ביצוע בדיקת מי שפיר, בדיקה שמטרתה לאבחן מומים כרומוזומאליים או גנטיים בעובר במהלך ההיריון, מומלץ לכל אישה מעל גיל 35. עפ"י הסטטיסטיקה, אחת מכל 300 נשים מעל גיל 35 חווה הפלה טבעית בשליש הראשון של ההיריון, הפלה אשר מעידה על קיומם של מומים מולדים בהריון.

בדרך כלל כאשר ישנם מומים בעובר, ההיריון מסתיים בהפלה טבעית בשליש הראשון של ההיריון, אבל ישנם מקרים דוגמת עובר הנושא תסמונת דאון אשר אינם מובילים להפלה. לכן, כאשר מתגלים ממצאים חשודים בבדיקת החלבון העוברי או האולטרא-סאונד, או כאשר האישה נמצאת בקטגוריה של הריון בסיכון, היא מופנית לביצוע בדיקת מי שפיר, גם בגיל נמוך מ-35 שנים.

בדיקת מי שפיר מתבצעת  בין השבועות ה-17 וה-20 להריון. לפני הבדיקה מתבצע אולטרא סאונד שמטרתו לבדוק את כמות מי השפיר, מיקום השלייה, דופק העובר ונתונים נוספים. הבדיקה מתבצעת באמצעות דיקור דופן הבטן, דופן הרחם ושק ההיריון תוך כדי אולטרא סאונד ומעקב רצוף אחר תנועות המחט. כ-20 סמ"ק של מי שפיר אשר מכילים תאי עובר נשאבים מן הרחם. הליך זה נמשך כ-30 שניות בלבד, אך על האישה לנוח במשך מספר ימים לאחר הבדיקה.

מי השפיר שנשאבו נשלחים למעבדה, שם במשך 3 שבועות מגדלים אותם ובודקים אותם בשיטות שונות כמו למשל בדיקת קריוטיפ- שמטרתה לגלות תסמונת דאון, בדיקת FISH- שמטרתה לזהות פגמים קטנים ב-DNA של העובר ובדיקות נוספות של גנים באזורים הידועים כרגישים יותר למוטציות גנטיות ב-DNA.

היות ובדיקת מי שפיר טומנת בחובה סיכונים, ימליץ הרופא על ביצוע הבדיקה בהתאם לרמת הסיכון וחיוניות ביצועה. הסיכונים שבביצוע בדיקת מי שפיר עלולים להוביל בין היתר לתוצאות המצערות הבאות:

1. הפלה - אחד הסיכונים בבדיקת מי שפיר הוא הפלה, אשר סטטיסטית עלולה להתרחש אצל 1 מכל 300 נשים. כאשר משווים את סיכון זה מול הסיכוי ללדת תינוק אשר חלילה סובל ממומים, נשים רבות אשר עברו את גיל 35 בוחרות לעבור את הבדיקה.
2. פגיעה באם או בעובר – לדוגמא, התרשלות בצורת דיקור במקום הלא נכון עלולה לגרום נזקים לאם ו/או לעובר.
3. זיהום – חוסר זהירות וסטייה מן הסטנדרטים המקובלים מצד הרופא המטפל עלולים להוביל להתפתחות זיהום, ובעקבותיו סיבוכים חמורים המסכנים את שלום האם והעובר.
4. לידה מוקדמת – לידה מוקדמת מהווה סיכון לעובר שעדיין לא הספיק להתפתח במידה הרצויה לפני יציאתו לאוויר העולם.

מתי קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות בהריון?

פגיעה באם ו/או בעובר או הפלת העובר עקב ביצוע רשלני של הליך בדיקת מי השפיר מהווים עילה להגשת תביעה משפטית. רשלנות בהריון על רקע בדיקת מי שפיר יכולה גם להתבטא בביצוע לקוי ולא נכון של בדיקות המעבדה או פענוח שגוי של תוצאותיהן, וכתוצאה מכך הולדת עובר אשר לוקה בתסמונת דאון, מחלה גנטית או מום מולד. פענוח לא נכון של תוצאות המעבדה עלול להתבטא בקביעה שגויה על פיה קיימים מומים בעובר, וכתוצאה מכך הפלה יזומה.

אי שליחת האישה לביצוע הבדיקה למרות התגלות נתונים מחשידים או לחילופין, שליחת האישה לביצוע בדיקת מי שפיר למרות שלא היה בכך צורך, יכולים להוות גם הם עילות אפשריות להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון.

עורך דין רשלנות רפואית
 

כאשר יש חשד למקרה של רשלנות רפואית, יש לזכור שלא כל נזק שנגרם לאם ו/או לעובר בהקשר של בדיקת מי שפיר מצביע בהכרח על רשלנות רפואית. כאשר ישנו חשש שהתרשלות גורם רפואי היא הגורם לנזק, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך דין רשלנות רפואית אשר הינו בעל ניסיון קודם בטיפול במקרים של רשלנות בהריון באופן ספציפי, בכדי שהוא יוכל לבחון בהתאם לידע הרפואי והמשפטי שבידיו את פרטי המקרה המדובר. לאחר שמיעת פרטי המקרה ועיון במסמכים הרפואיים יוכל עורך דין רשלנות רפואית לקבוע האם התקיימה רשלנות רפואית והאם קיימת עילה להגשת תביעה. בנוסף, עורך הדין יוכל לייעץ האם ישנה כדאיות בהגשת תביעה מסוג זה, בהתחשב בפיצוי האפשרי בהתאם לנסיבות המקרה ובכל שכרוך בניהול התביעה.