כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    נחנך רחוב אורי בן ארי בירושלים

    0 תגובות   יום שישי , 19/6/15, 07:59

    ''

    ראש העיר ניר ברקת,חברת מועצת העיר יעל ענתבי ובני משפחת  אורי בן ארי מסירים הלוט משלט הרחוב החדש [צילום:באדיבות יעל ענתבי]

    נחנך רחוב אורי בן ארי בירושלים

     

    מאת: אלי אלון


    בשכונת פסגת זאב בירושלים נחנך היום (18.6.15) אחר הצהרים  בטקס חגיגי רחוב על שמו של תת אלוף אורי בן ארי שלחם על ירושלים כמפקד בפלמ"ח -"הראל" בתש"ח ובמלחמת ששת הימים תחילה דחתה ועדת השמות העירונית את הבקשה שהוגשה לה לקריאת שם רחוב בעיר על שם אורי בן ארי בנימוק של "העדר זיקה יחודית לירושלים" ,אולם בעקבות מחאות וביקורת   על ההחלטה התקיימו בוועדת השמות העירונית ואצל ראש עירית ירושלים ניר ברקת   דיונים נוספים בנושא והוחלט  לבסוף  לאשר קריאת שם רחוב בירושלים על שם אורי בן ארי.


    ''

      בצילום מימין לשמאל :ראש העיר ניר ברקת,,מילכה בן ארי אלמנתו של אורי בן ארי ,יעל ענתבי  חברת מועצת העיר [צילום:באדיבות יעל ענתבי]

     

    בטקס חנוכת הרחוב נשאו דברים ראש העיר ירושלים ניר ברקת,יעל ענתבי  חברת מועצת העיר, אל"מ צביקה דהב פקודו של בן ארי ,מילכה בן ארי רעייתו של אורי בן ארי ,,אודי רמבה -יו"ר מינהל פסגת זאב, בקהל היו חבריו לנשק של אורי בן ארי מחטיבות הראל פלמ"ח- מלחמת העצמאות הראל -ששת הימים,מפקדי חטיבת השריון,ובני משפחה.


     דברי ראש העיר  ניר ברקת: "אורי הוא ביטוי  מופלא של  סיפור התקומה והגבורה של עם ישראל" 

     

    "אנו נפגשים כאן היום, בשכונת פסגת זאב בירושלים, כדי להוקיר ולהנציח את זכרו של אורי בן ארי, עליו השלום - לוחם ומפקד בפלמ"ח ובצה"ל, "מלך הפורצים" וסמל לגבורת השריונרים, הלוחם האמיץ במערכה על ירושלים - במלחמת השחרור ובמלחמת ששת הימים.

    אורי בן ארי היה סַפְרַא וְסַייִפַא - חולם ולוחם, איש חזון ואיש מעש. כל מי שלחם לצידו של אורי, מימיו כמפקד פלוגה א' בגדוד הרביעי של חטיבת ,הראל" - דרך מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ויום כיפור - העיד על לוחם ערכי וקר רוח; אישיות מרשימה וסוחפת; אדם שהמנהיגות זרמה בעורקיו.

    מרגש לראות כאן היום רעים וחברים לנשק - אתם שלחמתם והייתם לצידו של אורי מימי הפלמ"ח ועד היום.

    הרעות הזו, שכמאמר השיר "לא תיתן את לבנו לשכוח" - נמצאת בלב החוסן הלאומי של מדינת ישראל ובלב זהות שלנו - של החברה הישראלית כולה.

    אתם, לוחמי חטיבת "הראל", מתקופת הפלמ"ח ומששת הימים - שהסתערתם למול אויבינו במערכה על ירושלים, שלחמתם בעוז ובאומץ על שערי ציון - אתם מהווים, מאז ועד היום, דוגמה ומופת לכולנו: ללוחמי צה"ל ומפקדיו, לנוער הנפלא שעומד כעת בפני גיוסו לצה"ל, לנבחרי ציבור, ועבורי באופן אישי - לוחם ומפקד בעברי, וראש העיר ירושלים.

    היום כתמיד אנו מוקירים אתכם, ובעצם קריאת שם הרחוב על שמו של אורי בן ארי, מביעים הוקרה לכל דור לוחמים המופלא הזה, שבדמו ובגבורתו שחרר את ירושלים.

    בני המשפחה היקרים,

    אורי שלכם, במסלול חייו, הביא לידי ביטוי באופן מופלא את סיפור התקומה והגבורה של עם ישראל כולו. מאז ילדותו בברלין, בימי עלייתו של המשטר הנאצי, דרך העלייה ארצה ב"עליית הנוער", ערב מלחמת העולם השנייה וזוועות השואה, שבהן איבד את מרבית קרוביו ואהוביו שנותרו מאחור, ועד למורשת הקרב המופלאה ולחיים החדשים שבנה כאן בארץ ישראל. היום כתמיד, אני בטוח שאתם גאים בו ומתגעגעים אליו - וכולנו כאן היום חולקים לו כבוד ומוקירים את זכרו, יחד איתכם.

    תושבי פסגת זאב היקרים,

    הטקס היום הוא מרכיב אחד מני רבים בתהליכים ובפרויקטים שאנו מקדמים לפיתוח ולחיזוק השכונה. ראוי ומרגש בעיניי שאנו קוראים היום רחוב בפסגת זאב על שמו של גיבור ירושלים - שכונה שנולדה לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים – וכי על אף שאינה נמנית על הוותיקות שבשכונות העיר, הפכה לאחת השכונות הגדולות והמשמעותיות בירושלים. נמשיך להשקיע בשכונה, ואין לי ספק שפסגת זאב תמשיך לפרוח ולהתפתח.

    ירושלים התברכה בדמויות מעוררות השראה - מפקדים שלחמו למענה ואישים רבים שהקדישו למענה את חייהם. אין לי ספק כי שמו של אורי בן-ארי ראוי להתנוסס בין דמויות המופת האלו. בקריאת הרחוב על שמו, אנו מייחלים לכך שהדור הצעיר והדורות הבאים אחריו, ישכילו לשאוב השראה ומופת מהאדם ומפועלו.יהי זכרו ברוך.


     דברי מילכה בן ארי: "אורי מתוך חורבות ילדותו הכואבת צמח  לישראלי  צעיר, חסון  אמיץ".

    "רבים הכירו את אורי בן-ארי המפקד שלקח חלק בארבע מלחמות ישראל. רבים הכירו את אורי בפלמ"ח, כמח"ט 7 ב"קדש", כמפקד גייסות השריון, כמח"ט "הראל" המשוריינת במלחמת ששת הימים, וכסגן מפקד פיקוד הדרום במלחמת יום הכיפורים. אחרים הכירו אותו בחייו האזרחיים כמנכ"ל חברות, כקונסול הכללי בניו-יורק, דרך כתבותיו במשך שנים בעיתון "ידיעות אחרונות", שנים שבהן כתב את הספר "אחרי" המתאר דרך עיניו של מ"פ צעיר את תמצית מהותו של מפקד בשדה הקרב, במלחמתו על ירושלים בתש"ח. ספר שזכה בפרס לכתיבה צבאית והפך לספר חובה בכל קורסי הקצינים בצה"ל.

    כן, רבים הם המכירים את פעליו המגוונים לאורך כל הדרך, ומספרים למעשה את סיפורה של מדינת ישראל ואת הלקו של אורי בכל אלה. אולם לא רבים מכירים את רקע ילדותו הקשה שבוודאי השפיעה רבות על עיצוב אישיותו. ועל כך - מספר מילים: היינץ בנר, נער צעיר בברלין. בית בורגני. תלמיד יהודי יחיד בבית ספר גרמני. מתייתם מאימו בהיותו בן שמונה. ביום עליית היטלר לשלטון הוא מגורש בחרפה מבית הספר, במעמד מסדר מבזה של כל התלמידים והמורים. אורי מצליח לנוס על נפשו רגע לפני ביצוע לינץ'.

    מאותו יום היה עד לכל מעשי הזוועה של הנאצים ביהודי גרמניה. בהלם צפה בליל הבדולח, בבית הכנסת המפואר, שאך לפני זמן קצר חגג בו את הבר-מצווה, העולה באש והרב המדמם מושלך לרחוב מול עיניו.

    האב שהיה לוחם חזית בצבא הגרמני במלחמת העולם הראשונה וזכה לעיטורים רבים על אומץ לב, משלה עצמו שעובדה זו תציל את משפחתו. אולם עד מהרה מתפכח. הוא נתפס בידי הגסטפו, ולעיני הנער מוכה עד זוב דם כשאנשי הגסטפו משתינים עליו. היה זה הרגע הנורא בו עוצבה, במידה רבה, אישיותו ואופיו של הנער. האב המוכה שנחלץ בעור שיניו מידי הגסטפו, מבין שהקץ קרב ומצליח לחלץ את הנער מציפורני הנאצים ולהעלותו במסגרת "עליית הנוער" לפלשתינה-א"י. וכך בהיות הנער בן 14, עולה בגפו בשנת 1939 לארץ ישראל, ממש רגע לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.

    כל משפחתו של אורי, עד האחרון בהם, 96 קרובי משפחה, כולל אביו - נכחדו בשואה. הטמעתו האמיתית של אורי בישראליות, באה לביטוי מלא, רק כעבור שנתיים עם העברת כל קבוצתו מירושלים לקיבוץ עין-גב.

    שם עוברתו כל השמות ה"יקיים" של חברי הקבוצה. בהגרלה שנערכה, הגריל את השם אורי במקום היינץ, ולימים בחר בבן-ארי במקום בנר. השם אורי נקלט עד מהרה. אולם השם בנר ליווה אותו בעקשנות עוד שנים רבות. אורי בנר היה שם דבר, תרתי משמע.

    הילד העירוני שידע בילדותו רק רחובות סלולים, חנויות מהודרות ומכוניות, ואחר כך הרבה כאב ודם, גילה עד מהרה בעין-גב את טעם החופש, המרחבים, הטבע, השדות המוריקים, הכנרת, ומעל לכל - את טעמה של חברות, פשטות, אמונה בחזון ההתיישבות, והמושג מולדת וציונות לא היו מילים גסות. כל אלה הפכו לחייו החדשים וסייעו לו לגנוז עמוק בליבו את כל העבר על כל זוועותיו ואובדניו. אולם לעולם לא שכח.

    מתוך חורבות ילדותו הכואבת צמח עד מהרה ישראלי צעיר, גאה, אמיץ, חסון, נמרץ ומלא מרץ וסקרנות ונתמלא חדוות נעורים. השמים היו הגבול. מכל ענפי המשק קסם לו יותר מכל - הטרקטור. הוא לא שבע די מיכולותיו הממוכנות ומכושר תמרונו וביצועו של הכלי הגדול והחזק הזה. הוא מצליח לשכנע את חברי הקיבוץ לאפשר לו לנהוג בטרקטור היקר והיחיד של עין-גב.

    כנראה שנהיגת הטרקטור - שתלה באורי את ניצני זיקתו לשריון... הוא אף אהב מאד סוסים. הרכיבה, הדהירה, השליטה בחיה הנבונה והחופש - שבו את ליבו. הוא היה מלך במרחבים. הוא הרבה לרכב עם טדי קולק, חבר הקיבוץ, ולימים ראש העיר האגדי של ירושלים. הידידות איתו נשתמרה לאורך כל השנים.

    כבר עם סיום האימונים הבסיסיים במסגרת ארגון "ההגנה". ניצת באורי ניצוץ הלוחם, איש הצבא, ויותר מכל נשא את עיניו להתגייס לפלמ"ח. אולם עוד ארוכה הייתה הדרך.

    שני מקומות לקורס מ"כים של "ההגנה" הוקצו לעין-גב. אורי נלחם על זכותו לצאת לקורס זה. נוכח עקשנותו, השתכנע חבר מבוגר מאורי, שהיה מיועד לקורס זה - לוותר על מקומו לטובת אורי. וכך החלה דרכו הארוכה כמפקד במלחמות ישראל. בשנת 946ך התגייס לפלמ"ח, משאת נפשו. בסוף 1947 נשלח לקורס המ"מים. מי פילל שכחודש לאתר סיום הקורס תפרוץ מלחמת העצמאות.

    אורי מתמנה למפקד פלוגה א' בגדוד הרביעי בחטיבת פלמ"ח "הראל" ומשתלב במלחמתה הקשה על ירושלים. לאחרונה מצאתי בספר רשימת קרבות מרוכזת, בלתי תיאמן, שבהם לחם אורי כמפקד בקרבות המרים על ירושלים בתש"ח: שיירת נחשון, הקסטל, קולוניה, סריס, צובא, בית סוריק, מנזר סן-סימון, בית מחסיר, המסרק, הרדאר, הר-ציון... לא לשווא זכה אורי לכינוי "מלך הפורצים".

    במלחמת ששת הימים הוא מתמנה למח"ט חטיבת השריון במילואים 10 "הראל", שכבשה את כל מעוזי האויב בהרי ירושלים. הישגי החטיבה הכריעו למעשה את המלחמה על ירושלים כשבלמה והיכתה בכוחות האויב שזרמו מהצפון.

    אני מנסה לדמיין את הרגשתו של אורי, כשבשעטת הטנקים האדירה, בראש חטיבה משוריינת, הצליח לסיים את המלאכה, שמאז מלחמת תש"ח נשארה כפצע פתוח. לא הרבה פעמים בהיסטוריה ניתנת הזדמנות שנייה לאותו מפקד להשלים את מה שלא ניתן היה להשיג במלחמה הקודמת. ואכן, נפל בחלקו של אורי להשלים במלחמת ששת הימים, בראש חטיבת "הראל" המשוריינת, כל שלא היה לאל ידה של חטיבת פלמ"ח "הראל" להשיג במלחמת העצמאות העקובה מדם שבה שילמה מחיר כבד מנשוא של 418 חללים ומאות פצועים.

    מעל לבינתי להבין כיצד דחתה בשעתו הוועדה לקביעת שמות הרחובות בירושלים, מלקרוא רחוב על שם אורי, בנימוק משווע: ..."העדר זיקה לירושלים" כפי שצוטט בעיתון "מעריב". פתגם ישן גורס ש: Old soldiers never die, they just fade away. כנראה שקם דור "שלא ידע את יוסף" ולא הכין שיעורי בית...

    לאור התגובות הנזעמות מכל שדרות העם הועלה הנושא שנית בפני הוועדה, וטוב שהתעשתה ותיקנה את העוול, והכירה ב...זיקתו של אורי לירושלים... אינני יודעת אם רבים הם המפקדים שלחמו על ירושלים בכל כך הרבה קרבות כמו אורי...

    לא כאן המקום לפרט את כל פועליו בעולם האזרחי, שבין היתר. הוא זה שביצע בזמנו את כל עבודות התשתית והכשרת הקרקע לבנייה בפסגת זאב, בהיותו מנכ"ל חטיבת כבישים ועפר ב"סולל בונה". והנה היום, במעמד זה - נסגר מעגל.

    רוצה אני להודות לראש העיר מר ברקת, ולעיריית ירושלים, ותודה מיוחדת לגב' ענתבי, חברת מועצת העיר, שפעלה רבות לאישור שם הרחוב. תודתי לעמותת גבעת התחמושת, שנרתמה להמשיך מעמד זה בערב של הנחלת ערכים ומורשת. תודתי העמוקה לאל"ם (במיל') צביקה דהב הפועל ללא לאות כל השנים, לזכרו של אורי ולכל שהיה יקר לו בצה"ל, וכן ליהונתן אמיר, יוני, דור ההמשך הנושא בגאון את דגלה ומורשתה של עמותת "הראל", והיה הרוח החיה לתיאום ולתוכן ערב זה.

    תודה מיוחדת לכל זקני דור תש"ח, שאינם מזדקנים לעולם, והגיעו לכאן גם היום, ולא פחות, התודה לדור ההמשך הצעיר על דורותיו, המכיר ומוקיר את הערכים והמורשת שהנחיל אורי לדורות הבאים, וכיבדונו בנוכחותם".

     

    יעל ענתבי :קריאת הרחוב היא  למעשה אמירת תודה לאורי בן ארי 


    יעל ענתבי חברת מועצת העיר ירושלים,  אמרה בדברים שנשאה בטקס: "התאספנו כאן היום לקרוא לרחוב על שמו של אורי בן ארי, משחרר ירושלים.שבזכותו ובזכות מעשיו אנו למעשה יכולים להתאסף כאן היום במקום זה.לכן המחווה של קריאת שם רחוב על שמו של אורי היא למעשה אמירת תודה לו ולמשפחת בן ארי.אורי לחם על צפון ירושלים במסגרת הקרב על נבי סמואל של חטיבת הראל עוד במלחמת העצמאות. אז ההשתלטות נכשלה עם אבדות רבות לכוחותינו. והשטח של צפון ירושלים נותר בידי הירדנים.במלחמת ששת הימים עשה אורי את התיקון של מלחמת העצמאות וכמפקד חטיבת הראל המשוריינת החטיבה הבקיעה את הכניסה לירושלים מכיוון גבעת הראדר ונבי סמואל צפונה עד לתל אל פול.את הרעיון לקריאת רחוב על שם אורי בן ארי הציע  לי ד"ר יוסי שפיינר ומרגע זה עשינו את כל מה שהיה צריך עד למימוש הרעיון. רחוב זה מצטרף לרחוב הארבעה ולרחוב סיירת דוכיפת שהיו גם הם  חלק מחטיבת "הראל".

    ביום העצמאות לפני שנה קראנו לתושבי פסגת זאב לצאת לסיור בעקבות אורי בן ארי וכיבוש צפון ירושלים. סיור שהגיעו אליו עשרות רבות של תושבים על מנת ללמוד את מורשת הקרב של אורי.


    אביגדור קהלני :אין יותר מתאים מאורי בן ארי שרחוב יהיה על שמו  בירושלים.

    אביגדור קהלני, גיבור ישראל, לא יכול היה להגיע לטקס בגלל מחויבות קודמת.אלה הדברים שכתב קהלני ליעל ענתבי  על אורי בן ארי:יעל הקריאה את דבריו בטקס.


    "תא"ל במיל אורי בן ארי ז"ל היה מפקד נערץ בצה"ל. הוא היה מטאור בקידומו המהיר. הוא לחם על פריצת הדרך לירושלים במלחמת ששת הימים ובמלחמת השחרור עם פלוגתו בירושלים. אין יותר מתאים ממנו שרחוב יהיה על שמו רחוב  בירושלים. אורי היה מפקד נועז, איש עם חזון, איש כריזמטי באופן מיוחד ואנחנו הלוחמים הצדענו לו.אין ספק שדמותו חייבת להיות מולנו כמשחרר העיר ירושלים ולוחם על קיומה".תפקידנו כאן לשמר את מורשת אורי בן ארי ולשמור על הרציפות הטריטוריאלית של צפון ירושלים לבל תנותק שוב.   

     

     

    ערב לזכרו של אורי בגבעת התחמושת 

    לאחר טקס הסרת הלוט משלט הרחוב החדש התכנסו בני משפחתו ,חבריו פקודיו מוקירי זכרו באתר גבעת התחמושת לערב לזכרו . בן הבאים לערב הזכרון , איש ידיעת הארץ יהודה זיו ,שמעון כהנר "קצה" איש הצנחנים המיתולוגי, ,ואיש הפלמ"ח ומי שהיה מפקד בכיר בצה"ל, תת אלוף ישכה שדמי .אלוף גרשון הכהן,ההיסטוריון נחום ברוכי  ,מנהל אתר גבעת התחמושת סא"ל (מיל)מעוז, ומח"ט חטיבת הראל הנוכחי אל"מ חגי.עמר.

     

     

    מימין לשמאל:יהודה זיו ,שמעון כהנר "קצה" , תת אלוף (מיל)ישכה שדמי [צילום א .אלון]

     

     

    אורי בן ארי ז"ל
    מתוך אתר "יד ושם: 

    אורי בן ארי היה תת אלוף במילואים ושירת כדיפלומט בשירות החוץ של מדינת ישראל. בן ארי נולד בברלין בשנת 1925 בשם היינץ בנר. אמו נפטרה בילדותו. בנעוריו חווה בן ארי את התנכלויות הנאצים. הוא ספג מכות בכיתתו, ממורים ומתלמידים כאחד. ב"ליל הבדולח" היו הוא ואביו עדים לשרפת בית הכנסת בו עלה לתורה. במרס 1939 עלה בן ארי בגפו לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער והתחנך בקיבוצים עין גב ומעגן מיכאל. אביו ויתר בני משפחתו נספו בשואה.

    אורי בן ארי לחם בכל מערכות ישראל, ממלחמת העצמאות ועד יום כיפור. בשנת 1946 התגייס בן ארי לפלמ"ח, ובמערכה על ירושלים במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה בחטיבת "הראל" של הפלמ"ח. "פלוגתו של אורי בן ארי הסתערה על המשלט [גבעת המסרק], ואל מול אש מקלעים. בטווח רימוני יד נשברה התנגדות הערבים" (יצחק לוי,תשעה קבין). בירושלים ובדרך אליה כונה בן ארי "מלך הפורצים". 

    בן ארי עמד בראש הכוח שכבש את הר ציון ולחם כתף אל כתף עם דדו (דוד אלעזר) בראש הכוח שניסה לפרוץ אל העיר העתיקה. בפעולה הכושלת לכיבוש נבי סמואל, בה נפלו 38 לוחמים, חילצה פלוגתו מהשטח פצוע קשה, תחת אש. הפצוע היה יוחאי בן נון, מפקד חיל הים לעתיד. 

    בן ארי היה סגן מפקד הגדוד השביעי של הפלמ"ח בחטיבת הנגב, וכן ממייסדי גייסות השריון ותורת השריון בצה"ל. במבצע קדש היה מפקד חטיבה שבע, חטיבת שריון סדירה. במלחמת ששת הימים פיקד על חטיבת השריון "הראל" שהשתתפה בקרבות על ירושלים, ובמלחמת יום הכיפורים שירת כסגן מפקד פיקוד דרום, בדרגת תת אלוף.

    לאחר שחרורו מצה"ל כיהן בן ארי כקונסול הכללי של ישראל בניו יורק. בן ארי תיאר את חוויותיו בגרמניה הנאצית בספר אוטוביוגרפי למחצה, בשם "בטבעת החנק". בן ארי סיפר כי חש חובה, כיהודי וכאדם, להשאיר בכתובים את קורות הנוער היהודי בגרמניה, שעליו עבר מכבש השנאה התהומית הנאצית.

    עדותו של בן ארי, המופיעה במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם עוסקת בשבר של יהדות גרמניה. על מה שקרה לאביו לאחר שהצביע נגד היטלר בבחירות, מספר בן ארי: "המתנתי לו [לאבי] מחוץ ל"לוקאל", למקום שבו עמד הקלפי, וחיכו לו בחוץ מאות אנשי אס-אה, וכל מי שיצא בלי התג הזה [אישור על הצבעה להיטלר] הוכה כמעט עד מוות, כולל אבי, ובשביל להוסיף לו עוד קצת השתינו עליו גם, ואני את כל זה כמובן ראיתי. הייתי בן שמונה. זה לא שבר אותו, אבל זה שבר לו את האמונה הזאת, שיהודים יכולים להיטמע, להתבולל, בעם הגרמני. הוא חווה את זה על בשרו, באופן אישי, הוא לא היה צריך שמישהו יספר לו את זה." 

    אורי בן ארי נישא למילכה, והיה אב לחמישה ילדים וסב לעשרה נכדים.נפטר בשנת 2009. 

    כתבות נוספות של כותב זה:

     

    סיפורה של השחקנית בתיה לנצט

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות