כל מתאמנת בהגנה עצמית, לומדת שברכיה מדוייקת למקום רגיש, יכולה להוציא משיווי משקל כל תוקף.
חוק דור לפיזיקה של הפוליטיקה שבניגוד לחוק השלישי של ניוטון על פיו "גוף המפעיל כוח כלשהו על גוף אחד, הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו." בפוליטיקה הנסיון מראה ש: "לכל כוח ניתן למצוא כוח חזק ממנו, והפוך בכיוונו. הבעיה למצוא את הכוח ולרתום אותו לטובתך."
מנסיון זה עובד(*), כן - גם עם חברות האנרגיה. גם מול הלחצים שלהם, לפעמים די ברמז ברור על הנקודה הרגישה, כדי שיספיק להן לשנות מדיניות (דוגמא מהעבר בנספח).
אז מה אני מציע?
לאיים ולקדם הצעת חוק פשוטה. אם חברות הגז לוחצות ומסרבות לפתח את המאגרים בטענה שזה לא כדאי, הרי הן כתרנגולת שדוגרת על משאבי הטבע. אם זה לא כדאי, או רק כלחץ על המדינה, הן מעכבות את הפיתוח במכוון, הצעת חוק הוגנת ביותר תפתור את הבעיה. וקבלן מבצע, המקים את הדירה בהתאם למפרט שקיבל. אפשר להסתכל על חברות הגז היום כאילו הן הבעלים של שדות הגז - מעין קבלן בונה. זה לא חייב להישאר כך:
הגיע הזמן שהח"כ ה"טובים" יגישו הצעת חוק ברוח המתואר לעיל, ונראה מי יילחץ. יש לי כבר נסיון בתרגיל כזה בתחום אחר. הספיקה שאילתא בכנסת להוציא לרעים את החשק... ------------------------------------------- (*) דוגמא לשיתוף פעולה מוצלח בנושאי כלכלה, חברה ואיכות סביבה עם שומרי הסביבה מהחברה להגנת הטבע בהנהגת איריס האן. http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=865&messageid=32905550
די היה בשאילתא בכנסת, שתסביר ל"רעים" שיש דוב ישן במאורתו, שהם לא רוצים להתמודד איתו, ואנחנו יודעים שהוא קיים, ושידעו שאנחנו יודעים… כדי לסגת מתוכניתם.
ב 2003 המשרד לקידום האיטרסים של חברות האנרגיה (או בשם מכובס משרד האנרגיה/התשתיות/וכד' קידם, בשם התחרות וכדי לעזור להורדת מחיר הדלק, הצעה לאשר הקמה של תחנות דלק ללא רשיון אלא בהתר בלבד, כלומר ללא בדיקה ראויה. כמו תוספת פרגולה... כל זאת כדי שאפשר יהיה להקים תחנות דלק רבות שיצרו תחרות מחירים. האינטרס האמיתי היה הפחתת כאב ראש תכנוני וחסכון בהליכי תכנון בשווי עשרות מיליוני שקלים.
'שומרי הסביבה' שהם חלק מ'החברה להגנת הטבע' נלחמו בהצעה זו בגלל הזיהום והסיכון שבה.
אני מנסה לקדם לצורך התחרות בתחום והורדת מחיר הדלק לכולנו, יישום חוק שכבר נחקק ב 1998, ומשרד התשתיות מתחמק מיישומו למרות פניות של הממונה על ההגבלים העסקיים. החוק קבע קישורם של כל הדלקנים כך שתוכל למלא דלק בכל תחנה ללא תלות בסוג הדלקן המותקן ברכבך. אומדן שמרני של הנזק בשל אי יישום החוק הוא מעל חצי מיליארד ש"ח בשנה (ויכול לצמוח לפי 3 מזה...). סכום זה מתחלק כיום בעיקר בין קבוצת המשפחות של בעלי חברות הדלק הגדולות. שהם, אפשר לחשוד, בעלי השפעה חזקה על גורמי השלטון השונים...
אני סיפקתי ל'שומרי הסביבה' את המידע והמסמכים שברשותי בנושא בשרשור גלוי על פני הפורום. הם השתמשו במידע, והפעילו את ח"כ הרב מלכיאור שהגיש שאילתא בנדון.
משרד התשתיות נכנע ונסוג מתוכניתו להקים את התחנות ללא רשיון. השר גם הבטיח ליישם את החוק בנוגע לדלקנים (הוא לא הבטיח לקיים את הבטחתו...).
האם ביטול התוכנית נועד כדי להוריד את 'שומרי הסביבה' מהדלקנים או בגלל לחצים אחרים? עד כמה השפיע המידע שסופק על ידי לביטול ההחלטה, זאת לא נדע, כי כל הודאה בכך תהיה הודאה בקשר שבין הון ושלטון...
חשוב לשים לב שזו דוגמא קלאסית שבה שיקולי כלכלה, איכות סביבה וצדק חברתי יכולים להתלכד יחד לשיתוף פעולה כנגד קשר הון-שלטון-עיתון-ריקבון
אגב, הנזק הנמשך למדינה ולאזרחיה נאמד במיליארדי שקלים בשנה. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה