כותרות TheMarker >
    ';

    מרקורי בעקרב

    שיר צריך להיות גם מאמר.
    אבל העיקר שמאמר יהיה גם שיר.
    ואם אפשר אז שהוא יהיה גם סיפור.
    ובקיצור.

    ארכיון

    מה פירוש "קנאת סופרים תרבה חכמה"

    1 תגובות   יום חמישי, 4/6/15, 12:52

    האמירה התלמודית המפורסמת הזאת (בבא בתרא דף כ"א פרק ב') ממש לא מקובלת עלי. קנאה במובן המקובל, והתחרותיות הנובעת ממנה, היא שורש כל רע, התגלמות היצר הרע, הגדרת השטן. כל שאר החטאים נובעים-ניגזרים ממנה, אין בה שום צד חיובי. קין והבל. אתה אמור להתחרות רק בעצמך. כל השוואה אופרטיבית בינך לבין אחרים היא שיקרית. איש לגורלו, לתפקידו.

     

    כשנאמר "איזהו גיבור הכובש את יצרו" באיזה יצר יכול היה להיות מדובר חוץ מזה הנובע מקנאה. והקידמה שהקנאה>תחרותיות מביאה היא לא קידמה אמיתית אלא בריחה, בריחה מעצמך, הסחת דעתך מהדברים שאתה באמת רוצה, גם במישור הכלל-אנושי (למשל מלחמות) וגם באותו מישור אישי שבו 'הקידמה' נקראת 'התקדמות'.

     

    וכמו התחרותיות בדיוק כך גם הרכושנות היא סוג של קנאה, ואקשן הנובע מקנאה>רכושנות>תחרותיות הוא חקייני במהותו, רדי-מייד, יצירתיות מתרפסת, בערבון מוגבל, ממש לא יצירתיות של אמן. כשהמושא מכתיב לנשא את המטרה אז אין דרך, וכשלמטרה אין דרך אז היא לא יותר מאשר סם, אפקט, כאילו.

     

    אם כבר להסתמך על מקורותינו אז הרי כתוב "קשה כשאול קנאה" (שיר השירים ח'6) ו"ורקב עצמות קנאה" (משלי י"ד 30). בנצרות מוגדרת הקנאה כאחד משבעת החטאים (על פי "הקומדיה האלוהית" של דאנטה) ואצל יהודי לעניות דעתי היא צריכה להתפס כַחטא הקדמון.

     

    והראי"ה קוק זצ"ל אמר "חכמת סופרים תסרח", כלומר שאותה חכמה שהיא תוצר של קנאה "בעקבא דמשיחא", מעכבת את ביאת המשיח, אם הבנתי נכון.

     

    אין לי ספק שצריך לפרש את "קנאת סופרים תרבה חכמה" באופן שונה מהמקובל, אותו חז"ל שניסח את האמירה הזאת בטח הבין אחרת את 'קנאת', או את 'סופרים', או את 'חכמה', ואולי ב'תרבה' כוונתו היתה לתרבית.

     

    אז ככה, להלן פירושו של הרשבי"ק: הכוונה בקנאת היא לא לקנאה במובן היומיומי אלא לקַנָּאוּת, יש בעברית קַנַּאי לרעיון, נניח לאלוהים (בהיסטוריה היהודית היתה קבוצה שקראו לה הקנאים), ובמקרה של סופרים קנאה-דבקות-מחויבות טוטאלית לספרות. קנאה לְ ולא קנאה בְּ.

     

    נ.ב: אפשר כמובן לפרש את "קנאת סופרים תרבה חכמה" כאילו מדובר באמירה מסוג "בעל המאה הוא בעל הדעה", כלומר תובנה עממית כזאת, פסיכולוגיסטית, צינית. אבל אז כמובן שצריך להכניס למרכאות את "חכמה", כמו גם את "סופרים".


     

     

     

    נכתב ב-2008

     

     

     

    sheffi39@walla.co.il

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/10/16 15:19:

      גם לשון העברית מבדילה בין קנאה ב- לבין קנאה ל-
      ולעניין הקנאה כמושג כללי או אולי פסיכולוגי מה תגיד לילדך כשיגיד לך אני מקנא בכך וכך? תגיד לו תמחק אותה כי לא צריך אותה ותעלה טעמים? מה שאני רוצה לומר שקנאה היא רגש טבעי שעלינו קודם כל להיות מודעים לו. להכיר בכך שהוא קיים. מה עושים אתו בהמשך, זו כבר מדרגה גבוהה יותר. מדרגה מוסרית חשובה בהחלט הפער בין הרגש לבין המעשה או אי המעשה, האיפוק וההכרה. תודה.

      פרופיל

      י. שפי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין