דרכים לחשוב אחרת על סליחה
לכל רגע בחיים יש מטרה, והשביל שבו אנו הולכים יוביל אותנו למחוז חפצנו אם רק נדע כיצד לראות את הטוב שברע. לכן חשוב להגיד תודה גם על הדברים שנראים לנו רעים, משום שבסופו של דבר רק מהם אנו לומדים וצומחים. קראו את המצגת הבאה וזכרו שגם לכם יש על מה לומר תודה. 
יעניין אותך גם:
פעמים רבות בחיים אנחנו מרגישים שכבר אין לנו כוח להילחם על הדברים החשובים לנו, שאיבדנו את האמונה שלנו או את היכולת לאהוב... בדיוק ברגעים כאלה חשוב להיזכר בסיפור המקסים הזה שמעביר מסר עוצמתי ומרגש שכדאי תמיד לשמור בליבינו. קראו את סיפור 4 הנרות ותמיד זיכרו שגם שהמצב קשה, הוא תמיד יכול להשתנות. המצגת מלווה במוזיקה - מומלץ להדליק רמקולים. http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=32593&source=viral_box 
יעניין אותך גם:
 מקור: צופית א.
מארק טוויין אמר פעם, "כעס הוא חומצה היכולה לעשות יותר נזק לכלי בו היא מוחזקת, מאשר לכל דבר אחר עליו היא נשפכת", ואכן הכעס הוא עונש שאנו נותנים לעצמנו. לצערנו קשה לשלוט עליו, משום שהכעס הוא כמו הר געש שיכול להתפרץ בכל רגע. הוא אוחז בנו בשנייה אחת של חוסר תשומת לב ומשתלט עלינו עד שאנו מתמסרים אליו, ואז כבר נהיה מאוחר מדי. אולם אם תכירו את השיטות והטיפים הבאים להתמודדות עם הכעס, תוכלו לעזור לעצמכם וגם לילדיכם להבין את הרגש הזה יותר ולגלות דרכים לשליטה עליו. שלבו את הרעיונות האלה בחייכם ותגלו במהרה עד כמה רגועים אתם יכולים להיות, וכמה שליטה יש לכם ברגש השלילי ביותר שבחיינו.  1. השתמשו בשיטת תיפוף האצבעותשיטת תיפוף האצבעות היא שיטת שחרור רגשי, שזו דרך טיפולית משלימה שפותחה בשנות ה-80 על פי הסתמכות על אזכורים ברפואה הסינית ל"שחרור זרימת האנרגיה בגוף". כלי הריפוי הזה עוזר להפחית תגובות לרגשות חזקים ולנהל את החיים ברוגע ובנינוחות. התהליך המקורי כולל תיפוף שגרתי באצבעות בזמן אמירת מנטרה מסוימת, אך הגרסה הפשוטה של השיטה הזו יעילה לא פחות, ויכולה לעבוד אפילו על ילדים אם תדריכו אותם להשתמש בה. בכל פעם שאתם מרגישים לחץ רגשי, תופפו עם האצבע והאמה על עצם הבריח עד שתרגישו רגועים יותר. אם תעשו זאת ברגע שהעצבים מתחילים ותאטו את הקצב לאט לאט, תגלו שאתם נרגעים במהירות ובאופן מפתיע. אתם לא חייבים לעשות זאת מול אנשים אחרים אם אינכם רוצים. תוכלו פשוט ללכת לחדר אחר בו תוכלו להתבודד לכמה דקות קצרות ולטפל בעצמכם בשיטת השחרור הרגשי. 2. רכזו את כל העצבים בטבורכולנו חושבים על הלב כמרכז הגוף, אך למעשה מרכז הגוף נמצא בטבור, ואליו אתם יכולים לרכז את כל מחשבותיכם במקום להוציא אותם על האדם שמולכם. גם את השיטה הזו ניתן ללמד ילדים והיא עובדת מצוין. כל מה שעליכם לעשות זה לכווץ את השרירים שבבטן ולנסות להצמיד את הטבור לעמוד השדרה. אם עשיתם יוגה או פילאטיס בעבר, אתם כבר מכירים את התנועה הזו. התרגיל הזה מרגיע ומעצים, הוא מספק תחושה חזקה של שליטה והסיכויים לכך שתתפרצו בזעם ירדו באופן משמעותי. מומלץ לעצום את העיניים כשמשתמשים בשיטה הזו, משום שכשפותחים אותן בחזרה ניתן להרגיש את הרגיעה והשליטה באופן מודע וברור. 3. צרו לעצמכם תהליך קבוע להתמודדות עם כעסרובנו יודעים מה הגורמים שמכעיסים אותנו, ואם יש מצבים ספציפיים שאתם כבר יכולים לנחש כי תיכנעו בהם לעצבים שלכם, מומלץ שתצרו לעצמכם תהליך להתמודדות עם הכעס באופן ייעודי לסיטואציה. אם למשל אתם יודעים שאתם מגיבים בכעס כאשר מישהו אחר צועק עליכם, תוכלו להרגיל את עצמכם להסביר את רגשותיכם או את ההתנהגות שלכם ברוגע מבלי ליצור תגובה רגשית אם תגידו משהו בסגנון "כשאתה צועק עלי אתה פוגע בי ממש" או "כשאתה מתנהג בצורה כזו זה ממש מכעיס אותי". תוכלו אפילו להגיד זאת בלב ולעצמכם, משום שהדבר החשוב שהוא שתזהו את בעיית הכעס שלכם ואת הרגשות שצצים בכם. אם תזהו את הרגש ברגע שהוא נוצר, תעזרו לעצמכם לשלוט עליו ולמנוע מצבים שיחמירו אם תיכנעו לו.  4. למדו כיצד לשחררהכעס מצטבר כשאנחנו מתוסכלים, אך אם לוקחים צעד אחד אחורה ומחכים 5 דקות, לרוב אנו מבינים עד כמה שלהתעצבן על המצב זה מגוחך – לא תמיד, אבל לעתים קרובות מאוד. לפני שאתם מתפוצצים על כל העולם, חכו רגע ובדקו האם קיים משהו שעשוי להיראות מטופש ומצחיק בדבר שמעצבן אתכם. אני למשל השתתפתי פעם בישיבה שנערכה בשעה מוקדמת מאוד בבוקר, שעסקה בביטול השעות הנוספות שבהן נאלצנו אני ועמיתי לעבודה להישאר במשרד. העובדה שציפו מאתנו להקדיש שעות נוספות בבוקר לשיחה על ביטול שעות נוספות אמנם עצבנה אותי תחילה, אך כשהבנתי את החלק המשעשע שבה יכולתי להתבדח עם חברי לעבודה במקום לדבר על כמה שזה מרתיח. 5. התאמנו על הירגעות באופן יומיומיאנחנו חווים כעס ותסכול כמעט באופן יומיומי, וככל שאנחנו מתנסים ברגשות האלה יותר, כך אנחנו הופכים אותם לחלק שגרתי בחיינו שמכתיב את פעולותינו. כשאתם מתחייבים להתאמן על רוגע באופן יומיומי, אתם סותרים את אותם רגשות כעס ותסכול, ומשלבים בחייכם אלמנטים חיוביים במקום שליליים. זה לא קשה ולא מצריך מכם מאמץ מיוחד כל כך. כל מה שעליכם לעשות זה לשלב את הרוגע בחייכם בתדירות גבוהה יותר מאשר את הכעס. תוכלו לבלות כמה רגעים קטנים בכל יום בעשיית דבר מה שמרגיע אתכם בידיעה שאתם עושים פעילות מרגיעה. אם אתם רוצים להיות פדנטים יותר, ספרו את כל הפעמים שבהם התעצבנתם ביום ודאגו שביום למחרת תעשו את אותו מספר של דברים מרגיעים. אם תעשו זאת אפילו חודש אחד, כבר תרגישו בשינוי שנוצר. 6. צאו מחדר הוויכוחיש מערכון של מונטי פייטון, בו מייקל פיילין משלם עבור וויכוח בחדר הוויכוחים. לעתים קרובות אנו עושים את אותו הדבר, אמנם במקום להשתמש בכסף, אנו מבקשים וויכוח על ידי ניסיונות לדחוף את דעותינו בראשם של אנשים שלא רוצים לשמוע אותן. בכל פעם שאתם מרגישים שאתם עומדים להיכנס ל"חדר הוויכוח" הזה, שאלו את עצמכם האם זה שווה את זה. כשאבי היה רוטן ומתלונן על דבר מה שעשיתי כשהייתי ילד, הייתי לרוב משחרר ומוותר על הוויכוח המיותר משום שלא רציתי להיכנס איתו לחדר הוויכוחים הזה. ידעתי שלאחר הוויכוח היינו יוצאים שנינו עם יותר עצבים מאשר היו לנו כשנכנסנו. זהו את המצבים האלה והימנעו מהם, משום שבדרך כלל לא יוצא מהם שום דבר טוב כל עוד הצד השני אינו מעוניין לשמוע את דבריכם. תוכלו לחזור ולדון על הנושא לאחר מעט זמן, כשכבר נרגעו כל הצדדים.  Ferran Jordà 7. חפשו משענתאם אתם מרגישים שאתם עומדים לאבד שליטה על הכעס, יתכן שאתם פשוט צריכים תמיכה, וזה עובד גם מבלי לבקש אותה מאדם אחר. השענו על עץ או קיר, או שבו על הרצפה. התחברות לאדמה או כל מגע אחר שתומך בגופכם באופן פיזי עוזר לכם להרגיש פיזית ורגשית נתמכים, רגועים ויציבים. זוהי אסטרטגיה שעוזרת להתנתק מרגשות חזקים ומעניקה לכם שליטה על רגשותיכם. תוכלו להפוך את המנהג הזה לשגרתי יותר אם תשמרו אבן קטנה בכיסכם ותמששו אותה בכל פעם שאתם מרגישים שאתם בסערת רגשות. הרגישו את המרקם של האבן, הבחינו בטמפרטורה שלה, בחנו את משקלה. הפעולות האלה עוזרות לכם להתמקד במציאות הפיזית ולייצב את הרגשות שלכם.
יעניין אותך גם:8. היו סקרנייםאחד הדברים שמקפיצים את הכעס שלנו לרמות מוגזמות זה ריבים וצעקות, אשר פעמים רבות נובעים בסך הכול מאי הבנות. אם אתם מרגישים שאתם אנשים שנוטים להתעצבן ולבסוף מבינים שפשוט לא הבנתם טוב את האדם השני, הפכו את הכעס שלכם לסקרנות. התעניינו בנקודת המבט של האדם שמולכם ונסו להבין אותו יותר. שאלו שאלות עד שתבינו באופן מושלם את הדרך שבה הוא רואה את הדברים. ברגע שתעשו זאת תוכלו גם למצוא פתרון לבעיה שיתאים לשניכם בקלות רבה יותר. השיטה הזו חשובה במיוחד כשאנו מתעצבנים על ילדינו, אשר גם אם נדמה כאילו שהם מנסים לעצבן אותנו בכוונה, בדרך כלל מתחת למילים ולפעולות שלהם מסתתרות בעיות שנוכל לפתור אם רק נדבר איתם וננסה להבין אותם במקום להיכנע לעצבים שלנו. 9. חפשו את הרגש שמסתתר מתחת לכעסכעס הוא לרוב רגש שניוני שמסתיר את הרגשות האמתיים שנמצאים תחתיו. בפעם הבאה שאתם מרגישים שהכעס עולה בכם, הסתכלו פנימה וחפשו את מה שהוא מנסה להסתיר עמוק בתוככם. אם אתם מצליחים לחשוף את הרגש המוסתר, תוכלו להתמודד עם הסיבה האמתית לתגובה הרגשית שלכם. חשבו על הפעם האחרונה שמישהו חתך אתכם בכביש. באותו הרגע עבר בכם כנראה פחד שהפך במהירות לתסכול וטינה. חשבו על הפעם ההיא שאיחרתם לפגישה או אירוע בגלל מישהו אחר שעיכב אתכם. מתחת לכעס אולי הרגשתם מאוכזבים מעצמכם על כך שלא תכננתם טוב יותר את היום שלכם, גרמתם למישהו אחר לחכות או שאתם פשוט מפחדים מההשפעות שיתלוו לאיחורכם. כך או כך, הכעס הוא לא הרגש שבו כדאי לכם להשקיע את כל האנרגיה שלכם כדי לפתור בעיות.  האמת על הכעסכעס הוא רגש חזק ועוצמתי שמשתלט בקלות על כל רגש אחר. כשלומדים כיצד "לשים עליו רצועה", ניתן להשיג באמצעותו דברים נפלאים. אפשר להשתמש בו כדי להילחם באי צדק, לחזק את הביטחון העצמי או לשפר את הריכוז, אך מצד שני אם אין לכם שליטה עליו כלל, הוא גם יכול להרוס מערכות יחסים ומוניטין, ולהפוך אותנו לנאהבים פחות. הכעס מסתיר את הרגשות האמתיים שלנו מאחורי מסכה שאנו עוטים על עצמנו, וחיים מאושרים לא יכולים להגיע למי שמסתתר מאחורי מסכה. עדיף שהיה לכם האומץ לעמוד מול העולם והבעיות שלכם; לגלות מה באמת נמצא מתחת לכעס ולעקור את הבעיה מהשורש. בפעם הבאה שאתם מרגישים שהכעס עולה בכם, אתם יכולים להתחבא מאחוריו או להתמודד מול הבעיה שהוא מנסה להסתיר מכם. במה תבחרו? כל מי שהרגיש את התחושה המתמשכת של טינה, כעס או שנאה של ממש כלפי מי שפגע בנו יודע שהיכולת להשתחרר ממנה היא הקלה עצומה. קל לומר, אבל קשה מאוד לעשות. אנחנו מרגישים שזה לא יהיה הוגן לסלוח לאדם כזה; שלפעמים הטינה והכעס הם הנשק היחיד שלנו שבעזרתו אנחנו יכולים להגיב על הפגיעה. כדי לסלוח בצורה שתשחרר אותנו מהעול, אנחנו צריכים לחשוב על סליחה בדרך אחרת. הנה 10 נקודות למחשבה:  Milton Correa 1. סליחה איננה הסרת אחריות מהפוגעזה אולי הדבר שהכי קשה לנו להבין בכל הנוגע לסליחה. פירושה של סליחה איננו להפחית בחומרת הפגיעה, אלא לשחרר את עצמנו מהעיסוק בה. כאשר אתם מספרים לפוגע איך הוא פגע בכם ואחר כך סולחים לו, אתם מחזירים את השליטה לידיכם: אתם מכירים בעוול שנגרם לכם, מבהירים לפוגע איך מעשיו השפיעו עליכם ואז יכולים להחליט לסלוח (בפניו או בלב) כדי להניח את העניין בצד סופסוף. 2. סליחה אינה חייבת לכלול פיוסזה שאתם סולחים למישהו, לאו דווקא אומר שהוא מוזמן חזרה אל תוך חייכם. זה שאני מחליטה לסלוח לאדם מסוים משום שאני מכירה במגבלות שלו, לא אומר שאני רוצה להמשיך ולהתמודד איתן. יש הרבה כוח ביכולת לומר לעצמנו באופן שקט והחלטי - ולא מתוך זעם - שאנחנו בוחרים לסלוח לאדם על העוול שעשה לנו אך עם זאת הוא סיים את תפקידו בחיינו. אפשרות כזאת יכולה לספק לכם הקלה כפולה. 3. תזכורת: רוב האנשים פועלים כמיטב יכולתם וללא כוונת זדוןלאנשים שונים רמה משתנה של מודעות לגבי מה שמניע אותם, ופעמים רבות הם פוגעים באחרים מתוך פחד או מצוקות שאיננו מבינים או אפילו מודעים להם. כמובן שיכול לקרות שמישהו פגע בנו בכוונה מלאה, אבל עם יד על הלב, כשאתם חושבים על מי שפגע בכם - האם נראה לכם שזה המקרה? רוב הסיכויים שלא. האם זה אומר שהוא היה חייב לפעול כך? בוודאי שלא. כאמור, הוא עדיין נושא באחריות למעשה, אבל יש משהו בהבנה שאנשים (כן, גם אנחנו) יכולים לפגוע מתוך ניסיון להגן על עצמם כדי להבין זאת לגבי מי שפגע בנו ולהפסיק לראות את עצמנו כקורבן חסר שליטה.  Ben Sutherland 4. הפגיעה שאתם מרגישים היום נובעת מההווה ולא מהעברחשוב לזכור: אם אתם עדיין כואבים את הפגיעה שקרתה מלפני שנתיים, למשל, אתם כבר לא כואבים את ההשלכות שהיו לה באותה עת, אלא את חוסר היכולת לסגור מעגל עם אותו אדם. למעט במקרים חריגים, הפגיעה שחוויתם לא הצליחה להסיט את חייהם ממסלולם או לפגוע בהם בצורה משמעותית. 5. סליחה היא התאמת ציפיותכאשר אנחנו נוטרים טינה ולא סולחים, אנחנו בעצם עדיין אוצרים בתוכנו ציפיות מסוימות מהאדם שפגע בנו. לפעמים, כדי לסלוח, עלינו "לשחרר" את הציפייה הזאת ולהבין שאותו אדם מוגבל במה שהוא יכול להעניק לנו בתחומים מסוימים. למה? בסופו של דבר, זה לא ממש משנה אם הסיבה היא סביבתית או מולדת; תוצאה של נסיבות חייו או הבחירות שעשה בחיים. המסקנה היא שעלינו להבין כי סליחה פירושה לשנות את הציפיות שלנו ממנו מעתה והלאה. 6. הנקמה המתוקה ביותר היא חיים טוביםהסליחה מאפשרת לכם להתפנות למה שחשוב באמת: לשפר את חייכם באופן מירבי. בין אם מדובר במציאת בן/בת זוג, מציאת עבודה טובה או שיפור תנאי המגורים שלכם: היתקעות בעוול שעשו לכם גורמת לכם להרגיש כי אתם לא יכולים להתקדם הלאה עד שלא תקבלו את הפיצוי עליו. אבל זוהי האירוניה של החיים: הפיצוי יגיע, אולי מאותו אדם שפגע בכם ואולי מאדם אחר, רק כשתפסיקו לעסוק בו.  *vlad* יעניין אותך גם:7. סליחה מאפשרת להיות הסופרים של סיפור חייכםכולנו מספרים לעצמנו ולקרובים אלינו את סיפור חיינו. אנחנו בוחרים מה להדגיש ומה להשמיט; מה יתפוס עמודים שלמים ומה יוזכר במשפט אחד, אם בכלל. אם תחשבו על חייכם בצורה כזאת, תבינו שיש לכם יותר שליטה עליהם ממה שחשבתם, גם אם יש נסיבות שאינן תלויות בכם כלל. סליחה היא אחת הדרכים לסמן לעצמנו שנגמרה תקופה אחת ומתחילה אחרת, כזאת שבה נמלא את הדף בסיפורים טובים יותר, או במילים אחרות: להחזיר את השליטה אלינו. 8. טינה וכעס מתמשכים מרעילים אותנוכולנו פנטזנו על תסריט שבו הפוגע שלנו מתחנן לסליחתנו, מקבל את עונשו וחי בחרטה מתמדת על הפגיעה שפגע בנו. הפנטוזים האלה, נורמליים ככל שיהיו, מתפתחים פעמים רבות למחשבות אובססיביות. אם אותו אדם עדיין בחיינו באופן כלשהו, כל מפגש איתו או אזכור שלו עלול לעורר את מחשבות אלה מחדש, אם נראה שחייו מתנהלים כרגיל. סליחה מאפשרת לנו להשתחרר מהמשא שמכביד עלינו. 9. סליחה מאפשרת לנו להסתכל על כל אדם בחיינו כאל מורהגם אם אתם לא מאמינים שלכל מה שקורה בחיינו יש סיבה, זה לא אומר שאם כבר קרה משהו אתם לא יכולים להתייחס אליו כאל שיעור שלמדתם. אולי לא ביקשתם אותו ולא ייחלתם אליו, אבל קיבלתם אותו, ועכשיו אתם יכולים להשתמש בו. זוהי הזדמנות לברר, מעבר לרגשות כלפי הפוגע, את הערכים והציפיות שלכם באופן כללי ואת המסקנות המעשיות שאפשר להסיק מהסיפור. ערכו רשימה של דברים שלמדתם ונסחו אותה באופן חיובי (לדוגמא: אל תכתבו "למדתי שאסור לסמוך על בן משפחה כשזה נוגע לעסקים" אלא "למדתי שמעתה והלאה אעדיף תמיד לערב בעסקיי מישהו מחוץ למשפחה"). קראו את הרשימה. עכשיו אתם מוכנים לומר בדמיונכם לפוגע: "תודה על השיעור", וגם להתכוון לזה. 10. הבשורה החשובה ביותר לגבי סליחה: אתם לא צריכים את האדם השני כדי לסלוח"יפה", אתם אומרים, "אני באמת אשמח להשתחרר מהכעס והטינה המתמשכים, אבל אני עדיין לא רוצה לתת למי שפגע בי את ה"פרס" הזה". אבל זה העניין - שהסליחה היא לא עבור אותו אדם דווקא אלא קודם כל עבורכם, ובשביל זה אתם לא צריכים אותו. אתם אפילו לא צריכים שהוא יהיה נוכח בחייכם. אתם יכולים להחליט שאתם משחררים את העיסוק בפגיעה ההיא ללא קשר לאדם ההוא, כדי שתוכלו להתקדם הלאה.  השורה התחתונה: איך עושים את זה?הנה תרגיל שמומלץ לנסות: פנו לעצמכם לפחות 10 דקות ונסו "להיכנס לראש" של האדם ההוא. דמיינו שאתם הוא, עומד למשפט בפניכם. דמיינו אותו מסביר את עצמו ומגן על עצמו בכנות מוחלטת. מה הוא אומר? למה הוא פגע בכם? מה הוא חושב על כך? באילו חולשות ובאילו פחדים שלו הוא מודה? זה אולי נשמע מקומם לתת לו לעשות זאת בדמיונכם כשהוא אף פעם לא עשה זאת במציאות, אבל כאמור - המטרה היא לעזור לעצמנו לשים את האדם הזה בפרופורציות ולא לתת לו משקל כל כך משמעותי בחיינו הרגשיים. אחרי שנתתם לו לומר את דברו בדמיונכם, אתם מסוגלים להבין את המגבלות שלו, להחליט שאתם מנמיכים ממנו ציפיות או מוציאים אותו לגמרי מחייכם, והעיקר - להניח בצד את הכעס והטינה ולהמשיך הלאה. |