כותרות TheMarker >
    ';

    ד"ר איתמר כוכבי

    0

    מס הכנסה - דחיית תשלומי המס, החובות שנוצרו לתשלום ופריסתם

    0 תגובות   יום שישי , 12/6/15, 10:35

    מס הכנסה - דחיית תשלומי המס, החובות שנוצרו לתשלום ופריסתם


    ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

     

    הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

    אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס. 

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of  Law, University of Haifa,  

    פריסת תשלום המס

    פריסת תשלום המס הינה חלוקה של תשלום המס למספר תשלומים. לא ניתן להפחית את תשלום המס שנקבע בשומה אם לפי הצהרה של שומה עצמית או אם לפי הסכם שומה או צו, אלא ניתן לדחות את המועד לתשלום המס. המחוקק מאפשר לפקיד השומה או לגובה הראשי לדחות את תשלום המס, זאת כאשר הנישום מתחייב לשלם בסוף תקופת הסדר התשלומים את הסכומים כאשר מתלווה להם הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 4% לשנה (או ריבית בשיעור אחר שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת). לא ניתן להימנע מתשלום הפרשי הצמדה אולם לעיתים (כפי שנקבע בעבר לתשלומים בגין הליכי גילוי מרצון), ניתנה אפשרות להפחתה או לביטול כליל של תשלומי הריבית בלבד. בפסק בג"ץ 653/83 מבע מוציאים לאור בע"מ נ' סגן נציב מס הכנסה נקבע כי ניתן להפחית את חיובי הריבית וההצמדה או לבטלם כליל בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה.

    לאחר שנקבעו השומות האמורות לעיל, ניתן להגיע להסדר פריסת חובות עם מחלקת הגבייה של מס הכנסה. ניתן לבקש לשלם את החוב ב-8 תשלומים באישור מחלקת הגבייה או להגיש בקשה לתשלום החוב לגובה הראשי אשר יכול לקבוע כי המס ישולם ב-24 תשלומים חודשיים עוקבים.

    התיישנות החובות לתשלום למס הכנסה

    מעיון בפקודת מס הכנסה לא קיים סעיף העוסק בהתיישנות חוב המס לתשלום, שבעקבותיו פקיד השומה לא יהיה רשאי לגבות את החוב לתשלום אותו חייב האזרח.

     כאשר לא קיים סעיף התיישנות בפקודה בשל חוב, החוב ישולם על פי הדין הקבוע בחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958. כך נקבע בסעיף 5 לחוק ההתיישנות:

    הזמן להתיישנות

    5.    התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה (להלן – תקופת ההתיישנות) היא –

    (1)   בשאינו מקרקעין – שבע שנים;

    (2)   במקרקעין – חמש-עשרה שנה; ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות קנין לפי פקודת הקרקעות (סידור זכות הקנין) – עשרים וחמש שנה.

    בחודש פברואר 2012 פורסמה הנחייה של היועץ המשפטי לממשלה, בעניין ההליכים והמועדים שעל רשות מנהלית, לרבות רשויות המס, לפעול לפיהם ומתי תחול התיישנות בגביית חובות מס.

    בהתאם להנחיה, גם אם תקופת ההתיישנות לפי הדין האזרחי היא שבע שנים, אין זה סביר שרשות מנהלית, לרבות רשות המסים, תשתהה בפתיחת הליכי גביה מנהליים. נדרש כי כל רשות תפתח בהליכי גביה תוך פרק זמן סביר שהוא קצר מתקופת ההתיישנות האמורה. פרק זמן כאמור, מן הראוי שלא יהיה ארוך משלוש שנים.

     המועד שממנו מתחילים לספור את תקופת השיהוי וההתיישנות הוא המועד שבו רשאית הרשות לפתוח בהליכי גביה. המועד האמור שבו ניתן לומר, שיש למעשה, לחייב "חוב בפיגור", דהיינו, שהמועד לתשלום החוב חלף מבלי שהחוב שולם. מכתב הדרישה הראשון, אשר נשלח בדרך הקבועה בחוק, הוא ההליך הפותח בהליכי הגביה.

    כאשר מדובר בחוב מס, הכוונה היא למועד שבו מוצו הליכי ההשגה או הערעור, הקבועים בחיקוק המס הספציפי, או שהמועד להגשת ההשגה והערעור, אם קבוע כזה, חלף ואלה לא הוגשו. אם החוק לא מאפשר הליך שכזה - הרי שמועד החיוב בתשלום הוא המועד שבו הפך החוב לסופי.

    לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אם רשות המסים לא פעלה לגבות את החוב בתוך שלוש שנים,  ללא הצדק לשיהוי ובתנאים מסוימים, היא תהיה מנועה מלגבות את החוב.

    להלן הסעיפים  בפקודת מס הכנסה העוסקים בתשלום חובות המס או פריסת המס:

    תשלום עם הגשת הדו"ח [63(א)(ב)]

    182. (א) חבר-בני-אדם ישלם בעת שהוא מגיש את הדו"ח לפי סעיף 131, או את הדו"ח המשוער לפי סעיף 133, את סכום המס המגיע ממנו לפי אותו דו"ח.

              (ב)  לגבי נישומים אחרים, למעט יחיד שלפחות 75% מהכנסתו היא הכנסה חייבת לפי סעיף 2 פסקאות (2) או (5), רשאי שר האוצר לקבוע, בצו, כי נישום שעליו חל אותו צו חייב לשלם, בעת שהוא מגיש את הדו"ח לפי סעיף 131 או את הדו"ח המשוער לפי סעיף 133, את סכום המס המגיע ממנו לפי אותו הדו"ח.

     

    תשלום לאחר הודעת שומה [63(ג)]

    183. נמסרה לאדם הודעת שומה לפי סעיף 149, חייב הוא, תוך 15 יום מיום מסירת הודעת השומה, לשלם את יתרת המס המגיעה ממנו לפיה, ואם הגיש השגה לפי סעיף 150 - את יתרת המס שאינה שנויה במחלוקת.

     

    ריבית על דחיית מועדי תשלומים [63(ו)] (תיקון מס' 22) תשל"ה-1975

    186. פקיד השומה רשאי, אם ניתנה לו סיבה מספקת לכך, להאריך את המועדים לתשלום המס, כולו או מקצתו, הנקבעים לפי סימן ב' או את המועדים לתשלום המקדמה, כולה או מקצתה, לפי סימן א', לתקופה שימצא לנכון, ובלבד שהנישום ישלם לתקופת הדחיה הפרשי הצמדה וריבית כאמור, זולת אם קבע בית המשפט אחרת.

     

    סמכות למנהל להקטין ריבית או קנס

    192. המנהל רשאי להקטין את שיעור הריבית או הפרשי הצמדה לריבית לפי הסעיפים 186, 187 ו-190 ואת סכום הקנס לפי סעיפים 188, 190, 190א, 191א ו-191ג או לוותר עליהם לחלוטין, אם הוכח להנחת דעתו כי הפיגור שגרם לחובת התשלום לא נגרם על ידי מעשה או מחדל התלויים ברצונו של הנישום. ורשאי המנהל, על פי שיקול דעתו המוחלט, להקטין או לוותר כאמור אם הוכח להנחת דעתו כי הנישום לא ידע את סכום המס המדוייק המגיע ממנו בטרם הגיש את הדו"ח; ואולם המנהל לא יהא רשאי להקטין את שיעור הריבית או הפרשי הצמדה וריבית לפי סעיפים 186, 187 ו-190 בשל כך בלבד שהנישום שילם את מקדמותיו כדין או שהמס נוכה ממנו כדין, או ששילם את המס המגיע ממנו על פי הדו"ח עם הגשתו.

     

    המועד לתשלום ריבית, הפרשי הצמדה או קנס

    192א. המועד לתשלום ריבית, הפרשי הצמדה וריבית או קנס שחייב בהם נישום על פי פקודה זו הוא תוך שלושים ימים מיום משלוח ההודעה על החיוב בהם.

     

              חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת

    8.  (ג)   לפי בקשת הנישום או יורשיו, יראו את ההכנסות שלהלן, לעניין חישוב סכום המס החל עליהן, כאילו נתקבלו כאמור לצידן:

     (1)   הפרשי שכר או הפרשי קצבה - בשנים שאליהן הם מתייחסים, אך לא יותר משש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו; לעניין זה, "קצבה" – קצבה המשתלמת מכוח הסדר פנסיה תקציבית כהגדרתו בסעיף 9(6ו), וכן קצבה כאמור בפסקאות (2) עד (3א) להגדרה "הכנסה מיגיעה אישית" שבסעיף 1;

    (2)   דמי פדיון חופשה שקיבל עובד - בחלקים שנתיים שווים תוך תקופה שאינה עולה על שש שנות מס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו, אך לא יותר משנות עבודתו;

     (3)   הכנסה מיגיעה אישית כאמור בפסקאות (5) או (6) להגדרתה שבסעיף 1 - בחלקים שנתיים שווים בשנות העבודה שבשלהן משולם המענק או בתקופה שבה נוצרה הזכות לקיצבה, לפי הענין, אך בלא יותר משש שנות המס המסתיימות בשנה שבה נתקבלו המענק או היוון הקיצבה; אולם רשאי המנהל, אם נתבקש על כך, להתיר חלוקה לתקופה אחרת לרבות לשנים הבאות, בתנאים שיקבע, לרבות תשלום מקדמה.

