אז בקשר למה ללינק לכתבה שנשלחה אלי.

http://www.holesinthenet.co.il/holesinthenet-media-story-85599

קודם כל אני מעט אנסה לעדן ואגיד, שאולי במצבים שבהם אדם עובד בעבודה שמבקשת ממנו להתנהל בצורה שיצטרך להרשים את הלקוחות על-מנת למכור את המוצר...אני מוכן מעט להבין שיחפש קיצורי דרך להתנהל עם המציאות שבפרוש מרחיקה אותו מעצמו.
אני מתנגד לגישה של זיוף, של חשיבה על הבמה, על קבלת כפיים, נמצאים במין שיכרות של חוסר הבנת הדברים החשובים באמת – איזה עוול מוסרי צריך לתקן? מי נמצא כעת בצער ואיך נהפך לרגישים יותר?

כואב לי על אותם אנשים שבמקום לנסות לדלות מעצמם עוד צליל נקי של האני העצמי שלהם בעוד חיוך כנה ובחיבוק שמספר הרבה מעבר לכל הציורים הדמיוניים שהחברה מנסה להוליך אותנו בה- אני מדבר הסוכנות הדוגמנות שמספרת לנו שיפה זה מתקבל יותר, אני מדבר על החשיבה שכסף מקנה אושר, שעלמת לחיות (ליהנות) צריך להסתכן (סמים, אלכוהול וכ'ו..) ועוד משפטי ציטוטי פייסבוק דומים.

ישנה תחושה שאיבדנו כיוון. שבמקום לנסות לתת גישה מעט נינוחה, כנה ואמיתית בחרנו בדרך ה"קצרה והריווחית", בחרנו בלהישמע טוב מלהרגיש טוב. בחרנו להתעלם מהרצון לצחוק, לחבק, לחייך, להצטער כי זה ה'טיימינג', כי זה לא מצטייר טוב ליד אנשים, מכוון שלפי חוק מספר איקס באתר שטחי כתוב שזה לא מספיק נראה טוב.

אני באמת מקווה שעוד אחרים יפסיקו עם ההסתכלות הצרה הזאת על המציאות, יעשו את השינוי וינסו במעט להבין שלאדם שמולנו יש הרבה מה להציע מעבר לייצוגיות ולרשמיות. אני בטוח שאנחנו הרבה יותר מזה.