והלילה,זורם עם מחוגיו אל השקט הגדול,מנסה למצוא תהפוכה של זמן,כמו לפסוח לעולם חדש בו אלקט את שברי רגעיי מתוך המציאות שכבר לא חביבה אליי.
וכוכבי שמים,דועכים מראיתם,במסך ערפל דמעותיי כמו מצאו את נתיב הבריחה לשליטת עצבות בלתי מובנת.
מה רבו התיקוות למצאני בתשובת יומי לפורר רגשות הכאב,
מה רבו קשי מאכלת ליבי לטעון דמעותיי ברגשות אהבה..
והזמן שחולף קודר בתוכי נהמות געגוע,לבקש חלומי להגשמה מלאה.
מסך ערפל
שוקד מדעתי,
חלופת געגוע
לאהבה גדולה.