           (ד)  התיר המנהל לפי סעיף זה או לפי סעיף 9א(ד) חלוקתה של הכנסה ומת הנישום, או שהוחל בפירוקה של החברה הנישומה, לפני תום התקופה שקבע המנהל, תיווסף להכנסת הנישום בשנת המס שבה מת, או להכנסת החברה בשנת המס שבה הוחל בפירוקה, כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס; אולם לפי בקשתם של יורשי הנישום, מנהל עזבונו או המוציא לפועל של צוואתו, תחולק כל ההכנסה כולה חלוקה חדשה לתקופת השנים שנסתיימה בשנת המס שבה מת הנישום, או, לפי בקשתם של יורשי הנישום, תיחשב כל ההכנסה העולה לפי אותה חלוקה בחלקן של השנים שלאחר אותה שנת מס כהכנסתם של יורשי הנישום בשנים אלה, לפי שיעור חלקיהם בעזבון הנישום, לאחר שנתנו ערובה להנחת דעתו של המנהל לתשלום המס שיגיע מהם לפי חישוב זה. ובלבד שאם שילם כדין מקדמה על פי סעיף קטן (ג)(3) או סעיף 9א(ד) או אם נוכה מס במקור לפי סעיף 164 - יראו את סכום המקדמה ששולם או סכום המס שנוכה, כאמור, המתייחסים לשנים שלאחר הפטירה, כסכום המס המגיע.

     

    להלן פסקי הדין העוסקים בפריסת המס או תשלום חובות המס

    • בג"ץ 786/83 קיבוץ דליה נ' נציבות מס הכנסה, יב 396 (05.11.1984) – העותר קיבל ארכות להגשת דו"ח שנתי לשנת 1982 ובמרץ 1983 הגיש דין וחשבון משוערך בלבד ושילם מס בהתאם. הדו"ח היה מבוסס  אומדן משום שטרם פורסמו תקנות מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה) (הון עצמי ונכסים מוגנים בקיבוץ), התשמ"ב-1982. בעקבות התקנות העותר הגיש דו"ח מעודכן לשנת מס 1982 ועותר חויב בריבית והפרשי הצמדה בגין תשלום מס שבוצע ב-30.09.82. בסעיף 192 לפקודת מס הכנסה מנויים תנאים להפעלת שיקול דעת של הנציב בנושא ביטול ריבית והפרשי הצמדה. במקרה נדון מתקיימים שני התנאים המקדמיים. אבל, החלטה השלילית של הנציב הייתה בין חלופות להחלטה שהיה רשאי לקבל הנציב – לא מדובר על ענישה אלא על שמירה על הערך הריאלי של הכסף בדיוק כפי שהיו מוסיפים ריבית והצמדה להחזר מס ששולם ביתר. שיקול הנציב היה סביר וענייני ובית משפט לא יתערב בשיקול דעתו.
    • ע"מ (חי') 524-03 זיו דסקלו נ' פקיד שומה חיפה -  המערער מבקש להסתמך על סעיף 185 לפקודה, ולפיו מקנה ההוראה סמכות לביהמ"ש להפחית את החיוב בריבית ובהפרשי הצמדה מיום הגשת הערעור ועד למועד מתן פסק הדין, כאשר המטרה, לטענת המערער היא, לעשות צדק עם נישומים במקרים בהם נצברו חיובי ריבית והפרשי הצמדה בסכומים משמעותיים, מסיבות לגיטימיות.

    במקרה דנן טוען המערער, כי הייתה מחלוקת כנה ואמיתית בנוגע לחבות המס של המערער, בהסתמך על פסק הדין שניתן בפרשת מנו בבית במשפט המחוזי, ובהעדר הלכה מחייבת, לא קמה חבות כזו עד למועד מתן פס"ד מנו בעליון.

    ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע כי נקודת המוצא היא שעל כל נישום לשלם מס במועד שנקבע לתשלומו או בסמוך לו, כך שישולם על בסיס ריאלי, וכל איחור בתשלום המס יביא להוספת תשלום הפרשי הצמדה וריבית על תקופת הפיגור. מטרת הפרשי ההצמדה היא לשמור על הערך הריאלי של המס, ואין לראותם כענישה. הריבית אינה אלא פיצוי של אוצר המדינה על שימוש שעשה הנישום בכסף. לאור עיקרון ההדדיות שצריך שיחול בהקפדה במקרים כגון אלה, הרי שאם מבוצע תשלום מס ביתר, מקבל הנישום החזר בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, כך צריך שיעשה גם במקרים בו משולם המס בחסר.

    סמכות ביהמ"ש, ובהתאמה, גם סמכותו של המשיב להפחית את המס - צריך שתופעל, כחריג, ומ"טעמים מיוחדים שיירשמו".  כדי שנישום יהיה זכאי להפחתה מסוימת משיעור המס הריאלי, צריך אותו אדם להצביע על קיומה של מניעה אובייקטיבית, שאינה בשליטתו והמונעת ממנו ספציפית לשלם את מלוא המס.

    כאשר נישום מצביע על טעמים אובייקטיביים שיכולים לחול על כלל הנישומים, אין באלה כדי להצדיק הפחתה מערך הריאלי של המס המתחייב, אחרת, היה על המחוקק לקבוע שכל הליכי אי השלמה עם שומה, יש בהם להקים טעם לתשלום מס בערכי קרן.

    במקרה דנן שקל המשיב נכונה את כלל השיקולים הנדרשים, אין צורך בהחזרת הנושא לבחינה נוספת ואין אף מקום להתערבותו של בית המשפט.

     

    הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות.

    הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

    ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL

    במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

    מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.                 

     

    מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

     e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      איתמרכוכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין