאני איש של עשיה ועשייה של טוב.
      לא מפחד לתרום, גם במענה טלפוני (יש שיגידו פראייר).
      אבל המינימום זה כנות, אתה רוצה שיעזור לך ראשית תרצה לעזור לעצמך, שנית...כבד את מי שמכבד אותך ורוצה לעזור לך.
        25/2/08 12:51:

       

      צטט: אדם שוב 2008-02-21 17:41:39

      חבל רק שאינך מיישם ולו בדל מצדקנותך המופלגת בחייך אתה ובהתנהגותך בחיים האמיתיים.

      קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים.

       

      אתה סותר את עצמך..

        25/2/08 12:10:

       אברי

      אותי אתה לא מפתיע

      היות  ותמיד תהיה ע נ ק בעיני,

       

      מימרות מתאימות:

      "אל תשפוט פן תשפט".

      "אל תתאונן על השלג שנמא בפתח בית שכנך".

      "קשוט את עצמך לפני שאתה קושט אחרים".

       

      ואתה מוזמן לביקור

      צביקס מ"דמסקוס"

        24/2/08 22:51:

      סרטן זו מחלה קשה מאוד

      החולים מתשים לבקש סיוע.

       

      בפעם הבאה שמישהו יצטרך סיוע הוא יידרש לחשיפת כל הפרטים הכואבים כדי להוכיח את הזדקקותו. זה כואב!!!

       מה עובר בראש למי שמתחזה לחולה סרטן אברי? מה עובר לו בראש?

      נכון היא מסכנה...היא מסכנה עם הרבה אפשרויות לבחור בחיים! מה עם החולים האמיתיים?

      מה עם הנזק שהיא גרמה למי שצריך עזרה באמת? מה אז עבר לה בראש??

      זה מזכיר אדם שדורך על גופות על מנת להשיג את מבוקשו.

      האם ההבנה והסלחנות שייכים לאישור כי כל האמצעים מקדשים את המטרה?

      אני מרחמת עליה ואני עוד יותר מצרה על הנזק שתופעה כמותה יוצרת לחברה!!

        24/2/08 19:08:

      יש משהו בדבריך.

      אדם יעשה הכל כדי לשרוד. הכל.

      יש דין ויש דיין, בית שמאי ובית הלל, קטיגור וסניגור. משמע - לכל מטבע יש שני צדדים ושתי גרסאות. שני סיפורים וסיבה אחת - מוצדקת, צודקת ואולי לא.

      מי שנמצא במצוקה פונה לעיתים לצעדי ייאוש. צודקים, נכונים, מוסריים? מי שלא נמצא שם לא יבין.

      מצד שני.. בגידה באמון,  לא דבר של מה בכך היא

       

        24/2/08 15:28:

      אני לא שופטת אנשים,

      לא נכנסת למה הביא אותם להתנהג בצורה כזו או אחרת (מעהר לצרכי עניין ומחקר)

      אני לא מכירה אותה, שמעתי את הסיפור

      והרגשתי שהיתה כאן תחושה של מרמה.

      יכוללהיות שהיו לה סיבות טובות לכך, יכוללהיות שלא

      אבל אני יכולה גם להבין את הכעס והמרמור של התורמים

      שחשבו כי הם עוזרים לאדם מסיבה X  והוא, לתחושתם, מרמה אותם.

      אני מסכימה כי עזרה זו עזרה

      אבל, עדיין

      לה לרמות?

       

        24/2/08 12:30:

      אני לא מאמינה בנקמות. לא אוהבת לינץ' (ממש מפחדת מזה), לא אוהבת התלהמות.

      מאמינה בתמיד לנסות לראות את האדם מולי ממקום של אהדה. לא שופטת בקלות בלתי נסבלת.

      אבל שמה גבולות. כן, גם לעצמי. 

        24/2/08 12:25:
      לחמול  ? ניסיתי וקיבלתי את עצמי כאחד עדיין לא הגיע לרמה הרוחנית הזו.
      מי שתרם עשה את מצוותו ושלא יחשוב לרגע ש "יצא פרייאר ".
      אברי כמה פעמים נכנסת בכח (ויישר כח לך על השופר שאתה משמש ) בגופים גדולים או אנשים קטנים ? כאן יש מקרה של נוכלת סדרתית...
      אם זה הולך כמו ברווז  ....
      <קבלה פרימי-טיבית.©..כתבתי לך כבר..>
      ימימה היא לא  הראשונה  בטריגרים והפוסל במומו וכיוצא בזה ו etc
        24/2/08 12:18:

      מחוברת,

       

       לכעס יש תפקיד בחברה, וכפי שאת רואה הוא קיים. ונדמה לי שאת כועסת על זה שמשהו מציע גישה גבוהה יותר מכעס, ולכן את מכנה את זה התנשאות.

       

      אבל אם את מוכנה לבחון את המקום של החמלה, וההבנה שהכל הוא חלק משלם אחד של יחסים, תוכלי לראות אולי כי אין כאן הסכמה עם הדברים שעשתה מלי אלה יש הערה לגבי התגובות של אנשים. מלי זוכה ללינץ', אפשר להבין ולהסביר את זה, אבל אי אפשר להתעלם שכל האנשים שעושים לה לינץ' מתעלמים מהנזק שהם עצמם מביאים עליה ועל ילידה ועל אנשים אחרים שיקבלו אולי את הרושם שמלי היא כל מי שפונה לעזרה.

       

      הדיבור לדעתי לא על מלי, הוא עלינו והאם אנחנו רוצים להיות מעורבים בריפוי (של מלי מכל מחלותיהה, של החברה שלנו וכל מחלותיה) או בקבלת המציאות העצבנית נקמנית וכעוסה כפי שעולה ממה שחברים מביאים לכאן.

       

       

       

      צטט: מחוברת 2008-02-24 12:03:49

      "או שאולי כל החגיגה הזאת היא למטרת החגיגה. להראות איך כל אחד ואחד מאיתנו הוא יותר טוב ממלי האומללה"

      אברי, אם כוונותיך טובות, למה להתנשא?

      בזמן המלחמה האחרונה רפרפתי ברדיו ושמעתי אותך מגיב על הגנבים שפרצו לבתי המשפחות שברחו מהטילים. גם אז אמרת שאין לשפוט אדם....וכו'

      זה הפריע לי מאוד גם אז. לא מסובך להבין את מלי או הפורצים. לדעתם המצוקה שלהם מצדיקה פגיעה באחרים. בעיה של גבולות. אז כן, מצוקה גדולה מביאה לפתרונות קיצוניים, אבל אדם עם מצפון יפשוט יד ולא יפגע באחר.

      ואם לא נגיב בכעס, אנשים מסוגה של מלי (שאגב עדיין לא מבינה מה הבעיה) ירגישו שאין דין ואין דיין והכל פרוץ.

      לכעס יש תפקיד בחברה מתוקנת (ללא קשר לחוק כרגע) כי ההשפלה בכיכר העיר מרתיעה אחרים להדחף לפרצה בגדר.

      וכן, גם עם עצמנו אנחנו צריכים להחמיר כשבא לנו לפרוץ גבולות ולפגוע באחרים. 

        24/2/08 12:03:

      "או שאולי כל החגיגה הזאת היא למטרת החגיגה. להראות איך כל אחד ואחד מאיתנו הוא יותר טוב ממלי האומללה"

      אברי, אם כוונותיך טובות, למה להתנשא?

      בזמן המלחמה האחרונה רפרפתי ברדיו ושמעתי אותך מגיב על הגנבים שפרצו לבתי המשפחות שברחו מהטילים. גם אז אמרת שאין לשפוט אדם....וכו'

      זה הפריע לי מאוד גם אז. לא מסובך להבין את מלי או הפורצים. לדעתם המצוקה שלהם מצדיקה פגיעה באחרים. בעיה של גבולות. אז כן, מצוקה גדולה מביאה לפתרונות קיצוניים, אבל אדם עם מצפון יפשוט יד ולא יפגע באחר.

      ואם לא נגיב בכעס, אנשים מסוגה של מלי (שאגב עדיין לא מבינה מה הבעיה) ירגישו שאין דין ואין דיין והכל פרוץ.

      לכעס יש תפקיד בחברה מתוקנת (ללא קשר לחוק כרגע) כי ההשפלה בכיכר העיר מרתיעה אחרים להדחף לפרצה בגדר.

      וכן, גם עם עצמנו אנחנו צריכים להחמיר כשבא לנו לפרוץ גבולות ולפגוע באחרים. 

        23/2/08 23:20:

       

      צטט: מרטין 2008-02-20 20:50:21

      ....

      כמו שכולנו יודעים, אין גבוה בלי מהר, אין חם בלי קר, חיובי/שלילי, גבר/אישה, יין ויאנג ועוד ועוד וכמו שכולנו חוווים ביום יום, העולם מורכב מהפכים.

       

      לכן גם אין 'חזק' בלי 'חלש' ואין 'גדול' בלי 'קטן', ולכן על פי התפיסה הרוחנית, אין אפשרות להרגיש 'גדול' באמת בלי לתת לעצמך להרגיש 'קטן' באמת.

       

      זה מזכיר את הסיפור המפורסם על האדמו"ר שהיו בכיסיו שני מאמרות: 'בשבילי נברא העולם' ו-'אנוכי עפר ואפר'.

       

      עבדו עליך? רימו אותך? שיקרו לך?

       

      אז תגיד לעצמך, מכל הלב, עם חיוך, 'איזה טיפש אני' ותוכל להרגיש חוכמה מהי, תגיד לעצמך, מכל הלב, עם חיוך 'איך יצאתי קטן' ותוכל להרגיש גדלות מהי.

       

      ...

       

       

      או כמו שמישהו חכם ביותר אמר לי פעם:

       

      "באין הוא שאתה לא, הוא שאתה  - איננו".

        23/2/08 20:35:

      ו...

      חזרת..

      סוף כל סוף...מחייך

        23/2/08 20:33:

      ואמא שלי היתה אומרת שלא חשוב מה ומי.. אם הושיט יד זקוק לעזרה..

      הכי נקי..

       תתרום כמה שאתה יכול.. אתה את שלך עשית..

      בלי לדוש

      לבחון

      לבדוק.

      שלא נגיע למצבה.

      שיהיה לה לבריאות.

      בטח לא פשוט גם לה להיות במקום הזה..

      ומי אנחנו שנישפוט אותה במקום שהגיעה אליו?

      בטח ממצוקה נוראית...

      שבוע טוב...

        23/2/08 19:33:

       

      צטט: נרי בר-און 2008-02-23 12:26:07

       ידידתי,

       

       מורדכי גפני  (וגם בשמותיו האחרים) היה מדבר בזמן שסרחו דרכיו, אך גם מצבו כמצבה של מלי, רדוף ודחוי כאילו שאם נסקול אותו באבנים כך ייטב. ואני מקווה שנזכה בכשרונו כאדם שחזר למוטב.

       

      בכל מקרה, כישרונו הגדול של גפני (שהסמכתו לרבנות נלקחה ממנו) היה בלהביא דיברי חוכמה. חסרונו שהיה "גונב דעת" ומציגם כמשל עצמו - והרב אזרחי עוד הרבה דברים.

       

      כך שדברי החוכמה שהביא וודאי יכולים לשרת אותנו.

       

       

      אולי כדאי שפחות נתעסק במי אמר למי, מתי, למה ומי חתום על מה.

      המסר הוא העיקר- ל פ ת ו ח !  מחייךמחייךמחייך

       

      ולידידתנו מלמעלה- אהבה וליקוק זה שני דברים שונים

      אהבה היא חינם ופנימית וליקוק זה זיוף וחיצוני

      וגם אותך אני בוחרת לאהוב. מחייך

      ושבת שלום

       

      צטט: limisan 2008-02-23 11:58:09

      הרב מרדכי גפני, שלפני שסרחו דרכיו גם היו לו דברי טעם לאמר,

      אמר פעם (ולקחתי) שכשמישהו פושט מולך יד ומבקש הוא

      נותן לך אפשרות לפתיחת הלב והנשמה.

      אותו הרגע בו אתה אומר לא לקבצן וקופץ את ליבך, הוא רגע בו פיספסת הזדמנות,

      כלומר זו אפילו לא אהבת חינם לתת, זו הזדמנות עבורנו להיפתח.

      ובכלל אם איש אמונה אתה- אתה יודע שכדברי המלך:

      "יש דרכים נסתרות, לא נבין לא נדע" ולפעמים מתוך שלא לשמו בא לשמו

      ואתה לא יודע באיזה אופן הנתינה שלך תשפיע על האדם, אולי תחזק את אמונתו

      באדם, בנתינה, באלוהים, אולי יהיה לו למראה על חייו.

      אז לפתוח ולתת, לתת, לתת

      ואהבת חינם ממני אליכם

       

        23/2/08 17:50:

       

      צטט: ליזה ליזה 2008-02-23 17:44:31

      שאתה מרחם על מלי , אתה מרחם על אישה שחוץ מיזה שהיא פרסמה שהיא חולת סרטן כאן בקפה, היא גם גנבה כרטיס אשראי של אדם בזמן שהוא מת בתאונה, עזוב זה מילא, אתה ממה היא מתפרנסת ? היא חברת בועד של עמותת אל"ה, הם קובעים לניצולים פגישות איתה לטיפולים בשיטת אלכסנדר לניצול ולכל משפחתו, גם בלי ידיעת כל משפחתו, הם חושבים שזה חינם כי זה דרך עמותה, או שהם בכלל לא מגיעים כי זה רחוק, ואז הם מקבלים חשבונות על הטיפולים, הרוב משלמים על המקום כי מדובר הרי בטיפול שניקבע להם ע"י קרוב משפחתם והם הבריזו, ומדובר באגודה זה למטרה טובה אם לא זאת אז אחרת...למלי שחם אין בעיה כלכלית כלל היא מפרסמת וילה שני מיפלסים למכירה. לא מדובר באישה במצוקה. מדובר באישה אכזרית שלא בוחלת בכלום, באשה שאם תמות לידה בתאונה היא תיגנוב לך את הכרטיס אשראי ותשתמש בו !!! באישה שהגיעה לערב התרמה עם שש ילדים שיש לה רק ארבע ילדים. לך תדע על כמה כסף היא יושבת ואתה נאכל כאן ומרחת עליה. צא מהסרט שלך ומהר מאוד - מי שמרחם על אכזריים סופו שיתאכזר לרחמנים !!!

