נפגשנו מספר פעמים בכינוסים בינלאומיים של איגודי עיתונאים –נשיא היוניון הפלשתינאי עבדל אל נאסר נג'אר  ואני. הריטואל חוזר על עצמו לעייפה. מאחורי הקלעים הוא מוכן לדבר על שיתוף פעולה מקצועי. על המאחד ולא על המפריד עיתונאים וצלמים הנעים בשטח. בזירת הנאומים הפתוחה הוא פועל לחילוץ עוד הודעת גינוי אנטי ישראלית.

הצילום הזה במפגש חורף לפני מספר שנים מזכיר לי שאין פריצת דרך. והקטע חוזר על עצמו גם היום, בבודווה, מונטנגרו, בועידה השנתית של איגודי העיתונאים באירופה. הנושא העיקרי על סדר היום הוא חופש עיתונות וביטחון תעסוקתי. נציגי אגודת העיתונאים בירושלים – עפרה סתת מילוא ואני והצוות הפלשתינאי נוכחים כ"משקיפים" מעורבים. עפרה מקדמת בהצלחה הצעת החלטה התומכת בשידור ציבורי איכותי, מקצועי ובלתי תלוי.

אך נג'אר בשיתוף עם נשיא הפדרציה הבינלאומית ג'ים בומהלאה כבר הכין מבעוד מועד עם עמיתים מאירופה הצעת החלטה אנטי ישראלית חריפה המגנה את מה שמתואר כהתנכלות שיטתית לתנועה החפשית של עיתונאים פלשתינאים – וסימונם כמטרות ירי  נעות בשטח.

הצעתי לא אחת לנג'אר להקים קו חם בין עיתונאים ישראלים לפלשתינאים. קו של בקשות לסיוע הדדי. צלם או עיתונאי מקצועי שהגיעו לסיקור ונפגעו יכולים לפנות, לדווח, לבקש התערבות וסיוע מיידי.

זה יכול לקרות לישראלי שנקלע למצבי סיכון במהלך תנועה בשטחים לא פחות משזה יכול לקרות לכתב או צלם פלשתינאי במהלך עבודתו. הייתי בסרט הזה.  התחלתי את דרכי בדיווח כ"כתב שטחים והתנחלויות".

האם אנחנו יכולים לפעול יחד כשהמאחד המקצועי גובר על המפריד? הדיון המסכם על כל הנושאים על סדר היום מתקיים היום. ההערכתי: נג'אר יעדיף לחזור הביתה עם נקודות של העברת הצעת החלטה אנטי ישראלית. והאירופים – פעם נוספת – יתמקדו בגינוי ובמפריד – ולא בבניית גשר מקצועי מאחד.

לא כולם – יש כאן קולות בודדים המוכנים לתת יד למאמץ אמיתי של גישור ובניית הבנות. אך האווירה הכללית האנטי ישראלית סוחפת גם אותם.

לחדול לנסות?

אין מצב. למען הפלשתינאים לא פחות מאשר למעננו.