עיקר הפרשה: המרד של קורח נגד משה ואהרון.

 
מספר פעמים במהלך נדודיהם במדבר קוראים בני ישראל תיגר על הנהגת היחיד של משה.
בפרשה הנוכחית זהו קורח, בנו של יצהר-- בן דוד מדרגה ראשונה של משה -- שמוביל את המרד. בעלי הברית שלו הם דתן ואבירם ואון, כולם משבט ראובן, ועמם מאתיים וחמישים נשיאים.

 
הקבוצה כולה מתקהלת בפני משה ואהרון ואומרת: "רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'".

קורח היה איש רוחני וגם עשיר מאד ומצליח.

נשאלת השאלה איך יתכן שאדם כזה התריס נגד משה וסיכן את כל מה שהיה לו?
קורח ניסה לקחת דבר שלא היה שייך לו, הטא פגע ברגשות הזולת, ולכן הוא הפסיד הכל.
משה ידוע בצניעותו, וקורח מאשים אותו ואת אהרון בהתנשאות.

כאן מתאים הפסוק: "הפוסל במומו פוסל".

קורח ובני עדתו נענשו ומתו לאחר שנבלעו באדמה יחד עם כל רכושם.

הם למעשה נענשו "מידה כנגד מידה" משום שהאדמה מסמלת רצון שמושך ולוקח.

הם גם דיברו לשון הרע בפיהם ולכן הארץ פתחה את פיה.
לומדים מפרשה זו שני סוגי מחלוקת.

בפרקי אבות כתוב: "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים".
מחלוקת לשם שמים היא של בית הלל.

מחלוקת שאינה לשם שמים היא של קורח ועדתו.

תחריט - קרח ועדתו נבלעים באדמה,

http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2015/06/blog-post_76.html

שבת מבורכת