כותרות TheMarker >
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    קהילת-קודש במרחב החילוני

    0 תגובות   יום שני, 29/6/15, 13:20

    תוך כדי הרהור ורצון לחדור אל לב הדיון המתחולל בזירה העירונית בין מצדדי הקמת גטאות לבין שוללי הרעיון אני מניח שהדיון דומה מאד לויכוח הישן מתחילת שנות השמונים: אינטגרציה מול סגרגציה. כבר אז יצרתי את המושג "קורבן אינטגרציה" המועלה/מוקרב על מזבח אלו שהאמינו שניתן לבסס "דמות" ישראלית על מסד הגוונים הססגוניים של תרבויות המוצא. כבר אז מצאתי "קשר מובהק" בין עדתיות ודתיות, עוד טרם פריצת ש"ס לזירה הפוליטית.

     

    הקשר המובהק היה חלק מן ההיסטוריה הפרטית שלי, היסטוריה של ילד דתי המגיע מטבריה לחדרה בגיל עשר ומחפש לו בית כנסת להתענג על עולמו. נדודיו של הילד הרך בין בתי הכנסת, (שהיו שונים מבית הכנסת המרוקאי משם ינק את עונג השירה והתפילה.) הביאוהו לזנוח את העולם הדתי לאחר שש שנים בעיר חדרה.

    מעגלי המצוקה של יהודים מזרחיים, דתיים, חסרי השכלה יצרו גטאות סגורים אשר עיצבו את התדמית של יהודים דתיים, לא כל שכן יהודים חרדים המקדישים עצמם ללימוד ותפילה. מעגלי מצוקה אלו היו גם נחלת חרדים המצויים בגטאות הישנים של בני ברק, ירושלים ואפילו צפת. עליית הכח הפוליטי של חרדים הביאה את ממשלות ישראל להקצות משאבים לבנייתן של שכונות שלמות המיועדות לחרדים, שכונות המקיימות אורחות-יום שאינן מתאימות לאוכלוסיה החילונית המצויה בקרבתן. ערים כמו בית שמש, אלעד נעשו למצודות הקהל החרדי. נטישה של תושבים חילוניים כמגמה כלל ארצית החלה נותנת אותותיה במבנים חברתיים כלכליים, פוליטיים, תרבותיים ואחרים.

     

    "קורבנות אינטגרציה" החלו צצים בתחומים שונים.

     

    בתי ספר ייחודיים היו לפתרון אד-הוק. כאשר האוכלוסיה החרדית עברה את שלב הגיבוש הפוליטי נוספו גנים דתיים, בתי ספר חרדיים, צצו בשכונות חילוניות. מכוניות פרטיות, שאטלים, אוטובוסים חדרו לשכונות החילוניות בהן נמצא מבנה הראוי לשמש לגן דתי. עיצוב השכונה וצביעתה בדגלים וסמלים דתיים נעשה לתהליך מכריע בשכונת שלמה, שמשון, ביאליק, נחליאל, ברנדיס ועוד. קורבנות האינטגרציה חשופים לתרועת כניסת השבת כמו שחשופים לקריאת המואזין (אלף אלפי הבדלות). קורבנות האינטגרציה המבקשים לצאת משכונת ברנדיס בבוקר, נתקעים עם רכבם פרקי זמן ארוכים בגלל הסעת ילדים חרדים אל מה שפעם היה בית ספר עמל (הוצא מהשכונה מאותן סיבות המוזכרות כאן). לאחרונה נחשפתי לישובים רבים בהם אין דריסת רגל חילונית. אי אפשר לרכוש בית, חלקת קרקע בישובים אשר החליטו על "סגרגציה" – הפרדה מלאה בינם לבין החילונים. החילוני אינו יכול לדור בבת-עין, מגדל עוז, מיצד, כרמי צור, מעלה עמוס ועוד עשרות ישובים שהוקמו ב"ארץ ישראל".

     

    לא נחשפתי לישובים שבהם אין דריסת רגל ליהודי דתי, או חרדי.

     

    תפיסות אדריכליות, תכנוניות מתחילות קודם כל בצידוקים הרעיוניים. אינני מוצא שום צידוק רעיוני להקמתה של קריה חרדית בכפר יונה על אפה וחמתה של האוכלוסיה הצעירה והחילונית שהגיעה לכפר יונה, אינני מוצא שום צידוק רעיוני להקמתה של קריה חרדית בעיר חדרה, אשר סבלה מאז תחילת שנות התשעים (העלייה מברה"מ ומאתיופיה) מתדמית ירודה שהשפיעה על הישגי תלמידים, מחירי דירות וקרקעות, אי-הקמת אזורי מסחר נאותים, מוזיאונים, בתי קפה, מסעדות יוקרה, בתי שעשועים ועוד. אינני מוצא שום צידוק רעיוני לאינטגרציה בין דתיים וחילוניים. סגרגציה בין חילונים ודתיים מחייבת את אדריכלי העיר לחשיבה חברתית עמוקה יותר מגחמותיו של נדל"ניסט כזה או אחר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין