כותרות TheMarker >
    ';

    כתבות מאת שלומית טנא

    במאית הסרט "שיח לוחמים-הסלילים הגנוזים" לא נתנה לעובדות לקלקל את הסיפור

    2 תגובות   יום רביעי, 8/7/15, 20:05

     

               

    {נוסח מקוצר ומרוכך במקצת של הרשימה פורסם בשבועון "ידיעות הקיבוץ" ב-3 ליולי 2015}

     

              סרטה של מור לושי "שיח לוחמים-הסלילים הגנוזים" רב עוצמה ומבנהו מופתי. כבר מנבאים לו מועמדות לפרס האוסקר. אבל הסרט מניפולטיבי מאוד ולוקה בהיעדר מידתיות. הוא מתיימר לחשוף לראשונה את תוכנן האמיתי,האותנטי ,של השיחות שקובצו בספר המיתולוגי ולגלות לראשונה את פרצופה {האפל...}של מלחמת "ששת הימים".     

     

    הצנזורה הצבאית אכן סילקה מהספר דיווחים פרטניים על פשעי מלחמה ואילצה את העורכים להסתפק בניסוחים מרוככים, בהכללות {כגון "קרו שם דברים קשים מאוד"}, או ברמזים ואף שלוש נקודות. אבל בניגוד לנטען בסרט,הצנזורה לא פגעה באופן מהותי ברוחן האותנטית של השיחות המוקלטות. לא טישטשה, לא טייחה, לא עיקרה ולא העלימה את הליבה של "שיח לוחמים".

    אני מרשה לעצמי קביעה כה גורפת כמי שהייתה שם,בחבורת המראיינים. ההטעיה הבוטה קופצת לעין כבר בכיתוביות הפתיחה של הסרט {וכן בפרסומים היחצ"ניים שקדמו להקרנתו}:כשבעים אחוזים {!} מההקלטות צ ו נ ז ר ו. אבל כזכור לי היטב, רוב המחיקות לא היו בגדר צנזורה. הן נקשרו בשיקולי עריכה טריביאליים למדי:מגבלות מקום והצורך לקצר, הכוונה להימנע מחזרות אינסופיות. שיחים ש"גלשו" לשיחות נפש, עם תיאורי תחושות, לבטים, תהיות, הועדפו על פני אותם שיחים שמשתתפיהם התקשו להיפתח, לחרוג מהכרוניקה של מהלכי קרבות ולחשוף תיאורי "מה הרגשתי" ו"מה עבר עלי".

    וכך,למשל, שתי שיחות שהנחיתי, בגת ובמשמר-השרון, נכללות בספר בשלמותן, למעט משפטים בודדים מתוכן. שתי שיחות נוספות בהנחייתי נשארו בין "הסלילים הגנוזים", כי לא היה בהן ייחוד מובהק {מתוכן נכנס לספר רק מונולוג המשתרע על עמוד אחד}.לא בגלל צנזורה ביטחונית הן נותרו על המדף.

    אני נוטה להסתמך על הערכותיו של ההיסטוריון ד"ר אלון גן שכתב עבודת דוקטורט על "תרבות השיחים בתנועה הקיבוצית בנסיון לגבש זהות מיוחדת לדור השני". גן שמע את כל השיחות המוקלטות, קרא את כל התמלילים. לפי הערכתו, הקטעים שנמחקו עקב צנזורה בטחונית מהווים לא יותר מעשירית הטקסטים המוקלטים. כך הוא אמר לכתב ארנון לפיד בראיון איתו שפורסם ב"קיבוץ" בשנת 2005.

    . מסתבר שההטעיה הנזכרת "עובדת" ונוחלת הצלחה  גדולה. נדמה לי שלושי אימצה את הכלל המוכר כל-כך לאנשי תקשורת: "אל תיתנו לעובדות לקלקל את הסיפור" {הדרמטי}. כצפוי, השמאל הרדיקלי קופץ על הסרט כמוצא שלל רב. הרשת גועשת ורוגשת, מוצפת התלהמויות ודברי נאצה שממטירים אנשי ימין על  הסרט ויוצריו ועל "בוגדנותם" של הדוברים {הקשישים} ב"שיח לוחמים".יתכן שמקורה של "אגדת שבעים האחוזים שצונזרו" הוא הצנזורה הראשונית, הנרחבת, שעשה הצנזור הראשי דאז, וולטר בראון.הוא חשש מ"פגיעה במוראל". אבל בשלב הבא נמצא הסדר של פשרה בעזרתו ובגיבויו של מרדכי {מורל"ה} בר-און, אז קצין חינוך ראשי, שנודע לימים כפעיל בולט ב"שלום עכשיו". המחיקות צומצמו והתרכזו בעיקר בדיווחים {חשובים!} על פשעי מלחמה שהומרו,כאמור, בניסוחים מרוככים, בהכללות, ברמזים או בשלוש נקודות.  

         ואגב, מספר מונולוגים המוצגים בסרט כלקוחים מ"הסלילים הגנוזים", כלולים גם בספר המודפס. בתקציר שהועבר למבקרי הקולנוע מדובר, בין השאר, על "נבואות הזעם שנמחקו". אבל דבריו הנבואיים באמת של אבישי גרוסמן הנשמעים בסרט, כלולים גם בספר "שיח לוחמים". גרוסמן מדבר על תחושתו שהסיבוב הבא קרוב "והוא יהיה גם הרבה יותר אכזרי.עכשיו, אחרי שהפכנו סוף-סוף לצבא כובש". {עמוד 248 בספר}. ומופיעים בספר גם דבריו של עמוס עוז {הזוכים להבלטה אצל לושי} על תחושותיו ככובש זר במפגש הראשון עם ערביי ירושלים המזרחית.

    כל המגיבים על הסרט עד לכתיבת שורות אלה "קנו" את ההטעיות. "כך הפך השיח לטייח" הבריק יוסי שריד ב"הארץ". וכך,למשל, כתבה על הסרט ששודרה בחדשות ערוץ 2, נחתמה בקביעה מופרכת של ציון נאנוס, הכתב: "הסרט הזה משנה לחלוטין את הנרטיב של ששת הימים שגדלנו עליו".

     הסרט, כמובן, לא משנה שום נרטיב בעיני מי שקרא את "שיח לוחמים". גם לא בעיני מי שלא שגה באשליה שהיו אי פעם מלחמות חפות מפשעי מלחמה. ושכל הישראלים כולם שלחמו ב"ששת הימים", יוצאי כל העדות וכל שכבות החברה, דבקו בעקביות עיקשת בעקרון "טוהר הנשק".

    אבל, כמאמר הקלישאה, עם הצלחה לא מתווכחים. ואולי, למרבה הצער, צודק מי שטוען  להגנתה של הבמאית כי כיום אין שום סיכוי להבליט ולקדם סרט בלי גוונים של צהוב או מניפולציה גסה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/15 13:59:

      צטט: shraga elam 2015-11-07 13:09:42

      שלומית, מאוד מעניין וחשוב מה שכתבת. אני מסכים איתך שאין ספק שהיו במלחמה ההיא פשעי מלחמה כמו בכל מלחמות אחרות. כמי שהשתתף בה כנח"לאי גם חוויתי כמה כאלו ולמעשה כמעט עם כל מי שדיברתי יש לו סיפור "מלבב". אמנם עדיין לא ראיתי את הסרט, אבל מעצבנת יומרת עושיו שהם הראשונים ששמעו את "הסלילים הגנוזים". לפי הידוע לי היה זה אברהם שפירא שחיפש דוקטורנט שהוא יכול לסמוך עליו שיעבד את החומר וכך הגיע אל אלון גן באמצעות אניטה שפירא. זה בוודאי יאמר לזכותו של פצ'י שבמקביל גם פירסם בעצמו מאמר על הנושא בתחילת שנות האלפיים אם אינני טועה. יחד עם זאת נשאלת השאלה לגבי הצנזורה החיצונית והפנימית. יש כאן חוסר בהירות . במאמר שאת מזכירה של ארנון לפיד כתוב: "פצ'י - אברהם שפירא מקיבוץ יזרעאל - עורך ה"שיח", מגיב קצרות: "אני נוטל על עצמי אחריות מלאה וכוללת על עריכת 'שיח לוחמים', במתכונת שבה ראה אור כספר - הן אחריות פנימית, כלפי כל המשתתפים בו, והן אחריות ציבורית. " אלון גן אמר: "ודאי שהייתה צנזורה, ברובה של העורכים עצמם - הן משיקולים ביטחוניים, הן משיקולים חברתיים-ציבוריים, והן מתוך אחריות כלפי המשוחחים. כעורך, הייתי נוהג כמותם. אי-השמטה של הקטעים שהושמטו, שאני מעריך אותם כפחות מעשירית החומר, הייתה, מדרך הטבע, מסיטה אליהם את עיקר תשומת הלב ומעוותת את התמונה הכללית," כלומר עשירית החומר היא הצנזורה כולה ולא רק הצבאית. הצנזורה צבאית לפי אלון היתה שולית בתוך העשרה אחוז האלה. בעייתית מאוד היא הטענה של אלון שפירסום תכנים מסויימים היה לכאורה מעוות את התמונה הכללית. כלומר מדובר בכל זאת בתכנים בעלי חשיבות ואת זה מדגיש שוב אלון כאשר אמר: "לדברי אלון גן, פעלו המספריים כשהעורכים חששו מהבערת אש מיותרת סביב נושאים חברתיים-מעמדיים, ומפגיעה ברגשות הציבור." http://www.kibbutz.org.il/itonut/2005/shonot/050630_segev.htm

      מה שאבל יותר בעייתי היא העובדה שאברהם שפירא הוא בעצם אחראי לטענה שהצנזורה הצבאית אחראית להשמטת 70% מהתוכן.
      בראיון ולא אחד הוא אומר:
      "

      הייתה צנזורה?

      "כן, הייתה ולא מצידנו. לתומנו, אולי הייתה זאת תמימות ילדותית, חשבנו שאם אנחנו מוציאים קובץ שבו כתוב 'פנימי, לא למכירה' וכשההוצאה תוארה כ'קבוצת חברים צעירים בתנועה הקיבוצית' אפשר יהיה לשפוך את הדברים. אבל הצנזורה נהגה עם המיית הלב של הדוברים, שלא חשפו סודות צבאיים כלשהם, במה שקוראים בקבלה 'מידת הדין הקשה'. זה התבטא בכך שהם צנזרו 70 אחוז מתוכן הקובץ, כולל הרהורי לב נוכח המוות. "

      http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-479472


      כלומר מיש אחראי בראש וראשונה לאמירה הזו הוא פצ'י ורק אח"כ הבמאית שהיתה צריכה לבדוק יותר את העובדות.

        7/11/15 13:09:
      שלומית, מאוד מעניין וחשוב מה שכתבת. אני מסכים איתך שאין ספק שהיו במלחמה ההיא פשעי מלחמה כמו בכל מלחמה. כמי שהשתתף בה כנח"לאי גם חוויתי כמה כאלו ולמעשה כמעט עם כל מי שדיברתי יש לו סיפור "מלבב". אמנם עדיין לא ראיתי את הסרט, אבל מעצבנת יומרת עושיו שהם הראשונים ששמעו את "הסלילים הגנוזים". לפי הידוע לי היה זה אברהם שפירא שחיפש דוקטורנט שהוא יכול לסמוך עליו שיעבד את החומר וכך הגיע אל אלון גן באמצעות אניטה שפירא. זה בוודאי יאמר לזכותו של פצ'י שבמקביל גם פירסם בעצמו מאמר על הנושא בתחילת שנות האלפיים אם אינני טועה. יחד עם זאת נשאלת השאלה לגבי הצנזורה החיצונית והפנימית. יש כאן חוסר בהירות . במאמר שאת מזכירה של ארנון לפיד כתוב: "פצ'י - אברהם שפירא מקיבוץ יזרעאל - עורך ה"שיח", מגיב קצרות: "אני נוטל על עצמי אחריות מלאה וכוללת על עריכת 'שיח לוחמים', במתכונת שבה ראה אור כספר - הן אחריות פנימית, כלפי כל המשתתפים בו, והן אחריות ציבורית. " אלון גן אמר: "ודאי שהייתה צנזורה, ברובה של העורכים עצמם - הן משיקולים ביטחוניים, הן משיקולים חברתיים-ציבוריים, והן מתוך אחריות כלפי המשוחחים. כעורך, הייתי נוהג כמותם. אי-השמטה של הקטעים שהושמטו, שאני מעריך אותם כפחות מעשירית החומר, הייתה, מדרך הטבע, מסיטה אליהם את עיקר תשומת הלב ומעוותת את התמונה הכללית," כלומר עשירית החומר היא הצנזורה כולה ולא רק הצבאית. הצנזורה צבאית לפי אלון היתה שולית בתוך העשרה אחוז האלה. בעייתית מאוד היא הטענה של אלון שפירסום תכנים מסויימים היה לכאורה מעוות את התמונה הכללית. כלומר מדובר בכל זאת בתכנים בעלי חשיבות ואת זה מדגיש שוב אלון כאשר אמר: "לדברי אלון גן, פעלו המספריים כשהעורכים חששו מהבערת אש מיותרת סביב נושאים חברתיים-מעמדיים, ומפגיעה ברגשות הציבור." http://www.kibbutz.org.il/itonut/2005/shonot/050630_segev.htm

      ארכיון

      פרופיל

      שלומית טנא
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין