כתר רימונים

אעטר את ראשך

מכתירה אותך

מלך מחוזות נשמתי השבירה.

זה מכבר ייעדתי עצמי

לשמור אותך מכל צרה,

מלשונות רעות,

מכל משבר ומיטרד.

זמורות ענבים שגידלנו

עוד מהאביב שעבר

נצבעו, זוהרות בירוק,

אחד אחד אאכיל אותך ענבים,

עסיס צונן ומתוק.

האל, האלה. מלאכים ברקיע,

ינתבו אצבעותיי על גופך המשומן,

שבילי בושם תירוש,

סערה של חושים,

יעצרו עבורי את הזמן.

אעשה את הכל,

אהובי הנצחי,

על מנת שתישאר איתי כאן.

אקדש אותך

במיצי תשוקתי,

מלך תאוותי המושלם,

קרן שמש חודרת

בין זמורות הגפנים

תצרוב שמי בעורך לעולם.

רוחות סוערות שבחוץ,

רגשות קינאה אטומה,

לא יוכלו להתקרב אלינו עכשיו,

לנצח זה אני ואתה

ולהט חמה

הצובע אותנו זהב.