כותרות TheMarker >
    ';

    תיקון עולם

    אקטואליה, פוליטיקה והומור

    0

    כולם ביחד וכל אחד לחוד

    9 תגובות   יום שישי , 3/7/15, 08:50

    ''

     

    לפעמים אני חושב שפוליטיקה זה קצת כמו משחק בו המשתתפים מנסים להיות אהודים, מוערכים, מקובלים ואהובים. אולי מסיבה זו יש מביניהם שמשמיעים למאזינים כל מה שהם רק רוצים, אפילו אם הדברים סותרים שכן אולי הם תלויים בצרכים ריגעיים, בכיוון משט העננים ובקהל השומעים הנירגשים.

    .

    יש מנהיגים שנהנים להפחיד ולפחד מזולתים אחרים. זה טוב ונעים כל עוד העניינים עובדים לשביעות רצון השליטים, אבל כשפעם צריך טובה מגלים שבעולם האכזר והמנוכר אנו בעצם די בודדים.

    .

    מצד שני ולמרבה הפלא, לפעמים מנהלים אהודים, אנושיים, מתחשבים וכנים זוכים לעזרה מפתיעה מידידים נאמנים, שכן הם לא התעמרו או התעללו באחרים במשך שנים. ממש מדהים. אני מניח שכנראה עדיף לנהוג באחרים כאילו הם שווים, בכבוד, התחשבות, הבנה ורחמים, שכן בסופו של דבר יש סיכוי קלוש שכך ישארו לך יותר חברים ברגעים קשים.

    .

    לאחרונה ביבי כנראה גילה בדרך הקשה שלסחוט, לאיים, לשקר, להאשים, לחשוד ולפגוע בשותפים זה לא הדרך הטובה ביותר להיות מקובל וחביב על בכירים אחרים או על האזרחים המרומים. למעשה, מזימתו לגזול את משאבי טבע מהתושבים נתקלת בקצת קשיים, והשרים הנאמנים מפנים לו עורף, משתפנים, מתחפרים ונעלמים.

    .

    דומני שגנרל דגול בלי חיילים הוא קצת כמו מנהל עבודה פעיל, נמרץ ושאפתן אבל ללא פועלים, ולכן לפעמים קצת צר לי לראות את ביבי מבוסס בדייסה ואוכל את מה שהוא עצמו הכין.

    .

    ציטוט:

    .

    נטישת השרים את נתניהו במשבר הגז מאלצת אותו להפיק לקחים.

    .

    חבורת כץ־כחלון־דרעי גרמה למחנה הציוני להיראות כמו התקווה האחרונה של רה"מ. ליברמן הביא לשיא את אומנות ההתעמרות בביבי.

    .

    בנימין נתניהו גילה השבוע בדרך הקשה, שבפוליטיקה אין חברים. כלומר שלו, לביבי, אין חברים. ראשי ממשלה שקדמו לו כיצחק רבין, אריאל שרון ואהוד אולמרט, ידעו שלעת מצוקה פוליטית, יימצא מי שייחלץ לעזרתם. מבית או מחוץ, משורות הקואליציה או מספסלי האופוזיציה. לנתניהו שבנה את מערכת היחסים עם שותפיו ועמיתיו על סחיטה וכוחניות וחשדנות, ולא על כבוד הדדי, אמון או ידידות, אין כמלות השיר, חבר או אח ואין מי שיושיט לו יד, כשיקרא. וכמה הוא קרא, נתניהו.

    .

    עד כאן ציטוטים שעוסקים במעללי הכזבן הלאומן והעדר חברים.

    .

    מה אפשר לומר? כנראה שבסוף משלמים על מעשים שגויים וקוצרים את מה שזורעים. יודעי דבר שחזרו מלישכתו קצת נפעמים מספרים שהכל בעולם נעשה ברצונו של היושב במרומים. מי יודע? אולי הם צודקים. סך הכל, בממשלה לא יושבים מנהלים אחראיים, וזה נכון במיוחד אם הם נעלמים, מסרבים או מתנגדים, כי אז ביבי נותר ללא משתפי פעולה, פועלים וסייענים.

    .

    נו, טוב. כנראה שאם כל הזמן לא מתנהגים יפה לזולתים, משקרים להם ומתעלמים, בסוף נעשים קצת פחות פופולרים. כמובן, פרט לקריאה בעיתון כלל אינני יודע אם כל זה נכון, אבל דומני שלכל בלון יש מועד חידלון, ממש כמו שבחשבון חיסרון ועוד כישלון אינם בהכרח יוצרים יתרון.

    .

    אם ההוראה בתורה היא- לרעך כמוך, אני ממש לא מקנא בכבוד ראש הממשלה, שכן בקרוב יתכן והחברים יעשו לו עצמו את מה שהוא עולל לזולתו. להגנתו, אני מניח שביבי ינסה לספר שזה לא אשמתו, שכן הסמולנים והתיקשורת סתם רודפים אותו על לא עוול בכפו. מצד שני, אינני בטוח שכולם יאמינו לכבודו שכן הוא ידוע בחלקת לשונו, בכזבנותו ובחוסר אמינותו.

    .

    למי שמביט מהצד דומה שביבי אולי סבור שהוא עדיין מנווט ממרומי מעמדו, אבל נראה שהעכברים כבר נמלטים ומתחמקים מהדוגית שלו. זה יקח עוד קצת זמן, אבל עם מלחים מרדניים ודוגית דולפת שכזו, אינני בטוח אם הקברניט יגיע ליעדו. אולי יהיה לנוסעים מזל וכהונתו של הרמה של ראש הממשלה תסתיים בעודה באיבה? סביר שמישהו אחר בסוף יעשה עבודה יותר ראויה, הגונה וטובה. לעניות דעתי הדלה, פרישה רגועה בקיסריה תעשה טוב לאומה כולה.

    .

    (איור: גוגל)

    .

    http://www.haaretz.co.il/news/politi/.premium-1.2675114

    .

    http://cafe.themarker.com/post/3235309

    .

    http://cafe.themarker.com/blog/513647

    .

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/7/15 11:37:
      תודה דרור. ברוכים הנמצאים
        5/7/15 10:57:

       

       

      ברוכים השבים ! 

       

        4/7/15 09:09:
      אחרי שבילי כאן כבר כמה חודשים טובים אני מניח שהשבים בעיקר נחשבים בעיני התושבים לפריירים או סתם מוזרים... אבל לתומי סברתי שבתורה כתוב שצריך לכבד ולסייע להורים קשישים...עזבתי את סיר הבשר, ואפילו הבאתי עימי שני צאצאים ושני חתולים. עכשיו אנחנו מעכלים, מתרגלים ומסתגלים... בכלל לא פשוט שוב להיות ישראלים...
        4/7/15 09:05:
      להבדיל מהרבה חרים, טובים, מצליחים ומוצלחים, בחרתי לשוב ארצה אחרי יותר מעשרים שנים של לימודים ומגורים אצל האמריקאים. המפגש החוזר עם מולדתי הוא די מדהים. נראה לי שהנמושות היום הם דווקא השרים והשליטים, והטובים הם אלה שנוטשים, מתיאשים ועוזבים...
        3/7/15 21:48:

       

       

      אני מזמין אותך לצפות ואשמח לשמוע את דעתך. 

       

      שבת שלום ! 

       

       

      הסיפור האמיתי - דה איזראליז  

       

      פרק 1: 23.06.15 

      http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1752328 (video 58:30)    

       

      פרק 2: 30.06.15

      http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1752329 (video 58:30)  


       

      הסיפור האמיתי - דה איזראליז 

      סדרה דוקומנטרית חדשה בת חמישה פרקים בהפקת מחלקת התעודה של הערוץ הראשון. הנתון מבהיל: בכל שנה מהגרים מישראל לארה״ב ולקנדה כ 15 אלף ישראלים. פעם כינו אותם בשמות: יורדים, נפולת של נמושות, אבל יש שם אנשים נפלאים. מה הם מרגישים וחושבים עלינו?, מה אנחנו חשים כלפיהם? ארבעים שנה לאחר שרה"מ רבין כינה אותם 'נפולת של נמושות', גם לנו קרה משהו. הם כבר לא מכונים "נפולת", גם לא נמושות, אפילו המילה "יורדים" נעלמה מהלקסיקון שלנו. האם התבגרנו? אולי הפכנו נורמאליים? אולי הביקורת פינתה את עצמה להערכה להצלחתם או אפילו לקנאה בהם? גם בני הדור השני להגירה חווים דילמות יום-יומיות של זהות, וזה לא פשוט. ירון דקל, עיתונאי בכיר והיום מפקד גלי צה"ל, היה כתב קול ישראל והערוץ הראשון בארה"ב מטעם רשות השידור. אחרי חמש שנים בוושינגטון ומאות מפגשים עם ישראלים שחיים באמריקה, "ישראמריקה" כפי שמכנים אותה חלק מהישראלים, חזר דקל לארץ עם מועקה בבטן. ״בצעירותי חינכו אותי שמי שעוזב את הארץ בורח. שהוא פוחד מהקשיים וההתמודדות. האומנם? האם מדינת ישראל לא דחקה את האנשים הראויים האלה החוצה? החזרה ארצה לא עמדה מבחינתו מעולם בסימן שאלה. "כאן הבית. אני ישראלי". אבל.. המסע אליהם לימד שאנחנו, הישראלים החיים בארץ, צריכים לבחון את יחסינו אליהם. עצם מעצמנו, בשר מבשרנו, אנשים שבחרו לחיות במקום אחר. מקום שהפריד אותם מאתנו - ואותנו מהם. המסע לאורכה ולרוחבה של אמריקה חייב את דקל שלא לבוא למפגש מתוך צרות עין. גם לא מצדקנות - אלא מסקרנות. איך הצליחו כל כך והאם לא היו מצליחים בארץ באותה מידה? ומה עם המצפון? איזה מקום תופסת ישראל בהוויה שלהם? עם המועקה והשאלות הללו יצא דקל למסע מרתק אל קהילות של מאות אלפי ישראלים. "נוכחים נפקדים". דה איזראליז, כפי שמכנים אותם האמריקאים. יוצר הסדרה: ירון דקל בימוי, תסריט ועריכה: עפרה אברמוב צלם ראשי: דרור גרמי מפיקה: עדה קרן הופק בסיוע משרד הקליטה פרק 2 - סיר הבשר צפון אמריקה מלאה בישראלים מוכשרים שיכלו לעשות את ישראל לטובה יותר. הפעם דקל הולך אל המצליחנים. זה מחייב אותו לבוא סקרן למפגש ולהשאיר בצד את הציניות הרגילה, הצדקנות והקנאה. איך הצליחו כל כך, והאם לא היו מצליחים בארץ באותה מידה? וּמה עם המצפון? איזה מקום תופסת ישראל בהוויה שלהם? ומה תהיה הזהות של ילדיהם? האם הם עדין יהיו ישראלים?

       

        3/7/15 19:33:
      אני מנסה לדבר ולא להלחם, אבל זה כנראה עיניין של סיגנון, שאצלי בעיקרון הוא קצת פחות מתלהם או מאיים. בארץ משום מה נהנים לריב עם איזה יריב, במיוחד עם זה גם לא אדיב או סתם מכאיב. אני מניח שאם הייתי בורח לא הייתי כותב ביקורת על הדברים שלא גורמים לי לחוש שמח, ואולי בכלל לא הייתי טורח לחרוז חרוזים, לקונן ולהתבדח...
        3/7/15 18:40:

       

       

      לא משנה, אני עזבתי מקום אחר מתוך מה שנקרא "ציונות" (הרי, עד גיל מסויים במיוחד, הדשא של השכן תמיד יותר ירוק). 

       

      אבל, כרגיל וכמובן, אף מתוך אכזבה ובכאב לב, יותר קל לברוח מלהתמודד (או להילחם?) ... 

       

        3/7/15 11:30:
      בינתיים אפשר לחשוב חופשי, אבל אולי זה זמני... תלוי מה ירשה המימשל הלאומני... בכל מקרה, מי שעוזב בדרך כלל עושה זאת מתוך אכזבה ובכאב לב...
        3/7/15 10:23:

       

       

      אפשר לחשוב שבגלל זה יש "נפולת של נמושות" ! 

       

      https://en.wikipedia.org/wiki/Corruption_in_the_United_States   

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ronkraus
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין