לכל החברים בבלוג של אבי היקר ראובן פלץ הלך לעולמו בתאריך 28 למאי 2015

אצוטט את דבריו של מנהל בית הספר שבו אבא לימד

"ראובן מסמל עבורי שלושה דברים:

הראשן קשור בתלמידיו. דורות של תלמידים העמיד ראובן. תלמידים שזוכרים את חיבתו, שמוקירים את מסירותו, שמעריכים את מקצועיותו. שהובילם יד ביד לעבר קו הגמר.

ראובן אהב תלמידים. ידע למצוא בהם את האור המיוחד שלהם. ידע לחשוף את זרעי היצירתיות הטמונים בהם. תמיד התגאה בהם ובהישגיהם. בסבלנות המיוחדת שלו, באמפתיה הטבעית, בשלווה וברוגע המאפיינים אותו, מצא את הדרך לנתיבות ליבם. ראובן בצניעות, באמונה, הוציא מהסלע מים.

בבית החינוך השקיע ראובן שעות רבות לטובת הכלל - עשה, יצר, עיצב, מצא, הביא.

שוב ושוב ללא חשבון. ללא התחשבנות. תמיד בטחנו בטעמו הטוב, בחשיבה היצירתית שלו, באמינותו, באומנות שבו. כך הכרנו אותו . כך נזכור אותו.

אבל מעטים הכירו פן נוסף של ראובן.

ראובן היה ידען גדול. פעמים רבות גילה לי את תולדותיה של האומנות הישראלית, סיפר ותיאר והוסיף פרטים, וכסיפרו מתח שזר פרט נסתר, ששמע מפי הגבורה ממש, פרט שפתר תעלומה ארוכות שנים.

ידענותו וסקרנותו לא הוגבלו לאומנות הישראלית.

ראובן היה אחד מהמומחים הגדולים ליצירות אומנות ועשירי עולם נעזרו בו כדי שילמדם מה אמיתי ומה מזויף. הוא שימש להם כיועץ במכירות פומביות, והצ

ושלישית, משפחה יקרה- בנסיעות השותפות לבית החינוך, הבנתי גם כמה ראובן הוא איש משפחה אוהב ותומך. ראובן שתמיד הפליל בשבח נכדותיו, התגאה ביכולותיהן, באהבתו לבנותיו. ואבוי לעתים גם סיפר על התכניות הרבות לפנסיה - באומנות, בכתיבה. תכניות שכבר לא יצאו לפועל.

היה איש - וראו : איננו עוד:

קודם זמנו נפטר האיש הזה,

ושירת חייו באמצע נפסקה

נפער בנו היום חלל. אבדנו את אחד ממורינו הגדולים. שילוב נדיר של ידענות עם צניעות. מקצועיות עם אורך רוח. כריזמה עם תרומה ונתינה בלתי מוגבלת. איבדנו היום מחנך"

אבא יקר שלי הכאב הולך וגובר

נוח על משכבך בשלום אוהבת אותך לעולמי עולמים