כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    לגור בקופסא

    50 תגובות   יום שני, 8/6/15, 19:41

    ''

    לגור בקופסא 

     

    הכי נוח זה לגור בקופסא (לא חלילה לחסר בית בקרטון, אלא "להיות מרובע"). יש מי שנמצא שם כמעט כל חייו, אחרים יוצאים ממנה, קצת נבהלים וחוזרים – או משנים אורחות חיים מקצה לקצה.

     

    לפעמים אחרי "מהפכים דרמתיים" בחיים קורה שמגלים פתאום שבעצם לא יצאנו ממנה רחוק ולהרבה זמן כפי שהיה נדמה. אולי עיגלנו קצוות של הקופסה שהיו חדים מרוב שהיו מרובעים, אבל עדיין היא נשארה במהותה קופסא, עדיין מבחינות מסוימות אנו בעצם גרים בה, גם אם קשה לנו לראות זאת.

     

    כילדה וכנערה הייתי מסודרת, "ילדה טובה ירושלים", תקועה בקופסא מרובעת שפינותיה מדויקות וחדשות. לא זזתי מה"מותר" ו"מקובל", הכול התנהל בהתאם למוסכמות, כבנות בגילי לא עמידה ללחצים חברתיים ו"מה יגידו", מסיבה פשוטה שלא הייתה אפשרות אחרת, זה היה עולמי.

     

    היה לי אז שיער ארוך כמעט עד הברכיים, אלא שלאחר שראיתי עצמי יום אחד בטלוויזיה, קצת מהצד, יחד עם חברי לכתה אז, לא מצא חן בעיני מה שראיתי. העזתי, ומבחינתי ומעשה נועז לאין כמותו – הסתפרתי !  מה שהיה עבורי שבירת מוסכמות, ויציאה טוטאלית מהקופסה.

    אלא שזמן לא רב אחרי "מהפך אדיר" זה הבנתי שבעצם לא יצאתי ממנה כפי שהיה נדמה לי, ותסרוקת הקארה שלי הייתה מגובה בשינה עם גלגלי שיער בלילה כדי שזה יהיה מסודר ובכיוון הרצוי, בעצם בדיוק כקודם.

     

    כמה שנים אחר כך, חזרתי מטיול בלונדון ושם ראיתי תסרוקת חריגה ומדהימה (במיוחד לזמנים ההם היום זה כבר רגיל).

    זה היה אחד האסימונים הראשונים שנפלו אצלי בחיים, במודעות ל"יציאה מהקופסה" חיצונית ופנימית מהותית.

     

    מאז ועד היום אני הולכת בואריאציות שונות של אותה תסרוקת, שהיום נפוצה וקיבלה פרסום, במיוחד מאז הופעת טל גלבוע ב"אח הגדול", אך לא רק: צד אחד של הראש קצוץ, צד שני ארוך.

     

    העניין הרי אינו רק בסממנים חיצוניים, אלא מהותית בדרך בה רואים את החיים, החשיבה. לומדים להכיר ולכבד גם את עצמך ללא קשר למה שאנשים חושבים או דעת הכלל, ואת זאת למדתי בהמשך.

    נכנסתי עמוק יותר ויותר לפעילות למען בעלי חיים, וכשאמי ראתה אותי מלטפת אצלה בחצר חתולים או בעלי חיים בכלל והראתה אי רצון בולט לא נכנעתי כמו אז כשהייתי ילדה ונכנסתי הביתה, אלא המשכתי לעשות זאת בחיוך.

     

    כשהיום שולחים ריקושטים על ימין ועל שמאל לי, לפעילים בכלל לגבי הסיכוי של מאבקים מסוימים, זה אינו מרפה לא את ידי שלי ולא את ידיו של אף אחד, להיפך הנחישות גוברת. לראייה הפיטום הוצא מחוץ לחוק אחרי מאבק של שנים רבות, וגם חוות מזור נסגרת לאחר מאבק של יותר מ 25 שנה....

     

    ובכל זאת יציאה מקופסה בדומה ל"סנדלר שהולך בלי נעליים", קלה יותר לביצוע באם זה נוגע לדברים שעלינו להשיג או לעשות למען אחרים, מאשר הליכים הנוגעים לך עצמך. הרגלים, דרך חשיבה, שינויים בחיים, כמו אצל כולם, נעשים בקושי עוד יותר גדול מזה. לאט, לפעמים בלי שמרגישים, בדיעבד רואים את השינויים אחרי שנים.

     

    קחו דוגמא נשים מוכות, הן סובלות שנים ארוכות ואינן מסוגלות נפשית לשבור את המעגל והקופסא שהן נתונות בהם, ולצאת לחופש, ולפעמים אפילו מאשימות את עצמן.

    אנשים נשארים בעבודות שאינם אוהבים ולא טוב להן, גם כי לא נוח להם לשנות, והם נרתעים משינויים שמצריכים מהם תעצומות נפש שאין להם.

     

    רבים אוכלים מאכלים דומים בהמשך שנים, תמיד אותו דבר (שכנים שלי), ונרתעים מלטעום דבר שונה לגמרי.

    תתפלאו יש מי שאינם אוהבים חתולים בשל סיבה זו ממש, ופחות מודעים לזה ומנמקים זאת כי החתולים "לא נאמנים" ולא ממושמעים......כלומר חתול הרי לא ניתן לאילוף ועושה מה בראש שלו, אך בהחלט

     

    ה "קופסאות" מגוונות כל כך שקשה לזהותן, הן באות בכל מיני צורות צבעים ומהויות, גלויות, נסתרות, לפעמים מוכנים ורוצים לשנותן, ופעמים אחרות נוח לכל אחד מאתנו עם השגרה, ואנו מסרבים לזנוח אותן, בעצם קצת דומה למשל המערה של אפלטון, לא?!

     

       ''         ''          ''         ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/8/16 23:37:
      מאמר מעניין מאוד
        19/6/15 22:35:

      מאמר פנטסטי והלוואי עוד הרבה כמוך שיצאו מהקופסא.

      העולם שלנו היה נראה אחרת !!

        16/6/15 13:44:

       

      התחלנו בזה ש"פתיחות זה חשוב" גם בהגדרת "יפה" ו "מכוער".  מה זה "בזוי" הוא בחר בדרך מסוימת כדי לשרוד.

       

       

       

      צטט: bonbonyetta 2015-06-15 20:47:10

      צטט: נעם דימנט 2015-06-11 07:23:47

      בכלל פתיחות זה חשוב.

      -

      תודה נעם נכון, זו אכן מילת המפתח לפוסט הזה, פתיחות, בכל דבר ותחום.

      אבל הנה לך טריגר, ואשמח למענך:

      תוצאת תמונה עבור צבוע

      הוא, הצבוע, נחשב לבעל חיים בזוי שנוא ומכוער.

      גם אני חשבתי כך ולא יכולתי לשאת אותו.

      קראתי ספר מחקר ואחרי הנסיעות לאפריקה הגעתי 

      למסקנה שאני אוהבת אותו, ובכלל אני אוהבת את 

      בעלי החיים המכוערים. אך לגביו הסטיגמה הזו

      האם זה לא בדיוק ההיפך מפתיחות מחשבתית?


        15/6/15 21:44:

      צטט: YuditKnoller 2015-06-15 15:42:30

      אוהבת מאד את הראש שלך. כתיבה מצויינת. שוב למדתי משהו חדש. תודה.

       

      -

      תודה רבה יהודית

        15/6/15 21:13:

      צטט: אביבי32 2015-06-15 00:53:47

      צטט: bonbonyetta 2015-06-11 20:18:37

      צטט: אביבי32 2015-06-09 08:52:17

      יש לי מזל, ואני לא חי בקופסאות שבנו הרוסים בשנות ה-50

      במדינות הקומוניסטיות באירופה.

      בטיול לברלין, כאשר עברנו ברכבת על יד גבוב של קופסאות -קבלתי דכאון.

      --

      יאללה שלך אביבי, איך לא הבאת לנו תמונה של הקופסאות הללו....בבקשה?

      תוכל למצוא תמונה אופינית של אותן קופסאות שבנו הרוסים ? אשמח אם תביא. רוצה לראות.

      חיוך

      ========================

      לא מזמן מכרתי דירה בבניין הזה במוסקבה

      ,----------

      וואלה זה מעניין אותי. בנייני מגורים במדינות שונות, איך הם שונים מאשר אצלנו, איך הסביבה שונה.

      מדוע מכרת דירה במוסקווה, אני מבינה שהמגורים שם יקרים מאד. יש לך עוד תמונות של בניינים וארכיטקטורה משם?

      ובכלל מה לך ולמוסקווה למען השם?

       

      הנה בית מגורים שונה גם הוא במוסקווה
      תוצאת תמונה עבור ‪moscow slums‬‏

      מכאן 

        15/6/15 20:57:

      צטט: * חיוש * 2015-06-13 20:46:49

      בונבוניטה יקרה לינשיקה

      עכשיו שאני קוראת אותך

      הירהרתי באותה יציאה מהקופסה הענקית " נישואים כושלים"

      למרות שבזמנו להתגרש   זה היה בושה

      לכולנו יש איזו קופסה או שתיים.....לא? (:

      עד ש"הקופסה " לא לוחצת..... חיים איתה בשלום

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      בזכותך אחשוב....על היציאה מקופסאות לא רצויות....קריצה

      -

      כן, בן אדם צריך קודם כל להבחין איפה אצלו הקופסאות, יש כאלה שבטוחים שאצלם אין קופסאות כל מעגלים וזרימה...

      ''

       

        15/6/15 20:54:

      צטט: פלקונטי 2015-06-11 15:57:37

      לא יותר נוח לגור על המדרכה?

      -

      ומה לגבי כל היפהפיות שיעברו עם נעלי עקב גבוהות וידרכו עליך? והאופניים החשמליות?

      ''

        15/6/15 20:51:

      צטט: באבא יאגה 2015-06-11 13:00:15

      יפה , בונבון. הזכרת לי ספור שכתבתי לפני שנים בשם "שמוליק" - המספרת שנמצאת במסיבה, מבחינה בשמוליק, שסגור בקופסת פרספקס. הנה כמה מלים משם: "פלא ששמתם לב" התנצל שמוליק, "לא נכנסתי," הוסיף, "בעצם, הכניסו אותי. על כל פנים מאז שאני זוכר את עצמי אני בפרספקס. התרגלתי לזה ואני בסדר. ראיתם, נכנס, יושב, מביט, משמיע קול, מתכווץ, ודאי בפרספקס. גם בעבודה. יש לי חברים, אני מתבדח אתם. עושים שמח. הקופסה שקופה. פלא ששמתם לב."

      -

      תשמעי מעניין ומזעזע הסיפור הזה, יש לך לינק למקום כלשהו שאוכל לקרוא את הסיפור במלואו.

      זה ממש כל כך מתאים לכאן, לפוסט. תביאי את הסיפור הזה שלך, אתן לו מקום של כבוד ....

      ''

       

        15/6/15 20:47:

      צטט: נעם דימנט 2015-06-11 07:23:47

      בכלל פתיחות זה חשוב.

      -

      תודה נעם נכון, זו אכן מילת המפתח לפוסט הזה, פתיחות, בכל דבר ותחום.

      אבל הנה לך טריגר, ואשמח למענך:

      תוצאת תמונה עבור צבוע

      הוא, הצבוע, נחשב לבעל חיים בזוי שנוא ומכוער.

      גם אני חשבתי כך ולא יכולתי לשאת אותו.

      קראתי ספר מחקר ואחרי הנסיעות לאפריקה הגעתי 

      למסקנה שאני אוהבת אותו, ובכלל אני אוהבת את 

      בעלי החיים המכוערים. אך לגביו הסטיגמה הזו

      האם זה לא בדיוק ההיפך מפתיחות מחשבתית?


        15/6/15 20:40:

      צטט: אהובהקליין 2015-06-10 22:58:33

      חיוך

      יקירתי.

      יפה כתבת.

      דברייך נותנים חומר למחשבה.

      תבורכי בכול,מכול,כול.

      בברכה

      אהובה.

      --

      תודה רבה אהובה

      ''

        15/6/15 20:38:

      צטט: OsiLoots 2015-06-10 09:41:52

      מעטים האנשים שיוצאים מהקופסה ,אין שום סיכוי שהממשלה ובעלי ההון יתנו לך לצאת מהקופסה .הם דואגים יפה מאוד להשאיר אותנו שם .

      -

      מעטים מאד מאד מאתנו בהחלט מצליחים, וגם לצאת בגדול, אך פעמים רבות שמות אותם הרשויות בבתי משוגעים.....

      ''

        15/6/15 20:35:

      צטט: . ארז . 2015-06-10 07:33:13

       

      קבעון מחשבתי זו בעיה :))

       

      -

      אכן, זו הקופסה הגדולה והחזקה מכולם, משוריינת!  תודה ארז 

      ''

        15/6/15 19:55:

      צטט: rossini 2015-06-10 07:00:38

      הכי טוב בקופסה מוכרת ונוחה.מגניב

      --

       

      ברור, אלא שהרבה פעמים כשאתה בקופסא ורגיל אליה לוקח לך המון המון זמן עד שאתה קולט שלא טוב לך שם רק נוח, די פרדוקס, אבל בהחלט קיים.

      ''

        15/6/15 15:42:
      אוהבת מאד את הראש שלך. כתיבה מצויינת. שוב למדתי משהו חדש. תודה.
        15/6/15 12:42:

      צטט: bonbonyetta 2015-06-15 09:39:16

      צטט: קלועת צמה 2015-06-09 23:31:18

      שיר מתאים. כן, מי שלא הולך, נותר עם הציפור....

      -

      לפעמים הוא אומר לעצמו אחרי שנים תודה לאל שלא עלה לרכבת ונשאר עם הציפור, ולפעמים הוא נותר תוהה מה היה קורה עם היה עולה כי,

      כי קטרים יש מסוגים שונים,

      חלקם צבעוניים ויפים,

      ובפנים כאופל חשוכים,

      אחרים פזיזים מהירים,

      ויש גם שקטים, איטיים ויסודיים,

      העניין שמבחוץ לא רואים....

      '' 

       

      על כך אוכל לומר - כמה טוב שיש לנו זכות בחירה. ואחר כך - כמה טוב שאנו שלמים איתה. ואם לא, שוב יש לנו זכות בחירה, וכך הלאה

        15/6/15 10:24:

      צטט: רותיל'ה 2015-06-10 06:59:05

      כולנו נמצאים בתוך קופסא מלאה ברגשות נעימים או פחות, ולנו ניתנת הזכות לבחירה לבחור לצאת ממנה ? או להשאר במקום הבטוח והמוכר ... לפעמים כדאי לצאת ,לנסות,לחוש...ואז ההחלטה לחזור (או לא) תהיה בתחושת שלמות ...

      -

      ישנם דברים שלעולם לא אותו דבר אחר כך.

      כשיוצאים מקופסה זה דורש מאמץ וכוחות נפש, לא תמיד אפשר לחזור אליה ...

      בחיים כשיוצאים לדרך מסוימת יודעים איך זה בהתחלה, לא מה יהיה בהמשך, זה כל הקטע.... 

      ''

        15/6/15 09:39:

      צטט: קלועת צמה 2015-06-09 23:31:18

      שיר מתאים. כן, מי שלא הולך, נותר עם הציפור....

      -

      לפעמים הוא אומר לעצמו אחרי שנים תודה לאל שלא עלה לרכבת ונשאר עם הציפור, ולפעמים הוא נותר תוהה מה היה קורה עם היה עולה כי,

      כי קטרים יש מסוגים שונים,

      חלקם צבעוניים ויפים,

      ובפנים כאופל חשוכים,

      אחרים פזיזים מהירים,

      ויש גם שקטים, איטיים ויסודיים,

      העניין שמבחוץ לא רואים....

      '' 

        15/6/15 00:53:

      צטט: bonbonyetta 2015-06-11 20:18:37

      צטט: אביבי32 2015-06-09 08:52:17

      יש לי מזל, ואני לא חי בקופסאות שבנו הרוסים בשנות ה-50

      במדינות הקומוניסטיות באירופה.

      בטיול לברלין, כאשר עברנו ברכבת על יד גבוב של קופסאות -קבלתי דכאון.

      --

      יאללה שלך אביבי, איך לא הבאת לנו תמונה של הקופסאות הללו....בבקשה?

      תוכל למצוא תמונה אופינית של אותן קופסאות שבנו הרוסים ? אשמח אם תביא. רוצה לראות.

      חיוך

      ========================

      לא מזמן מכרתי דירה בבניין הזה במוסקבה

      ,

      ''

        14/6/15 19:23:

      צטט: HagitFriedlander 2015-06-09 23:08:26

      תודה בונבוניטה יקרה על ההצצה לקופסא שלך והיציאות שלך...אמרו כמעט הכל מלבד יציאה מהקופסא שלא מבחירה...ואז לגלות חיים שמתנהלים בקופסאות אחרות ולבחור קופסא אחרת או לבחור ללכת רק בשבילים שביניהן...

      --

      בהחלט נכון, הוספת כיוון מחשבה נוסף לפוסט שלי.

      תרשי לי להוסיף תגובתך כמובן עם קרדיט בסוף הפוסט?

       

      עניינית תגובה למה שציינת:

      הרבה פעמים קורים דברים שהם בעצם "יציאה כפויה שלא מרצון מהקופסא", שוד ושבר, זה קשה, "למה זה קורה לי" וכד....ואח"כ במבט קצת לאחור מגלים שזה היה לברכה....

      יכול להיות שבמקרה כזה מתגלגלים לקופסאות אחרות, לקופסאות של אחרים, או בשבילים ביניהם.....הכל עניין של בחירה.

      ''

        14/6/15 19:17:

      צטט: נויאור 2015-06-09 19:22:31

      קופסה קיבעון או איך שניקרא לזה לכל אחד יש את השיגעון שלו.

      -

      כן, די מצ'עמם היה בלי שגעונות פה ושם.  לשון בחוץ

        14/6/15 19:11:

      צטט: המספרית 2015-06-09 18:39:36

      אני לא מכירה אדם שלא חי בקופסה כל שהיא. מחוררת ככל שתהיה...מעט מאוד אנשים אוזרים אומץ ממש לצאת מהקופסה לגמרי.ואלה פורצי הדרך...
      -
      לצאת מהקופסה לגמרי ממש קשה מאד בעולם הזה, חוששתני שרבים ממי שעשו זאת נמצאים בבתי משוגעים.
      את מכירה את החברה ככה שתתן למי שהיה אומץ לעשות זאת לחיות בכבוד? הרי מי שעשה זאת בעצם לפעמים עלול לסכן אותה....את "הסדר" הקיים....

      ''

        14/6/15 19:08:

      צטט: היא ולא אחרת 2015-06-09 13:15:56

      יש ואדם נושא חיים שלמים בקנה הנשימה שלו את שקיבל מסביבתו, כמו אבן ריחיים. אהבתי את שהארת כאן על עצמך, מרגשת מאוד. כדי לצאת ממסגרות להן הורגלנו צריך אומץ. כל שכן לפרוץ חלוציות דרך לאחרים, מבלי לחשוש מהסביב. סיפור קצר, כשהייתי בקיבוץ אמי המאמצת ספרה על שבצעירותה בקיבוץ בנות לא ענדו סיכות לשערן, נחשב כעדות לכך שאינן צנועות ומבית טוב. כל תקופה והקופסא שבה ושכבר נגיע למקום שהכל בסדר ושפשוט מותר להיות. אהבתך ומאבקך לשלום ולכיבוד החיות מרגש אף הוא, אתך לגמרי.

      -

      תודה.

      היית צריכה לראות איך כשהייתי קטנה הייתי מלטפת ומאכילה את החתולים בהחבא בלי שאף אחד יראה ובלי שאמי תרגיש ותקרא לי הביתה.

      אז זה לא היה מקובל. אבל כפי שאת רואה עשיתי זאת all the same, לא כאקט מרדנות, אלא כי לא יכולתי להפסיק.

      אח"כ בשל האיסור הזה זה צמח למשהו הרבה יותר רחב ורציני כמו השקפת חיים. ובעצם, אולי לא רק בגלל זה.

      אבי האהוב ז"ל טען בצחוק שזה לא מהגנים שלו, ואמי אמרה שזה לא משלה, שיש לי גנים עצמאיים.

      ''

        13/6/15 20:46:

      בונבוניטה יקרה לינשיקה

      עכשיו שאני קוראת אותך

      הירהרתי באותה יציאה מהקופסה הענקית " נישואים כושלים"

      למרות שבזמנו להתגרש   זה היה בושה

      לכולנו יש איזו קופסה או שתיים.....לא? (:

      עד ש"הקופסה " לא לוחצת..... חיים איתה בשלום

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      בזכותך אחשוב....על היציאה מקופסאות לא רצויות....קריצה

        11/6/15 20:35:

      צטט: רחלי בן-צור 2015-06-09 11:29:15

      אף דיוגנס יצא מהקופסא וחי בקופסא.

      -

      המשפט שלך לא ברור 

      כוונתך כי אף דיוגנס לא יצא מהקופסא או חי בקופסא?  כי אם כן החסרת כמה מילים, אם הייתה כוונתך שונה אנא הסבירי.

      תודה

        11/6/15 20:27:

      צטט: כתבינו -- מדווח 2015-06-09 10:39:18

      לכל אדם יש את "הקופסא" שלו.

      השאלה הנשאלת כמה "חורים" יש בה

      ומה תדירות ההצצה שלו מהחורים החוצה.

      התוכן שלך הזכיר לי משהו ...

      איך אומרים: העיקר הבריאות והתסרוקת (:

      --

      נו, אז תמשיך את קו המחשבה הזה.

      לפעמים זה גם ההיפך אתה יודע, הבן אדם מחוץ לקופסא וכל הזמן מציץ פנימה מהחורים שלה מה קורה בפנים, ומרוב שהוא מציץ פנימה, הוא שוכח לראות מה לידו בחוץ.

       ''        ''

       

        11/6/15 20:20:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2015-06-09 10:18:54

      איש איש והקיבעונות שלו. אני דווקא גמישה מדי וזה בעוכריי...

      --

      את לא יכולה לדעת. לפעמים נדמה כאילו זה בעוכרייך ואחרי שנים מתברר לך שזה יצא לטוב. והרי זו מה שאת, אין מה לעשות, לא?    קריצה

        11/6/15 20:18:

      צטט: אביבי32 2015-06-09 08:52:17

      יש לי מזל, ואני לא חי בקופסאות שבנו הרוסים בשנות ה-50

      במדינות הקומוניסטיות באירופה.

      בטיול לברלין, כאשר עברנו ברכבת על יד גבוב של קופסאות -קבלתי דכאון.

      --

      יאללה שלך אביבי, איך לא הבאת לנו תמונה של הקופסאות הללו....בבקשה?

      תוכל למצוא תמונה אופינית של אותן קופסאות שבנו הרוסים ? אשמח אם תביא. רוצה לראות.

      חיוך

        11/6/15 20:16:

      צטט: דוקטורלאה 2015-06-08 21:23:35

      החיים בקופסא אינם רק הרגשה אובייקטיבית, של דרי הקופסא. לפעמים הם מתכחשים למציאות זאת, והקופסא היא בעיניים של המתבונן. זה כמובן שיפוט הזולת. הוא יכול להיות אמיתי או שקרי. באשר למשל המערה, הביע אותו כמובן אפלטון, ובכך בקש לאפיין מציאות של בערות. אנשים הנשארים במערה הם חשוכים ואינם זוכים לגלות את מהותה של החוכמה. לסיכום, החיים בקופסא יכולים להיות אמיתיים, והחיים בתוכה , מבינים מה מצבם. מאידך, יכולה החברה, או כל אחד מפרטיה, לסווג את הזולת כחי בקופסא, והמציאות יכולה להיות נכונה לגביו או שקרית.

      -

      בהחלט, הכל יחסי בחיים, גם זה.  לשון בחוץ

        11/6/15 15:57:
      לא יותר נוח לגור על המדרכה?
        11/6/15 13:00:
      יפה , בונבון. הזכרת לי ספור שכתבתי לפני שנים בשם "שמוליק" - המספרת שנמצאת במסיבה, מבחינה בשמוליק, שסגור בקופסת פרספקס. הנה כמה מלים משם: "פלא ששמתם לב" התנצל שמוליק, "לא נכנסתי," הוסיף, "בעצם, הכניסו אותי. על כל פנים מאז שאני זוכר את עצמי אני בפרספקס. התרגלתי לזה ואני בסדר. ראיתם, נכנס, יושב, מביט, משמיע קול, מתכווץ, ודאי בפרספקס. גם בעבודה. יש לי חברים, אני מתבדח אתם. עושים שמח. הקופסה שקופה. פלא ששמתם לב."
        11/6/15 07:23:
      בכלל פתיחות זה חשוב.
        10/6/15 22:58:

      חיוך

      יקירתי.


      יפה כתבת.

      דברייך נותנים חומר למחשבה.

      תבורכי בכול,מכול,כול.


      בברכה

      אהובה.

        10/6/15 09:41:
      מעטים האנשים שיוצאים מהקופסה ,אין שום סיכוי שהממשלה ובעלי ההון יתנו לך לצאת מהקופסה .הם דואגים יפה מאוד להשאיר אותנו שם .
        10/6/15 07:33:

      ''

       

      קבעון מחשבתי זו בעיה :))

       

        10/6/15 07:00:

      הכי טוב בקופסה מוכרת ונוחה.מגניב

        10/6/15 06:59:
      כולנו נמצאים בתוך קופסא מלאה ברגשות נעימים או פחות, ולנו ניתנת הזכות לבחירה לבחור לצאת ממנה ? או להשאר במקום הבטוח והמוכר ... לפעמים כדאי לצאת ,לנסות,לחוש...ואז ההחלטה לחזור (או לא) תהיה בתחושת שלמות ...
        9/6/15 23:31:
      שיר מתאים. כן, מי שלא הולך, נותר עם הציפור....
        9/6/15 23:08:
      תודה בונבוניטה יקרה על ההצצה לקופסא שלך והיציאות שלך...אמרו כמעט הכל מלבד יציאה מהקופסא שלא מבחירה...ואז לגלות חיים שמתנהלים בקופסאות אחרות ולבחור קופסא אחרת או לבחור ללכת רק בשבילים שביניהן...
        9/6/15 22:55:

      צטט: קלועת צמה 2015-06-09 22:16:59

      כל קופסה מעניקה תחושת ביטחון, קרקע יציבה. זה יתרונה, זו גם המלכודת הטמונה בה - הנוחיות של המוכר, הידוע, המקובל. דרוש אומץ (כפי שאת גילית ומגלה) על מנת לצאת מתוכה אל הלא נודע.

      --

      בדיוק כמו בשיר:
      כי לכל אדם קטר,

      הבא מבלי לצפור,

      ומי שלא עולה,

      נשאר עם הציפור"...

       

      ''
       

        9/6/15 22:16:
      כל קופסה מעניקה תחושת ביטחון, קרקע יציבה. זה יתרונה, זו גם המלכודת הטמונה בה - הנוחיות של המוכר, הידוע, המקובל. דרוש אומץ (כפי שאת גילית ומגלה) על מנת לצאת מתוכה אל הלא נודע.
        9/6/15 20:56:

      צטט: flora2001 2015-06-09 20:33:27

      מרגש אותי האומץ שלך לצאת מהקופסה. אני יצאתי מהקופסא כשיזמני את הגירושין בגיל קרוב ל-60 (כשכל ילדיי התחתנו ) . אבל היום יש לי קופסא להיות בה ,מאין ברירה ...או שתמיד יש ? *הקישור שנתת עבור אריסטו ,מוביל ל-"משל המערה של אפלטון" משל המערה של אפלטון

      -

      תודה רבה.

      היתה לי קופסא אחת ענקית, יצאתי ממנה, ראיתי שבעצם לא כל כך, ואז יצאתי שוב. לאחר זמן מה ראיתי שיש לי עוד הרבה קופסאות, לא מכולן יש כוחות נפש לצאת.

      תודה להערתך לגבי הלינק, תוקן.

      ''

        9/6/15 20:33:
      מרגש אותי האומץ שלך לצאת מהקופסה. אני יצאתי מהקופסא כשיזמני את הגירושין בגיל קרוב ל-60 (כשכל ילדיי התחתנו ) . אבל היום יש לי קופסא להיות בה ,מאין ברירה ...או שתמיד יש ? *הקישור שנתת עבור אריסטו ,מוביל ל-"משל המערה של אפלטון" משל המערה של אפלטון
        9/6/15 19:22:
      קופסה קיבעון או איך שניקרא לזה לכל אחד יש את השיגעון שלו.
        9/6/15 18:39:
      אני לא מכירה אדם שלא חי בקופסה כל שהיא. מחוררת ככל שתהיה...מעט מאוד אנשים אוזרים אומץ ממש לצאת מהקופסה לגמרי.ואלה פורצי הדרך...
        9/6/15 13:15:
      יש ואדם נושא חיים שלמים בקנה הנשימה שלו את שקיבל מסביבתו, כמו אבן ריחיים. אהבתי את שהארת כאן על עצמך, מרגשת מאוד. כדי לצאת ממסגרות להן הורגלנו צריך אומץ. כל שכן לפרוץ חלוציות דרך לאחרים, מבלי לחשוש מהסביב. סיפור קצר, כשהייתי בקיבוץ אמי המאמצת ספרה על שבצעירותה בקיבוץ בנות לא ענדו סיכות לשערן, נחשב כעדות לכך שאינן צנועות ומבית טוב. כל תקופה והקופסא שבה ושכבר נגיע למקום שהכל בסדר ושפשוט מותר להיות. אהבתך ומאבקך לשלום ולכיבוד החיות מרגש אף הוא, אתך לגמרי.
        9/6/15 11:29:
      אף דיוגנס יצא מהקופסא וחי בקופסא.

      לכל אדם יש את "הקופסא" שלו.

      השאלה הנשאלת כמה "חורים" יש בה

      ומה תדירות ההצצה שלו מהחורים החוצה.

      התוכן שלך הזכיר לי משהו ...

      איך אומרים: העיקר הבריאות והתסרוקת (:

      איש איש והקיבעונות שלו. אני דווקא גמישה מדי וזה בעוכריי...
        9/6/15 08:52:

      יש לי מזל, ואני לא חי בקופסאות שבנו הרוסים בשנות ה-50

      במדינות הקומוניסטיות באירופה.

      בטיול לברלין, כאשר עברנו ברכבת על יד גבוב של קופסאות -קבלתי דכאון.

        8/6/15 21:23:
      החיים בקופסא אינם רק הרגשה אובייקטיבית, של דרי הקופסא. לפעמים הם מתכחשים למציאות זאת, והקופסא היא בעיניים של המתבונן. זה כמובן שיפוט הזולת. הוא יכול להיות אמיתי או שקרי. באשר למשל המערה, הביע אותו כמובן אפלטון, ובכך בקש לאפיין מציאות של בערות. אנשים הנשארים במערה הם חשוכים ואינם זוכים לגלות את מהותה של החוכמה. לסיכום, החיים בקופסא יכולים להיות אמיתיים, והחיים בתוכה , מבינים מה מצבם. מאידך, יכולה החברה, או כל אחד מפרטיה, לסווג את הזולת כחי בקופסא, והמציאות יכולה להיות נכונה לגביו או שקרית.

      ארכיון

      פרופיל