       

      איזו צעקה אינדיאנית נתת ! כל הכבוד לך .

       

      אין עליך.

        23/2/08 17:44:
      שאתה מרחם על מלי , אתה מרחם על אישה שחוץ מיזה שהיא פרסמה שהיא חולת סרטן כאן בקפה, היא גם גנבה כרטיס אשראי של אדם בזמן שהוא מת בתאונה, עזוב זה מילא, אתה ממה היא מתפרנסת ? היא חברת בועד של עמותת אל"ה, הם קובעים לניצולים פגישות איתה לטיפולים בשיטת אלכסנדר לניצול ולכל משפחתו, גם בלי ידיעת כל משפחתו, הם חושבים שזה חינם כי זה דרך עמותה, או שהם בכלל לא מגיעים כי זה רחוק, ואז הם מקבלים חשבונות על הטיפולים, הרוב משלמים על המקום כי מדובר הרי בטיפול שניקבע להם ע"י קרוב משפחתם והם הבריזו, ומדובר באגודה זה למטרה טובה אם לא זאת אז אחרת...למלי שחם אין בעיה כלכלית כלל היא מפרסמת וילה שני מיפלסים למכירה. לא מדובר באישה במצוקה. מדובר באישה אכזרית שלא בוחלת בכלום, באשה שאם תמות לידה בתאונה היא תיגנוב לך את הכרטיס אשראי ותשתמש בו !!! באישה שהגיעה לערב התרמה עם שש ילדים שיש לה רק ארבע ילדים. לך תדע על כמה כסף היא יושבת ואתה נאכל כאן ומרחת עליה. צא מהסרט שלך ומהר מאוד - מי שמרחם על אכזריים סופו שיתאכזר לרחמנים !!!
        23/2/08 15:11:

      תמוה בעייני כל הרעש התקשורתי סביב הנושא כשמאות ואולי אלפי אנשים ניזונים במירמה מידי חודש מכספי מדינה או ליתר דיוק מהכספים שכל עובד ממוצע מפריש לטובת הביטוח הלאומי, בתואנה שאין להם עבודה (כשהשוק מוצף בהצעות...) או לחילופין שהם נכים או חולים( כשפועל הם בריאים ושלמים, בגוף לפחות..)

      שלא לדבר על כל אותם נוכלים שפוגעים בנפשם של אנשיםוהם מסתובבים בתוכיינו.. ובעיקר אלו שפוגעים בגופם של אחרים. לדוגמא מקרה של נערה עם צרכים מיוחדים שנאנסה בקביעות על ידי נהג מונית שלקח אותה מידי יום למסגרת הלימודית שלא היה אף אחד שידבר וילחם בשבילה והתיק נסגר מחוסר עניין לציבור.

      כל המקרים הללו הם יומיומיים ואין עליהם ולא במעט את אותו רעש תקשורתי שעשה המקרה החד פעמי הזה.

      הגעתי באותו ערב התרמה באיחור רב, אמנם היו מעט אנשים אך היו שם הרבה חיבוקים, אכפתיות ודאגה אמיתית

      בעייני מלי גרמה לנזקים מזעריים ביותר ( אם בכלל...) שעשו מקסימום חור קטן בכיס... ומאחלת לכל אלו שכ"כ נפגעו שיפגעו רק בכיסם ולא בגופם או נפשם ויזכו תמיד להיות במקום של אלו שנותנים ולא שמקבלים...

        23/2/08 13:03:

      להבנתי כל עניין מידת הדין באדם אם מטרתה להוציא חייב וזכאי בדין, נובעת מחולשתו האנושית שהיא הרצון לחיות בסביבה בטוחה,מובנת ומוגנת. החולשה הזאת גורמת לאשם לחטוא את חטאו ולשופט לשפוט את משפטו...כך שהשניים סובבים במעגל סגור של חולשה.

      ההתחזקות שתאפשר פריצה מהמעגל הסגור,קשורה  להסכמתו של אדם לחיות ללא

      הבנה מוצקה,ללא הגנה חיצונית אלא מתוך כניעה לכוח עליון ממנו ומתוך הבנה אמיתית של

      צניעות מעמדו ,הוא מתחזק. וההתחזקות אומרת שהוא לוקח על עצמו את עשיית הטוב,לוקח על עצמו את מידת הדין (שמירה על גבולות וסדר) ומניח את כל שאר העולם לענייניו.

      לא חלילה מתוך אדישות והסתגרות אלא מתוך ברכה שבלב ומתוך אמון בכוח גדול ממנו

      שיעשה המלאכה.

        23/2/08 12:26:

       ידידתי,

       

       מורדכי גפני  (וגם בשמותיו האחרים) היה מדבר בזמן שסרחו דרכיו, אך גם מצבו כמצבה של מלי, רדוף ודחוי כאילו שאם נסקול אותו באבנים כך ייטב. ואני מקווה שנזכה בכשרונו כאדם שחזר למוטב.

       

      בכל מקרה, כישרונו הגדול של גפני (שהסמכתו לרבנות נלקחה ממנו) היה בלהביא דיברי חוכמה. חסרונו שהיה "גונב דעת" ומציגם כמשל עצמו - והרב אזרחי עוד הרבה דברים.

       

      כך שדברי החוכמה שהביא וודאי יכולים לשרת אותנו.

       

       

       

      צטט: limisan 2008-02-23 11:58:09

      הרב מרדכי גפני, שלפני שסרחו דרכיו גם היו לו דברי טעם לאמר,

      אמר פעם (ולקחתי) שכשמישהו פושט מולך יד ומבקש הוא

      נותן לך אפשרות לפתיחת הלב והנשמה.

      אותו הרגע בו אתה אומר לא לקבצן וקופץ את ליבך, הוא רגע בו פיספסת הזדמנות,

      כלומר זו אפילו לא אהבת חינם לתת, זו הזדמנות עבורנו להיפתח.

      ובכלל אם איש אמונה אתה- אתה יודע שכדברי המלך:

      "יש דרכים נסתרות, לא נבין לא נדע" ולפעמים מתוך שלא לשמו בא לשמו

      ואתה לא יודע באיזה אופן הנתינה שלך תשפיע על האדם, אולי תחזק את אמונתו

      באדם, בנתינה, באלוהים, אולי יהיה לו למראה על חייו.

      אז לפתוח ולתת, לתת, לתת

      ואהבת חינם ממני אליכם

       

        23/2/08 12:13:

       

      צטט: אוסטרליה 2008-02-23 12:12:14

      אנשים נחמדים הפעם הגזמתם בלקקנות שלכם בגלל שזה אברי גלעד.

       

      תיקון קטן לפחות חלקכם.

        23/2/08 12:12:

      אנשים נחמדים הפעם הגזמתם בלקקנות שלכם בגלל שזה אברי גלעד.

       

        23/2/08 11:58:

      הרב מרדכי גפני, שלפני שסרחו דרכיו גם היו לו דברי טעם לאמר,

      אמר פעם (ולקחתי) שכשמישהו פושט מולך יד ומבקש הוא

      נותן לך אפשרות לפתיחת הלב והנשמה.

      אותו הרגע בו אתה אומר לא לקבצן וקופץ את ליבך, הוא רגע בו פיספסת הזדמנות,

      כלומר זו אפילו לא אהבת חינם לתת, זו הזדמנות עבורנו להיפתח.

      ובכלל אם איש אמונה אתה- אתה יודע שכדברי המלך:

      "יש דרכים נסתרות, לא נבין לא נדע" ולפעמים מתוך שלא לשמו בא לשמו

      ואתה לא יודע באיזה אופן הנתינה שלך תשפיע על האדם, אולי תחזק את אמונתו

      באדם, בנתינה, באלוהים, אולי יהיה לו למראה על חייו.

      אז לפתוח ולתת, לתת, לתת

      ואהבת חינם ממני אליכם

        23/2/08 11:28:

      קראתי את הפוסט לפני כמה ימים ובחרתי לחשוב על הדברים ולא להגבי מהבטן.

      על הסיפור הספציפי למדתי מהתקשורת ולכן לא אתייחס למקרה זה אלא לנושא הכעס והחמלה.

      למדתי כאשר אני כועסת עלי לבדוק מאיפה בא הכעס - איזה כפתור נלחץ אצלי שגרם לי לתחושה הזו.

      כאשר אני מזהה אז הכעס משתחרר ונעלם.

      לא אני לא תמיד מצליחה לעשות את התהליך אבל מנסה.

      לרוב כאשר אני מזהה את הסביה לכעס אני  יכולה לשחרר אותו וכאן באה החמלה - לא רק כלפי אותו אחד שלחץ על הכפתור לפעמים גם כלפי עצמי.

      תודה על הפוסט בהחלט גרם לי לחשיבה.

        23/2/08 08:19:

      אני מאמין ב"מלחמת בני אור בבני החושך".

       אני יודע. זה נשמע מאד דידקטי, שיפוטי, שמרני, כמעט גותי. מזכיר את שריפת המכשפות, לינץ'.ממש מגעיל.

      אבל אני מאמין שכל סליחה על מעשה רע מרחיבה את הרוע. הרוע מזהה את הסליחה כהבנה ואת ההבנה כקבלה, ואת הקבלה כאישור.

      אם תרמתי עד עכשיו לכל הפונה אלי, היום לא אעשה זאת בגלל הנוכלת.

      כי סליחה ותרומה ואנושיות והעולם הטוב: כל אלה נסמכים על בסיס אחד

      אמון 

       

       

        22/2/08 22:51:
      לכל אוהבי /כועסי/מתרגזי/תומכי/מעריצי/שונאי ח"ח/מכירי ומוקירי/שכני/יודעי א.גלעד:
      האיש בסה"כ פתח את אכסנייתו לדיון רחב ומעניין בנושא.
      צריך לומר תודה על האפשרות שנתן להתקהל תחת קורת גג אחת ולנהל שיחות מעניינות.אין מקום להפנות דברים אישיים לאיש .
      תודה. וזהו.
        22/2/08 22:08:

      הפריע לי מאד הסיבה שבשמה היא הוציאה כסף מאנשים.

      אחרי תרמית שכזאת אנשים יחשבו פעמיים לפני שיפתחו את כיסם עבור חולה סרטן אמיתי!

      ויש אלפי אנשים מידי שנה שמגלים בוקר בהיר אחד שהם חולים בסרטן. חלקם זקוקים לטיפולים יקרים שרק אנשים עשירים יכולים לממן.

      המעשה שלה מראה על זלזול באנשים וכלפי חולי סרטן בפרט.

       

      אני מאד מקווה, שאחרי המקרה הזה

      לא תסגרו את לבכם

      ולא תהססו

      לעזור לחולי סרטן אמיתיים הזקוקים לעזרה

        22/2/08 21:31:

      הדיון הזה הוא דיון חשוב, ותודה אברי שפתחת אותו.

      שמעתי על התרמית הזו מקרבנות של מלי לפני שידעתי שהיא הייתה במצוקה כלכלית קשה ועשתה את מה שעשתה מתוך ייאוש. תחילה הרגשתי בחילה על כל שנגנב מאנשים טובים ולא עשירים כלל. אח"כ הרגשתי גם חמלה על האישה שהייתה במצוקה. אפשר לשפוט אותה?

      לצערי אני חושבת שהתשובה היא כן, וצריך לשפוט אותה. את כל פושע אפשר להבין אם חותרים למעמקי ליבם. פדופילים שהיו קרבנות לפדופיליה בילדותם, חיילים שחונכו על שנאת האחר ומתעללים בו, וכו' וכו' לכל דבר יש סיבה אנושית. אפשר להבין. צריך להבין. צריך גם לנסות לתקן.

      זכותינו לכעוס? כן. יכול להיות שזה אפילו חשוב. שזה יגרום לנו לעשות משהו בעניין. להבין יותר טוב איך זה קרה. אפילו לפעול לכך שמצוקה כלכלית תניב גם היא תרומות. 

      אני לא בטוחה שהכעס ממוקד באישה עצמה אלא בתופעה. אנשים כועסים שלקחו מהם בשביל משהו אחד, ואמרו להם שזה בשביל משהו אחר. אנשים כועסים כי הם דואגים שבפעם הבאה שיספרו להם על מחלה קשה שצריך בשביל זה את עזרתם, יתקשו להאמין. דוגמא קיצונית יכולה להיות מישהו שצריך כליה ומשכנע איש פשוט לתרום לו. לבסוף מסתבר שהאיש לא באמת היה צריך את הכליה, אלא ביקש אותו לסחר באיברים, כי היה במצוקה כלכלית.

      מה לעשות שלא כל האמצעים כשרים.

      צריך לפעול לחברה טובה ומתוקנת, וכל האנשים פה, הכועסים והלא, הם אנשים שנותנים. אנשים מדהימים. באמת. יש פה את כל מה שצריך. נראה לי שעם הכעס ועם הדיון בו, עוד נגיע רחוק.

      תודה.

      (וסליחה על אורך התגובה)  

        22/2/08 18:04:

      הזדהתי עם מה שכתבת וכששמעתי על המקרה

      הדבר הראשון שחשבתי עליו איזו מצוקה גדולה כנראה מביאה אדם

      למצב שהוא משקר ומעמיד כחולה.

      הרבה הביעו כעס על העניין ואני יכולה להבין

      אבל לא יכולתי שלא לשאול את עצמי מי אני שאשפוט אדם במצב כזה

       

        22/2/08 17:13:

      כל אדם מגיב באופן אחר ל?מקרה".אחד בכעס השניה בבוז אחר בביקורת וכו'.

      זה אומר שה"מקרה"נוגע לכל אחד מאיתנו במקום הרגיש שלו.

      לכן ,כמו שכתוב בפוסט של אברי,הנה לנו הזדמנות לטפל ברגש השלילי הזה אצלינו,לבדוק מה שם בסיפור עורר אותו,ואיך נוכל להתגבר עליו בפעם הבאה.

      הזדמנות זו ,אברי היא שלנו.

      ומלי ,מה עליה?

      אינני יודעת מה המגבלות  שהרגישה במצבה הנתון,בזמן הנתון,עם המבנה הנפשי הנתון ,מה המגבלות שלה שהביאו אותה לבחור בפיתרון לא נכון לבעייתה.

      והמבקרים אותה,יבקרו.

      וגם היא ,אני מקווה,תנצל את ההזדמנות הזו לבדוק את עצמה ולצמוח.

        22/2/08 15:11:

      מסכימה עם כל אות שבפוסט...

        22/2/08 10:30:

      היי אברי,

      קראתי את שכתבת...את שהגיבו...מתוך כל ההתנהלות העניפה ללא ספק אתה יכול לחוות את סערת הרגשות שעברה כאן על רבים, לאו דווקא ממקום של מחשבה..הרבה גם מרגש...

      באשר לימימה...כבודה במקומה מונח..אולם את המשפט "אל תדון אדם עד שתגיע למקומו"

      לא היא הנחילה לעולם...הרבה לפניה

      "הלל אומר: אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" (אבות ב:ה)

      באותה רוח של בית הלל שאתה בוחר (ולא בית שמאי)בוחרת גם אני...

      בהחלט כעס והעלבות הם בחירה של אדם, כמו כל בחירה אחרת...בחירה שממעטת לבחור בה..

      ובכל זאת....באותה רוח, "אדם ניכר בכוסו, כיסו וכעסו"

      יתכן והכותבים ניכרים בכעסם ...אולם היא ניכרה בכיסה...ובערכיה...

      חושבת ששני העניינם הכי מהותיים בכל הפרשה הם בראש ובראשונה, כל אותם חולים שלצערנו הרב, עשויים להגיע למצב אליו מלי התחזתה להיות בו...במצב זה הציבור מתגייס...

      הציבור עדיין רשאי לבחור לאיזו מטרה הוא מתגייס על פי רגישותיו האישיות.....הטלת צל עכור על מצבים כאלה היא ללא ספק ליקוי לא פשוט...

      העניין השני...כולנו מודעים לעצם העובדה שהמדיה הזו היא וירטואלית...מדיה שניחוח חוסר האמת דבק בה....מה שנעשה כאן בקהילה המיוחדת הזו היה גדלות רוח...הם יצאו מהמדיה הוירטואלית...הביאו אותה לחיים האמיתיים...מימשו את הערכים , הרגישות והרגשות שלהם באופן הכי יפה שאפשר...מהכיס שלהם...אבל הרבה יותר מהנשמה שלהם...

      ומצאו עצמם מול ניצול....נכון כאב זה ותחושות אלה הן בחירה...אולם חלק מכללי המשחק במדיה שכזו שחצתה גבולות היא לישר את ההדורים...וזה מה שעשו...

      כאדם שבהחלט מרבה בעשייה למען...מודעת בדיוק מניין התחושות שלך נובעות...אולם קח בחשבון שלא כולם פועלים כך...ורבים שפעלו הפעם יעצרו בפעם הבאה בשל ההתנסות עם הטעם המר...ועל כך חבל.....

      אין ספק שנתינה היא הקבלה הכי גדולה בעולם

      וזו זכות להיות בצד הנותן..ולא להזדקק לקבל....

      ורבים הנמצאים בצד המקבל עדיין יודעים לשמור על הדרת כבוד....היא לא ידעה...

      עדיין צר לי עליה...אין ספק ששילמה ותשלם מחיר יקר על בחירה לא נכונה זו...אולם בעצם בחירתה...לדאבוני, פגעה בסיכויים של אחרים ....

      לשמחתי...בדרך כלל העם הזה ניחן יותר בלב רחום מאשר בזכרון...על כך סומכת...

      בריאות , שפע ובחירות טובות לכולם

      רלי

       

        22/2/08 10:29:

      תודה שכתבת את הפוסט.

      חלק מההתבטאויות המשפילות כלפיה צמררו אותי יותר ממעשיה.

        21/2/08 23:55:

       

      שלום

      מתוך  היכרות  מאוד  מסויימת  עם אברי,  אני  מאחל  לכל  אחד  מאיתנו

      שיהיה  לו  איזה  "אברי   קטן"    בחיים.

        21/2/08 23:36:

       

      "מה אני מרוויח כשאני משחרר את הכעס דרך הבנה ...

                  ...אני אחראי לתגובתי "

       

      אברי  ג ..

      אתה ללא ספק אדם מיוחד מאוד בתפיסתו את הזולת .

      ובלי קשר למלי ,יש מה ללמוד ממך .

      אני מבינה את זה כך ...

      לשחרר את הכעס דרך הבנה זה לא אומר לא לכעוס

      כעס הוא רגש אנושי לכל דבר ..וצריך לדעת לשחרר אותו ...

       

      וזה לא ספק תלוי ברמת הקרבה שלך לבן האדם המרמה ..

      וכמה זמן הוא סחב את הרמאות הזאת עליך ..

       

      אני ..בשבילי ..מה זה היה ..ערב נחמד עם חברים ..

      נפגשנו מחוץ למרחב הווירטוטלי ..התחבקנו .. אכלנו בוטנים ...שמענו שירים ..

      והזזנו קצת את הישבן ..

      עלה לי 50 ש'ח .

       

      אבל חבריה הקרובים ..אני יודעת ..סוחבים תחושה קשה ..

      וליבי איתם ...

       אני משתדלת ..לא להקיש מהיחיד אל הכלל ...

      ונכון ..נפגעתי מגבר או שנים בחיי ..אבל זה עדין לא אומר שכל הגברים אותו דבר ..

      ונכון ..הפסיכולוגית הראשונה שהלכתי עילה ..לא הייתה משהו ..אבל זה עדין לא אומר שכל הפסיכולוגים ...

      ונכון ..הצליחו לסדר אותי ...אבל זה עדין לא אומר שכולם רמאים ..

       

      אי אפשר לחיות בעולם הזה חשדן על כולם ..

      אז על מה הכעס ..???

      זה שיש רמאים בעולם אנחנו יודעים ...

      והינה יצא לנו לפגוש אחד כזה באופן אישי .

      חייך אכלת אותה ...

      ונמשיך הלאה ...

       

      אני חושבת שאם זה קרה .. ואדם בהזדמנות חגיגית זו שואל את עצמו ..

      מה אני הייתי עושה במצב כזה  ? איך אני הייתי מתנהג ..אם הייתי נקלע לסוג כזה של קשיים ?

      ונתן לעצמו תשובות ...הרי הרוויח ...

      כי כל אדם צריך לבחון את מוסריותו שלו מול עצמו מפעם לפעם ...

       

       

       

       

        21/2/08 23:26:
      שלום בכל הכבוד אני לא מקבל את דבריך.אני מכבד אותך על כנותך ועל סלחנותך, אך אני חושב שגישתך עלולה להוביל לבלבול ולכרסום בערכים.יש להבדיל בין מתן סליחה ברובד האישי, לבין מתן סליחה ברובד הרשמי.ממה שפורסם, הבנתי שגב' מלי שחם היא עבריינית מועדת בהונאות, כלומר יש לה עבר פלילי בהונאות והיא לא ממש למדה את הלקח ולא הפנימה דבר.אני מבין שהיא פעלה מתוך מצוקה כלכלית או מצוקה אחרת, ברם אני לא חושב שדי בכך כדי לסלוח למישהו ולתת לו להמשיך בחייו.ההונאה האחרונה של מלי, אינה פרי של מעידה זמנית כלשהי, אלא תוצאה של הונאה מתוכננת בקפידה ולאורך זמן. כל ה טרראם הזה שמסביבה שאנו מבצעים כעת, זהו חלק מהעונש שלה ולא תוצאה של צדקנות חלולה. העונש האמיתי שלה הוא פיחות בכבודה ובהוקעתה מן החברה החוצה.ראיתי את מלי שחם מתראיינת אצל רפי רשף והייתי סקרן מאוד...הקשבתי לכל מילה שלה ואף חזרתי וראיתי את הראיון באינטרנט. ציפיתי שמלי תתוודה, תנמק ותבקש את סליחת המרומים בפנים דומעות.לא כך היה.מלי הכחישה מכל וכל כוונה של הונאה.היא דיברה על "טעות קולמוס" בבלוג שלה, היא שיקרה ושיקרה, וטענה ששופכים את דמה וכי נעשה לה עוול.

      על התנהגות כזו , אני חושב שאין בכלל מה לדבר על רחמים...

        21/2/08 23:25:
      שלום בכל הכבוד אני לא מקבל את דבריך.אני מכבד אותך על כנותך ועל סלחנותך, אך אני חושב שגישתך עלולה להוביל לבלבול ולכרסום בערכים.יש להבדיל בין מתן סליחה ברובד האישי, לבין מתן סליחה ברובד הרשמי.ממה שפורסם, הבנתי שגב' מלי שחם היא עבריינית מועדת בהונאות, כלומר יש לה עבר פלילי בהונאות והיא לא ממש למדה את הלקח ולא הפנימה דבר.אני מבין שהיא פעלה מתוך מצוקה כלכלית או מצוקה אחרת, ברם אני לא חושב שדי בכך כדי לסלוח למישהו ולתת לו להמשיך בחייו.ההונאה האחרונה של מלי, אינה פרי של מעידה זמנית כלשהי, אלא תוצאה של הונאה מתוכננת בקפידה ולאורך זמן. כל ה טרראם הזה שמסביבה שאנו מבצעים כעת, זהו חלק מהעונש שלה ולא תוצאה של צדקנות חלולה. העונש האמיתי שלה הוא פיחות בכבודה ובהוקעתה מן החברה החוצה.ראיתי את מלי שחם מתראיינת אצל רפי רשף והייתי סקרן מאוד...הקשבתי לכל מילה שלה ואף חזרתי וראיתי את הראיון באינטרנט. ציפיתי שמלי תתוודה, תנמק ותבקש את סליחת המרומים בפנים דומעות.לא כך היה.מלי הכחישה מכל וכל כוונה של הונאה.היא דיברה על "טעות קולמוס" בבלוג שלה, היא שיקרה ושיקרה, וטענה ששופכים את דמה וכי נעשה לה עוול.

      על התנהגות כזו , אני חושב שאין בכלל מה לדבר על רחמים...

      שלום אברי,

      אתה מביא בפוסט מחשבות אנושיות על מלי- מלי האדם שנתפסה בקלקלתה. ואני מביאה את כאב ההזדהות שלי עם אלה שטרחו למענה,עשו שמיניות באוויר כדי להגיע לערב ההתרמה. זה מראה על יכולת נדירה של רצון לעזור, על אצילות נפש ועל נתינה ללא תמורה.

      לו היתה מציגה את בעיותיה בדרך האמת-אני חושבת שהיתה מגיעה לאנשי עסקים שונים שאולי היו באים לקראתה.

      מאחר ולא בחרה בדרך הזאת היכרנו אותה כמלי-צבעונית, רבת גוונים ותפקידים:

      התחזות למרצה באוניברסיטת חיפה.

      מעבירת סדנאות טנטרה-באה מאהבה.

      התחזות לאישה חולה במחלת הסרטן.

      משתמשת בילדיה כדי לזעזע ולצמרר את המצפון האנושי שלנו.

      בקוהלת נאמר:""טוֹב שֵׁם, מִשֶּׁמֶן טוֹב; וְיוֹם הַמָּוֶת, מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ."(ז,א).

      בשמות כ נאמר: "לא תגנוב".

      על שני הפסוקים האלה אני רוצה לתת את הדעת: הפסוק הראשון מתייחס לשם של האדם העובר בירושה,השם הטוב (המוניטין, מה שחושבים עליך) של אדם חשוב יותר משמן טוב. כלומר –דברים יקרים, עושר, חשובים פחות משמו הטוב של אדם. לעשות שימוש ציני בשמה זה דבר נוראי.

      הפסוק השני מתייחס כאמור לאמינותה, בדרך של מרמה והונאה בדתה סיפור ודרכו הצליחה לגייס כסף למחיקת חובותיה. יש לציין כאן, שהדרך שבחרה, נבחרה בקור רוח מבלי לתת את הדין ואת המחשבה להריסת שמה ועתיד ילדיה. לגנוב מאנשים האוהבים אדם, זה לגנוב את דעתם. לגנוב דעת ולגנוב כסף מבחינתי זה היינוהך.

      ראיתי אותה בטלוויזיה, שבורה, מושפלת, בודדה ומכסה פניה במעיל. לא אגיד שלא ריחמתי, חשתי גם זעם וגם חמלה. רגשות מעורבים שהיא הצליחה לגרור את חבריי בקפה להונאה גדולה-זו הרגשה של תסכול נוראי- עזרו באהבה וקיבלו סטירת לחי מצלצלת!!!

      אני לא הייתי מנפגעי ההתרמה, לי לא נראה הסיפור שאישה מהצפון תנהל מערכה כזו לבד בלי האגודה למלחמה בסרטן. נראה לי תמוה. גם המהירות שנכנסה לקפה, המהירות שהחלה לחשוף את "סיפורה" נראה לי לא אמיתי. והיא הצליחה לגרור אחרי מילותיה רבים מחברי הקפה- רק מראה את כוחן של המילים.

       

      קראתי את התגובות כאן, חלקן הסכימו איתך בלי הנד עפעף, חלקן היו לא לעניין וחלקן הביאו את האמת שלהם. חז"ל קבעו:"אל תדון אדם עד שלא הגעת למקומו". הכעס והזעם לימדו אותי להיות קשובה לעצמי, להאמין רק בחבריי הקרובים.מתוך התגובות כאן אני מגלה חוסר אמינות של המגיבים, בשביל למצוא חן בעיניך. אז אני לא רוצה למצוא חן בעיניך, ואני רוצה להביא את הכאב של חבריי שהולכו שולל

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=322275

        21/2/08 19:58:

      "לא שזה בסדר לגנוב מעשירים, אבל כואב להם פחות"

       

      טעות שורשית. לעשיר הכי כואב כשגונבים ממנו... 

        21/2/08 19:45:

       

      היי אברי, נעים מאוד.

      פעם ראשונה שאני פוגשת בכתיבה המעניינת שלך.

      אני חושבת שמעל הכל האנשים פה כעסו על השקר.

      אני מאמינה שאותם האנשים בנסיבות אחרות היו עוזרים לא פחות, אבל שיקרו אותם, רימו אותם, עבדו עליהם בעיניים ...

      הבגידה כואבת.

      אני לא הייתי בין הנפגעים, לא יודעת למה (לא רוצה להיות חכמה לאחר מעשה), ואני מחבקת את כל מי שנפגע, נפשית וכספית.

      עדינה

       

       

        21/2/08 19:12:

       

      צטט: אסתי. 2008-02-21 06:58:36

       

      צטט: קיפודית 2008-02-20 22:02:09

      אברי, אני אוהבת אותך כבנאדם, כי אתה בנאדם רוחני ומקסים,

      לפעמים אני מסכימה עם דבריך ולפעמים פחות,

      אך התשובות שאתה נותן הן ללא ספק חכמות ויש הרבה מה ללמוד ממך.

       

      אני לא מתחנפת כעת, כי אני עוקבת אחרי הבלוג שלך,

      לעיתים מגיבה ולעיתים לא.

       

      אבל רק רציתי לפרגן לך על היותך בנאדם טוב והגון,

      ובאמת מכל הלב כמי שעוקבת אחריך עוד מתקופת "העולם הערב"

      אני יכולה רק לומר שטוב שיש אנשים כמוך שמראים את הדברים בכל המצבים.

       

      חלילה אני לא מצדיקה את הפוסט, אבל יש גם צדק בדבריך.

       

       

      לא יכולתי שלא לגחך למקרא התגובה הקיפודית.

      השורה האחרונה השכיבה אותי.

      סתירה או חוסר יכולת ביטוי?

       

       

      מה זה משנה, העיקר הכוונה,

      לא נראה לי הובנתי, אבל שיהיה.

      התכוונתי מצדיקה את דברו בשאר המקומות, אבל ניחא.

      יאללה להמשיך לחייך ולצחוק, זו המטרה.

      לשון

        21/2/08 19:07:

      רעב שגנב, סולחים לו.

       

      זה קצת רחב, אז נצמצם:

      רעב מאוד, שגנב רק קצת (כדי לאכול), סולחים לו.

      רעב קצת, שגנב הרבה, לא סולחים לו.

       

      נמשיך לצמצם: בלי אלימות:

      רעב מאוד, שגנב רק קצת (כדי לאכול), ובלי אלימות, סולחים לו.

      כל שאר המקרים, לא סולחים.

       

      נמשיך לצמצם: לא מעניים. לא שזה בסדר לגנוב מעשירים, אבל כואב להם פחות:

      רעב מאוד, שגנב רק קצת (כדי לאכול), ובלי אלימות, ממישהו עשיר, סולחים לו.

      כל שאר המקרים, לא סולחים.

       

      לא מעט אנשים כבר סולחים כאן, אבל בתנאי שלא מהם נגנב.

      נראה לי שזו הנקודה כאן: לסלוח אפילו שזה אתה שממנו גנבו.

       

       

        21/2/08 17:46:

      ובקבלה נאמר: הבאת עט למישהו, והוא לקח אותו וכתב איתו ספר ששינה את חייהם של רבים, אתה הוא בעצם יוצר הספר, כי אתה הבאת לו את אותה עט.

       

      ולעניין: לא צריך להצטער על שקל שנתרם, כנראה לאדם שהיה זקוק לו עד כדי כך שעשה מעשה נואש כל כך ואומלל כל כך, ואם הכסף הזה יעזור למי שנמצא במצב יאוש ועל סף התהום - דיינו.

       

       

       

       

        21/2/08 17:41:

      חבל רק שאינך מיישם ולו בדל מצדקנותך המופלגת בחייך אתה ובהתנהגותך בחיים האמיתיים.

      קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים.

       

        21/2/08 16:00:

       

      צריך לבחון את המקרה בעין אובייקטיבית,  ולהסכים מראש שהדרך כפי שנבחרה אינה מוסרית.

       

      כאשר באים לבחון את המקרה, ההיסטוריה של האדם היא נדבח חשוב להבנת המקרה.

      במקרה זה, ההיסטוריה מדברת בעד עצמה והגיליון אינו נקי, אם כן מדובר בדפוס התנהגות פסול שאסור לקבלו ולהכשירו, בכל צורה שהיא.

       

      הגברת מוכרת ומועדת (כפי שדווח ופורסם) מהונאות קודמות.

       

       

      יוצא שהגברת חטאה פעמים, פעם אחת הכשילה את התורמים תוך הונאה והתחזות ופעם שנייה כשיצרה מצב בו ציבור הנזקקים, באמת, יתכן ולא יזכו לאמון ציבור התורמים, בעתיד ובשעת צרה. 

       

      בנוסף לכל, צריך להבין את הסחיטה הרגשית שעברו אותם אנשים שנפלו קורבן למניפולציה בהפקה שקולה ומתוכננת היטב, לאורך זמן.

       

      כאשר אני בוחן את המקרה אני מגיע למסקנה כי הגברת עשתה מעשה שלא יעשה וצריכה לתת על כך את הדין.

       

      חמלתי, כמו גם של כולנו, אינה בלתי מוגבלת ולכן ראוי שתופנה כלפי הנזקקים באמת !

       

       

      שמשון ג.

        21/2/08 14:09:

       

      צטט: נרי בר-און 2008-02-21 10:30:29

      יקרה,

       

      לפי הבנתך יש טוב ורע בעולם, וזה מעשה רע לציין את חוכמתו של ניטשה שניסה להאיר את מרחב הקיום של מעבר הטוב והרע.

       

      במרחב שמעבר לטוב והרע יש קבלה והבנה מערכתית. אין מצב כמו שה"טוב" שלך מציע לעשות רע למי שעשה רע כי יש הכרה שכולנו כאן באותה גיגית.

       

      האם המעשה ה"רע" של האם מצדיק פגיעה בילדה בת 10? לפי מה שאני קורא, מי שמתקיף את האם פוגע בילדה בת 10 ... האם אין לנו אחריות על טובתה של הבת? וגם אם פושעת היא, האם אין לנו אחריות ליצור מצב של שיקום או תמיכה?

       

       במעבר לטוב ולרע יש זיהוי של טוב ורע במסגרת של מערכת המכילה את שניהם והכוונה הנשגבת והרצון לעוצמה מוזנים משאיפה להצמיח את המציאות בה אנו חיים.

       

      אני מספק אם ה"ראיות" שאת מביעה לחוסר הבחנה בין טוב ורע אינן בסך הכל השיפוטיות והזעם שלך שמחפש נקמה והשמדה של אידאליסטית של הרוע.

       מזמן לא קראתי כאלו דברי הבל ושטות רוח,

       

      בעולם יש טוב ויש רע ויש כמובן גם טוב ורע ביחד, אך מכאן  עד ביטול כל קנה מידה לטוב ורע והפיכת הרע לטוב  המרחק גדול.

       

      בנוסף אין קשר בן מענק תמיכה , סעד ועזרה לאלו שזקוקים או לאלו שפשעו לבין מידת חומרת המעשה שנעשה .

        21/2/08 13:21:

      אני חוזר לפוסט הזה פעם בכמה זמן. לא קל לי עם השעור הזה והוא עוזר לי לסלוח את אחת הסליחות הגדולות שכנראה אסלח בקרוב.

       

       

        21/2/08 11:42:

      אברי ,

      לו רק הייתה פונה ואומרת שזקוקה לעזרה , הרי כמעט כולם היו נרתמים באותה מידה

      ואולי , אפילו יותר.

      שוחחתי איתה במהלך השבוע שלפני........

      נתנה שם של רופא בכיר וידוע ונקבה בפרטים.........

      אישית , מאד עצוב לי ואני אפילו מרחמת והמון , א-ב-ל אפילו צדיק שכמוך (ואיני צינית כלל)

      יסכים כי יש במעשה שלה משהו שהוא "מעבר"..........

      שרק נהייה בריאים.

        21/2/08 10:30:

      יקרה,

       

      לפי הבנתך יש טוב ורע בעולם, וזה מעשה רע לציין את חוכמתו של ניטשה שניסה להאיר את מרחב הקיום של מעבר הטוב והרע.

       

      במרחב שמעבר לטוב והרע יש קבלה והבנה מערכתית. אין מצב כמו שה"טוב" שלך מציע לעשות רע למי שעשה רע כי יש הכרה שכולנו כאן באותה גיגית.

       

      האם המעשה ה"רע" של האם מצדיק פגיעה בילדה בת 10? לפי מה שאני קורא, מי שמתקיף את האם פוגע בילדה בת 10 ... האם אין לנו אחריות על טובתה של הבת? וגם אם פושעת היא, האם אין לנו אחריות ליצור מצב של שיקום או תמיכה?

       

       במעבר לטוב ולרע יש זיהוי של טוב ורע במסגרת של מערכת המכילה את שניהם והכוונה הנשגבת והרצון לעוצמה מוזנים משאיפה להצמיח את המציאות בה אנו חיים.

       

      אני מספק אם ה"ראיות" שאת מביעה לחוסר הבחנה בין טוב ורע אינן בסך הכל השיפוטיות והזעם שלך שמחפש נקמה והשמדה של אידאליסטית של הרוע.

       

       

      צטט: אן - לפי נועה 2008-02-21 07:10:12

      צטט: מרטין 2008-02-20 20:50:21

      כמה מילים על אמון, חמלה ולשפוט אחרים...

      ניטשה כתב בספרו 'כה אמר זרתוסטרא' את המשפט הנפלא הבא: 'אני מאמין גם לגנבים וגם לרמאים' (ויסלחו לי הקוראים אם הציטוט אינו מדוייק).

      משום שניטשה הבין, כפי שכתבתי קודם, שמה שאנחנו עושים לאחרים אנחנו עושים לעצמנו, ולכם חוסר אמון באחר גורם לחוסר אמון בעצמך.

       מרטין,

      מה שניטשה אמר ואתה מצטט בתור "משפט נפלא" מעיד על חוסר הבנה מוחלט שלך את המחשבה של ניטשה!

      כאשר הוא אומר שהוא מאמין לגנבים ולרמאים הוא אומר זאת לגנאי, הוא מבקר בחריפות את המחשבה והמוסר של בני האדם .

      כאשר הוא אומר שאלוהים מת הוא אומר זאת לגנאי לא על חיסרון האלוהים אלה על חיסרון צלם האנוש של האדם.

      ניטשה בעצם אומר ש"סרגל" המידות המוסרי של האדם נשבר ולא קיים יותר, אין בעולם יותר עוגן מוסרי או מידת מוסר באדם ועל כן הוא גם יכול לומר שהוא מאמין לגנבים ולרמאים כפי שהוא יכול לאמין בכל אדם אחר כי אצל כולם אין מוסר והאדם כבר לא יודע להבחין בין טוב ורע.

      ולראיה אתה פוגש בתגובות שכאן מופיעות שהמגיבים כבר לא מבחינים בין מעשה טוב למעשה רע, מבינים את הרע ולא מבינים את טוב. מוכנים להגן בחירוף נפש על הרע בכלים טובים ולהשליך את הטוב בכלים רעים.

      מקווה שעכשיו אתה מבין נכון את ה"משפט המופלא" שאתה מאמץ בחום.

        21/2/08 10:12:

       כל זה נאמר בנימה אוהדת, כמובן. חשוב להבהיר. פשוט, אני לא משתמש באייקונים קורצים וכולי.

      צטט: ארז אשרוב 2008-02-21 01:00:11

      והחשוב מכל: חשיבה עצמאית. בלי שטיפות מוח; ימימה לא מעניינת אותי. אני יכול לחשוב לבד.

      וגם אתה.

       

        21/2/08 10:03:

       

      ולשאלת הבונוס : 

       

      מה ההסתברות ששלושה בעלים של אותה אישה ירו לעצמם בראש ?

       

      המחשבון שלי נתקע בחישוב ההסתברות . 

       

       

        21/2/08 08:27:

       

      ולא מצטער לרגע על הכסף שנתתי, הוא הגיע למקום שבו היה נחוץ. 

       

      ואין לך מה להצטער, כי העיקר זה הנתינה.

       

        21/2/08 07:10:

       

      צטט: מרטין 2008-02-20 20:50:21

      כמה מילים על אמון, חמלה ולשפוט אחרים...

       

      ניטשה כתב בספרו 'כה אמר זרתוסטרא' את המשפט הנפלא הבא: 'אני מאמין גם לגנבים וגם לרמאים' (ויסלחו לי הקוראים אם הציטוט אינו מדוייק).

       

      משום שניטשה הבין, כפי שכתבתי קודם, שמה שאנחנו עושים לאחרים אנחנו עושים לעצמנו, ולכם חוסר אמון באחר גורם לחוסר אמון בעצמך.

       

       מרטין,

       

      מה שניטשה אמר ואתה מצטט בתור "משפט נפלא" מעיד על חוסר הבנה מוחלט שלך את המחשבה של ניטשה!

       

      כאשר הוא אומר שהוא מאמין לגנבים ולרמאים הוא אומר זאת לגנאי, הוא מבקר בחריפות את המחשבה והמוסר של בני האדם .

       

      כאשר הוא אומר שאלוהים מת הוא אומר זאת לגנאי לא על חיסרון האלוהים אלה על חיסרון צלם האנוש של האדם.

       

      ניטשה בעצם אומר ש"סרגל" המידות המוסרי של האדם נשבר ולא קיים יותר, אין בעולם יותר עוגן מוסרי או מידת מוסר באדם ועל כן הוא גם יכול לומר שהוא מאמין לגנבים ולרמאים כפי שהוא יכול לאמין בכל אדם אחר כי אצל כולם אין מוסר והאדם כבר לא יודע להבחין בין טוב ורע.

       

      ולראיה אתה פוגש בתגובות שכאן מופיעות שהמגיבים כבר לא מבחינים בין מעשה טוב למעשה רע, מבינים את הרע ולא מבינים את טוב. מוכנים להגן בחירוף נפש על הרע בכלים טובים ולהשליך את הטוב בכלים רעים.

       

      מקווה שעכשיו אתה מבין נכון את ה"משפט המופלא" שאתה מאמץ בחום.

       

       

       

      אני חושבת שיש כאן שעור חשוב עבורנו,

      כיצד אנחנו מתנהלים כחברה מול אדם במצוקה.

       

      כמה קל היה לחבק, לאהוב, ולתרום,

      ובין רגע להפוך את עורנו ולהצטרף לעלהום באתר.

       

      אני מכבדת את החוויה האישית של כל אחד ואחת מהמקרה,

      ובוודאי שלא מתעלמת מהכאב ותחושת האכזבה,

      אך אני בטוחה שכל אחד יכול למצוא את החמלה כלפיה...

       

      גאה בכל מי שתרם לערב,

      גאה לכל מי שהניח לאגו למרות הפרשיה,

      ומקווה שנמשיך לתרום ממקום נקי... 

       

        21/2/08 06:58:

       

      צטט: קיפודית 2008-02-20 22:02:09

      אברי, אני אוהבת אותך כבנאדם, כי אתה בנאדם רוחני ומקסים,

      לפעמים אני מסכימה עם דבריך ולפעמים פחות,

      אך התשובות שאתה נותן הן ללא ספק חכמות ויש הרבה מה ללמוד ממך.

       

      אני לא מתחנפת כעת, כי אני עוקבת אחרי הבלוג שלך,

      לעיתים מגיבה ולעיתים לא.

       

      אבל רק רציתי לפרגן לך על היותך בנאדם טוב והגון,

      ובאמת מכל הלב כמי שעוקבת אחריך עוד מתקופת "העולם הערב"

      אני יכולה רק לומר שטוב שיש אנשים כמוך שמראים את הדברים בכל המצבים.

       

      חלילה אני לא מצדיקה את הפוסט, אבל יש גם צדק בדבריך.

       

       

      לא יכולתי שלא לגחך למקרא התגובה הקיפודית.

      השורה האחרונה השכיבה אותי.

      סתירה או חוסר יכולת ביטוי?

        21/2/08 06:31:

       

      צטט: rose 2008-02-21 03:18:20

      אברי היי

      אותי דווקא הסוף שימח

      סוף טוב..היא לא חולה

       

      היא חולה עם הסטוריה רפואית של רמאויות ושקרים .

       

      לא רק היא חולה אלה גם כל אלו שתומכים ומקבלים את המעשים שלה חולים באי יכולת לשפוט בין טוב ורע ובבלבול מוסרי וערכי נורא.

       

      כל אלו שמנפנפים בדגל התורות הרוחניות והקבלה האין סופית - סופם יהיה דומה והשאר זיל גמור.

        21/2/08 03:18:

      אברי היי

      אותי דווקא הסוף שימח

      סוף טוב..היא לא חולה

        21/2/08 02:15:

      אתה כותב דברים מאד נכונים.

      אסור לנו באמת לשפוט אדם במעשיו, בייחוד כשלא היינו בנעליו מעולם.

       

      אני לא כועסת על מלי, וודאי לא באופן אישי, כי לא לקחתי חלק במופע ההפגנתי הזה.

      ההתגייסות כאן של אנשים בקפה, הייתה נפלאה והלוואי והיו מתגייסים כך תמיד למען נזקקים אחרים.

       

      הבעיה העיקרית במאורע המצער הזה, היא העובדה שנעשה כאן ניצול ציני ומגעיל של מלי ובני משפחתה, ניצול שקרי, מטופש ואפילו מעורר רחמים.

       

      התחזות לחולת סרטן בנסיון לגייס כספים, הוא מעשה נוכלות טהור.

      לא משנה מה יאמרו חכמינו.

       

      וכמו שאנחנו לא יכולים לשפוט אדם במעשיו, גם מלי עצמה לא יכלה לשים עצמה בנעליים אמיתיות של נזקקת והייתה צריכה להשתמש בסיפור כיסוי עלוב משהו.

       

      לא נותר לי אלא לרחם על האישה ולהתבייש שקיימים כאלה אנשים.

      ולקוות שלא תחווה מעולם מחלה נוראית כמו הסרטן.

       

      אולי חזרתי על עצמי או על דברי אחרים, אבל הייתי חייבת להוציא את זה החוצה.

       

       

        21/2/08 01:40:

      מאוד הרמוני ונכון ללכת לישון אחרי הפוסט הזה,הרי באמת  מה ייצא לי אם אתרתח וארטש וירטואלית את השטן הדהמרקרי החדש. הפגנת החמלה נכונה ורצויה,

       ואפילו ההבנה של הסיטואציה שהבינה אותה. אולי זה כמו שרואים נרקומן בקריז שזקוק לסם ויעשה הכל כדי להשיגו ,ואפילו שאף פעם לא היית בקריז אתה מסוגל להבין אבל ופה האבל הגדול אם הוא יפגע באזרח תמים או באחד מקרוביך כדי להשיג את מטרתו זה לא יסולח ולא יובן.

      הבעיה מתחילה כאשר הנך חומל על משהו אתה מזדהה ומנסה להביאו למקום אחריותר טובאולי אפילו אליך, והוא מצידו או היא מצידה מנסה להגיע למצבך אפילו אם אתה תגיע למצבההשפל זה לא ישנה כל עוד היא תשתפר

        הכעס הוא מובן וקשה לביקורת

      אף שלא יכול להיות מתועל למטרות טובות יותר לגיטימיותו מוכחת

        21/2/08 01:21:

      אברי, כתבת בול את מה שאמא שלי אמרה לי היום, בהקשר למקרה המדובר.

      מודה שלמרות שמבין ומקבל את דעתך, עדיין מרגיש קונפליקט פנימי.

      רצות כל מיני מחשבות הנושאות שמות תואר שיפוטיים. קונפליקט.

       

        21/2/08 01:18:


      אפשר להגיד על אברי כל מיני דברים

      אבל אם יש דבר שאי אפשר להגיד עליו

      זה שאין לו חשיבה עצמאית.

       

      לא כל מי שמצטט, או מסכים עם אחר, או משתייך לקבוצה בהכרח "לא חושב לבד".


      בכל אופן, אני מסכימה - הכל אנושי: ההונאה, הכעס, החמלה

      ולנו יש את הבחירה מה אנו לוקחים מהסל הזה

        21/2/08 01:00:

      אוי, אברי,

      רציתי להתנסח, אבל מה שאמר אמיר מדויק מספיק.

      אתה טוען שכולם עושים מה שהם עושים כדי "לראות איך כל אחד ואחד מאיתנו הוא יותר טוב ממלי האומללה", ואז אתה עושה את מה שאתה עושה כדי להראות שאתה יותר טוב מכל אחד ואחד מאיתנו.

      לכל אחד יש דרך משלו להתמודד, ואת מלי לא יעלו על מוקד.  

      היא שיחקה פה ברגשות הכי יפים של חלק מהאנשים, וזה סתם מגעיל. בעיקר מטומטם. קל יותר לסלוח על נבזות מאשר על טמטום.

      אבל מלי לא הנושא, אלא התיאוריה הימימית שלך, שלא מחזיקה מים.

      די לדבר בססמאות, די להביא ציטטות, די להסתמך על דברי חכמים, חכמות  ושאר עופות ימיים.  "אל תדין" אתה יכול להגיד גם על מי שרוצח את ילדיו. אז איפה הגבול?

      בולשיט הכול.

      "אליבי" (אלביס קוסטלו). 

      אם אתה מקבל את מלי, קבל גם את אלה שכועסים עליה, ואל תדין.  

       

      והחשוב מכל: חשיבה עצמאית. בלי שטיפות מוח; ימימה לא מעניינת אותי. אני יכול לחשוב לבד.

      וגם אתה. 

        21/2/08 00:51:
      אלה התובנות שלי מכול הסיפור הזה...
        21/2/08 00:22:

      כמה מילים על שיפוטיות:

      כל אחד מאיתנו בוחר את החוויות שיחווה לפני הירידה לגלגול מסוים בהתאם למה שהנשמה מרגישה שחסר לה, בהתאם לקארמה שהיא מביאה מגלגולים קודמים.

      המטרה הראשית של כל נשמה היא ללמוד כמה שיותר, ולהעשיר את עצמה בכמה שיותר חוויות. בהתאם לחוויה שנבחרה, אנו מורידים לגלגול זה תכונות מסויימות מתוך ארסנל שלם של תכונות שצברנו לאורך הגלגולים. אנחנו אפילו מתאימים את המבנה הפיזי שלנו לחוויה של הגלגול הנוכחי.

      כיוון שכך - אף אחד מאיתנו לא יודע עם איזה קארמה באה הנשמה של הזולת, מה היא ביקשה לחוות ולכן אנחנו לא באמת יכולים לשפוט את האחר.

      אנחנו יכולים רק לנסות לעשות את הגלגול שלנו כמה שיותר טוב.

      אז ממקום של חוסר ידע אמיתי על האחר, איך אפשר לשפוט אותו מנקודת המבט הצרה שלנו, אם אנחנו לא באמת יודעים מה מניע אותו?

      ונקודתית למקרה הנוכחי, נאמר כי אם משהו פושט יד, צריך לתת (אם אפשר), כיוון שאם הוא הגיע למצב זה, שהוא לכל הדעות די משפיל, מי אנחנו שנשפוט אותו? הוא בטח התייסר מספיק גם ככה.

      אני מאחלת לכולנו שאף פעם לא נזדקק לכך.

      איה

        20/2/08 23:44:
      ידידי - כתבתי בפוסטים אחרים, וציינתי והרחבתי אצלי שאני אשם במעללי מלי. היא רכבה עלי וניצלה את תמימותי לעזור לה. כתבתי אצלי ואתם מוזמנים לבקר. הלוואי והייתי מתבדה, והלוואי והיה איזשהו שמץ של ספק באשמות שכנגדה. אבל אני וקומץ חברים שמלווים אותה במשך שנה לא מבינים שחוץ מלהיכנס איתה למחלקה האונקולוגית, כמעט הינו כל הזמן ביחד בשבתות וחגים, והילדים. ואני חושב שהפגיעה שלה בילדייה היא הכי גדולה. ישבתי בערב האירוע בקופה, ומי שתרם מעל 50 ש"ח ביקשתי את שמו כדי שמלי תוכל להודות לו.וזכור לי ששני גברים צעירים תרמו ממיטב כספם כמה מאות שקלים כ"א ושביקשתי שיזדהו הם סירבו. בסוף הערב הבנתי שהם חברים של בנייה של מלי שבאו במיוחד מהצפון להיות עימם ביחד. מלי איך את עומדת מול משפחתך. מילא אני מחקתי אותך, אבל הם ילוו אותך כל חייך. והוסיפה וציינה היום בכתב ההגנה בחדשות שקר על שקר. העונש של מלי זו ההתמודדות שתהיה לה כל חייה למוד מול המראה ומשפחתה.
        20/2/08 23:42:

      אברי היקר, חותמת על כל מלה.

      נראה שימימה יודעת על מה היא מדברת...

      רק אם יורשה לי להתקטנן מעט: ועוד הרבה לפניה אמר רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך". אם אפשר היה להשתית הכל על ערך אחד, זהו הערך.

        20/2/08 23:37:

       

      צטט: אוסנתוש 2008-02-20 23:31:57

      בכל אופן מסכימה עם המודעות ללא לשפוט, משום שאינך נימצא במצבה וגם אף אחד לא נימצא ברמת המודעות שלה.

      אף אחד לא נימצא ברמת המודעות שלה.

      שמה זה אומר?

        20/2/08 23:31:
      בכל אופן מסכימה עם המודעות ללא לשפוט, משום שאינך נימצא במצבה וגם אף אחד לא נימצא ברמת המודעות שלה.
        20/2/08 23:14:

      You are right. Judging the other won't help and obviously it is not under the idea of loving the other. As well, probably for that reason, a person who finds himself in a delicate situation needs to find a good way to get people's attention and the way he wants to get it.

       

      Unfortunatlly it is a bit annoying discovering you were emotionally blackmailed. It is very unfair to get people to feel something very strong and then they discover it was a big lie.  

        20/2/08 23:09:

       

       

       

      כן, כן, אברי

       

      אתה צדיק אתה,

       

      צדיק יותר מהאפיפיור

       

      אתה ושכמותך.. ממש נס רפואי...

       

      רק אתה ושכמותך תביאו ישועה לעולם בהתנהגותכם המתוקנת...

       

      ובזמן שאני כאן מגיבה, כבר קיבלת את מנת הרייטינג שרצית... 1365 צפיות...

       

       וחבל לי על הפוסט הזה , בד"כ אני מאוד נהנית ממה שאתה עושה... אבל כאן אני בעניין זה ותו לא.

       

        20/2/08 22:29:

      אני מרגישה שזה נכון.

       

      היה לי קשה לקרוא משפטים כמו "רואים שיש לה משהו רע בעיניים". כי הרי ה"משהו" הזה בעיניים נתפס עד רגע גילוי האמת ל"כאב החיים תחת צל מחלת הסרטן" או משהו דומה לזה.

       

       

      אני חושבת שימימה אומרת שחשוב להיות יציבים מול רוח (האדם), בין אם היא תומכת בך מאחור ובין אם היא נושפת נגדך.

       

       

       

      זה קשה. קל לכעוס.

      כעס, לפי היהדות, הוא עבודת אלילים.

       

       

        20/2/08 22:20:
      צ"ל לצטט אותה.
        20/2/08 22:19:

       

      קראתי אברי.

      לצערי אתה מדקלם ציטטות של איזו גורו שכבודה

      במקומה מונח אבל אני מעדיפה תמיד אנשים שיודעים

      להפוך אמת לאמת שלהם במקום לצטט אותו כל כך יפה.

      אנשים שיודעים לחשוב לבד.

      אני מסכימה עם התוכן לא עם הביצוע של הפוסט.

      הסיום מצער אותי.

      גם אני לא כועסת עם אדם שסרח. אני כועסת על אדם שסרח

      תוך הפעלת שיקול דעת קר.

      כל התהליך מלכתחילה היה ליצור פוסט מחושב

      ולבנות את סיפור הסרטן. הכל היה מחושב.

      למרות זאת אל לנו לדון אותה. נכון.

       

        20/2/08 22:02:

      אברי, אני אוהבת אותך כבנאדם, כי אתה בנאדם רוחני ומקסים,

      לפעמים אני מסכימה עם דבריך ולפעמים פחות,

      אך התשובות שאתה נותן הן ללא ספק חכמות ויש הרבה מה ללמוד ממך.

       

      אני לא מתחנפת כעת, כי אני עוקבת אחרי הבלוג שלך,

      לעיתים מגיבה ולעיתים לא.

       

      אבל רק רציתי לפרגן לך על היותך בנאדם טוב והגון,

      ובאמת מכל הלב כמי שעוקבת אחריך עוד מתקופת "העולם הערב"

      אני יכולה רק לומר שטוב שיש אנשים כמוך שמראים את הדברים בכל המצבים.

       

      חלילה אני לא מצדיקה את הפוסט, אבל יש גם צדק בדבריך.

       

        20/2/08 21:47:

      אני מצטרף למלקקים.

       כי בסופו של דבר מה שחשוב הוא השעור שאנחנו (כל אלו שהתבננו והיו מעורבים במקרה) מפיקים ברגעי המבוכה (והזעם) בו מתגלה אותו מבט הרוחני, זה המכיר כי כולנו בלי יוצא מהכלל  באותה שלולית אלוהית של רוח (ויש המצרפים גם את אורז לשלולית). מבט רוחני שמגלה את החוכמה והקשר המשמעותי שלה למציאות - כי אם רוצה משהו שתהיה חמלה בעולם, ורוצה הוא לפעול מחמלה הוא זה שצריך ליצור אותה. כמו הטיפה ההופכת את הים למה שהינו. חמלה היא יצירה אלוהית של בני האנוש, יצירה שלא הסתיימה עד ימינו ואולי נוכל לתרום לה שתכסה חלק נרחב יותר של השלולית האנושית לילדנו.

       

      רגעים כאלה וחשיפה כמו זו יעזרו לאנשים להכיר כי לא נפטרנו ממצוקתה של מלי, אלה נושאים אנחנו תמיד את ה"מלי" האלו ואת אותם בישי מזל אחרים שגם אם נהגו ליושר שקועים הם עד צוואר בכאוס וכאב.

       

      אז אני מלקק את אשר אני אוהב. ומקווה שזועמים רבים יעצרו ויראו את החוכמה שהבאתה.

       

       

        20/2/08 21:27:

      חכו קצת עם הרחמים.בנתיים התברר שיתכן שמדובר באלמנה שחורה שחורה סידרתית.חשוד מאוד ששלושת בעליה התאבדו.תסכימו שזה צרוף מקרים ממש מוזר!!!

       

      בנוסף מי שראה את המהדורה הערב הבין שהיא ממשיכה לשקר ולספר מעשיות ובתי החולים מכחישים .מבחינתם לא מכירים אותה באף בית חולים,והיא ממשיכה להביט בעיניים דומעות ולספר סיפורים.זה מזכיר מאוד תסמונת הקרויה מינכהאוזן.נקוה לגבי התאבדות הבעלים שמדובר בצרוף מקרים מצמרר ותו לא.

       

       

        20/2/08 21:22:

      תגיד, לא התבלבלת ?

      כל מי שנמצא במצוקה יוצא גנב ?

      היא קורבן הנסיבות ואנחנו מתנשאים ?

      מאיפה הבאת את תורת המוסר הזאת ?  

      היא נוכלת סדרתית, ולא פעם ראשונה. זה מאד פשוט.

       

        20/2/08 20:56:
      יפה כתבת. תודה רבה על ההעמקה בהבנה.
        20/2/08 20:50:

      כמה מילים על אמון, חמלה ולשפוט אחרים...

       

      אחת ההבנות הבסיסיות ברוחניות היא ההבנה שמה שאנחנו עושים לעצמנו אנחנו עושים לאחרים ומה שאנחנו עושים לאחרים אנחנו עושים לעצמנו.

       

      מי ששופט את האחר בעצם אומר 'אדם זה אינו מושלם בגלל סיבה א', ב' וג'', אולם בלי להרגיש, אתה מעביר לעצמך מסר שעל מנת להיות מושלם, חייבים להתמלא תנאים א' ב' וג', ושפיטה של האחר מובילה לשפיטה עצמית (אני לא מושלם כי...) מה שמהווה מחסום לקבלה עצמית, מה שקרוי 'לקבל את עצמך כמו שאתה'.

       

      לכן אני חש שיש בין המגיבים המבלבלים בין המושג 'הבנה' לבין המושג 'הצדקה'.

       

      להבין את האחר, גם אם הוא טעה או ביצע חטא או פשע, אינה אומרת להצדיק את אותו מעשה, והבנה כמו גם חמלה, אינן קשורות לעונש אותו מקבל אדם על מעשה שעשה.

       

      ניטשה כתב בספרו 'כה אמר זרתוסטרא' את המשפט הנפלא הבא: 'אני מאמין גם לגנבים וגם לרמאים' (ויסלחו לי הקוראים אם הציטוט אינו מדוייק).

       

      משום שניטשה הבין, כפי שכתבתי קודם, שמה שאנחנו עושים לאחרים אנחנו עושים לעצמנו, ולכם חוסר אמון באחר גורם לחוסר אמון בעצמך.

       

      לכן כדאי להשתדל להבין את האחר, כי אז נוכל להבין את עצמנו, כדאי לתת אמון בכל אדם, גם אם יתברר שאותו אדם הוא שקרן ורמאי, כדי לתת אמון בעצמנו, וכדאי לדון את האחר לכף זכות כדי לדון את עצמנו לכף זכות.

       

      רמאים ושקרנים היו תמיד ותמיד יהיו, אבל הבחירה שלי להמשיך לתת אמון, להמשיך להאמין, להמשיך להבין ולקבל (ואני מדגיש שוב, להבין ולקבל אינם משמעותם להצדיק) - כולם נובעים מאינטרס רוחני עצמי של לתת אמון בעצמי, להאמין בעצמי, להבין ולקבל את עצמי.

       

      לכן חמלה, הבנה וקבלה של האחר, גם כשהוא טועה, משקר או מרמה, אינה איזה 'מעלה רוחנית' של פראיירים, אלא אינטרס עצמי פשוט שעוזר לך עצמך לחיות חיים טובים יותר.

        

      בעולם של היום, כשכ"כ חשוב להיות 'גדול', 'חזק' ו-'מנצח', הרמאי פוגע לנו באגו ונותן לנו תחושה שאנחנו 'קטנים' ו-'פראיירים' ומכאן הכעס הגדול.

       

      אולם גם תחושת ה-'קטן' מאוד חשובה להתפתחות רוחנית.

       

      כמו שכולנו יודעים, אין גבוה בלי מהר, אין חם בלי קר, חיובי/שלילי, גבר/אישה, יין ויאנג ועוד ועוד וכמו שכולנו חוווים ביום יום, העולם מורכב מהפכים.

       

      לכן גם אין 'חזק' בלי 'חלש' ואין 'גדול' בלי 'קטן', ולכן על פי התפיסה הרוחנית, אין אפשרות להרגיש 'גדול' באמת בלי לתת לעצמך להרגיש 'קטן' באמת.

       

      זה מזכיר את הסיפור המפורסם על האדמו"ר שהיו בכיסיו שני מאמרות: 'בשבילי נברא העולם' ו-'אנוכי עפר ואפר'.

       

      עבדו עליך? רימו אותך? שיקרו לך?

       

      אז תגיד לעצמך, מכל הלב, עם חיוך, 'איזה טיפש אני' ותוכל להרגיש חוכמה מהי, תגיד לעצמך, מכל הלב, עם חיוך 'איך יצאתי קטן' ותוכל להרגיש גדלות מהי.

       

      גילוי הבנה, חמלה וקבלה של הרמאי והשקרן אינה קשורה לעונש אותו יקבל, היא קשורה לעצמנו ולדרך בה אנו מתנהלים בעולם.

       

      בעולם הציני וחסר האמון בו אנו חיים, אינטרסים זה מושג שקל להבין. לכן כל מה שאני מנסה להגיד הוא שאמון, חמלה, הבנה וקבלה הם אינטרס של עצמך, וכולנו יודעים שחשוב לקדם את האינטרסים של עצמך... מחייך

       

      אז תקדמו את האינטרס שלכם - גלו אמון, חמלה, הבנה וקבלה ללא קשר למה שהאחר עשה ובשורה התחתונה, אם אתה רוצה לעזור לאחרים, קודם תלמד איך לעזור לעצמך.

       

       

      ליל מנוחה לכולם,

       

      מרטין

       

       

      (הכותב אינו מתיימר להבין ברוחניות, וכל מה שנכתב הוא מתוך הבנתי המוגבלת ואולי גם השגויה)

       

        20/2/08 20:13:

       

      צטט: k.d. 2008-02-20 18:08:09

      נשמע מאוד נוצרי...

      ממש לא נוצרי אלא יהודי אמיתי!!!.... אברי מתאר מידת חסידות במובנה הטהור.

        20/2/08 20:12:
      אני מעריכה מאוד את החמלה שלך וההתנפלות של חלק מהאנשים הייתה מוגזמת ומרושעת לגמרי. מעניין היה לקרוא את התגובות לפוסט האחרון של מלי. המגיבים הראשונים לא ידעו עדיין על החשדות והעניקו לה עודף סופרלטיבים, בהמשך חלק מאותם המגיביםהיה זה שתקף אותה בצורה הקשה ביותר. החיים אינם שחור לבן, אנשים הם יצורים מורכבים וצדקנות היא תכונה איומה.
        20/2/08 20:01:

      וואלה, דברים של טעם.

       

      <תן לי לישון על זה לילה.>

        20/2/08 19:56:

      אני כתבתי בבלוג שלי

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=321956

       

      אברי

      מסכים עמך לחלוטין, כאחד שאבד את אמו מהמחלה הארורה לפני גיל 17,

      הייתי מאוד כאוב מהסיפור, ובגלל לימודים לא יכולתי לבא לארוע ההתרמה,

      גם אני לא בז, אבל מכיוון שהקהילה האינטרנטית היא מעין חברה בתוך חברה, שמוגבלת ביכולות חקירה וענישה, אני מפנה את הקריאה ל...

       

      אין ברירה, ואין תגובה מנשוא הבלוג...

        20/2/08 19:25:

       

      יפה מאוד בילבלת בין חמלה (או היעדרה) לבין שיפוט האחר.

      הציטוט של ימימה (לא יודע מי זאת, אבל זה ממבו ג'מבו נהדר)  והלך הרוח של "לא לשפוט את ..." מייצגים גישה מתפנקת והתחמקות מאחריות.

      ובלי קשר - האישה ראויה לרחמים, לחמלה .

      האם חשבת על הנזק שהיא גרמה לכל התורמים? האם חשבת על הנזק שייגרם מעתה ואילך לכל אלה שבאמת זקוקים לתרומה ? זו מהות ה"שיפוט" לדעתי - להבין שהאשה ראויה לעונש, בה בעת שהיא ראויה לחמלה .

       

       

        20/2/08 19:12:

      אברי, מילים רבות נאמרו על אנשים המונעים מתוך תחושת כעס ונקמה אשר בסופו של דבר, כאשר באו אלו על "סיפוקם", גילו אותם אנשים שאין בכך דבר ושבזבזו חייהם לריק על תחושות אלו.

      אין ספק שיש קושי מאוד עצום בלמחול ולסלוח למישהו שעזה דבר לא ראוי בעיניך, במיוחד עם נפגעת ממנו.

      אני אישית לא תרמתי ולא ניגשתי למופע, מתוך חשדנות. מצד שני, אני בהחלט לא חושבת שיש מקום להתלהמות, לקללות, לרוע ולשנאה שיצאו מתוך האנשים, ועד כה נמנעתי מלהגיב בעניין פרט לפוסט אזהרה שכתבתי, ובו יידעתי אחרים שמדובר בתרמית.

       

      מה שכן, מצד שלישי, אני יכולה להבין את הכעס של אנשים - הם רומו בצורה צינית על חשבון מחלה קשה, שאין לי ספק שרבים מאיתנו מכירים כאלו שחולים בה באמת. איבדתי את סבתי למחלה הזו וזה כואב ועצוב. המעשה כנראה גרם ללא מעט אנשים לאבד אמון במקרים עתידיים שכנראה כן יזדקקו לעזרה, ועל כן הוציאו את הכעס על מלי. אני בטוחה שלאחר מכן נרגעו, אבל הוצאה רגעית של הכעס הייתה כנראה נחוצה לאותם אלו שעשו זאת, מה גם שכמו שציינו כאן לפניי - היתה כאן גם הוצאת כעס אישית על עצמנו ותמימותינו...

       

      אני רק יכולה לקוות שמלי למדה את הלקח. אין לי היכרות אישית עימה וכמו שאמרת - לא מכירה את הנסיבות. מעדיפה לא ללכלך את ידיי בסיפור.... נותר רק לאחל שלהבא נמצא עצמנו עושים זאת שוב, באהבה ובחום, אך למעל כאלו שאכן זקוקים לכך. 

        20/2/08 18:47:

      לא יודעת כמה צדקני אתה נישמע לעצמך, אבל מה שכתבת אכן נכון.

      ממילא למקום ולו ייתברך דרכים משלו להפגיש בין אנשים, במילא שכך הוא. ע"פ אמירתך - אפשר להם לאנשים שיתבוננו על המיקרה כעל שיעור בחסד מהמעלה הגבוהה היותר - זו שמבינים את עומק השיעור לאחר ההתבוננות השיטחית ובחלוף הכעסים.

       

      "הווה דן חברך לכף זכות תמיד" - זה עובד ב 99.99999% מהמקרים.

       

       

      מי אמר לא לשיעור בחסד אמיתי לשמו ולא קיבל?

        20/2/08 18:19:

      היי כולם...  אלו מעלי .. אלו שמתחתי ... ואברי...

       

      אני חושב שזה מצחיק...  למה לסלוח אם בכלל לא כעסתי מלכתחילה...

       

      אני לא כועס עליה בכלל .. ואני גם לא בטוח שאני מרחם.. אהה  ואני לא רוצה או מנסה להבין.

       

      אני שמח שתפשו אותה כי אני רוצה שאדם שצריך עזרה יוכל לבקש אותה ולקבל אותה בלי שאנו ניצטרך לחשוד בו , בלי שהוא יפחד לבקש.

       

      תחשבו על המעשה שלה כפגיעה בוטה באמינותם של כל אלו שיזדקקו לכספים למטרה נעלה שכזו (ומי שקרא את הפוסט על סבתא שלי יודע שהיא משלמת עשרות אלפי שקלים בחודש לכימותרפיה) . 

      אז יופי שתפשו אותה, כל הכבוד לאלו שחשפו אותה והחלמה מהירה לכל אלו שחולים באמת וקשה להם לבקש עזרה מאיתנו - כן אנו שמבזבזים 30-60 שקלים על שוט של משהו חזק בפאב אבל לא תמיד יתרמו למטרות נעלות יותר.

      כן אנו שנעשן את עצמם למוות ונסריח את הסביבה (אחרי ששילמנו על הרעל מכיסנו).

      אבל אני חורג ... זה כבר נושא לפוסט ניפרד.

       

        20/2/08 18:17:

       

      צטט: אבריג 2008-02-20 17:13:51

       

      צטט: whiteangel 2008-02-20 16:35:36

      עם כל הכבוד, חמלה אין לי אליה.

       

      היא שקרנית, היא רמאית, היא גנבת.

       

      לבוא ולנצל צינית, מחלה כמו סרטן, זה שפל.

       

       

      הייתי במצבים של מחסור בכסף, מחסור חמור ולא חשבתי לרגע לגנוב אנשים בגלל זה.

       

       

      חמלה.. עליה ? לא מגיעה לה חמלה. מגיע לה בוז.

      "הבז, בזים לו".

      אקח את הסיכון שיבוזו לי על חוסר החמלה שיש לי למלי ואחיה עם זה בשלום.

        20/2/08 18:10:

      יצא מדוייק

      אחלה

      שחר

        20/2/08 18:08:

      נשמע מאוד נוצרי...

        20/2/08 17:25:

       

      צטט: אבריג 2008-02-20 17:12:39

       

      צטט: nirn 2008-02-20 17:04:07

       

      כולם לחבק את מלי האומללה שבמו ידיה נתנה תוקף לחוסר האמון הקיים גם ככה בכל אותם מתרימים ואירועי איסוף כסף.

       

      מה הם חשובים בכלל ? חשוב שמחר רוב האנשים (לא,לא אתה אברי, אתה צדיק) שיראו מודעה דומה ילחצו על "מחק" ויעברו הלאה ? לא ..מה שחשוב זה מה מלי השקרנית הנוכלת חושבת.

       

      מה שחשוב זה הבנת המקרבן על חשבון הקורבן ...מלי שיקרה , רימתה ,הונתה ביזתה את החולים במחלה ואילו אדון גלעד מבקש שתבינו אותה הרי לא עמדתם במקומה ..נכון ?

       

      אז למה שלא נפתח את זה הלאה ?

       

      למה שלא ננסה להבין את השועים לתקווה שעקרו עין אתמול לנהג מונית בן 70 תוך גניבת רכבו ?

      הרי לא עמדתם במקומם..נכון ?

       

      אז לך מר גלעד היקר יש ערימות של כסף מאותן תכניות בהן אתה מגחיך את עצמך תמורת שכר שמן אז אין לך בעיה לתת 1000 ש"ח (או כמה שלא נתת שם..)אחרים שנתנו 300 ש"ח חושבים עכשיו מה היו קונים למישהו יקר בסכום זה במקום לתיתו לנוכלת שקרנית פתלוגית .

       

      הרעיון שמי שסולח הוא הוא המואר החכם המבין והאנושי הוא רעיון איוולת שמאחוריו לא עומד כלום חוץ ממילים ריקות מתוכן .

      ניו אייג' במירעו .

       

       

      השאלה היא מה אני מרוויח כאשר אני נשאר בתודעה הכועסת, חריפת המילים ועזת הדחיה הזאת, לעומת מה אני מרוויח כשאני משחרר את הכעס דרך הבנה, וחוזר לחיי שקט.

      אין זה אומר שהיא לא אחראית למעשיה. ממש לא. אבל אני אחראי לתגובתי.

       

      אתה לא "מרויח" כלום לא מזה ולא מזה ופה ההבדל בגישה שלנו .

      אם אתה מוקיע את השפל אתה מייצר ומחייב סטנדרט התנהגות גבוה יותר .

       

      להתבוסס עם ההבנה למלי לא יקדם אף אחד לשום מקום , נהפוך הוא ,זה נותן לגיטימציה לאחרים לספר את סיפורם הקשה באמצעות פגיעה באחרים .

       

      מי שהתאמץ , ביזבז שעותיו ,מכר נשמתו לכמה שעות לטובת סימפטיה לבחורה הזו ואף רתם אחרים למשימה כדאי לו להוציא את הכל ולומר בדיוק את מה שעובר עליו כולל כל התחושות .

       

      אני לא ממליץ לאותו אחד להפוך את זה לנס ודגל ולחיות את הסיפור הזה חודש אבל בהחלט לפרוק אותו מעליו יום יומיים עד שירגיש שכלו מילותיו והוא וליבו פנויים למעשה הטוב הבא . 

       

      האחריות לתגובתי היא שתקבע איך אתנהג לנוכלים ואיך אתנהג למי שמזלם לא שפר עליהם .

      תגובה זהה לשניהם תפגע באחרונים שאכן זקוקים לזה .

       

       

       

       

       

        20/2/08 17:21:

      אברי, אבי היקר (בן 72 עובד לפרנסתו), מעולם לא הכיר את תורת ימימה, הוא עובד כל יום ובשעות מטורפות בכדי לפרנס את ביתו. ויש קשיים, האמן לי. אבל יחד עם זאת, למרות שחינך אותנו שכל מה שנשיג יגיע בזכות עשר אצבעותינו ועמל רב, הוא אמר אתמול, את מה שהוא אומר תמיד, מי שמגיע למצב של בקשת עזרה, צריך לתת לו ולא משנה מה.

       

      -אני לא חושבת כמו אבי. אני צינית מדי. כנראה שיש סיבה. אני חושבת שיש הגזמה בתיאור המקרה הזה. סה"כ נתקלנו בנוכלים גדולים ממנה וגם, שיטתה לא ממש מתוחכמת. אבל, בכל זאת. כל הבאנו באהבה ועם זה נלך. נוכל זה נוכל. ויש אנשים שנמצאים במצוקות כלכליות גדולות ממנה, הם לא מרמים. קוראים לזה מוסר.-

        20/2/08 17:21:

      אכן, יצא צדקני משהו.

       

      לא שופטת, לא הייתי במקומה וטוב שכך.

       

      אבל...

       

      בעצם האמירה הלא אמינה שלה, אני רואה זאת כידיעה מוחלטת, שלה, שמעשיה אינם תקינים.

       

      בעצם הקהילה שאליה פנתה, אני נוטה להאמין, כי גם אם היתה מספרת את האמת, היתה זוכה לתמיכה ולעזרה, אולי לא באותה צורה וכמות, אבל עדיין.

       

      בתור אחת שהאנשים הקרובים לי ביותר, נפטרו ממחלת הסרטן, רואה את מעשה כשפל.

       

      לא מולי.

       

      מול כל אותם אנשים, נשים וילדים, שיזדקקו בהמשך לעזרת הציבור כדי לממן טיפולים רפואיים כאלה או אחרים ויעמדו מול ציבור חשדן, לא מאמין ולא נותן בקלות.

       

      את העוול הזה, קשה לי למחוק לה.

       

       

        20/2/08 17:13:

       

      צטט: whiteangel 2008-02-20 16:35:36

      עם כל הכבוד, חמלה אין לי אליה.

       

      היא שקרנית, היא רמאית, היא גנבת.

       

      לבוא ולנצל צינית, מחלה כמו סרטן, זה שפל.

       

       

      הייתי במצבים של מחסור בכסף, מחסור חמור ולא חשבתי לרגע לגנוב אנשים בגלל זה.

       

       

      חמלה.. עליה ? לא מגיעה לה חמלה. מגיע לה בוז.

      "הבז, בזים לו".

        20/2/08 17:12:

       

      צטט: nirn 2008-02-20 17:04:07

       

      כולם לחבק את מלי האומללה שבמו ידיה נתנה תוקף לחוסר האמון הקיים גם ככה בכל אותם מתרימים ואירועי איסוף כסף.

       

      מה הם חשובים בכלל ? חשוב שמחר רוב האנשים (לא,לא אתה אברי, אתה צדיק) שיראו מודעה דומה ילחצו על "מחק" ויעברו הלאה ? לא ..מה שחשוב זה מה מלי השקרנית הנוכלת חושבת.

       

      מה שחשוב זה הבנת המקרבן על חשבון הקורבן ...מלי שיקרה , רימתה ,הונתה ביזתה את החולים במחלה ואילו אדון גלעד מבקש שתבינו אותה הרי לא עמדתם במקומה ..נכון ?

       

      אז למה שלא נפתח את זה הלאה ?

       

      למה שלא ננסה להבין את השועים לתקווה שעקרו עין אתמול לנהג מונית בן 70 תוך גניבת רכבו ?

      הרי לא עמדתם במקומם..נכון ?

       

      אז לך מר גלעד היקר יש ערימות של כסף מאותן תכניות בהן אתה מגחיך את עצמך תמורת שכר שמן אז אין לך בעיה לתת 1000 ש"ח (או כמה שלא נתת שם..)אחרים שנתנו 300 ש"ח חושבים עכשיו מה היו קונים למישהו יקר בסכום זה במקום לתיתו לנוכלת שקרנית פתלוגית .

       

      הרעיון שמי שסולח הוא הוא המואר החכם המבין והאנושי הוא רעיון איוולת שמאחוריו לא עומד כלום חוץ ממילים ריקות מתוכן .

      ניו אייג' במירעו . 

       

       

      השאלה היא מה אני מרוויח כאשר אני נשאר בתודעה הכועסת, חריפת המילים ועזת הדחיה הזאת, לעומת מה אני מרוויח כשאני משחרר את הכעס דרך הבנה, וחוזר לחיי שקט.

      אין זה אומר שהיא לא אחראית למעשיה. ממש לא. אבל אני אחראי לתגובתי.

        20/2/08 17:04:

      אני מסכימה עם דברייך ממקומה של ימימה....שגם היא"לא תמימה"פוסט על כך כתבתי הנקרא שאבלונה זמנית-אם תבין אותו אשמח- כי אין הרבה שמבינים אותו!

      הסליחה והצדקה היא מעלה ואין לשפוט אדם עד שלא נכנסת לנעלייו-אלו ערכים מוכרים ולכן גם אני פועלת בדרכך.

      בכל אופן אני חשתי בתור סטודנטית תפרנית למדי שכל כספי הולך עכשיו למטרה אחת-קולקצייה לתרומה למלחמה בסרטן http://cafe.themarker.com/view.php?t=270944 

      אודה לך עם תקרא,דיברתי עם מלי על כך ועוד הוספתי שאעזור לה בכל דרך אפשרית,כשאני חושבת לאן הכסף היה צריך ללכת ולא הלך אני חשה מירמור ותחושת רמייה אך עיני לא צרה!

      לא הייתה שום מהומה!

      תודה לך ,

      דנה.

        20/2/08 17:04:

       

      כולם לחבק את מלי האומללה שבמו ידיה נתנה תוקף לחוסר האמון הקיים גם ככה בכל אותם מתרימים ואירועי איסוף כסף.

       

      מה הם חשובים בכלל ? חשוב שמחר רוב האנשים (לא,לא אתה אברי, אתה צדיק) שיראו מודעה דומה ילחצו על "מחק" ויעברו הלאה ? לא ..מה שחשוב זה מה מלי השקרנית הנוכלת חושבת.

       

      מה שחשוב זה הבנת המקרבן על חשבון הקורבן ...מלי שיקרה , רימתה ,הונתה ביזתה את החולים במחלה ואילו אדון גלעד מבקש שתבינו אותה הרי לא עמדתם במקומה ..נכון ?

       

      אז למה שלא נפתח את זה הלאה ?

       

      למה שלא ננסה להבין את השועים לתקווה שעקרו עין אתמול לנהג מונית בן 70 תוך גניבת רכבו ?

      הרי לא עמדתם במקומם..נכון ?

       

      אז לך מר גלעד היקר יש ערימות של כסף מאותן תכניות בהן אתה מגחיך את עצמך תמורת שכר שמן אז אין לך בעיה לתת 1000 ש"ח (או כמה שלא נתת שם..)אחרים שנתנו 300 ש"ח חושבים עכשיו מה היו קונים למישהו יקר בסכום זה במקום לתיתו לנוכלת שקרנית פתלוגית .

       

      הרעיון שמי שסולח הוא הוא המואר החכם המבין והאנושי הוא רעיון איוולת שמאחוריו לא עומד כלום חוץ ממילים ריקות מתוכן .

      ניו אייג' במירעו . 

       

       

        20/2/08 16:57:

      vini, vidi, vimi*

      *הייתי, קראתי, קיבלתי + למדתי (אין מילה אחת לזה בעברית)

       

       

        20/2/08 16:40:
      תודה.
        20/2/08 16:38:

      לברור פסוקים לפי הצורך - אין קל מזה!

      בחרת פסוק מהמשנה . אך מה שקובע הוא קודם כל הכתוב בתורה.

      "לא תגנוב" הוא דיבר מעשרת הדיברות. אנו חייבים להישמע לו תחילה.

       

      טוב היית עושה אילולא השתמשת בפסוקים, אלא היית מביע את דעתך שלך בלבד. הייתי מכבדת זאת יותר.

       

       

        20/2/08 16:35:

      עם כל הכבוד, חמלה אין לי אליה.

       

      היא שקרנית, היא רמאית, היא גנבת.

       

      לבוא ולנצל צינית, מחלה כמו סרטן, זה שפל.

       

       

      הייתי במצבים של מחסור בכסף, מחסור חמור ולא חשבתי לרגע לגנוב אנשים בגלל זה.

       

       

      חמלה.. עליה ? לא מגיעה לה חמלה. מגיע לה בוז.

        20/2/08 16:33:

      אברי וגם דודו

      התגובה שלי אליכם-

      להתרגז, להיות מושפל, מועלב,

      זה הכי אנושי שיש!

      ימימה וכל שאר הסדנאות, שאגב, גם אני מאמנת שם,

      תומכים בראש ובראשונה להיות אנושיים.

      אז מותר

      כן מותר להתרגז

      ומותר להיות מושפל

      וכמובן זו בחירה שלנו.

      כן, אני הרגשתי אתמול נעלבת, מושפלת, ובזויה

      מהסיבות שלי.

      השאלה - לכמה זמן אנחנו רוצים להרגיש כך.

      והאמת - יצאתי מזה מהר.

      הוצאתי את שק החבטות שלי

      והפעם בצורה עדינה

      אני שלמה עם עצמי

      ועם מי שאני!

      ברור שקלטתי וראיתי שהיא עשתה את המעשה והוא לא היה מכוון עלי.

      אבל לקח לי דקה-דקותיים לראות זאת.

      וכן אני מלאת חמלה אליה (ולא רחמים) חמלה. היא לא אשמה!

        20/2/08 16:32:

       

      צטט: שון- און- ליין-! 2008-02-20 16:15:02

       

      צטט: אבריג 2008-02-20 15:59:20

       

      צטט: שון- און- ליין-! 2008-02-20 15:58:13

      עם מוח כזה גאוני לעשות מגבית מאנשים

      היא יכלה לפתוח סטארטאפ ולא לעסוק במירמה

      מאייפה יודע כבודו מה יכלה לעשות ? היה בתוך ראשה ? בתוך ארנקה ?

      מי שם את כבודו לשפוט ?

      אני בעד החוק

      ובעד לוחות הברית

      "לא תגנוב"

      זה המוטו שלי.

      ואם רצתה כבר לעשות מגבית

      הייתה מספרת את האמת,שהמצב הכספי שלה עגום,ואז הייתה מקבלת את אותן תרומות

      וגם לא היו עוצרים אותה

      היהודים הם עם רחמן

      כבודו!

       

      כל מילה סלע!!!!!!!!!!!!

        20/2/08 16:25:

      אליי לא פנתה מלי ולא שמעתי על סיפורה עד אתמול ואינני מסכימה עם דבריך ואסביר לך מדוע.

      מלי כתבה כאן באתר במשך זמן והכירה אנשים והתחברה עימם בדרך כזו או אחרת ורק אז שלפה את סיפורה העצוב.

      אני יכולה לומר לך שאם אני הייתי אחת מאותם אנשים והייתי פוגשת אותה בזמנו וקראתי אתמול כמה מהבלוגים שפורסמו כשהייתה מבשרת לי על מחלתה הייתי מרגישה קודם כל כאב מאוד גדול וכל מאמציי היו נרתמים למענה כיוון שלא הייתי מסוגלת אחרת (,ואינני מהאנשים המתייפיפים שכותבים דברים על מנת להשמע כך או אחרת! )והסיבה היא ההיכרות מהקפה - הפן האישי יותר הנוצר מקריאה של דברים שמישהו כותב מעימקי ליבו והרי לא קל לפשוט יד ולבקר תרומות!

      כשאתה לא שופט אדם על מעשה שכזה- אדם שגרם לאנשים כאב קודם כל על זה ששמעו שהוא  גוסס (ואתה לא נמנית על האנשים שהיו בקשר אישי עימה לא?), אדם שפנה ללא בושה למקום מאוד ריגשי אצל אחרים ובשביל מה???? לכסות חובות!

      אני מכירה אישה שאיבדה את כל נכסיה מחובות וחייבת כמליון וחצי שקל  ( מתנה מבעלה האהוב) ובנוסף לכך שכל משכורתה  הבלתי מבוטלת במשרה מאוד גבוהה מעוקלת היא מנקה בתים, כמובן שקל יותר לרמות אך נדרשת לכך אכזריות לשמה

      האם אנחנו יכולים שלא לשפוט אותה?

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=322270 

      מוזמן לקרוא את מה שלי היה לכתוב אם אתה מוכן לא להתבצר בדעתך ולפתוח אולי את הראש

       

       

       

        20/2/08 16:25:

      התוודעתי אל הסיפור מאחד הבלוגרים כאן. היתה שם התנפלות והתלהמות והכול מתוך הכבוד האבוד.

      אח, עבדו עלינו, ניכנס בה ובאבו-אבוה.

      איש ממאות המגיבים לא השמיע קול חומל, מתחשב, מבין למצוקתו של אדם, כקולך שלך.  יישר כוח.

        20/2/08 16:21:

      ראוי כתבת ורחום.

      מבט של קבלה והבנה לנפש האדם.

      מסכימה עם דבריך.

        20/2/08 16:21:
      מלי כמראה: אז מה ראינו שם?ההתגייסות המהירה.הנכונות של "עמישראל" לתת מעצמו.הרווחנו לראות את עצמינו באור יפה. והיה ויש מי הרוצה לנצל זאת,הוא לא הראשון כנראה ולא האחרון.לא מתעניינת עד כדי כך במצוקותיה של האישה ולא לי הכלים להבריאה מהן.הנתינה היא ללא התניה.שווה לקרוא את דעתו של הרמב"ם על כך.
        20/2/08 16:17:

       

      אברי הסלחנות היא מידה טובה, אך גם היא כאשר מפריזים בה נהפכת למידה רעה.

       

      אותה "באה מאהבה" שהלכה עם הכסף היא קצה של תופעה רחבה בארץ שנקראת "שנורר" וניצול ציני של אנשים שכל חטאם הם שהם יהודים , במיקרה הזה הוא הגיע לתקשורת וקיבל  הד ציבורי בגלל שאלו שחטפו על הראש היו אנשי תקשורת ומפורסמים אחרים, דע לך שיש רבים אחרים כמוה !

       

      על כן אין מה לרחם ולא לקבל תופעות שכאלו שישנם לרוב בחברה הישראלית , צריך להוציא את הרע מהשורש ולומר "צריך להבין" צריך לקבל" זהו הרס החברה, אסור לתת לזה יד ולא להיות סלחנים בנושא הזה כי הפגיעה שלה היא בשורש הדבק החברתי, המושג נתינה וצדקה הוא אחד המושגים המרכזים בחשיבה היהודית ועל כן מי שמנצל את התשתית החברתית הזו חייבים לעניש אותו בחומרה כדי שאחרים יחשבו פעמים עם הם ירצו ללכת בדרכה.

       

      החשיבה של ימימה היא בהחלט רגישה ומנסה למצוא את החלקים הטובים והמוארים שיש אך צריך להבין שחיים שיש בהם רק מידת החסד אינם חיים ועל כן יש מידה מאזנת שנקראת מידת הדין אשר עושה גבול .

       

       

        20/2/08 16:16:

      כבודו מדבר בגוף שלישי

      הגם זה ימימה

       

      מה אתה חושב

      לא דרך ימימה, דרך עצמך

      הסיפא מצאה חן בעיני

       

      הקפה פשוט מררררר.....

        20/2/08 16:15:

       

      צטט: אבריג 2008-02-20 15:59:20

       

      צטט: שון- און- ליין-! 2008-02-20 15:58:13

      עם מוח כזה גאוני לעשות מגבית מאנשים

      היא יכלה לפתוח סטארטאפ ולא לעסוק במירמה

      מאייפה יודע כבודו מה יכלה לעשות ? היה בתוך ראשה ? בתוך ארנקה ?

      מי שם את כבודו לשפוט ?

      אני בעד החוק

      ובעד לוחות הברית

      "לא תגנוב"

      זה המוטו שלי.

      ואם רצתה כבר לעשות מגבית

      הייתה מספרת את האמת,שהמצב הכספי שלה עגום,ואז הייתה מקבלת את אותן תרומות

      וגם לא היו עוצרים אותה

      היהודים הם עם רחמן

      כבודו!

       

        20/2/08 16:10:

      לדעתי, רוב הכועסים באים מתוך עצמם, יותר מאשר עליה.

       יש בהם כאב על תמימותם ותחושת ה"עבדו עלי"

      בלי יכולת לראות מעבר, שזה קשה עם כל הרצון הטוב.

       

      כל הנקרא בדרכינו הוא שיעור לחיים,

      השאלה לאן אנחנו לוקחים את הלמידה?

      הייכן מתחיל ומסתיים חשבון הנפש שלנו מהפנים החוצה?

        20/2/08 16:09:
       אהבתי את הטקסט, ואני מסכים מאוד עם הכתוב.   אנשים נשארו עם הרגשה שרומו, ומכאן הכעס אני מניח.  
       אבל השקר הגיע ככל הנראה ממקום של מצוקה אמיתית, משהו שכדאי לזכור בהקשר הזה. 
        20/2/08 16:03:
      אברי לגבי מלי אין לי מה להגיד אבל מה שכן בהחלט אנשים כאן בקפה בלי קשר למקרה צריכים לאמץ את המושג "למטבע יש שני צדדים". בזמן האחרון יש כאן קומץ של אנשים שתוקפים אנשים בלי להסתכל על הצד השני . לי היה מקרה כזה אבל אני החלטתי להבליג כי לא רציתי לרדת לרמה של הצד השני. אבל הדברים האלה מביאים רק אנרגיות שליליות לקפה כל הירידות הביטויים הלא יפים צר לי כדי מאוד שאני הקפה יעשו חושבים עם עצמם ויראו איפא הם טעו ואיפא אפשר לתקן (ושוב לא מדובר במלי) אלא בעצמם. ואם יהיה שלום ואחווה כאן אז יהיה לי חשק להיות כאן כי כרגע אני ממש בקושי כאן.
        20/2/08 15:59:

       

      צטט: שון- און- ליין-! 2008-02-20 15:58:13

      עם מוח כזה גאוני לעשות מגבית מאנשים

      היא יכלה לפתוח סטארטאפ ולא לעסוק במירמה

      מאייפה יודע כבודו מה יכלה לעשות ? היה בתוך ראשה ? בתוך ארנקה ?

      מי שם את כבודו לשפוט ?

        20/2/08 15:58:

      עם מוח כזה גאוני לעשות מגבית מאנשים

      היא יכלה לפתוח סטארטאפ ולא לעסוק במירמה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אבריג
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין