0
ככל שהשנה מתקרבת לסיומה אני נעשית יותר מרוגשת. מצד אחד עצוב לי להיפרד מהילדים שטיפחתי כל השנה ועד לרגע האחרון לא לדעת אם אני ממשיכה עמם או לא, ומצד שני, לראות אותם גדלים ככה ולחשוב איך הם היו בהתחלה ואיזה תהליך מרשים עברנו ביחד. יש ילדים שהתבגרו פלאים, שפשוט תענוג לראות אותם וכמה הם בגרו לטובה, קיבלו על עצמם אחריות, למשל, הצליחו להתמיד בתחום עניין כלשהו או לשפר הישגים לימודיים ויש ילדים שלהפך - שהפכו יותר מושפעים מהחברים וזלזלו במה שהיה חשוב להם בתחילת השנה. אבל לשמחתי הרוב הם אלה שעשו קפיצה גדולה וגם באסיפת ההורים האחרונה היה כיף לציין אותם לשבח ולראות איך ההורים מבסוטים ומחייכים מאוזן לאוזן. עכשיו אני מחכה לראות אם אני ממשיכה אתם בתהליך או מוסרת אותם למישהי חדשה. יש בי צד שכמהה להמשיך ויתגעגע מאוד וצד אחר שבא לו לחדש ולרענן ולגלות ילדים חדשים. ההנהלה תחליט כבר בשבילי מה יהיה. |